'תרתי לריעותא' האם הוא מדאורייתא או מדרבנן?

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם המסכת והדף המדויק עליו נסוב הדיון

פותח הנושא
זקן ויושב בישיבה
סטטוס: לא מחובר

'תרתי לריעותא' האם הוא מדאורייתא או מדרבנן?

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 17 יוני 2019, 22:48

ידוע דין תרתי לריעותא כגון מקווה שנמדד ונמצא חסר טהרות שנעשו על גביו טמאות.
אשמח למקור שהוא דין דאורייתא.

ערכים:

סמל אישי של משתמש

בן אהרון
הודעות: 168
הצטרף: 20 דצמבר 2018, 00:31
נתן תודה: 62 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: 'תרתי לריעותא' האם הוא מדאורייתא או מדרבנן?

שליחה על ידי בן אהרון » 18 יוני 2019, 00:25

@זקן ויושב בישיבה  אפ' שאינו צריך מקור דהטעם משום דאיתרע חזקת המקווה ודין חזקה דמעיקרא הנלמד מנגעים מיירי בדליכא ריעותא ומאחר וליכא חזקת טהרה דמעיקרא מעמידים אחזקת טמא (ע' תוס' נדה ב ע''ב ד''ה התם שנקטו דבנגע איכא ריעותא קצת ולכן בעלמא מעמידים על חזקה אפ' במקום ריעותא דומה אך במקווה דרגיל להתחסר איכא ריעותא טפי).


האחד בא לגור
משתמש ותיק
הודעות: 1527
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 88 פעמים
קיבל תודה: 217 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: 'תרתי לריעותא' האם הוא מדאורייתא או מדרבנן?

שליחה על ידי האחד בא לגור » 18 יוני 2019, 00:29

עיין נידה ג . ושניהם לא למדוהו אלא מסוטה .
ודעת ר"ת ושאר ראשונים שכוונת הגמרא דלא תיקשי להו מסוטה,וא"כ מוכח דהוא מדאורייתא .
ולדעת הר"ן מפורש כוונת הגמרא שלומדים דין תרתי לריעותא מס"ט ברה"י, מחומרא דספק כודאי .
כמו כן, תוס' נידה ב : ד"ה התם תרתי ובחולין י : ד"ה ודילמא , הקשו על דין נגע שראהו כהן שלא חישינן שמא נתחסר אדנפיק ואתי - אמאי לא אמרינן תרתי לריעותא ומפורש שהוא מדאורייתא .
כתבתי כל זה מקופיא, מסתמא יש עוד ראיות רבות .
בכל אופן למה להמציא שזה רק דרבנן .


פותח הנושא
זקן ויושב בישיבה
סטטוס: לא מחובר

Re: 'תרתי לריעותא' האם הוא מדאורייתא או מדרבנן?

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 18 יוני 2019, 00:48

מצינו בגמרא תרתי לריעותא שהוא ודאי רק מדרבנן לענין מבוי שנמצא בו שרץ דכיון דאיכא שרצים דגופיה ושרצים דאתו מעלמא כתרתי לריעותא דמי וזהו ודאי רק מדרבנן.
שאר הראיות אינם מוכרחות כלל.
מלבד הראיה מהתוס', ובעיקר, הראיה היא ממה שנקטו דתרתי לריעותא יועיל אף לקולא - לטהר בבית המנוגע, ובאמת דבריהם מחודשים בזה.


האחד בא לגור
משתמש ותיק
הודעות: 1527
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 88 פעמים
קיבל תודה: 217 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: 'תרתי לריעותא' האם הוא מדאורייתא או מדרבנן?

שליחה על ידי האחד בא לגור » 18 יוני 2019, 01:06

זקן ויושב בישיבה כתב:
18 יוני 2019, 00:48
מצינו בגמרא תרתי לריעותא שהוא ודאי רק מדרבנן לענין מבוי שנמצא בו שרץ דכיון דאיכא שרצים דגופיה ושרצים דאתו מעלמא כתרתי לריעותא דמי וזהו ודאי רק מדרבנן.
למה החלטת שזה מדרבנן? בכל מקרה מה הקשר לתרתי לריעותא אמיתי ?
זקן ויושב בישיבה כתב:
18 יוני 2019, 00:48
שאר הראיות אינם מוכרחות כלל.
הרבה יותר ממוכרחות, מדובר על לימוד. מה יותר מפורש מזה ? 
זקן ויושב בישיבה כתב:
18 יוני 2019, 00:48

מלבד הראיה מהתוס', ובעיקר, הראיה היא ממה שנקטו דתרתי לריעותא יועיל אף לקולא - לטהר בבית המנוגע, ובאמת דבריהם מחודשים בזה.
לא הבנתי מהו בעיקר- מדבר אחר , כשמפורש מתבאר משאלתם שהוא מדאורייתא ?
בכל אופן מה שכתבת  אינו ראיה  כיון שיתכן שרבנן יאמרו גם לקולא .
 בכל אופן אין בזה שום דברים מחודשים ותוס ' בכתובות אף דנו הוצאת ממון בתרתי לריעותא 
ובקידושין עט כתבו הת"י ששורפין על תרתי לריעותא - טהרות . 
וכן מוכח בריש נידה . 
וכל עיקר פלוגתת ר"ש ורבנן הוא בעינן זה- דלרבנן הוא ודאי ואף לקולא , ובקידושין עט מבואר דאי הוה אמרינן תרתי לריעותא היתה מקודשת ודאי לשמואל ולא ספק .



 


פותח הנושא
זקן ויושב בישיבה
סטטוס: לא מחובר

Re: 'תרתי לריעותא' האם הוא מדאורייתא או מדרבנן?

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 18 יוני 2019, 09:42

האחד בא לגור כתב:
18 יוני 2019, 01:06
זקן ויושב בישיבה כתב:
18 יוני 2019, 00:48
מצינו בגמרא תרתי לריעותא שהוא ודאי רק מדרבנן לענין מבוי שנמצא בו שרץ דכיון דאיכא שרצים דגופיה ושרצים דאתו מעלמא כתרתי לריעותא דמי וזהו ודאי רק מדרבנן.
למה החלטת שזה מדרבנן? בכל מקרה מה הקשר לתרתי לריעותא אמיתי ?
זקן ויושב בישיבה כתב:
18 יוני 2019, 00:48
שאר הראיות אינם מוכרחות כלל.
הרבה יותר ממוכרחות, מדובר על לימוד. מה יותר מפורש מזה ? 
זקן ויושב בישיבה כתב:
18 יוני 2019, 00:48

מלבד הראיה מהתוס', ובעיקר, הראיה היא ממה שנקטו דתרתי לריעותא יועיל אף לקולא - לטהר בבית המנוגע, ובאמת דבריהם מחודשים בזה.
לא הבנתי מהו בעיקר- מדבר אחר , כשמפורש מתבאר משאלתם שהוא מדאורייתא ?
בכל אופן מה שכתבת  אינו ראיה  כיון שיתכן שרבנן יאמרו גם לקולא .
 בכל אופן אין בזה שום דברים מחודשים ותוס ' בכתובות אף דנו הוצאת ממון בתרתי לריעותא 
ובקידושין עט כתבו הת"י ששורפין על תרתי לריעותא - טהרות . 
וכן מוכח בריש נידה . 
וכל עיקר פלוגתת ר"ש ורבנן הוא בעינן זה- דלרבנן הוא ודאי ואף לקולא , ובקידושין עט מבואר דאי הוה אמרינן תרתי לריעותא היתה מקודשת ודאי לשמואל ולא ספק .




אם כוונתך לתוס' כתובות עה: אז שם זה להיפך לפטור את הבעל מממון - תשלומי כתובה.
איך יכול להיות שרבנן יאמרו לקולא?
שורפין על התרומה יכול להיות גם בדרבנן, כמבואר בתוס' דף ב. שדין נגע באחד בלילה הוא רק מדרבנן לתרומה וקדשים ושורפין את התרומה.

בנוגע לראיות מלא למדוה אלא מסוטה, לא הבנתי הראיה, הרי ספק טומאה ברשות הרבים טהור הוא גם מדרבנן, ועל כן צריך להגיע לתרתי לריעותא, וברשות היחיד באמת אפשר ללמוד מסוטה ואין צריך לתר"ל אלא הוא מדין ספק טומאה ברשות היחיד.
ואדרבה מדברי הר"ן שכתב דמקור דין תרתי לריעותא הוא מספק טומאה היה נראה שהוא מדרבנן. 
 


יוספי
הודעות: 65
הצטרף: 21 ינואר 2019, 23:00
נתן תודה: 4 פעמים
קיבל תודה: 8 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: 'תרתי לריעותא' האם הוא מדאורייתא או מדרבנן?

שליחה על ידי יוספי » 18 יוני 2019, 13:29

ספק טומאה ברה"ר הוא לא דרבנן


יוספי
הודעות: 65
הצטרף: 21 ינואר 2019, 23:00
נתן תודה: 4 פעמים
קיבל תודה: 8 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: 'תרתי לריעותא' האם הוא מדאורייתא או מדרבנן?

שליחה על ידי יוספי » 18 יוני 2019, 13:34

קצת מראה מקומות,
שות הב"ח סי' א' ד"ה וקל. (דרבנן)
בכור שור חולין י:
פמ"ג יורד משבצות ק"ה ג, ד"ה הנה.
(מספר וזה לשונו עמ' ע"ד).


פותח הנושא
זקן ויושב בישיבה
סטטוס: לא מחובר

Re: 'תרתי לריעותא' האם הוא מדאורייתא או מדרבנן?

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 18 יוני 2019, 13:36

יוספי כתב:
18 יוני 2019, 13:29
ספק טומאה ברה"ר הוא לא דרבנן
ודאי שלא, אבל הוא טהור אף מדרבנן ולא החמירו עליו לטמאו, ועל כן צריך לתת טעם לחלק בין מקווה שנמדד לכל ספק טומאה ברשות הרבים.
 


האחד בא לגור
משתמש ותיק
הודעות: 1527
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 88 פעמים
קיבל תודה: 217 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: 'תרתי לריעותא' האם הוא מדאורייתא או מדרבנן?

שליחה על ידי האחד בא לגור » 18 יוני 2019, 14:44

זקן ויושב בישיבה כתב:
18 יוני 2019, 09:42
אם כוונתך לתוס' כתובות עה: אז שם זה להיפך לפטור את הבעל מממון - תשלומי כתובה.
תוס' שם דנו אם לא היה חזקה דממונא ! דהיינו שהאשה מגיעה עם כתובה ביד,ואנחנו מפסידים אותה בלי שהבעל מוחזק, ע"י תרתי לריעותא .
זקן ויושב בישיבה כתב:
18 יוני 2019, 09:42
איך יכול להיות שרבנן יאמרו לקולא?
שורפין על התרומה יכול להיות גם בדרבנן, כמבואר בתוס' דף ב. שדין נגע באחד בלילה הוא רק מדרבנן לתרומה וקדשים ושורפין את התרומה.
לשרוף תרומה שלא לצורך הוא איסור דאורייתא .
ובדיוק זה מה שכתבתי שרבנן יכולים לומר דינים גם לקולא
לא הבנתי . אתה מוכיח כמותי ושואל ...
זקן ויושב בישיבה כתב:
18 יוני 2019, 09:42
בנוגע לראיות מלא למדוה אלא מסוטה, לא הבנתי הראיה, הרי ספק טומאה ברשות הרבים טהור הוא גם מדרבנן, ועל כן צריך להגיע לתרתי לריעותא, וברשות היחיד באמת אפשר ללמוד מסוטה ואין צריך לתר"ל אלא הוא מדין ספק טומאה ברשות היחיד.
ואדרבה מדברי הר"ן שכתב דמקור דין תרתי לריעותא הוא מספק טומאה היה נראה שהוא מדרבנן.
איני יודע מה אתה שח .
הגמרא לא דנה למה הדין שונה בפועל ,אלא דנה בדרכי הלימודים (ושניהם לא למדוה )
ז"ל הרשב"א (כדוגמא )
כלומר ספק טומאה מהיכא גמרי' מסוטה וכל דדמיא לסוטה גמרינן מינה וכל דלא דמי לא גמרינן, 
(כמו כן אח"כ הגמרא שואלת שנלמד הפוך)

כנ"ל בר"ן איך הצלחת להגיע לראיה שזה דרבנן ??
הר"ן אומר שמקור תרתי לריעותא שיהיה ודאי- זה מהדין של טומאת ודאי .יש כאן לימוד מדין התורה .
מה הקשר דרבנן ?

 ז"ל הר"ן :
ולי נראה בפי' דשמעת' דה"ק דרבנן גמרו מסוטה שכיון שהדבר קרוב לודאי משום דאיכא תרתי לריעותא שנדון אותו כודאי גמור אפילו לשרוף דהא סוטה נמי ספק ועשאה הכתוב כודאי. שאילו מפני ספק בלבד דיינו שנאמר שתשתה כל שהיא יכולה לשתות אבל כל שאינה יכולה לשתות שלא תהא אסורה לבעלה כסוטה. ואילו בפ"ק דסוטה מוכח שהמקנ' לאשתו בזמן הזה ונסתרה אסורה עולמית משום דליכא מי סוטה למבדקה אלמא גזרת הכתוב הוא דכל היכא דאיכא למיחש לספק טומאה שתהא כודאי. 



 


פותח הנושא
זקן ויושב בישיבה
סטטוס: לא מחובר

Re: 'תרתי לריעותא' האם הוא מדאורייתא או מדרבנן?

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 18 יוני 2019, 15:42

האחד בא לגור כתב:
18 יוני 2019, 14:44
זקן ויושב בישיבה כתב:
18 יוני 2019, 09:42
אם כוונתך לתוס' כתובות עה: אז שם זה להיפך לפטור את הבעל מממון - תשלומי כתובה.
תוס' שם דנו אם לא היה חזקה דממונא ! דהיינו שהאשה מגיעה עם כתובה ביד,ואנחנו מפסידים אותה בלי שהבעל מוחזק, ע"י תרתי לריעותא .
זקן ויושב בישיבה כתב:
18 יוני 2019, 09:42
איך יכול להיות שרבנן יאמרו לקולא?
שורפין על התרומה יכול להיות גם בדרבנן, כמבואר בתוס' דף ב. שדין נגע באחד בלילה הוא רק מדרבנן לתרומה וקדשים ושורפין את התרומה.
לשרוף תרומה שלא לצורך הוא איסור דאורייתא .
ובדיוק זה מה שכתבתי שרבנן יכולים לומר דינים גם לקולא
לא הבנתי . אתה מוכיח כמותי ושואל ...
זקן ויושב בישיבה כתב:
18 יוני 2019, 09:42
בנוגע לראיות מלא למדוה אלא מסוטה, לא הבנתי הראיה, הרי ספק טומאה ברשות הרבים טהור הוא גם מדרבנן, ועל כן צריך להגיע לתרתי לריעותא, וברשות היחיד באמת אפשר ללמוד מסוטה ואין צריך לתר"ל אלא הוא מדין ספק טומאה ברשות היחיד.
ואדרבה מדברי הר"ן שכתב דמקור דין תרתי לריעותא הוא מספק טומאה היה נראה שהוא מדרבנן.
איני יודע מה אתה שח .
הגמרא לא דנה למה הדין שונה בפועל ,אלא דנה בדרכי הלימודים (ושניהם לא למדוה )
ז"ל הרשב"א (כדוגמא )
כלומר ספק טומאה מהיכא גמרי' מסוטה וכל דדמיא לסוטה גמרינן מינה וכל דלא דמי לא גמרינן, 
(כמו כן אח"כ הגמרא שואלת שנלמד הפוך)

כנ"ל בר"ן איך הצלחת להגיע לראיה שזה דרבנן ??
הר"ן אומר שמקור תרתי לריעותא שיהיה ודאי- זה מהדין של טומאת ודאי .יש כאן לימוד מדין התורה .
מה הקשר דרבנן ?

 ז"ל הר"ן :
ולי נראה בפי' דשמעת' דה"ק דרבנן גמרו מסוטה שכיון שהדבר קרוב לודאי משום דאיכא תרתי לריעותא שנדון אותו כודאי גמור אפילו לשרוף דהא סוטה נמי ספק ועשאה הכתוב כודאי. שאילו מפני ספק בלבד דיינו שנאמר שתשתה כל שהיא יכולה לשתות אבל כל שאינה יכולה לשתות שלא תהא אסורה לבעלה כסוטה. ואילו בפ"ק דסוטה מוכח שהמקנ' לאשתו בזמן הזה ונסתרה אסורה עולמית משום דליכא מי סוטה למבדקה אלמא גזרת הכתוב הוא דכל היכא דאיכא למיחש לספק טומאה שתהא כודאי. 
בענין ושניהם לא למדוה אלא מסוטה, הרי הראשונים מבארים שהכוונה את מה שאפשר ללמוד מסוטה לומדים ואת מה שמחולק מסוטה מחלקים.
ובכן, לענין רשות היחיד אכן לומדים מסוטה ואין צריך כלל לתר"ל וזהו לימוד מסוטה, [וברשות היחיד ודאי הוא טומאה דאורייתא] לענין רשות הרבים אמרינן דאף דספק ברשות הרבים טהור, וזה אף מדרבנן כמו שנתבאר, מכל מקום כאן חלוק משום תרתי לריעותא.
וכן לר"ש ברשות הרבים ילפינן מסוטה לטהר [אף מדרבנן] לגבי רשות היחיד אין לומדים מסוטה לטמא.

בדברי הר"ן קשה מאוד לומר שלימוד זה של מקווה וחבית מספק טומאה ברשות היחיד הוא מן התורה, והרי בחבית אינו דין טומאה כלל ואעפ"כ ילפינן.

בענין רבנן לקולא כוונתי היתה שלמשל לענין נגע אם הוא טמא אי אפשר לטהרו מדרבנן משום תרתי לריעותא, לכן מוכח מדברי התוס' שהוא מדאורייתא.
ומאידך ממה ששורפין את התרומה אין ראיה שהוא דאורייתא, כיון שמצינו גם טומאות דרבנן ששורפין עליהם את התרומה וכבר ביארו בזה האחרונים ז"ל.

מקור לומר שהוא מדרבנן, ממה שמבואר בדף ג: דיש מקום לטמא במקווה אף ללא תרתי לריעותא אלא אף בחדא לריעותא עיי"ש בתוס' ובתוס' הרא"ש, ומפורש שם בדברי תוס' הרא"ש שהוא מדרבנן. ואם כן הרי משמע קצת שאף תרתי לריעותא הוא מדרבנן. 
 


האחד בא לגור
משתמש ותיק
הודעות: 1527
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 88 פעמים
קיבל תודה: 217 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: 'תרתי לריעותא' האם הוא מדאורייתא או מדרבנן?

שליחה על ידי האחד בא לגור » 18 יוני 2019, 20:35

זקן ויושב בישיבה כתב:
18 יוני 2019, 15:42
בענין ושניהם לא למדוה אלא מסוטה, הרי הראשונים מבארים שהכוונה את מה שאפשר ללמוד מסוטה לומדים ואת מה שמחולק מסוטה מחלקים.
ובכן, לענין רשות היחיד אכן לומדים מסוטה ואין צריך כלל לתר"ל וזהו לימוד מסוטה, [וברשות היחיד ודאי הוא טומאה דאורייתא] לענין רשות הרבים אמרינן דאף דספק ברשות הרבים טהור, וזה אף מדרבנן כמו שנתבאר, מכל מקום כאן חלוק משום תרתי לריעותא.
וכן לר"ש ברשות הרבים ילפינן מסוטה לטהר [אף מדרבנן] לגבי רשות היחיד אין לומדים מסוטה לטמא.
לא הבנתי מה כל האריכות כאן .(מה הראשונים אומרים ידוע, על זה אנחנו מדברים ...)
אתה שוב חוזר על אותו דבר , ולא הבנת מה אמרתי .
לפי מה שאתה רוצה לומר שתרתי לריעותא הוא דרבנן -הוי אומר שמדאורייתא מקוה שחסר ברה"ר צריך להיות טהור מדין ספק. ורק מדרבנן אמרו שיהיה כודאי לטמא.
בגמרא ובראשונים מפורש לא כך (ןכלשון הגמרא שניהם לא למדוה -וביארו הראשונים שלמדו ממה שחילקו) . - בגמרא מבואר שאי אפשר ללמוד מס"ט ברה"ר לטהר מקווה, מכיון שמקווה הוא ודאי ע"י תרתי לריעותא ,הגמרא לא שאלה מה ההבדל בדין בפועל בין ס"ט שטהור ברה"ר- לבין מקווה, (דהיינו למה כאן מדרבנן טמא, וכאן מדרבנן טהור ). אלא התייחסה לכך שאי אפשר ללמוד - לימוד הוא דאורייתא- לא דרבנן , וכבר העתקתי לעיל לשון הרשב"א : "וכל דלא דמי לא גמרינן " דהינו מדובר על הלימוד ולא על כך שרבנן אסרו .
זקן ויושב בישיבה כתב:
18 יוני 2019, 15:42
בדברי הר"ן קשה מאוד לומר שלימוד זה של מקווה וחבית מספק טומאה ברשות היחיד הוא מן התורה, והרי בחבית אינו דין טומאה כלל ואעפ"כ ילפינן.
לא קשה בדברי הר"ן כלום, דבריו ברורים שהוא מדבר על לימוד, וכמו שהעתקתי לשונו לעיל. 
קושיתך מחבית נובעת מטעות בהבנת דבריו . הר"ן לא מדבר על עצם הדין שספק טומאה ברה"י טמא, אלא כמו שמבואר בדבריו , הוא מדבר על השלב השני,דהיינו שאחרי שאנו יודעים שטמא - יש כאן שאלה- האם יהיה דינו כודאי גמור גם לגבי לשרוף , ואת זה לומדים מסוטה שאסורה גם כשאין מים לבדוק אותה - ממילא כיון שאנו יודעים שתרתי לריעותא זה סיבה להחמיר, ממילא בכל מקום כך יהיה דינו אף לא בטומאה. (זאת מלבד , שיתכן שלגבי דין ודאי דחבית, אין כאן צורך לדין המיוחד של ספק כודאי, ויתכן שמספיק השלב הראשון ורק לגבי לשרוף צריך את הלימוד , והרי לא כתוב  את דעת רבנן בחבית - במשנה, אלא הגמרא אומרת שהמשנה של ספק- היא ר"ש , דהיינו שזה לא נכון לפי רבנן שיהיה בזה דין ספק תרומה אלא צריך להיות איסור גמור ולא יועיל חזקה וכדומה וכמו ס"ט ברה"י,אף בלי הדין של ספק כודאי )
זקן ויושב בישיבה כתב:
18 יוני 2019, 15:42
בענין רבנן לקולא כוונתי היתה שלמשל לענין נגע אם הוא טמא אי אפשר לטהרו מדרבנן משום תרתי לריעותא, לכן מוכח מדברי התוס' שהוא מדאורייתא.
ומאידך ממה ששורפין את התרומה אין ראיה שהוא דאורייתא, כיון שמצינו גם טומאות דרבנן ששורפין עליהם את התרומה וכבר ביארו בזה האחרונים ז"ל.
 אם שורפים על דרבנן, ודאי מכריעים לקולא על ידי הכרעה  דרבנן. בכל אופן, כבר כתבתי שבגמרא בקידושין מוכח שזה גם לקולא , וכן בתוספות בכתובות , כך שלא זה כאן הנידון .
זקן ויושב בישיבה כתב:
18 יוני 2019, 15:42
מקור לומר שהוא מדרבנן, ממה שמבואר בדף ג: דיש מקום לטמא במקווה אף ללא תרתי לריעותא אלא אף בחדא לריעותא עיי"ש בתוס' ובתוס' הרא"ש, ומפורש שם בדברי תוס' הרא"ש שהוא מדרבנן. ואם כן הרי משמע קצת שאף תרתי לריעותא הוא מדרבנן.
לא הבנתי למה כוונתך . אתה מתכווין להו"א בדף ב  שמספיק דם לפניך ?
בכל מקרה, לא הבנתי איך בדיוק משמע קצת- שגם תרתי לריעותא זה כך ...

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח