היו לפניו מינים הרבה... יברך על איזה מהם שירצה. מה שרוצה כעת או מה שתמיד חפץ בו?

[במבי]

ידועה השאלה על הנאמר "היו לפניו מינים הרבה, ר"י אומר אם יש בינהן ממין שבעה מברך עליו וחכמים אומרים מברך על איזה מהם שירצה, מה הכוונה מה שרוצה תמיד או כעת?
הרבה מהפרשים מסבירים מה שרוצה תמיד אף שכעת חפץ יותר במין השני אך ראיתי שהתוס' אנשי שם מפרש שיברך על איזה מהם שירצה אפילו אינו חביב. וא"כ משמע שיברך על מה שמתחשק לו (בלשון ז'רגון)

אך אני רוצה להבין את המפרשים שמפרשים "על איזה מהם שירצה" כלומר תמיד ולא כעת ע"פ הנאמר בעירובין לו: מתנה אדם על עירובו ואומר אם באו נכרים מן המזרח עירובי למערב מן המערב עירובי למזרח. אם באו לכאן ולכאן למקום שארצה אלך וכו'

האם גם שם יגידו שעירובו חל להיכן שחפץ תמיד ולא להיכן שרוצה כעת???
 

[במבי]

יש למשהו הסבר?

[ayedavid]

הרבה מהפרשים מסבירים מה שרוצה תמיד אף שכעת חפץ יותר במין השני

אפשר מקורות? מסתמא לא פירשו כן מחמת ביאור המילה 'ירצה'

[במבי]

הרבה מהפרשים מסבירים מה שרוצה תמיד אף שכעת חפץ יותר במין השני

אפשר מקורות? מסתמא לא פירשו כן מחמת ביאור המילה 'ירצה'

זכור לי שכך מסביר הרא"ש

[אמת מארץ תצמח]

הרא"ש (וכן עיקר ההלכה) סבר שרק מין שחביב אצלו בדר"כ נחשב למין החשוב יותר שעליו הוא מברך.

[ayedavid]

תודה.

אולי ההכרח הוא מביאור המחלוקת בגמ' שרבנן סברי דמין חביב עדיף, ואם הביאור היה שיכול לברך על מה שירצה באותו רגע היה די לומר שרבנן לא סברו כר' יהודה שמין שבעה עדיף, וממילא יכול לברך על מה שירצה. ומהביאור שרבנן סברי מין חביב עדיף משמע שיש עדיפות המחייבת ולא בחירה חופשית.

וגם מרש"י קצת משמע כמו הרא"ש