בדין סוטה אחר קינוי וסתירה כלפי טומאת מגע

  • Thread starter Anonymous
  • תאריך התחלה
A

Anonymous

Guest
קיי"ל שלאחר קינוי וסתירה דינה כודאי לענין טומאה לבעלה לבועלה ולתרומה.
ויש לחקור אם גם לענין טומאת מגע לטהרות, דהרי אשה הנבעלת נטמאת טומאת ערב, 
וא"כ צריך עיון אם אף לענין טומאה זו אמרינן דנעשית כודאי.
 
A

Anonymous

Guest
פותח הנושא
האחד בא לגור אמר:
למה לא. הרי זה ספק טומאה ברה"י .
אמנם ילפינן מסוטה דכל ספק טומאה ברשות היחיד, אבל דווקא בסוטה עצמה הוא דין מיוחד דווקא בספק של קינו"ס, כמו שהוכיחו מכתובות דף ט. בסוגיית פתח פתוח. וא"כ אפשר שהוא רק לגבי הדינים המיוחדים שנאמרו שם, ושייך להסוגיא ביבמות בענין סוטה ליבם.  
 
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
האחד בא לגור אמר:
למה לא. הרי זה ספק טומאה ברה"י .
אמנם ילפינן מסוטה דכל ספק טומאה ברשות היחיד, אבל דווקא בסוטה עצמה הוא דין מיוחד דווקא בספק של קינו"ס, כמו שהוכיחו מכתובות דף ט. בסוגיית פתח פתוח. וא"כ אפשר שהוא רק לגבי הדינים המיוחדים שנאמרו שם, ושייך להסוגיא ביבמות בענין סוטה ליבם.  
אתה מתכוין להסבר של הגר"ח מכיון  שלפי התירוצים האחרים זה דווקא לגבי איסור אישה .
ואף לדבריו זה רק לגבי איסור אישה לבעלה שהתורה דרשה דווקא קינוי וסתירה שהרי אין אוסרים על היחוד.
מה גם שכאן היה קינוי וסתירה . 
ואין סוף למקומות שאסרו מדין ס"ט בלי קשר לקינוי וסתירה כגון במקווה שחסר, וספק נגע, וכל נידה שראתה טומאה שאלו תוס' שיהיה ס"ט .
 
 
A

Anonymous

Guest
פותח הנושא
האחד בא לגור אמר:
זקן ויושב בישיבה אמר:
האחד בא לגור אמר:
למה לא. הרי זה ספק טומאה ברה"י .
אמנם ילפינן מסוטה דכל ספק טומאה ברשות היחיד, אבל דווקא בסוטה עצמה הוא דין מיוחד דווקא בספק של קינו"ס, כמו שהוכיחו מכתובות דף ט. בסוגיית פתח פתוח. וא"כ אפשר שהוא רק לגבי הדינים המיוחדים שנאמרו שם, ושייך להסוגיא ביבמות בענין סוטה ליבם.  
אתה מתכוין להסבר של הגר"ח מכיון  שלפי התירוצים האחרים זה דווקא לגבי איסור אישה .
ואף לדבריו זה רק לגבי איסור אישה לבעלה שהתורה דרשה דווקא קינוי וסתירה שהרי אין אוסרים על היחוד.
מה גם שכאן היה קינוי וסתירה . 
ואין סוף למקומות שאסרו מדין ס"ט בלי קשר לקינוי וסתירה כגון במקווה שחסר, וספק נגע, וכל נידה שראתה טומאה שאלו תוס' שיהיה ס"ט .
הרי לא מסתבר לומר שלענין טומאת ערב של שניהם יהא הדין דאין צריך קינוי אלא סגי ביחוד. וצריך עיון עוד בכל זה.
למעשה, עולה לי מחשבה כעת, שאם מדין ספק טומאה הכללי הרי שניהם יהיו נאמנים לומר שלא נטמאו, אבל בדין ספק של סוטה הרי חזינן שאינם נאמנים דאסורים אף לתרומה, ואם באים לטמאות מספק עלינו להכניסו בפרשת סוטה של קינוי וסתירה.
 
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
למה לא מסתבר ?
כל הדין שאין אוסרים את האישה על בעלה מפני   היחוד מה זה קשור לטומאה? לענין טומאה זה בדיוק כמו כל ס"ט ברה"י.  (אא"כ תדון כאן חזקת האם מהני לבת מפני שההיתר לבעלה בנוי על חזקת היתר ואכמ"ל ).
הנידון האם יש נאמנות לאדם לומר שהוא לא טמא , הוא ענין חמור בראשונים בריש נידה ואכמ"ל .
בכל אופן אין קשר לדיני איסור בתרומה שאנו אוסרים אותה, ויש בזה ענין טענה של בע"ד .
 
A

Anonymous

Guest
פותח הנושא
האחד בא לגור אמר:
למה לא מסתבר ?
כל הדין שאין אוסרים את האישה על בעלה מפני   היחוד מה זה קשור לטומאה? לענין טומאה זה בדיוק כמו כל ס"ט ברה"י.  (אא"כ תדון כאן חזקת האם מהני לבת מפני שההיתר לבעלה בנוי על חזקת היתר ואכמ"ל ).
הנידון האם יש נאמנות לאדם לומר שהוא לא טמא , הוא ענין חמור בראשונים בריש נידה ואכמ"ל .
בכל אופן אין קשר לדיני איסור בתרומה שאנו אוסרים אותה, ויש בזה ענין טענה של בע"ד .
לענין דיני טומאה למה לא יהא לאדם נאמנות? 
 
 

הכהן

משתמש ותיק
אם באת להסתפק בכל יחוד, תסתפק גם בנתיחדה עם בעלה
 
A

Anonymous

Guest
פותח הנושא
הכהן אמר:
אם באת להסתפק בכל יחוד, תסתפק גם בנתיחדה עם בעלה
ואוסיף שאדרבה יחוד עם בעלה הרבה יותר מְסַפֵּק.
 
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
האחד בא לגור אמר:
למה לא מסתבר ?
כל הדין שאין אוסרים את האישה על בעלה מפני   היחוד מה זה קשור לטומאה? לענין טומאה זה בדיוק כמו כל ס"ט ברה"י.  (אא"כ תדון כאן חזקת האם מהני לבת מפני שההיתר לבעלה בנוי על חזקת היתר ואכמ"ל ).
הנידון האם יש נאמנות לאדם לומר שהוא לא טמא , הוא ענין חמור בראשונים בריש נידה ואכמ"ל .
בכל אופן אין קשר לדיני איסור בתרומה שאנו אוסרים אותה, ויש בזה ענין טענה של בע"ד .
לענין דיני טומאה למה לא יהא לאדם נאמנות? 
זה לא דין שלו אא"כ אתה מתכוין לדין עדות  .
אבל אם כך לא יעזור דין קינוי וסתירה
 
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
הכהן אמר:
אם באת להסתפק בכל יחוד, תסתפק גם בנתיחדה עם בעלה
ואוסיף שאדרבה יחוד עם בעלה הרבה יותר מְסַפֵּק.
לא אמרתי שכל מקרה מספק, בבעלה אין שום סיבה להניח שהתייחדו בשביל ביאה, אבל אחר מכוער הדבר . ומפני מה נסתרה איתו 
בכל מקרה, העובדה היא שביחוד עם איש אחר יש כאן תורת ספק לאוסרה על בעלה כמבואר  לולי גזה"כ דקינוי וסתירה . 
מה יש כאן להתוכח ?
 
A

Anonymous

Guest
פותח הנושא
האחד בא לגור אמר:
זקן ויושב בישיבה אמר:
האחד בא לגור אמר:
למה לא מסתבר ?
כל הדין שאין אוסרים את האישה על בעלה מפני   היחוד מה זה קשור לטומאה? לענין טומאה זה בדיוק כמו כל ס"ט ברה"י.  (אא"כ תדון כאן חזקת האם מהני לבת מפני שההיתר לבעלה בנוי על חזקת היתר ואכמ"ל ).
הנידון האם יש נאמנות לאדם לומר שהוא לא טמא , הוא ענין חמור בראשונים בריש נידה ואכמ"ל .
בכל אופן אין קשר לדיני איסור בתרומה שאנו אוסרים אותה, ויש בזה ענין טענה של בע"ד .
לענין דיני טומאה למה לא יהא לאדם נאמנות? 
זה לא דין שלו אא"כ אתה מתכוין לדין עדות  .
אבל אם כך לא יעזור דין קינוי וסתירה
התכוונתי לדין נאמנות באיסורין ובטומאה.
 
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
כמו שכתבתי אם מצד נאמנות עד אחד הרי הוא ככל ס"ט ברה"י נגד עד אחד שהאריך בזה בשמעתתא .
ובכל אופן, אם עד אחד נאמן לא יעזור קינוי וסתירה וגם אז הוא יהיה נאמן, ושאני היתר לבעלה שהוא דבר שבערווה או שהוא בע"ד וכמו שהאריך שם .
 

יוספי

משתמש ותיק
הם לא יהיו נאמנים בגלל רגלים לדבר.
עי' מח' הש"ש והנודב"י בכל ספק טומאה כשיש עד אחד עכ"פ בקינוי וסתירה כו"ע מודי.
 

יוספי

משתמש ותיק
יש לעיין אם היא תהיה נדה ואז בבעילתה יהא טמא משום בועל נדה.
וס"ט ברה"י טמאה.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
יוספי אמר:
הם לא יהיו נאמנים בגלל רגלים לדבר.
עי' מח' הש"ש והנודב"י בכל ספק טומאה כשיש עד אחד עכ"פ בקינוי וסתירה כו"ע מודי.
נידון השמעתתא הוזכר לעיל , אבל מה שכתבת שבקינוי וסתירה  אין נאמן, זה טעות, כיון שאף לענין סוטה עצמה דן השמעתתא שיאמן, וכל מה שהסתפק לדחות הוא משום דבר שבערווה, מה שכמובן אינו נכון בטומאת ביאה .
 
 
A

Anonymous

Guest
פותח הנושא
יוספי אמר:
יש לעיין אם היא תהיה נדה ואז בבעילתה יהא טמא משום בועל נדה.
וס"ט ברה"י טמאה.
ספק זה בצד מסויים יותר 'מוצלח' מהספק שלי, כיון שטומאת ערב יש רק על ידי גמ"ב - שכבת זרע, וא"כ יש לדון דמדין ספק סוטה סגי לן לומר שנטמאה ע"י העראה ולא על גמ"ב וצ"ע בזה, אבל דין בועל נדה הוי אף ע"י העראה.
 
 

יוספי

משתמש ותיק
א. דעת הנודב"י שבכל ספק טומאה לא נאמן עד אחד ברגלים לדבר. לכאו'. (תשובה לאחד בא לגור).
ב. זה ספק פחות מוצלח אלא שיש לו עוד צדדים והביאור.
דבשמעתתא כתב שלכאו' יש לה לאשה חזקת היתר אלא שהורע כיון שעברה על איסור יחוד. ולכאו' אמאי הא עברה רק על איסור קל.
עי' פנ"י גיטין דף י"ז.
אלא (ובבית הלוי ח"ב סי' א' יש ביאו אחר בדברי הפנ"י). שיחוד כל מטרתו שלא לעבור על איסור זנות לכך כיון שעברה על יחוד נחשדה על זנות. (ויש מקום להתוכח אך כסברא פשוטה נראה כן ושמעתיה מת"ח אחד)
וא"כ כל זה כשיש רק זנות אבל כשיש איסור נדה אולי ליכא כלל חשש שזינתה וא"כ תהא מותרת לגמרי דבאופן כזה ליכא כלל חשש שזינתה דלא איתרע חזקת כשרות שלה כלפי איסור נדה.
וכל זה יל"ע אימתי חל איסור נדה ואם הטומאה קשורה לאיסור או לא.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
יוספי אמר:
א. דעת הנודב"י שבכל ספק טומאה לא נאמן עד אחד ברגלים לדבר. לכאו'. (תשובה לאחד בא לגור).
אתה נראה לי מתבלבל, הנידון של הנוב"י הוא לגבי הנאמנות של עד אחד לומר שהיה ודאי טומאה .
אבל הנידון כאן הוא הפוך, שהעד אחד רוצה לטהר, על זה מדבר השמעתתא, לא ידוע לי על נוב"י בענין .
 

יוספי

משתמש ותיק
צודק. כנראה התבלבלתי. איני מונח כעת בסוגיא וראיתי רשום אצלי כדלהלן. ולע"כ.
אבל יש בזה רשב"א בכתובות דף ט. שכתב שהאשה אינה נאמנת בגלל רגלים לדבר ולא משום שחשודה כדעת השמעתתא.
(קצת צ"ע שם דברי הרשבא ובנדה ג. כתב דברים אחרים בענין זה).
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
בדברי הרשב"א בדף ט יש דברים לא ברורים , שכן הוא פתח בענין נאמנות של אישה על עצמה שהיא מכח טענת בע"ד ועל זה כתב שאינה נאמנת מכח רגלים לדבר וא"כ אין כאן ראיה נגד השמעתתא שמדבר על נאמנות של ע"א, אבל הבעיה היא שבהמשך הוא עובר לדבר על נאמנות עד, הדברים שם לא ברורים ומצריכים שטיקל תורה טוב, ולכן לא רציתי להיכנס לזה .

בכל אופן גם בנידה הרשב"א כותב שהוא משום רגל"ד. רק שהוא דן שם נאמנות מכח חזקה. אגב ברמב"ן ובר"ן שם יש אותו בעיה של הרשב"א בכתובות ואכמ"ל .
 
חלק עליון תַחתִית