דף נז איך אפשר להגיד על חמורים צדיקים? ברכות נז:

טוב וחסד

משתמש רגיל
רבא, כאשר היה רואה חמורים שנושאים עפר מבבל, על גביהם, היה אומר להם: רוצו צדיקים לעשות רצון בוראכם!
פלא פלאים איזה כינוי - למה?
 

תיובתא

משתמש ותיק
לענ"ד מדובר בחלק משאלה רחבה יותר האם בריות שאינן בעלות בחירה שייכות בשכר. התשובה כנראה שכן (הכלבים קיבלו שכר על אי חריצת לשונם, ויש דוגמאות נוספות בנושא).
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אילו תיאר אותם כקדושים אכן היתה כאן שאלה אבל תיאר אותם צדיקים תואר הניתן לכל דבר שהולך בדרך הצדק וגם כאן שעושים רצון הבורא שהוא הצדק בעולם
 

נדיב לב

משתמש ותיק
תיובתא אמר:
לענ"ד מדובר בחלק משאלה רחבה יותר האם בריות שאינן בעלות בחירה שייכות בשכר. התשובה כנראה שכן (הכלבים קיבלו שכר על אי חריצת לשונם, ויש דוגמאות נוספות בנושא).
לתואר צדיקים אין קשר אם מקבלים שכר או לא
אלא כמו שכתבנו שצדיקים שייך גם בגוונא של בעל חי העושה רצון הבורא שהוא הצדק בעולם
 

תיובתא

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
תיובתא אמר:
לענ"ד מדובר בחלק משאלה רחבה יותר האם בריות שאינן בעלות בחירה שייכות בשכר. התשובה כנראה שכן (הכלבים קיבלו שכר על אי חריצת לשונם, ויש דוגמאות נוספות בנושא).
לתואר צדיקים אין קשר אם מקבלים שכר או לא
אלא כמו שכתבנו שצדיקים שייך גם בגוונא של בעל חי העושה רצון הבורא שהוא הצדק בעולם
גם אבן עושה את רצון הבורא ולא שמעתי שנקראה צדקת. דומני שבדרך כלל לשון צדיק מתייחס לבעל בחירה הבוחר בטוב, ולא למשהו שמתקיים בו רצון הבורא.
 

יוסף יוסף

משתמש ותיק
אולי החמורים שרבא ראה הם גלגולים ונשמות יותר מאשר סתם חמורים שאנחנו רואים
וברמז עפ"י דאיתא אנו כחומרים ולא כחמורו של רפב"י
 

נבשר

משתמש ותיק
יוסף יוסף אמר:
אולי החמורים שרבא ראה הם גלגולים ונשמות יותר מאשר סתם חמורים שאנחנו רואים
וברמז עפ"י דאיתא אנו כחומרים ולא כחמורו של רפב"י
לדעתי עיקר השאלה צריכה להיות בצורה אחרת, וממילא לא מובן תשובתך, השאלה לדעתי למה הגמ' ועבור מה הגמ' מספרת את זה, מה באה ללמד אותנו.
 

יאיר

משתמש ותיק
"וראה מקום שנוטלין ממנו עפר אומר ברוך אומר ועושה גוזר ומקיים רבא כי הוה חזי חמרי דשקלי עפרא טריף להו ידא על גבייהו ואמר רהוטו צדיקי למעבד רעותא דמרייכו".

רש"י - מקום שנוטלין ממנו עפר - מקום יש בבבל שאין בהמה יוצאה משם אם אין נותנים עליה עפר מעפר המקום והוא סימן השמד ומקללותיה של בבל היא וביסוד מהר"ר יצחק ראיתי שנוטלים משם עפר לטיט לבניני המקום וסוף סוף אותו מקום אין בו ישוב ולא זרע ולא נטיעה:

גוזר ומקיים - שגזר להשמידה וקיים.

"פירש"י שיש מקום בבבל שכל בהמה שתעבור עליו אינה יכולה לזוז משם אם לא שיתנו עליה מעפר המקום ההוא, והוא סימן קללה לה דכתיב (ישעיה י"ד) וטאטתיה במטאטי השמד" (טור)

"ראה מקום שיש בבבל שכל בהמה שתעבור עליו אינה יכולה לזוז משם אם לא יתנו עליה מעפר המקום ההוא והוא סימן קללה לה דכתיב וטאטאתיה במטאטא (פירוש מכבדות הבית, שקוב"י בלע"ז) השמד אומר ברוך אומר ועושה ברוך גוזר ומקיים"
(שו"ע או"ח סי' רכד סעיף ד):
 

יאיר

משתמש ותיק
ולפי הפשט, שמא אמר בדרך הלצה ובעיקר כדי שישמעו אחרים

ויתחזקו לראות ולהבין שגזירת ה' מתקיימת במלואה באופן ניסי.

ו'עלהו לא יבול' - אף שיחת חולין של ת"ח צריכה תלמוד.
 

תיובתא

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
אבן פסיבית לגמרי ולא ניכר שמצדיקה במעשיה [שאינם..] באופן אקטיבי את רצון הבורא
אבל גם לשיטתך אליבא דאמת היא צדקנית, שמקיימת את רצון הבורא, (אלא שאין ניכר הדבר), ונמצינו חיים בעולם שבו כמעט כולם צדיקים; עמוד החשמל, האבק, הדלת, וכו' וכו'. אשרינו שאנו בעולם שבו רובא דרובא הוא צדקות.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
תיובתא אמר:
נדיב לב אמר:
אבן פסיבית לגמרי ולא ניכר שמצדיקה במעשיה [שאינם..] באופן אקטיבי את רצון הבורא
אבל גם לשיטתך אליבא דאמת היא צדקנית, שמקיימת את רצון הבורא, (אלא שאין ניכר הדבר), ונמצינו חיים בעולם שבו כמעט כולם צדיקים; עמוד החשמל, האבק, הדלת, וכו' וכו'. אשרינו שאנו בעולם שבו רובא דרובא הוא צדקות.
הסביר שוב וכמו שכתבתי האבן פסיבית ואילו החמרים פעלו באופן אקטיבי ונקודת החילוק ביניהם היא ביחס אלינו ובמה שניכר שמצדיק את רצון הבורא בפעולתו שלו ולא בעצמותו בלבד
 

נדיב לב

משתמש ותיק
יוסף יוסף אמר:
אולי החמורים שרבא ראה הם גלגולים ונשמות יותר מאשר סתם חמורים שאנחנו רואים
וברמז עפ"י דאיתא אנו כחומרים ולא כחמורו של רפב"י
אלה לא היו חמורים יחודיים אלא כל חמור שנשא עפר מבבל
 
חלק עליון תַחתִית