פסחים קיט: - למה דוד המלך לא סרב לברך - בטענה של בת שבע?!

טוב וחסד

משתמש רגיל
בגמרא שם אמרו חז"ל:
"עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק. לאחר שאוכלין ושותין נותנין לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך, ואומר להן: איני מברך, שיצא ממני ישמעאל. אומר לו ליצחק: טול וברך! אומר להן: איני מברך, שיצא ממני עשו. אומר לו ליעקב: טול וברך! אומר להם: איני מברך, שנשאתי שתי אחיות בחייהן, שעתידה תורה לאוסרן עלי. אומר לו למשה: טול וברך, אומר להם: איני מברך, שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל לא בחיי ולא במותי. אומר לו ליהושע, טול וברך! אומר להן: איני מברך, שלא זכיתי לבן"
וממשיכה הגמ' אומרים לו לדוד: "טול וברך: אומר להן: אני אברך, ולי נאה לברך, שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא".
פלא הוא למה דוד לא מנע את עצמו בגלל שנדבק בו 'מעשה בת שבע'? עד שנאמר "וַיֵּרַע הַדָּבָר אֲשֶׁר עָשָׂה דָוִד, בְּעֵינֵי ה'"?!
אפילו שחז"ל הקדושים (שבת נו.) אמרו: כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה, כי לא ייתכן שדוד חטא באופן חמור כל כך, ולכן הם מציעים זאת לא כאיסור א"א אלא רק ככישלון מוסרי בלבד.
אך בכל זאת וכי יעקב אבינו יותר גרוע או משה רבינו...?!
 
A

Anonymous

Guest
טוב וחסד אמר:
בגמרא שם אמרו חז"ל:
"עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק. לאחר שאוכלין ושותין נותנין לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך, ואומר להן: איני מברך, שיצא ממני ישמעאל. אומר לו ליצחק: טול וברך! אומר להן: איני מברך, שיצא ממני עשו. אומר לו ליעקב: טול וברך! אומר להם: איני מברך, שנשאתי שתי אחיות בחייהן, שעתידה תורה לאוסרן עלי. אומר לו למשה: טול וברך, אומר להם: איני מברך, שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל לא בחיי ולא במותי. אומר לו ליהושע, טול וברך! אומר להן: איני מברך, שלא זכיתי לבן"
וממשיכה הגמ' אומרים לו לדוד: "טול וברך: אומר להן: אני אברך, ולי נאה לברך, שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא".
פלא הוא למה דוד לא מנע את עצמו בגלל שנדבק בו 'מעשה בת שבע'? עד שנאמר "וַיֵּרַע הַדָּבָר אֲשֶׁר עָשָׂה דָוִד, בְּעֵינֵי ה'"?!
אפילו שחז"ל הקדושים (שבת נו.) אמרו: כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה, כי לא ייתכן שדוד חטא באופן חמור כל כך, ולכן הם מציעים זאת לא כאיסור א"א אלא רק ככישלון מוסרי בלבד.
אך בכל זאת וכי יעקב אבינו יותר גרוע או משה רבינו...?!
אדרבה, אם נשים לב, כל החסרונות שכתוב אינם חסרונות של עבירות. מה שנוגע לעבירה הרי עשה תשובה והרי הוא כאחר.
 
A

Anonymous

Guest
כעת אני מתעורר, ישנו שיר באידיש ידוע בשם א סעודניו, ובו תיאור על הסעודה שלעתיד לבוא עם שור הבר ויין המשומר, לפי מילות השיר שם אז אהרן הכהן הוא יברך. וצריך עיון מדברי הגמרא הנ"ל..
 

אסף

משתמש ותיק
הגמ' (מו"ק טז:) מביאה "אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מאי דכתיב נאם דוד בן ישי ונאום הגבר הוקם על נאום דוד בן ישי, שהקים עולה של תשובה" ומפרש רש"י "שהקים עולה של תשובה - שהוא שב תחלה, ונתן דרך לשבים, כדאמרינן בפרק קמא דעבודה זרה (ד, ב): ולא דוד ראוי לאותו מעשה, אלא שאם חטא יחיד - אומרים לו: כלך אצל דוד, שמחל לו הקדוש ברוך הוא אותו עון, אף אתה - חזור בתשובה".
ושמעתי פעם להוסיף ולבאר מאי שנא דוד המלך מאלו שקדמו לו בתשובה - אדה"ר, קין, ראובן ועוד - שהוא היחיד שחזר למעלתו הראשונה אחר התשובה, ולכן ממנו יבוא משיח בן דוד שיתקן יחזיר את כל העולם לכפי שהיה רצונו ית' מהבריאה מתחילה.
 

שמעיה

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
כעת אני מתעורר, ישנו שיר באידיש ידוע בשם א סעודניו, ובו תיאור על הסעודה שלעתיד לבוא עם שור הבר ויין המשומר, לפי מילות השיר שם אז אהרן הכהן הוא יברך. וצריך עיון מדברי הגמרא הנ"ל..

כוונת השיר הוא לכאורה שאהרן הכהן יברך את העם. וכמו שמדייק שם: אהרן וועט אונז בענטשן
ולעצם קושיית פותח האשכול, גם אני תמהתי בלמדי זאת.
 
A

Anonymous

Guest
שמעיה אמר:
זקן ויושב בישיבה אמר:
כעת אני מתעורר, ישנו שיר באידיש ידוע בשם א סעודניו, ובו תיאור על הסעודה שלעתיד לבוא עם שור הבר ויין המשומר, לפי מילות השיר שם אז אהרן הכהן הוא יברך. וצריך עיון מדברי הגמרא הנ"ל..

כוונת השיר הוא לכאורה שאהרן הכהן יברך את העם. וכמו שמדייק שם: אהרן וועט אונז בענטשן
ולעצם קושיית פותח האשכול, גם אני תמהתי בלמדי זאת.
מעניין שאני רואה בכמה מקומות שמובא השיר, לא מובא הקטע הזה של אהרן הכהן, גם כמדומה שיוסל'ה רוזנבלט אינו שר את הקטע הזה.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
טוב וחסד אמר:
בגמרא שם אמרו חז"ל:
"עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק. לאחר שאוכלין ושותין נותנין לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך, ואומר להן: איני מברך, שיצא ממני ישמעאל. אומר לו ליצחק: טול וברך! אומר להן: איני מברך, שיצא ממני עשו. אומר לו ליעקב: טול וברך! אומר להם: איני מברך, שנשאתי שתי אחיות בחייהן, שעתידה תורה לאוסרן עלי. אומר לו למשה: טול וברך, אומר להם: איני מברך, שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל לא בחיי ולא במותי. אומר לו ליהושע, טול וברך! אומר להן: איני מברך, שלא זכיתי לבן"
וממשיכה הגמ' אומרים לו לדוד: "טול וברך: אומר להן: אני אברך, ולי נאה לברך, שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא".
פלא הוא למה דוד לא מנע את עצמו בגלל שנדבק בו 'מעשה בת שבע'? עד שנאמר "וַיֵּרַע הַדָּבָר אֲשֶׁר עָשָׂה דָוִד, בְּעֵינֵי ה'"?!
יש לשים לב, שהנושא כאן הוא לא ענין של חטאים אלא של חיסרון בהמשכיות, כגון שיצא מהם בן רשע או יעקב שנשא שני אחיות ומשפחתו הוקמה משתי אחיות שאף שעדין לא אסרה תורה מ"מ איסתכיל באורייתא וברא עלמא וכפה"נ יש בזה איזה פגם, (אף משה החיסרון של אי הכניסה אף של העצמות לא"י מהווה גדיעה במובן מסוים )

וכפה"נ הדבר מתקשר עם הנושא של הברכה שהוא ריבוי והמשכה ללא חיסרון והפסקה .
 

טוב וחסד

משתמש רגיל
פותח הנושא
האחד בא לגור אמר:
טוב וחסד אמר:
בגמרא שם אמרו חז"ל:
"עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק. לאחר שאוכלין ושותין נותנין לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך, ואומר להן: איני מברך, שיצא ממני ישמעאל. אומר לו ליצחק: טול וברך! אומר להן: איני מברך, שיצא ממני עשו. אומר לו ליעקב: טול וברך! אומר להם: איני מברך, שנשאתי שתי אחיות בחייהן, שעתידה תורה לאוסרן עלי. אומר לו למשה: טול וברך, אומר להם: איני מברך, שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל לא בחיי ולא במותי. אומר לו ליהושע, טול וברך! אומר להן: איני מברך, שלא זכיתי לבן"
וממשיכה הגמ' אומרים לו לדוד: "טול וברך: אומר להן: אני אברך, ולי נאה לברך, שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא".
פלא הוא למה דוד לא מנע את עצמו בגלל שנדבק בו 'מעשה בת שבע'? עד שנאמר "וַיֵּרַע הַדָּבָר אֲשֶׁר עָשָׂה דָוִד, בְּעֵינֵי ה'"?!
יש לשים לב, שהנושא כאן הוא לא ענין של חטאים אלא של חיסרון בהמשכיות, כגון שיצא מהם בן רשע או יעקב שנשא שני אחיות ומשפחתו הוקמה משתי אחיות שאף שעדין לא אסרה תורה מ"מ איסתכיל באורייתא וברא עלמא וכפה"נ יש בזה איזה פגם, (אף משה החיסרון של אי הכניסה אף של העצמות לא"י מהווה גדיעה במובן מסוים )

וכפה"נ הדבר מתקשר עם הנושא של הברכה שהוא ריבוי והמשכה ללא חיסרון והפסקה .
ומה עם אבשלום בנו של דוד?
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
טוב וחסד אמר:
האחד בא לגור אמר:
יש לשים לב, שהנושא כאן הוא לא ענין של חטאים אלא של חיסרון בהמשכיות, כגון שיצא מהם בן רשע או יעקב שנשא שני אחיות ומשפחתו הוקמה משתי אחיות שאף שעדין לא אסרה תורה מ"מ איסתכיל באורייתא וברא עלמא וכפה"נ יש בזה איזה פגם, (אף משה החיסרון של אי הכניסה אף של העצמות לא"י מהווה גדיעה במובן מסוים )

וכפה"נ הדבר מתקשר עם הנושא של הברכה שהוא ריבוי והמשכה ללא חיסרון והפסקה .
ומה עם אבשלום בנו של דוד?

יתכן משום שמת אבשלום בחייו, או משום שהיה בנה של יפת תואר ולא היה נחשב להמשך של דוד, והרי גם אברהם לא אומר שיצאו ממנו בני הפילגשים.
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
אכן כמו שקדמני 'האחד בא לגור' שלא מדובר כאן בענין של חטאים, אבל מה כן מדובר איני יודע, רק באתי לבסס את זה שכל אלו הנזכרים כאן היה להם חטאים, שהלוא לא אחד מהם שנמנה עם ארבעה שמתו בעטיו של נחש, היינו בלא חטא, כדאיתא בשבת נה, ב. ובמדרש תנחומא ואתחנן סימן ו' מונה ששה עונות למשה רבינו, וכן ליהושע מצינו ששה עונות שביטל תמיד של בין הערבים, וביטול תורה במלחמה [שניהם במגילה ג.], והשיב דבר לפני משה או ביטל ישראל מפריה ורביה [פלוגתא בעירובין סג:], ואסר לישראל ביזת יריחו והביאם לידי מכשול [סנהדרין מד.], והחליש דעתיה דמשה [תמורה טז.], ונשתהה בכיבוש הארץ [תנחומא מטות ד'], וכן בדוד מצינו ששה עונות, דבת שבע, ודאוריה, ודהסתה, ולשון הרע [יומא כב:], ושקרא לדברי תורה זמירות [סוטה לה.], ושאמר שירה על מפלת שאול [מו"ק טז:].
סוף דבר זה לא קשור למספר חטאים שעשה כל אחד מהם, אלא בענין אחר תלוי.
 

פראנק

משתמש ותיק
כל האומר דוד חטא ...... והוא לא סירב שאנשים לא יגידו שהוא חטא. (ממרן החיד"א)
 

יחי

משתמש ותיק
טוב וחסד אמר:
אפילו שחז"ל הקדושים (שבת נו.) אמרו: כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה, כי לא ייתכן שדוד חטא באופן חמור כל כך,

הוא למד מפסוק, לא מהסברא המשתמעת מדבריך (וחד אב"ע בכתובות ט. ס"ל בת שבע אונס הוא)


ולכן הם מציעים זאת לא כאיסור א"א אלא רק ככישלון מוסרי בלבד.

הדיון בשבת הוא רק על איסור א"א, אבל לא הוציאו את המקראות בנביא (בין קודם המעשה בין לאחריו) מפשוטם. (אמנם לזה שייך סנהדרין קז.) 

 
 

עמנואל

משתמש ותיק
אסף אמר:
ושמעתי פעם להוסיף ולבאר מאי שנא דוד המלך מאלו שקדמו לו בתשובה - אדה"ר, קין, ראובן ועוד - שהוא היחיד שחזר למעלתו הראשונה אחר התשובה, ולכן ממנו יבוא משיח בן דוד שיתקן יחזיר את כל העולם לכפי שהיה רצונו ית' מהבריאה מתחילה.
גם אני עני חשבתי לבאר כן, אך התקשיתי מדברי התלמוד בע"ז שרצה ללמוד תשובה ליחיד מחטא העגל, והרי לחטא העגל לא הועליה התשובה לגמרי, כמו שכתוב "ופקדתי", ואין לך פורענות שאין בה מחטא העגל. גם נודעו דחז"ל שע"י חטא העגל חזרה זוהמתן ונתחייבו מיתה (ראה אור החיים שמות לב יט). ואת"ל שרצה ללמוד תשובה שאינה מכפרת את החטא לגמרי הדק"ל דנילף מאדם וקין וראובן שקדמו לדע"ה.
ולכאורה נראה שבעל המאמר בע"ז סבר שחטא העגל נמחה לגמרי וא"צ עוד כפרה בייסורים וכו', אך קשה, דשמא בצירוף תפילותיו של מרע"ה ניחם להם (וראה יומא לו, ב). וצ"ע.
ומצויין אצלי לעיין בספר שערי חיים (דפוס שאלוניקי) לימוד יא דף כ, ובספרו של הקדוש מהר"ד אביחצירא הי"ד, פתח האהל ר"פ פקודי, שהראו פנים לכך שחטא העגל נמחל לגמרי וחזרו למצב שהיו בו קודם החטא.
 

עמנואל

משתמש ותיק
טוב וחסד אמר:
פלא הוא למה דוד לא מנע את עצמו בגלל שנדבק בו 'מעשה בת שבע'? עד שנאמר "וַיֵּרַע הַדָּבָר אֲשֶׁר עָשָׂה דָוִד, בְּעֵינֵי ה'"?!
בפשטות נראה שהיא היא.
חז"ל הוסיפו כאן המחשה לתת סיפור שיתחולל בתוך סיפור המסגרת המפורסם - הסעודה העתידית המיועדת לצדיקים. ההשראה לתת הסיפור היא מדברי דוד המלך האומר שישא כוס ישועות ויקרא בשם ה'. נראה שהתיאור על סירובם של אבות האומה לשאת את כוס הברכה בשל עניינים שליליים שקשרו לעצמם, נעוץ בקושי מתבקש - במידה ודוד אכן יישא את כוס הברכה לעתיד לבוא מדוע דווקא הוא, מדוע לא אברהם ויצחק ויעקב אבות האומה. בעקבות קושי זה מדיע התיאור על הסירובים מצד אבות האומה יחד עם הנימוקים שינתנו. אך עדיין קשה, מדוע דוד המלך לא יסרב בשל המעשה דבת שבע. וכאן מגיעה התשובה מהסוג הידוע - כי הוא לא יסרב. והמסקנה המעניינת היא שהנהגתו של דוד המלך שונה מהנהגתם של שאר אבות האומה; שבעוד שהם יימנעו מלשאת את כוס הברכה בשל עניינים שליליים קלושים שנקשרו בהם, דוד המלך ישא את כוס הברכה חרף המעשה עם בת שבע דוד.
 
חלק עליון תַחתִית