תוספת ביאור ב"עמא פזיזא"

[במבי]

הגמ' בסוף כתובות מספרת שבעת שעלה רב זירא לארץ לא מצא מעבורת לעבור את הירדן, ועבר במצרא ומסביר רש"י שהיה גזע עץ לרוחב הנהר והלך עליו בעודו אוחז בחבל, וראהו צדוקי אחד ואמר לו עמא פזיזא, דקדמיתו פיכו לאודנייכו.

ועפ"ז משמע שסיבת הפזיזות היא (אי המתנה למעבורת) והמעבר על הגזע, בעזרת החבל.

אך הירושלמי מוסיף שבעת שעבר נרטבו בגדיו בירדן, ואולי גם מסיבה זו כינהו הצדוקי פזיז (ירושלמי שביעית ד-ז)

[איש בנימין]

עצם מה שהבבלי לא מביא את התוספת, זה גופא ראיה שהוא לא למד שהפזיזות היא משום זה.

[במבי]

דברי תורה עניים במקום זה ועשירים במקום אחר.