A
Anonymous
Guest
בפשטות המשהה חמץ בפסח עובר בכל רגע ורגע וכן מפורש בתוס' פסחים דף כח. בביאור דברי הגמרא שם.
אבל מצינו לכאורה משמעות דברי הרמב"ם [שמעתי] לא כך וזה לשון הרמב"ם הל' חו"מ פ"ג הלכה י':מִי שֶׁהִנִּיחַ עִסָּה מְגֻלְגֶּלֶת בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְיָצָא וְנִזְכַּר אַחַר שֶׁיָּצָא וְהוּא יוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ [י] וְהָיָה יָרֵא שֶׁמָּא תַּחֲמִיץ קֹדֶם שֶׁיָּבֹא הֲרֵי זֶה מְבַטְּלוֹ בְּלִבּוֹ קֹדֶם שֶׁתַּחֲמִיץ. אֲבָל אִם הֶחְמִיצָה אֵין הַבִּטּוּל מוֹעִיל כְּלוּם אֶלָּא כְּבָר עָבַר עַל 'לֹא יֵרָאֶה' וְ'לֹא יִמָּצֵא' וְחַיָּב לְבַעֵר מִיָּד כְּשֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ. עכ"ל.
ולשון הרמב"ם כבר עבר על לא יראה משמע שאין עובר כל רגע ורגע, מלבד זאת לשון הרמב"ם הוא וחייב לבער מיד כשיחזור לביתו, ולא כתב הרמב"ם שחייב מיד לחזור לביתו כדי שלא יעבור, אלא כשיחזור לביתו חייב לבער. ואם עובר בכל רגע ורגע הרי חייב מיד לחזור לביתו ולבער את החמץ.
ומשמע מזה דדעת הרמב"ם שאינו עובר בכל רגע ורגע.
אבל מצינו לכאורה משמעות דברי הרמב"ם [שמעתי] לא כך וזה לשון הרמב"ם הל' חו"מ פ"ג הלכה י':מִי שֶׁהִנִּיחַ עִסָּה מְגֻלְגֶּלֶת בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְיָצָא וְנִזְכַּר אַחַר שֶׁיָּצָא וְהוּא יוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ [י] וְהָיָה יָרֵא שֶׁמָּא תַּחֲמִיץ קֹדֶם שֶׁיָּבֹא הֲרֵי זֶה מְבַטְּלוֹ בְּלִבּוֹ קֹדֶם שֶׁתַּחֲמִיץ. אֲבָל אִם הֶחְמִיצָה אֵין הַבִּטּוּל מוֹעִיל כְּלוּם אֶלָּא כְּבָר עָבַר עַל 'לֹא יֵרָאֶה' וְ'לֹא יִמָּצֵא' וְחַיָּב לְבַעֵר מִיָּד כְּשֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ. עכ"ל.
ולשון הרמב"ם כבר עבר על לא יראה משמע שאין עובר כל רגע ורגע, מלבד זאת לשון הרמב"ם הוא וחייב לבער מיד כשיחזור לביתו, ולא כתב הרמב"ם שחייב מיד לחזור לביתו כדי שלא יעבור, אלא כשיחזור לביתו חייב לבער. ואם עובר בכל רגע ורגע הרי חייב מיד לחזור לביתו ולבער את החמץ.
ומשמע מזה דדעת הרמב"ם שאינו עובר בכל רגע ורגע.