עי' ברשב"ם דכ' בטעם הדבר דקימ"ל דבעינן קידוש במקום סעודה בטעמו השני משום דמסתמא היינו בסעודה. עי"ש. וא"כ צ"ע ע"ד העולם דלא הקפידו על שיטת הגאון דקידוש במקום סעודה היינו פת דווקא. וצ"ע.
אף אם נאמר שכן דעת הרשב"ם (ואין הכרח) גברא אגברא קא רמית??? הרי לשיטת הגאונים שפסקה השו"ע (עכ"פ בשעת הדחק) די ברביעית יין ולשיטת רבים מהראשונים מזונות וכמוהם נפסקה הלכה.