דף י האם נשים יצאו לצבא

עם חכם ונבון

משתמש רגיל
מבואר בסוטה, דבמלחמת מצווה יוצאים חתן מחדרו וכלה מחופתה,
ולכאורה משמע שגם נשים יוצאות למלחמה,
וכתב שם הרש"ש דהוא חידוש לומר שיצאו למלחמה אלא שהם היו מבשלות ואופות.
אשמח לשמוע את חוו"ד של חו"ר הפורום.
 

דרומאי

משתמש ותיק
בפשוטו כיון דהחתן יוצא מחדרו מה לה לכלה בחופתה, וממילא חוזרת לבית אביה עד תום המלחמה, אך לא שהיא עצמה במלחמה.
 

יצחק

משתמש ותיק
בשביל מה הגמ' צריכה לומר מה עושה הכלה אם חוזרת לבית אביה או נשארת בחופה, גם הרמב"ם העתיק את אותו הלשון "במלחמת מצוה הכל יוצאין אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה"
אדרבה בפשוטו נראה שהיא ג"כ יוצאת למלחמה ומסתמא הכוונה כמו שהובא מהרש"ש
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
עם חכם ונבון אמר:
מבואר בסוטה, דבמלחמת מצווה יוצאים חתן מחדרו וכלה מחופתה,
ולכאורה משמע שגם נשים יוצאות למלחמה,
וכתב שם הרש"ש דהוא חידוש לומר שיצאו למלחמה אלא שהם היו מבשלות ואופות.
אשמח לשמוע את חוו"ד של חו"ר הפורום.
ה"חינוך" מצווה תכה (שהיא מצוות מלחמת חובה בז' עממין) כתב .
"ונוהגת מצווה זו בזכרים ובנקיבות בכל מקום ובכל זמן שיש בידינו להרגם", (והמנ"ח שם הביא מקורו מ"אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה").
"ועובר על זה ,ובא לידו אחד מהם ויכול להורגו וכו' ביטל עשה זה " .
ואילו במצווה תקכז (שהיא מלחמת רשות ) כתב ,
"ונוהגת מצווה זו בזכרים שהם ראוים למלחמה".
הרי להדיא ,שאף שאין דרך נשים ללחום, מ"מ במלחמת מצווה חייבות לצאת ולהרוג.
 

דרומאי

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
עם חכם ונבון אמר:
מבואר בסוטה, דבמלחמת מצווה יוצאים חתן מחדרו וכלה מחופתה,
ולכאורה משמע שגם נשים יוצאות למלחמה,
וכתב שם הרש"ש דהוא חידוש לומר שיצאו למלחמה אלא שהם היו מבשלות ואופות.
אשמח לשמוע את חוו"ד של חו"ר הפורום.
ה"חינוך" מצווה תכה (שהיא מצוות מלחמת חובה בז' עממין) כתב .
"ונוהגת מצווה זו בזכרים ובנקיבות בכל מקום ובכל זמן שיש בידינו להרגם", (והמנ"ח שם הביא מקורו מ"אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה").
"ועובר על זה ,ובא לידו אחד מהם ויכול להורגו וכו' ביטל עשה זה " .
ואילו במצווה תקכז (שהיא מלחמת רשות ) כתב ,
"ונוהגת מצווה זו בזכרים שהם ראוים למלחמה".
הרי להדיא ,שאף שאין דרך נשים ללחום, מ"מ במלחמת מצווה חייבות לצאת ולהרוג.
ראיה יפה. אך מבואר רק דחייבות במצות הריגת ז' עממין ותו לא מידי, וגם בביטול המצוה כתב 'ובא לידו א' מהם ויכול להרגו', ולא כתב שכל הנמנע ממלחמה עובר.
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
עם חכם ונבון אמר:
מבואר בסוטה, דבמלחמת מצווה יוצאים חתן מחדרו וכלה מחופתה,
ולכאורה משמע שגם נשים יוצאות למלחמה,
וכתב שם הרש"ש דהוא חידוש לומר שיצאו למלחמה אלא שהם היו מבשלות ואופות.
אשמח לשמוע את חוו"ד של חו"ר הפורום.
כ"כ גם הרדב"ז על הרמב"ם, כידוע.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
האחד בא לגור אמר:
עם חכם ונבון אמר:
מבואר בסוטה, דבמלחמת מצווה יוצאים חתן מחדרו וכלה מחופתה,
ולכאורה משמע שגם נשים יוצאות למלחמה,
וכתב שם הרש"ש דהוא חידוש לומר שיצאו למלחמה אלא שהם היו מבשלות ואופות.
אשמח לשמוע את חוו"ד של חו"ר הפורום.
ה"חינוך" מצווה תכה (שהיא מצוות מלחמת חובה בז' עממין) כתב .
"ונוהגת מצווה זו בזכרים ובנקיבות בכל מקום ובכל זמן שיש בידינו להרגם", (והמנ"ח שם הביא מקורו מ"אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה").
"ועובר על זה ,ובא לידו אחד מהם ויכול להורגו וכו' ביטל עשה זה " .
ואילו במצווה תקכז (שהיא מלחמת רשות ) כתב ,
"ונוהגת מצווה זו בזכרים שהם ראוים למלחמה".
הרי להדיא ,שאף שאין דרך נשים ללחום, מ"מ במלחמת מצווה חייבות לצאת ולהרוג.
ראיה יפה. אך מבואר רק דחייבות במצות הריגת ז' עממין ותו לא מידי, וגם בביטול המצוה כתב 'ובא לידו א' מהם ויכול להרגו', ולא כתב שכל הנמנע ממלחמה עובר.
מצוות הריגת ז' עממין ,היא עצמה החיוב של מלחמת מצווה .
ומה שכתבת הוא עצמו הראיה, שהרי גם זכר מבטל עשה רק אם בא לידו ולא הורג, ואינו נחשב מבטל עשה אם לא יוצא למלחמה, וע"כ שלמרות שהחיוב הוא עצם היציאה שכך צורת המצווה שהיא מלחמה , מ"מ בשביל להגדיר שהוא מבטל עשה בידים, זה רק אם יש מצב של הימנעות בפועל מהריגה כשיש לו אפשרות להרוג, אף שהחיוב הוא כללי לצאת למלחמה ,(ויש כיו"ב עוד מצוות כאלה), כיון שהמנ"ח כתב שהנשים והזכרים שניהם חייבים במצווה, ולא חילק ביניהם לגבי מה מוטל עליהם ,א"כ אין כאן מקום להמציא חילוק.
 

דרומאי

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
מצוות הריגת ז' עממין ,היא עצמה החיוב של מלחמת מצווה .
ומה שכתבת הוא עצמו הראיה, שהרי גם זכר מבטל עשה רק אם בא לידו ולא הורג, ואינו נחשב מבטל עשה אם לא יוצא למלחמה, וע"כ שלמרות שהחיוב הוא עצם היציאה שכך צורת המצווה שהיא מלחמה , מ"מ בשביל להגדיר שהוא מבטל עשה בידים, זה רק אם יש מצב של הימנעות בפועל מהריגה כשיש לו אפשרות להרוג, אף שהחיוב הוא כללי לצאת למלחמה ,(ויש כיו"ב עוד מצוות כאלה), כיון שהמנ"ח כתב שהנשים והזכרים שניהם חייבים במצווה, ולא חילק ביניהם לגבי מה מוטל עליהם ,א"כ אין כאן מקום להמציא חילוק.
הוא אשר דברתי. יציאה למלחמה הוא רק אופן אחד שבו מתקיימת מצות הריגת ז' עממין. ולעולם אימא לך דבאופן זה אין אשה חייבת. אבל בחיוב עצמו של הריגת ז' עממין אם נזדמן לידו- בזה גם היא חייבת.
דהיינו, נהי שאין חילוק מצד החיוב בין איש לאשה, מ''מ באופן הקיום הם חלוקים זמ''ז, דאיש חייב לצאת למלחמה משא''כ אשה, ואין על אשה להרוג אלא באופן שנזדמן לה כאשה כדוגמת יעל אשת חבר הקיני וכדומה.
 

אברך

משתמש ותיק
מאידך לגבי מצות מחיית עמלק (מצוה תרג) כתב החינוך:
ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, בזכרים כי להם לעשות המלחמה ונקמת האויב, לא לנשים.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
האחד בא לגור אמר:
מצוות הריגת ז' עממין ,היא עצמה החיוב של מלחמת מצווה .
ומה שכתבת הוא עצמו הראיה, שהרי גם זכר מבטל עשה רק אם בא לידו ולא הורג, ואינו נחשב מבטל עשה אם לא יוצא למלחמה, וע"כ שלמרות שהחיוב הוא עצם היציאה שכך צורת המצווה שהיא מלחמה , מ"מ בשביל להגדיר שהוא מבטל עשה בידים, זה רק אם יש מצב של הימנעות בפועל מהריגה כשיש לו אפשרות להרוג, אף שהחיוב הוא כללי לצאת למלחמה ,(ויש כיו"ב עוד מצוות כאלה), כיון שהמנ"ח כתב שהנשים והזכרים שניהם חייבים במצווה, ולא חילק ביניהם לגבי מה מוטל עליהם ,א"כ אין כאן מקום להמציא חילוק.
הוא אשר דברתי. יציאה למלחמה הוא רק אופן אחד שבו מתקיימת מצות הריגת ז' עממין. ולעולם אימא לך דבאופן זה אין אשה חייבת. אבל בחיוב עצמו של הריגת ז' עממין אם נזדמן לידו- בזה גם היא חייבת.
דהיינו, נהי שאין חילוק מצד החיוב בין איש לאשה, מ''מ באופן הקיום הם חלוקים זמ''ז, דאיש חייב לצאת למלחמה משא''כ אשה, ואין על אשה להרוג אלא באופן שנזדמן לה כאשה כדוגמת יעל אשת חבר הקיני וכדומה.
היא גופא ,כיון שאין מתחשבים כאן בטעם שאין נשים יוצאות למלחמת משום שאין דרך נשים במלחמה, א"כ מהיכי תיתי לחלק ביניהם .
ועוד שא"כ היה לחינוך לחלק בין גברים לנשים בצורת החיוב .
אלא שעבשיו אני סבור, שכלל לא מצאנו חיוב על הגברא אפילו הוא זכר לצאת למלחמה, וכל הדין הוא כלפי מה שכהן משיח אינו אומר ילך וישוב לביתו .
ןיל"ע בזה שבגמרא בסוטה מבואר, שיש בזה עוסק במצווה פטור מן המצווה ,ויש ליישב.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
אברך אמר:
מאידך לגבי מצות מחיית עמלק (מצוה תרג) כתב החינוך:
ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, בזכרים כי להם לעשות המלחמה ונקמת האויב, לא לנשים.
באמת הקשה כן במנ"ח שם , אבל לדעתי ההבדל הוא שגדר מחית עמלק הוא מצווה מקומית, בכל אחד שרואה עמלקי שהוא צריך להורגו, ולכן נשים פטורות ,משא"כ מחיית ז עממין הצורה של המצווה היא במלחמה כללית על האומה, ולכן גם נשים שייכות בזה .
 

דרומאי

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
אברך אמר:
מאידך לגבי מצות מחיית עמלק (מצוה תרג) כתב החינוך:
ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, בזכרים כי להם לעשות המלחמה ונקמת האויב, לא לנשים.
באמת הקשה כן במנ"ח שם , אבל לדעתי ההבדל הוא שגדר מחית עמלק הוא מצווה מקומית, בכל אחד שרואה עמלקי שהוא צריך להורגו, ולכן נשים פטורות ,משא"כ מחיית ז עממין הצורה של המצווה היא במלחמה כללית על האומה, ולכן גם נשים שייכות בזה .
איפכא מסתברא, בז' עממין נאמר בהם לא תחיה כל נשמה, והחיוב להרוג כל א' וא' מהם, ולכן גם אשה חייבת אם בא לידה. אבל מחיית עמלק עיקר המצוה היא במחיית שמו והשמדת זכרו, אשר זהו במלחמה דוקא ולא שייכא בנשים. כנלענ''ד.
 

יוסף יוסף

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
עם חכם ונבון אמר:
מבואר בסוטה, דבמלחמת מצווה יוצאים חתן מחדרו וכלה מחופתה,
ולכאורה משמע שגם נשים יוצאות למלחמה,
וכתב שם הרש"ש דהוא חידוש לומר שיצאו למלחמה אלא שהם היו מבשלות ואופות.
אשמח לשמוע את חוו"ד של חו"ר הפורום.
ה"חינוך" מצווה תכה (שהיא מצוות מלחמת חובה בז' עממין) כתב .
"ונוהגת מצווה זו בזכרים ובנקיבות בכל מקום ובכל זמן שיש בידינו להרגם", (והמנ"ח שם הביא מקורו מ"אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה").
"ועובר על זה ,ובא לידו אחד מהם ויכול להורגו וכו' ביטל עשה זה " .
ואילו במצווה תקכז (שהיא מלחמת רשות ) כתב ,
"ונוהגת מצווה זו בזכרים שהם ראוים למלחמה".
הרי להדיא ,שאף שאין דרך נשים ללחום, מ"מ במלחמת מצווה חייבות לצאת ולהרוג.
כשבנ"י נכנסו לארץ זה היה מלחמת חובה ומצווה - ומצאנו בתורה על בני גד ובני ראובן שהבטיחו למשה שהם יצאו חלוצים בצבא, אך נשיהם וטפיהם ישאירו מעבר לירדן
ולכאו' באם נשים חייבים במלחמה מצווה מדוע משה רבינו הסתפק בזכרים של ב' השבטים, ומה הם שונים משאר כלל ישראל שגם נשותיהם היו צריכים להלחם,
אלא נראה להוכיח מזה כי הנשים לא יצאו גם במלחמת מצוה
ואת החינוך נצטרך לתרץ בדרך כלשהיא [ה' יאיר עינינו בתורתו]

אני גם זוכר שיש לשון חז"ל הובא גם ברש"י על התורה ש'אין דרכה של אשה במלחמה'
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
יוסף יוסף אמר:
האחד בא לגור אמר:
עם חכם ונבון אמר:
מבואר בסוטה, דבמלחמת מצווה יוצאים חתן מחדרו וכלה מחופתה,
ולכאורה משמע שגם נשים יוצאות למלחמה,
וכתב שם הרש"ש דהוא חידוש לומר שיצאו למלחמה אלא שהם היו מבשלות ואופות.
אשמח לשמוע את חוו"ד של חו"ר הפורום.
ה"חינוך" מצווה תכה (שהיא מצוות מלחמת חובה בז' עממין) כתב .
"ונוהגת מצווה זו בזכרים ובנקיבות בכל מקום ובכל זמן שיש בידינו להרגם", (והמנ"ח שם הביא מקורו מ"אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה").
"ועובר על זה ,ובא לידו אחד מהם ויכול להורגו וכו' ביטל עשה זה " .
ואילו במצווה תקכז (שהיא מלחמת רשות ) כתב ,
"ונוהגת מצווה זו בזכרים שהם ראוים למלחמה".
הרי להדיא ,שאף שאין דרך נשים ללחום, מ"מ במלחמת מצווה חייבות לצאת ולהרוג.
כשבנ"י נכנסו לארץ זה היה מלחמת חובה ומצווה - ומצאנו בתורה על בני גד ובני ראובן שהבטיחו למשה שהם יצאו חלוצים בצבא, אך נשיהם וטפיהם ישאירו מעבר לירדן
ולכאו' באם נשים חייבים במלחמה מצווה מדוע משה רבינו הסתפק בזכרים של ב' השבטים, ומה הם שונים משאר כלל ישראל שגם נשותיהם היו צריכים להלחם,
אלא נראה להוכיח מזה כי הנשים לא יצאו גם במלחמת מצוה
ואת החינוך נצטרך לתרץ בדרך כלשהיא [ה' יאיר עינינו בתורתו]

אני גם זוכר שיש לשון חז"ל הובא גם ברש"י על התורה ש'אין דרכה של אשה במלחמה'
לא קשיא ולא מידי, בפשטות לא נתחייבו בני גד וראובן כלל במלחמת הכיבוש מכיון שלא היה זה חלקם, רק שמשה טען להם למה תניאון,(ולא טען להם אתם חייבים מדין לא תחיה)
וע"ז ענו אנחנו נעבור חלוצים וממילא אין אנו מרפים את ידי שאר ישראל ובזה סגי בזכרים , והדבר מוכח מכך שהם ענו למשה עבדך יעשו את אשר אדוני מצווה ולא ענו להם כאשר הם חיבים מדין הכיבוש , וגם בספר יהושע הוא אומר להם רק שיקיימו את דבריהם למשה ,ולא שהם חייבים מדין לא תחיה כל נשמה .
הענין שרק דרך איש במלחמה, החינוך עצמו הביאו לגבי מלחמת רשות ,אבל מלחמת מצווה שאני.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
האחד בא לגור אמר:
באמת הקשה כן במנ"ח שם , אבל לדעתי ההבדל הוא שגדר מחית עמלק הוא מצווה מקומית, בכל אחד שרואה עמלקי שהוא צריך להורגו, ולכן נשים פטורות ,משא"כ מחיית ז עממין הצורה של המצווה היא במלחמה כללית על האומה, ולכן גם נשים שייכות בזה .
איפכא מסתברא, בז' עממין נאמר בהם לא תחיה כל נשמה, והחיוב להרוג כל א' וא' מהם, ולכן גם אשה חייבת אם בא לידה. אבל מחיית עמלק עיקר המצוה היא במחיית שמו והשמדת זכרו, אשר זהו במלחמה דוקא ולא שייכא בנשים. כנלענ''ד.
למה מחית שמו וזכרו זה לא כל אחד ואחד מהם ?
אבל הפשטות היא הפוכה ,שכיון שהמלחמה בשבעה עממין היא הכיבוש מידיהם, (ולא שחיפשו אותם בשביל להרוג אותם ) א"כ הצורה מעיקרא היא לבא מולם במלחמה לכובשם כיון שהם אלו ששלטו בא"י, רק שהתורה ציוותה לכבוש אותם לחלוטין עד בלי השאיר כל נשמה, (והרי גרגשי שפנה לאפריקא ,לא נתחייב בלא תחיה כל נשמה ). א"כ העיקר זה המלחמה ושיעור החיוב הוא לא תחיה כל נשמה, אבל בעמלק הרי אין להם דבר עם ישראל ולא הם אלו ששלטו בא"י ,רק שהתורה ציוותה לחפש אותם ולכלות אותם, א"כ המלחמה היא רק היכי תימצי לרכז את ההריגה של כולם ולא שהיא עיקר הענין .
 

לא מקורי

משתמש רגיל
השאלה איננה מובנת לי.
גם אם נניח שהנשים נטלו חלק, אין הכרח שהנשים עבדו במלחמה עצמה.
עבדו בוודאי באספקת מזון, מקסימום בהובלת ציוד
 

ליטוואק

משתמש רשום
כשבנ"י נכנסו לארץ זה היה מלחמת חובה ומצווה - ומצאנו בתורה על בני גד ובני ראובן שהבטיחו למשה שהם יצאו חלוצים בצבא, אך נשיהם וטפיהם ישאירו מעבר לירדן
ולכאו' באם נשים חייבים במלחמה מצווה מדוע משה רבינו הסתפק בזכרים של ב' השבטים, ומה הם שונים משאר כלל ישראל שגם נשותיהם היו צריכים להלחם,
אלא נראה להוכיח מזה כי הנשים לא יצאו גם במלחמת מצוה
ואת החינוך נצטרך לתרץ בדרך כלשהיא [ה' יאיר עינינו בתורתו]

אני גם זוכר שיש לשון חז"ל הובא גם ברש"י על התורה ש'אין דרכה של אשה במלחמה'
קידושין ב: דדרכו של איש לעשות מלחמה ואין דרכה של אישה לעשות מלחמה.
 
חלק עליון תַחתִית