היו לפניו מינים הרבה... יברך על איזה מהם שירצה. מה שרוצה כעת או מה שתמיד חפץ בו?

[במבי]

ידועה השאלה על הנאמר "היו לפניו מינים הרבה, ר"י אומר אם יש בינהן ממין שבעה מברך עליו וחכמים אומרים מברך על איזה מהם שירצה, מה הכוונה מה שרוצה תמיד או כעת?
הרבה מהפרשים מסבירים מה שרוצה תמיד אף שכעת חפץ יותר במין השני אך ראיתי שהתוס' אנשי שם מפרש שיברך על איזה מהם שירצה אפילו אינו חביב. וא"כ משמע שיברך על מה שמתחשק לו (בלשון ז'רגון)

אך אני רוצה להבין את המפרשים שמפרשים "על איזה מהם שירצה" כלומר תמיד ולא כעת ע"פ הנאמר בעירובין לו: מתנה אדם על עירובו ואומר אם באו נכרים מן המזרח עירובי למערב מן המערב עירובי למזרח. אם באו לכאן ולכאן למקום שארצה אלך וכו'

האם גם שם יגידו שעירובו חל להיכן שחפץ תמיד ולא להיכן שרוצה כעת???
 

[במבי]

יש למשהו הסבר?

[ayedavid]

הרבה מהפרשים מסבירים מה שרוצה תמיד אף שכעת חפץ יותר במין השני

אפשר מקורות? מסתמא לא פירשו כן מחמת ביאור המילה 'ירצה'

[במבי]

הרבה מהפרשים מסבירים מה שרוצה תמיד אף שכעת חפץ יותר במין השני

אפשר מקורות? מסתמא לא פירשו כן מחמת ביאור המילה 'ירצה'

זכור לי שכך מסביר הרא"ש

[אמת מארץ תצמח]

הרא"ש (וכן עיקר ההלכה) סבר שרק מין שחביב אצלו בדר"כ נחשב למין החשוב יותר שעליו הוא מברך.

[ayedavid]

תודה.

אולי ההכרח הוא מביאור המחלוקת בגמ' שרבנן סברי דמין חביב עדיף, ואם הביאור היה שיכול לברך על מה שירצה באותו רגע היה די לומר שרבנן לא סברו כר' יהודה שמין שבעה עדיף, וממילא יכול לברך על מה שירצה. ומהביאור שרבנן סברי מין חביב עדיף משמע שיש עדיפות המחייבת ולא בחירה חופשית.

וגם מרש"י קצת משמע כמו הרא"ש

[יהודי רציני]

פעם כתבתי בנושא זה, לקמן מובאים הדברים.

[יהודי רציני]

ידועה השאלה על הנאמר "היו לפניו מינים הרבה, ר"י אומר אם יש בינהן ממין שבעה מברך עליו וחכמים אומרים מברך על איזה מהם שירצה, מה הכוונה מה שרוצה תמיד או כעת?
הרבה מהפרשים מסבירים מה שרוצה תמיד אף שכעת חפץ יותר במין השני אך ראיתי שהתוס' אנשי שם מפרש שיברך על איזה מהם שירצה אפילו אינו חביב. וא"כ משמע שיברך על מה שמתחשק לו (בלשון ז'רגון)

אך אני רוצה להבין את המפרשים שמפרשים "על איזה מהם שירצה" כלומר תמיד ולא כעת ע"פ הנאמר בעירובין לו: מתנה אדם על עירובו ואומר אם באו נכרים מן המזרח עירובי למערב מן המערב עירובי למזרח. אם באו לכאן ולכאן למקום שארצה אלך וכו'

האם גם שם יגידו שעירובו חל להיכן שחפץ תמיד ולא להיכן שרוצה כעת???

פעם כתבתי בנושא זה (הדגשתי ההוכחות שהביאו הראשונים ללמוד שחביב היינו מה שבד"כ ולא מה שעכשיו)-

ד. גדר חביב- ובב"י דייק מלשון הרמב"ם שכתב איזה שירצה להקדים מקדים במקום מקדים את החביב תחילה שדעתו דגדר חביב הוא המין שרוצה בו עתה לא מה שחביב עליו תדיר, ולכן כתב איזה שירצה להקדים דסתמא דמילתא רוצה להקדים המין שרוצה בו עתה יותר מחבירו .
אכן הרא"ש (שם) ותר"י ביארו דגדר חביב הוא מה שחביב עליו תדיר, ודייק זאת הרא"ש דחביב לרבנן דומיא דמין ז' לרבי יהודה וכי היכי דמין ז' לרבי יהודה אינו המין שרוצה עתה לאכול הימנו ואעפ"כ צריך להקדימו ה"נ יש לפרש לרבנן דאינו המין שרוצה בו עתה אלא דתדיר רוצה אותו יותר ולכך צריך להקדימו (עי' ק"נ אות ו').
והאחרונים דייקו מגירסה דגמ' דילן דרבנן סברי מין חביב עדיף כשיטה דהיינו המין שבד"כ חביב עליו (עי' צל"ח וביאור הגר"א סי' רי"א (ד"ה ונקרא)).
וממילא מיושבת קושייתך דכאן יש דיוק או משיטת ר 'יהודה או מהמילים מין חביב וסרה הקו' מעירובין ודו"ק. 
 

[מבקש אמת]

ידועה השאלה על הנאמר "היו לפניו מינים הרבה, ר"י אומר אם יש בינהן ממין שבעה מברך עליו וחכמים אומרים מברך על איזה מהם שירצה, מה הכוונה מה שרוצה תמיד או כעת?
הרבה מהפרשים מסבירים מה שרוצה תמיד אף שכעת חפץ יותר במין השני אך ראיתי שהתוס' אנשי שם מפרש שיברך על איזה מהם שירצה אפילו אינו חביב. וא"כ משמע שיברך על מה שמתחשק לו (בלשון ז'רגון)

אך אני רוצה להבין את המפרשים שמפרשים "על איזה מהם שירצה" כלומר תמיד ולא כעת ע"פ הנאמר בעירובין לו: מתנה אדם על עירובו ואומר אם באו נכרים מן המזרח עירובי למערב מן המערב עירובי למזרח. אם באו לכאן ולכאן למקום שארצה אלך וכו'

האם גם שם יגידו שעירובו חל להיכן שחפץ תמיד ולא להיכן שרוצה כעת???

לכאורה הדבר תלוי בטעם של מעלת חביב: בתרומת הדשן סי' לב מבואר שהוא חשיבות בכך שיש יותר הודאה בברכה על מה שנהנה יותר "דעל חביבות הנאתו הוא מברך ומשבח", ולפי זה תלוי במה שחביב עליו עכשיו.
אמנם מהרא"ש נראה להוכיח לא כן, דהנה דעת הרא"ש שבאין ברכותיהן שוות אין מעלה לחביב, והנה אי נימא שברכת החביב מעולה יותר מברכה שאינו חביב גם באין ברכותיהן שוות למה לא יקדים את ברכת החביב?
ונראה מזה שסובר הרא"ש שחביב הוא רק מעלה במאכל, והיינו שמאכל שיותר חביב עליו יש לו יותר חשיבות ויש לו לפטור את המאכל השני, וזה אינו שייך אלא בברכותיהן שוות אבל באין ברכותיהן שוות השאלה היא לא איזה מאכל להקדים אלא איזו ברכה, ובברכות אין מעלה לחביב. ולפי הבנה זו יש סברא לומר שחביב תלוי במה שחביב עליו בדרך כלל, דמאכל שחביב עליו ברוב הפעמים יש לו יותר חשיבות ממאכל שחביב עליו רק עכשיו. ואכן אזיל הרא"ש לטעמיה דס"ל שחביב תלוי במה שחביב עליו ברוב הפעמים ולא עכשיו.
 

[אלימלך]

לשון 'שירצה' כולל בתוכו את שני האפשרויות א' רצונו התמידי ב' רצון רגעי, והוא דבר הלמד מענינו וכמו שביארו בהודעות לעיל