דף מט הנושא אשה מוחלים על על כל עוונותיו

יצחק

משתמש ותיק
(בעקבות אשכול סמוך נזכרתי בהערה הבאה)
כידוע שהגמ' בקידושין אומרת שהאומר הרי את מקודשת לי ע"מ שאני צדיק גמור ה"ז מקודשת חיישינן שמא הרהר תשובה
וכבר תמהו בזה איך יתכן שחזר בתשובה ברגע אחד וכו'
ושמעתי בשם הקוצקער זיע"א שאמר שכיון שהנושא אשה מוחלים לו על כל עוונותיו א"כ השתא הוא צדיק גמור.
ולכאורה יש להעיר, א. זה "באים כאחד", שע"י שחלו הקידושין ממילא מוחלים לו על כל עוונותיו ושוב ממילא התקיים התנאי שהוא צדיק גמור..
ב. נראה מסברא שכל הענין של נושא אשה וכו' זה דווקא בשעת נישואין ולא בשעת הקידושין, כי העיקר תלוי במה שהשתנה ה"מצב" והמעמד שלו, כמו עולה לגדולה שמוחלים לו על כל עוונותיו ה"נ נושא אשה, אבל בקידושין גרידא אין כאן אלא קנין בעלמא ואין בזה שום השתנות במצב של הגברא. כך נ"ל מסברא.
אשמח לכל תוספת בענין וכן אם מישהו יודע מה מקור השמועה בבקשה שיציין.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
ראיה לאות ב
המדרש למד שמוחלין לחתן על כל עוונתיו מישמעאל ושם לא נעשה בדרך של קידושין
 

שמעיה

משתמש ותיק
אם זכורני נכון, הרי הקוצקער זת''ע לא עמד על השאלה 'איך יתכן שחזר בתשובה ברגע אחד', אלא הגביל את המסר העולה מן הגמ' שבהרהור תשובה אחד נעשה האדם לצדיק גמור, שזה דווקא בשעת לקיחת אישה - שאז יש הארה מיוחדת שעוזרת לרשע גמור להיות צדיק גמור על ידי הרהור אחד של תשובה.
 

חוזר בתשובה

משתמש ותיק
חידוש ממש יפה ומעניין. אני ממש מחכה לראות אם יש מקור והיכן הוא.

אבל חוץ מזה שלא מובן לי איך ניתן לטעון שהקידושין חלים בזמן שהתנאי עוד לא חל...והרי הם תלויים בו.

מדוע שלא לאמר בפשטות כמו שכתב רבינו יונה בשערי תשובה (שער שני, הדרך השלישי)?
"כי עת אשר יאזין ויסכית ולבבו יבין ושב, ויקבל ביום שמעו דברי המוכיח, ויקיים עליו להיותו עושה ככל אשר יורוהו תופסי התורה מן היום ההוא ומעלה, ולהזהר באשר יזהירוהו יודעי בינה לעתים, עלתה בידו התשובה ונהפך לאיש אחר. ומעת אשר קבל כזאת במחשבתו וגמר עליו ככה בלבבו, קנה לנפשו זכות ושכר על כל המצוות והמוסרים ואשריו כי צידק נפשו בשעה קלה". ולא מוזכר שם עניין קידושין כלל או כל תנאי אחר.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
יצחק אמר:
ב. נראה מסברא שכל הענין של נושא אשה וכו' זה דווקא בשעת נישואין ולא בשעת הקידושין, כי העיקר תלוי במה שהשתנה ה"מצב" והמעמד שלו, כמו עולה לגדולה שמוחלים לו על כל עוונותיו ה"נ נושא אשה, אבל בקידושין גרידא אין כאן אלא קנין בעלמא ואין בזה שום השתנות במצב של הגברא. כך נ"ל מסברא.
אשמח לכל תוספת בענין וכן אם מישהו יודע מה מקור השמועה בבקשה שיציין.
קטע מיביע אומר חלק ג, אבה"ע ח, יז:
(יז) ואנכי הרואה להרב היכל מלך (דף טז ע"ג), שכ' ליישב הקו' דמאי שנא המקדש בפיסולי עדות, מההיא דע"מ שאני צדיק, דחיישי' שמא הרהר בתשובה, דשאני המקדש עצמו שי"ל שמא הרהר תשובה בלבו, מכיון שארז"ל (יבמות סג:) כל הנושא אשה עונותיו מתפקקים. וכן אמרו [ירושלמי פ"ג דבכורים] כל הנושא אשה מוחלין לו כל עונותיו שנא' ויקח את מחלת וכו'. ובודאי שצריך ג"כ תשובה. ולכן כיון שאמר המקדש ע"מ שאני צדיק יש ידים מוכיחות שעשה תשובה. ואף על פי שעדיין לא נשאה מ"מ בהיותו מקדש נזכר שאם ישאנה מוחלים לו כל עונותיו אם יעשה תשובה, משא"כ גבי עדים דלא שייך בהו ה"ט. ע"כ.

וע"ע בשו"ת ויצבור יוסף (סי' מו). ע"ש. גם מהר"י זריהן בס' אהל יעקב (דף קיא ע"ב) כ' דאתיא זכירה שכ"כ בספרים. ע"ש.

ובשו"ת דובב מישרים (סי' כב) הביא תי' זה מהאחרו', והוסיף בו דברים, דהמקדש ע"י הרהור תשובה בצירוף שמוחלים לו כל עונותיו לא מקרי רשע. אבל העדים מאי מהני הרהור תשובה דידהו, והוו בכלל אל תשת רשע עד, שעד שיהיה להם כפרה לא נפקע מהם שם רשע, ומש"ה אין חוששין לקידושין.

ושוב דחה תי' זה דמהש"ס בכורות (מה:) נודר ועובד יורד ומגרש, מוכח דבקיבל עליו תשובה אף על פי שלא עשאה עדיין נפקע ממנו שם רשע. וע"כ צ"ל כתירוץ הרדב"ז דשאני באומר ע"מ שאני צדיק דהוי רגל"ד שמקבל עליו תשובה. עכת"ד. וכבר הארכנו בזה לעיל בד' הגאון בני אהובה ודעימיה אם חוזר להכשרו לענין עדות כשהרהר בתשו' או לא.

וראית הרב דובב מישרים מבכורות (מה:), כבר הובאה במרדכי הארוך, שהובא בשו"ת מהר"י קולון (סי' פה). ע"ש. ולפי סגנון התירוץ שכ' בשו"ת דובב מישרים, היה לו להעיר, שהרי גם במקדש לא מטי עידניה למחילת עונותיו עד זמן חופתו, משא"כ בקידושין גרידא.

וע' בשו"ת חיים ושלום ח"ב (סי' כח) שהוכיח דבקידושין לבד נקרא בשם חתן שדומה למלך. וע"ע גנזי חיים (מע' ח אות טוב). ודו"ק.
 
חלק עליון תַחתִית