ראיתי בירושלמי ב"ב פ"ט ה"ב (מובא בכפתור ופרח) האומר המבשרני אם ילדה אשתי זכר יטול מאתיים, ילדה זכר יטול מאתיים. אם נקיבה מנה, ילדה נקיבה נוטל מנה. זכר ונקיבה אין לו אלא מנה, א"ר מנא ביטלה צרת נקיבה שמחת זכר.
ראיתי בירושלמי ב"ב פ"ט ה"ב (מובא בכפתור ופרח) האומר המבשרני אם ילדה אשתי זכר יטול מאתיים, ילדה זכר יטול מאתיים. אם נקיבה מנה, ילדה נקיבה נוטל מנה. זכר ונקיבה אין לו אלא מנה, א"ר מנא ביטלה צרת נקיבה שמחת זכר.
ראיתי בירושלמי ב"ב פ"ט ה"ב (מובא בכפתור ופרח) האומר המבשרני אם ילדה אשתי זכר יטול מאתיים, ילדה זכר יטול מאתיים. אם נקיבה מנה, ילדה נקיבה נוטל מנה. זכר ונקיבה אין לו אלא מנה, א"ר מנא ביטלה צרת נקיבה שמחת זכר.
גירסת הרמב"ן בירושלמי הפוכה שבלידת זכר ישלם 100 ובנקיבה ישלם 200 ואם ילדה שניהם ישלם 100 כי בתאומה לא ניחה ליה. אך מעירים שלגירסתינו מיושב טפי "בטלה צרת נקיבה את שמחת הזכר" (ב"ב קמא:)