תעשה ולא מן העשוי במצה לפי ב"ש (בבלי סוכה ט., ירושלמי סוכה פ"א ה"ב)

chagold

משתמש ותיק
בסוכה (וכמבואר בלמוד ירושלמי סוכ פ"א הלכ' ב') נלמד מהל' תעשה אליבא דב"ש וכפי שנתבאר בר"ח סוכה ט. דיש דין לשמה (ונרה דבזה הוא החילוק בין דין דב"ה דעי' לחדש בה דבר, דהוא מדין הזמנה, ולעומת זאת לב"ש בעי' שיחדש את כולה הוא מדין לשמה). והנה בירושלמי שם מבואר דלב"ש גם במצה דין לשמה.

האם מה"ט גם במצה אליבא דב"ש יהיה דין שלא יהיה תעשה ולא מן העשוי?
 

נבשר

משתמש ותיק
chagold אמר:
בסוכה (וכמבואר בלמוד ירושלמי סוכ פ"א הלכ' ב') נלמד מהל' תעשה אליבא דב"ש וכפי שנתבאר בר"ח סוכה ט. דיש דין לשמה (ונרה דבזה הוא החילוק בין דין דב"ה דעי' לחדש בה דבר, דהוא מדין הזמנה, ולעומת זאת לב"ש בעי' שיחדש את כולה הוא מדין לשמה). והנה בירושלמי שם מבואר דלב"ש גם במצה דין לשמה.

האם מה"ט גם במצה אליבא דב"ש יהיה דין שלא יהיה תעשה ולא מן העשוי?
עיין שם בפנ"י שכתב שדעת ירושלמי שפסול סוכה ישנה הוא מדרבנן, מזה שירושלמי מדמה למצה והתם לא כתיב "תעשה", א"כ לדבריו לא בעינן במצה לשמה לב"ש, אמנם עיין בהמשך דבריו שהביא שהפוסקים נקטו לדינא שלב"ה בעי לחדש דבר, א"כ תלמוד בבלי כירושלמי ולמדו למצה ט"ו.
 

chagold

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאלתי לדעת ב"ש, ולר"ח שמפורש שהוא דין לשמה.
 

נבשר

משתמש ותיק
chagold אמר:
שאלתי לדעת ב"ש, ולר"ח שמפורש שהוא דין לשמה.
ע"ז כתבתי שלדעת ב"ש שהוא דין לשמה, כל זה לפי תלמוד בבלי ולתלמוד בבלי אין דין מצה ישנה שלא בעינן לשמה שלא כתוב "תעשה", ולפי ירושלמי שהשוה מצה לסוכה, א"כ אינו דין בלשמה, כן כתב הפנ"י בריש דבריו, אמנם בסו"ד שינה דעתו.
 
חלק עליון תַחתִית