מה יהיה הדין, אם יודעים שבתשע חנויות שמכרו בשר כשר, נמכרו 90 חתיכות בסה"כ, ואילו בחנות שמכרו טרף נמכרו 1000 חתיכות, האם גם אז אומרים כל דפריש, או שנאמר סוף סוף יש רוב חתיכות איסור?
מה יהיה הדין, אם יודעים שבתשע חנויות שמכרו בשר כשר, נמכרו 90 חתיכות בסה"כ, ואילו בחנות שמכרו טרף נמכרו 1000 חתיכות, האם גם אז אומרים כל דפריש, או שנאמר סוף סוף יש רוב חתיכות איסור?
כתב התוס' רעק"א דאם היה ד"מ נ"א כשרים ונ' פסולים ובהנ"א היה כהן א' אסורה לו. דכיון דהוא יודע בעצמו שלא בא עליה א"כ הוא אינו בכלל הספק ולא נשאר רק מחצה ע"מ כו'. הנה הרב ז"ל נראה דמדמי ליה להא דתנן בפ"ד דתרומות מ"ח וט' בלבנות ושחורות ע"ש. אבל לעד"נ דדוקא לענין ביטול לא מהני אותן שאינן בכלל הספק. אבל לענין דכל דפריש מרובא פריש מהני אפי' אותן שאינן בכלל הספק. וראיה מב"ב (כג ב) גבי נמצא בין ב' שובכות דאמרינן שם ואף על גב דבחד מנייהו נפיש מחבריה ע"ש. והרי בהנשארים בהשובך אין ספק שהם ודאי נשארו במקומן. והספק אינו אלא על הניפול הנמצא ואפ"ה אמרינן דמרובא פריש. ולפמש"כ היה נ"ל דאם בחנות אחת כשרה היו מ' חתיכות מרובעות ועשר משולשות. ובחנות הטרפה לא היה אלא כ' חתיכות וכולן משולשות. ונמצאת חתיכה משולשת כשרה. ודבר זה צריך עדיין תלמוד
אם אינני טועה יש ר' שמעון שמבאר את השיטה שסוברת שגם אם יש יותר חתיכות בחנות הטריפה בכל זאת זה כשר כיון שזה נקרא רוב צדדים וזהו דין של רוב בתשע חנויות שיש רוב צדדים להתיר וכל חנות היא צד, וממילא יש רוב להתיר.
כתב התוס' רעק"א דאם היה ד"מ נ"א כשרים ונ' פסולים ובהנ"א היה כהן א' אסורה לו. דכיון דהוא יודע בעצמו שלא בא עליה א"כ הוא אינו בכלל הספק ולא נשאר רק מחצה ע"מ כו'. הנה הרב ז"ל נראה דמדמי ליה להא דתנן בפ"ד דתרומות מ"ח וט' בלבנות ושחורות ע"ש. אבל לעד"נ דדוקא לענין ביטול לא מהני אותן שאינן בכלל הספק. אבל לענין דכל דפריש מרובא פריש מהני אפי' אותן שאינן בכלל הספק. וראיה מב"ב (כג ב) גבי נמצא בין ב' שובכות דאמרינן שם ואף על גב דבחד מנייהו נפיש מחבריה ע"ש. והרי בהנשארים בהשובך אין ספק שהם ודאי נשארו במקומן. והספק אינו אלא על הניפול הנמצא ואפ"ה אמרינן דמרובא פריש. ולפמש"כ היה נ"ל דאם בחנות אחת כשרה היו מ' חתיכות מרובעות ועשר משולשות. ובחנות הטרפה לא היה אלא כ' חתיכות וכולן משולשות. ונמצאת חתיכה משולשת כשרה. ודבר זה צריך עדיין תלמוד
מה יהיה הדין, אם יודעים שבתשע חנויות שמכרו בשר כשר, נמכרו 90 חתיכות בסה"כ, ואילו בחנות שמכרו טרף נמכרו 1000 חתיכות, האם גם אז אומרים כל דפריש, או שנאמר סוף סוף יש רוב חתיכות איסור?
מקובל שיש מחלוקת אם הולכים אחר רוב החנויות או רוב הבשר, אבל לעניות דעתי אין כאן מחלוקת ומר אמר חדא ואמר אמר חדא ולא פליגי, דהיינו שאין הכוונה שהולכים אחר רוב הבשר שנמצא בחנות, רק הכוונה כשאנו יודעים שיותר בשר נמכר, ואלו שאומרים שאין הולכים אחר רוב הבשר רק בתר רוב חנויות הכוונה כשלא יודעים שנמכר יותר בשר.
כתב התוס' רעק"א דאם היה ד"מ נ"א כשרים ונ' פסולים ובהנ"א היה כהן א' אסורה לו. דכיון דהוא יודע בעצמו שלא בא עליה א"כ הוא אינו בכלל הספק ולא נשאר רק מחצה ע"מ כו'. הנה הרב ז"ל נראה דמדמי ליה להא דתנן בפ"ד דתרומות מ"ח וט' בלבנות ושחורות ע"ש. אבל לעד"נ דדוקא לענין ביטול לא מהני אותן שאינן בכלל הספק. אבל לענין דכל דפריש מרובא פריש מהני אפי' אותן שאינן בכלל הספק. וראיה מב"ב (כג ב) גבי נמצא בין ב' שובכות דאמרינן שם ואף על גב דבחד מנייהו נפיש מחבריה ע"ש. והרי בהנשארים בהשובך אין ספק שהם ודאי נשארו במקומן. והספק אינו אלא על הניפול הנמצא ואפ"ה אמרינן דמרובא פריש. ולפמש"כ היה נ"ל דאם בחנות אחת כשרה היו מ' חתיכות מרובעות ועשר משולשות. ובחנות הטרפה לא היה אלא כ' חתיכות וכולן משולשות. ונמצאת חתיכה משולשת כשרה. ודבר זה צריך עדיין תלמוד
השאלה האם הולכים אחר רוב הוא בירור שמגיע מהרוב ולא שייך במקרה שברור מסיבה אחרת שלא הגיע מרוב זה, או שהוא מדין ביטול ברוב. הנידון של השאלה שייך רק לדעת הרש"ש שהוא מדין ביטול ברוב, דלרעק"א שהוא בירור לא שייך במקרה שרוב החתיכות באות מחנות הטרפה.