דף 1 מתוך 1

"סופר פארם" בזמן האמוראים.

נשלח: 16 ינואר 2019, 08:22
על ידי במבי
הגמ' בביצה מספרת על "ההוא עכברתא דאשתכח בי אספרמקי דרב אשי" (דף לו:)
כותב רש"י באספרמקי - בשמים.
ומוסף הערוך בערך "אספרמקי" כותב - פירוש פרמקי בלשון יוני בשמים ורפואות.

מה שנקרא גם בלשונינו אנו רשתות ה"פארם" ובלע"ז Pharmacy

וממבט קל על המילה "סופר-פארם" נראה ששורשה מגיע מהמילה שמופיעה במקורותינו "איספרמקי"
שבמילה זו דומיננטי צירוף המילים "ספר" ו"פרמסי"


מחשבה אחת של מוסר:

הספר קב הישר בראשיתו אומר שהאדם שהולך ברחוב יחשוב כל דבר לאיזו מצווה הוא משתייך, לדוגמא שרואה בניין יחשוב על מצוות מעקה ומזוזה,
שרואה גויים יחשוב על איסור חתנות, ואקטואלי כשיראה שלג (היום) יזכר בארבע מראות נגעים וכדו'
ועפ"ז כשיראה "סופר-פארם" יזכר בההוא עכברתא (מעניין שדווקא עכברה נקיבה שמבינה בבשמים...) שאשתכח באספרמקי דרב אשי
ואגב זה גם "משחק" חינוכי שאפשר לעשות עם הילדים כשיוצאים לרחובה של עיר שכל אחד יגיד אם רואה דבר שמזכיר לו מצווה כלשהיא
וזה מאד יפה לשמוע את תשובותיהם של תינוקות של בית רבן.

Re: "סופר פארם" בזמן האמוראים.

נשלח: 16 ינואר 2019, 09:32
על ידי זקן ויושב בישיבה
כמדומה ש'פארם' זה תרגום של כפר - חווה וכיו"ב

Re: "סופר פארם" בזמן האמוראים.

נשלח: 16 ינואר 2019, 10:34
על ידי יהודי
בתחילה חשבתי שהרב זקן וכו' צודק, אך באמת זו מילה שונה שאין לה פירוש בתרגומון, והגה אותה איזה יהודי מקנדה לפני 41 שנה כשפתח פה רשת הדומה לזו שבבעלותו בקנדה. כך שאין ענין להתייגע ולו לרגע מדוע בחר אותו יהודי שם זה.

Re: "סופר פארם" בזמן האמוראים.

נשלח: 16 ינואר 2019, 11:10
על ידי הכהן
זקן ויושב בישיבה כתב:כמדומה ש'פארם' זה תרגום של כפר - חווה וכיו"ב
יש Farm ויש Pharm

Re: "סופר פארם" בזמן האמוראים.

נשלח: 16 ינואר 2019, 13:58
על ידי מכל מלמדי השכלתי
במבי כתב:הגמ' בביצה מספרת על "ההוא עכברתא דאשתכח בי אספרמקי דרב אשי" (דף לו:)
כותב רש"י באספרמקי - בשמים.
ומוסף הערוך בערך "אספרמקי" כותב - פירוש פרמקי בלשון יוני בשמים ורפואות.

מה שנקרא גם בלשונינו אנו רשתות ה"פארם" ובלע"ז Pharmacy

וממבט קל על המילה "סופר-פארם" נראה ששורשה מגיע מהמילה שמופיעה במקורותינו "איספרמקי"
שבמילה זו דומיננטי צירוף המילים "ספר" ו"פרמסי"
מצינו עוד כהנה רבות.

Re: "סופר פארם" בזמן האמוראים.

נשלח: 16 ינואר 2019, 15:22
על ידי בן של רב
אמנם יל''ד אם בכלל יש נידון או שזה שטויות של מייסד רשת החנויות
אבל הכל שווה בשביל מה שחשוב בעיקר - וזה הסיפא של דברי רבינו במבי ע''ש
ויש לציין שזה הרבה מעבר לסתם חיפוש רעיונות מתחת לאדמה למצוא קשר למשהו של תורה
אלא יש כאן עומק גדול ותכלית משמעותית
שכך נזכרים שהתורה והעולם הם לא שני דברים נפרדים אלא הכל נברא כדי לשמש אותך הקורא הנכבד
כמו שכ' כל העלם לא נברא אלא לצוות לזה וברוך שברא כל אלו לשמשני
וכמובן שגם משמשיך צריכים בית וחפצים וכן גם אלו שמכינים להם זאת -צריכים בית וחפצים וכו'
אבל זה ממש רציני לגמרי שאין בעולם שום חשיבות מלבדך!
כי אתה הוא זה שעוסק בתכלית של הבריאה (גם ברגע זה)

Re: "סופר פארם" בזמן האמוראים.

נשלח: 17 ינואר 2019, 12:05
על ידי דוד ריזל (הפרסומאי)
מכל מלמדי השכלתי כתב:
במבי כתב:הגמ' בביצה מספרת על "ההוא עכברתא דאשתכח בי אספרמקי דרב אשי" (דף לו:)
כותב רש"י באספרמקי - בשמים.
ומוסף הערוך בערך "אספרמקי" כותב - פירוש פרמקי בלשון יוני בשמים ורפואות.

מה שנקרא גם בלשונינו אנו רשתות ה"פארם" ובלע"ז Pharmacy

וממבט קל על המילה "סופר-פארם" נראה ששורשה מגיע מהמילה שמופיעה במקורותינו "איספרמקי"
שבמילה זו דומיננטי צירוף המילים "ספר" ו"פרמסי"
מצינו עוד כהנה רבות.
נשמח לקרוא את הקישורים (מהעולם לתורה) שהגעת אליהם.

Re: "סופר פארם" בזמן האמוראים.

נשלח: 17 ינואר 2019, 12:07
על ידי דוד ריזל (הפרסומאי)
ראיתי הנהגה כזאת אצל אחד מגדולי הדור, שכל דבר מענייני העולם שהזכירו לפניו, מצא איזה פסוק או מקור אחר לביטוי זה.

Re: "סופר פארם" בזמן האמוראים.

נשלח: 17 ינואר 2019, 20:40
על ידי מכל מלמדי השכלתי
בבקשה דוגמא אחת:
במכשירים האלקטרוניים כשמופיע האפשרות לבחור שפה כתוב language. ואני פעם ראיתי ברש"י שכותב מילה כעין זו. (אינני זוכר במדויק ומקור. אשמח לקבל עזרה כאן.)

Re: "סופר פארם" בזמן האמוראים.

נשלח: 17 ינואר 2019, 21:44
על ידי במבי
דוד ריזל (העיתונאי) כתב:
מכל מלמדי השכלתי כתב:
במבי כתב:הגמ' בביצה מספרת על "ההוא עכברתא דאשתכח בי אספרמקי דרב אשי" (דף לו:)
כותב רש"י באספרמקי - בשמים.
ומוסף הערוך בערך "אספרמקי" כותב - פירוש פרמקי בלשון יוני בשמים ורפואות.

מה שנקרא גם בלשונינו אנו רשתות ה"פארם" ובלע"ז Pharmacy

וממבט קל על המילה "סופר-פארם" נראה ששורשה מגיע מהמילה שמופיעה במקורותינו "איספרמקי"
שבמילה זו דומיננטי צירוף המילים "ספר" ו"פרמסי"
מצינו עוד כהנה רבות.
נשמח לקרוא את הקישורים (מהעולם לתורה) שהגעת אליהם.
נתחיל עם משהו חדש וזה טיפטיפה ארוך

השבוע למדתי בעירובין ח: על המבוי כעין נדל, הנדל מוזכר גם בחולין, פתחתי שם ורש"י מכנהו "קורין לו בעל מאה רגליים"

בחומש ויקרא שמוזכר ה"מרבה רגליים" רש"י מכנהו "ציינט-פוד" הבנתי שמסתמא "פוד" זה פוט foot כלומר רגל אך תהיתי האם "ציינט" זהו "מאה", באותו יום פגשתי את חברי שהוא אברך בלגי ושאלתיו איך אומרים "מאה" בצרפתית ולשמחתי הוא ענה לי "ציינט" והוסיף שכיום שמו השתנה וקוראים לו "אלף רגליים" שאלתי אותו, איך אומרים "אלף" בצרפתית וענה לי "מיל" ושמו כיום הוא "מיל אפייה"
והשינוי מובן כי גם מאה זהו הגזמה וא"כ רק הוסיפו בהגזמה, מה שמוכיח שתמיד דרך השפות להתפתח.

ולאחמ"כ עשיתי חישוב קצר אם "מיל" זהו אלף, א"כ מובן מדוע קוראים ל"מיליון" כך מכיוון שהוא 1000 פעמים 1000
ובשפות תמיד בהחלפת מוצאות האותיות מקבלים מילים מקבילות. (כגון בומ"פ דטלנ"ת וכו')
וא"כ בהחלפת מיל לביל מגיעים למספר ביליון, המשכתי - האם "פיל" קשור?
ונזכרתי בשמו הלועזי "אלפנט" וא"כ שוב טמון המספר אלף ! (אלפ-נט)
נמשיך הלאה "הרואה פיל בחלום פלא נעשה לו" שוב, פלא אותיות אלף !
ואומרת הגמ' והנ"מ דמסורג כלומר הוא "מאולף" שוב אלף (וייתכן שהמילה מאולף ממקורותינו - צריך לבדוק)

רשמתי לך קצת הרהורים.

(אגב גם המרחק מיל המופיעה בגמ' כמדומני שהוא 1000 אמה)

Re: "סופר פארם" בזמן האמוראים.

נשלח: 17 ינואר 2019, 22:47
על ידי במבי
דבר נוסף המילה "ספטו" בלטינית פירושה "שבע" (ומשתמשים בה לדוגמא ב"ספטואגינטה" שכך מכנים את תרגום השבעים, או במילה היותר מוכרת "ספטמבר" שפירושה החודש השביעי)
ובהחלפת בומ"פ יצא מספטו "שבת" שזהו רמז ליום השביעי

ודבר מעניין נוסף, "תבלין" באנגלית אומרים spice (ספייס) ושוב בהחלפת בומ"פ אתה מקבל "שבס" שוב מילה שמזכירה את השבת, כמאמרם ז"ל תבלין יש לנו ושבת שמו.

Re: "סופר פארם" בזמן האמוראים.

נשלח: 17 ינואר 2019, 23:09
על ידי במבי
הערה נוספת:

התרגום ירושלמי עה"פ "והנה ארחת ישמעלים" אצל יוסף מתרגם ישמעלים "סרקין" ומסביר זאת מוסף הערוך שהישמעלים מייחסים את ישמעאל לשרה (עפ"ל) ! ולכן מכנים עצמם סרקין ומסתמא לכן הם מכונים אצלינו "לשון הגר" להעמידם על מקומם ולייחסם להגר.

אך עפ"ז ייתכן שהמדינה "סוריה" נקראת ע"ש שרה !
אע"פ שראיתי שהשערת החוקרים שזה מלשון "אשור" יותר קרוב צליל המילה ל"שרה" מאשר ל"אשור".

Re: "סופר פארם" בזמן האמוראים.

נשלח: 15 אפריל 2019, 14:10
על ידי במבי
בפסחים ג: איתא גדי מסונק ובערוך ערך סנק מביא שהכוונה לגדי ממולא ביצים ותבלין
ובערוך בהוצאה החדשה לפי הדף מביא בצד שsinago (סינגו) ביוונית פירושו לאסוף ולכנס (על משקל גיכ"ק)

ועפ"ז מובן מדוע מכנים בית הכנסת בלועזית "סינגוג" שפי' כמילה העברית "בית הכנסת" מקום הכינוס.

Re: "סופר פארם" בזמן האמוראים.

נשלח: 15 אפריל 2019, 15:14
על ידי חלק א׳ ממעל
במבי כתב:
17 ינואר 2019, 21:44
(אגב גם המרחק מיל המופיעה בגמ' כמדומני שהוא 1000 אמה)
לא 2000?

Re: "סופר פארם" בזמן האמוראים.

נשלח: 15 אפריל 2019, 16:17
על ידי במבי
חלק א׳ ממעל כתב:
15 אפריל 2019, 15:14
במבי כתב:
17 ינואר 2019, 21:44
(אגב גם המרחק מיל המופיעה בגמ' כמדומני שהוא 1000 אמה)
לא 2000?
טעיתי, מיל זה 2000 אמה.

(ידוע בשם גדולי המוסר שאנשים מעדיפים לומר "אתה צודק", ולא "טעיתי"...)

Re: "סופר פארם" בזמן האמוראים.

נשלח: 15 אפריל 2019, 16:22
על ידי חגי פאהן
במבי כתב:
17 ינואר 2019, 21:44
ואומרת הגמ' והנ"מ דמסורג כלומר הוא "מאולף" שוב אלף (וייתכן שהמילה מאולף ממקורותינו - צריך לבדוק)
וַאֲאַלֶּפְךָ חָכְמָה (איוב לג לג), ובארמית יליף = לומד.
במבי כתב:
17 ינואר 2019, 23:09
הערה נוספת:

התרגום ירושלמי עה"פ "והנה ארחת ישמעלים" אצל יוסף מתרגם ישמעלים "סרקין" ומסביר זאת מוסף הערוך שהישמעלים מייחסים את ישמעאל לשרה (עפ"ל) ! ולכן מכנים עצמם סרקין ומסתמא לכן הם מכונים אצלינו "לשון הגר" להעמידם על מקומם ולייחסם להגר.

אך עפ"ז ייתכן שהמדינה "סוריה" נקראת ע"ש שרה !
אע"פ שראיתי שהשערת החוקרים שזה מלשון "אשור" יותר קרוב צליל המילה ל"שרה" מאשר ל"אשור".
ייתכן שסוריה נקראת על שם העיר צוֹר, שהישמעאלים קוראים לה סוּר. ומ"מ חבר אמר לי שזית סורי בא מאזור צור ולא מסוריה.

Re: "סופר פארם" בזמן האמוראים.

נשלח: 15 אפריל 2019, 16:37
על ידי במבי
במבי כתב:
17 ינואר 2019, 21:44
...
וא"כ בהחלפת מיל לביל מגיעים למספר ביליון, המשכתי - האם "פיל" קשור?
ונזכרתי בשמו הלועזי "אלפנט" וא"כ שוב טמון המספר אלף ! (אלפ-נט)
נמשיך הלאה "הרואה פיל בחלום פלא נעשה לו" שוב, פלא אותיות אלף !
ואומרת הגמ' והנ"מ דמסורג כלומר הוא "מאולף" שוב אלף (וייתכן שהמילה מאולף ממקורותינו - צריך לבדוק)
נעשה המשך קצר:

ראיתי פעם שצורת האות A הגיע מצורת ראש השור, שהוא משולש (כמדומני שראיתי זאת בויקיפדיה במהדורה האנגלית בערך באות A) מה שמוזכר במקורותינו בשם "ראש תור" (מובא אולי בכלאיים או שביעית)

אחד הפירושים של המילה "אלוף" הוא שור כנאמר אלופינו מסובלים אין פרץ וגו'
(קראתי פעם מאמר של דר' אחת שכך פירשה את הפסוק "אז יבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד, שמוזכרים שני בע"ח אלים ואלופים, ואה"נ אילי זה גם לשון חוזק, ותקיפות)

יוצא שהאות א' הראשונה בלה"ק רומזת אל השור בשמה ולהבדיל גם האות A הראשונה בלועזית רומזת אל השור בצורתה.

ואם נקשר זאת חזרה לפיל שבשמו בלע"ז דומיננטי האות א' אלפנט יש דבר המקשר בין השור והפיל והוא ששניהם ראשם משולש ! ואולי לכן נקרא כך הפיל שראשו משולש כראש השור.

ונוסיף שברפואה הקדומה שנהבי הפיל היו סגולה לפריון וכן אחד מאיברי השור הצטיין בסגולה זו, ואולי משום שהאשה מוגדרת כמשולש במקורותינו שהיא כבנין רחבה למטה וצרה למעלה שזו צורת המשולש, והכלל אומר שדומה מרפה דומה והמשולש ירפה את המשולש

Re: "סופר פארם" בזמן האמוראים.

נשלח: 15 אפריל 2019, 18:47
על ידי חלק א׳ ממעל
במבי כתב:
15 אפריל 2019, 16:37
מה שמוזכר במקורותינו בשם "ראש תור" (מובא אולי בכלאיים או שביעית)

אחד הפירושים של המילה "אלוף" הוא שור כנאמר אלופינו מסובלים אין פרץ וגו'
א. בכלאים.
ב. וכתיב שגר אלפיך.