חידושי האריז"ל ע"פ הפשט

[במבי]

המלאכת שלמה מביא הסבר למשנה הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים היא טוענת משארסתני נאנסתי ונסתחפה שדהו, והוא טוען לא כי, אלא עד שלא ארסתיך והיה מקחי מקח טעות ר"ג אומר נאמנת ור' יהושע אומר לא מפיה אנו חיים. (כתובות יב:)

ושואל האריז"ל מדוע לא נאמר ר' יהושע אומר אינה נאמנת?
אלא שהמשנה אומרת על ג' דברים העולם עומד על האמת על הדין ועל השלום, והיא משקרת וא"כ לא מפיה אנו חיים, אין העולם עומד בזכותה !

 

[במבי]

שמעתי לפני שנים רבות ווארט שאומרים בשם ר' לוי יצחק מברדיצ'ב שכוס קפה לפני התפילה זה כמו מקווה.
מכיוון שקפה באידיש זה "קווה" ואם נוסיף חלב שהוא מ' בגי' יוצא "מקווה".

ואמרתי ע"ז שידוע בשם האריז"ל שמקווה מבטל כעס (שניהם 150 בגי') וא"כ עפ"ז גם כוס קפה מבטל כעס.
וגדול מאמר חז"ל בעירובין כל המתפתה ביינו יש בו מדעת קונו ועיינו מהרש"א שם שביינו דייקא שאינו מצפה שחבירו הפוגע בו יזמינו ליין אלא שותה משל עצמו.

[זקן ויושב בישיבה]

זכיתי לשמוע פעם מפ"ק של בעל הדרכי שמואל זיע"א שהביא איזה פירוש של האריז"ל בפסוק ואמר שזהו הפעם היחידה או מהפעמים היחידות - כמדומה שכך היה לשונו לא זוכר מדוייק - שהאריז"ל מפרש פסוק בדרך של פשט.

[יוסף יוסף]

שמעתי לפני שנים רבות ווארט שאומרים בשם ר' לוי יצחק מברדיצ'ב שכוס קפה לפני התפילה זה כמו מקווה.
מכיוון שקפה באידיש זה "קווה" ואם נוסיף חלב שהוא מ' בגי' יוצא "מקווה".

ואמרתי ע"ז שידוע בשם האריז"ל שמקווה מבטל כעס (שניהם 150 בגי') וא"כ עפ"ז גם כוס קפה מבטל כעס.
וגדול מאמר חז"ל בעירובין כל המתפתה ביינו יש בו מדעת קונו ועיינו מהרש"א שם שביינו דייקא שאינו מצפה שחבירו הפוגע בו יזמינו ליין אלא שותה משל עצמו.

ווארט יפה, אבל כבוד הרב @במבי 
חיפשתי במאמרך חידוש של האריז"ל בדרך הפשט - ולא מצאתי.
נא להצמד לכותרת האשכול
 

[במבי]

שמעתי לפני שנים רבות ווארט שאומרים בשם ר' לוי יצחק מברדיצ'ב שכוס קפה לפני התפילה זה כמו מקווה.
מכיוון שקפה באידיש זה "קווה" ואם נוסיף חלב שהוא מ' בגי' יוצא "מקווה".

ואמרתי ע"ז שידוע בשם האריז"ל שמקווה מבטל כעס (שניהם 150 בגי') וא"כ עפ"ז גם כוס קפה מבטל כעס.
וגדול מאמר חז"ל בעירובין כל המתפתה ביינו יש בו מדעת קונו ועיינו מהרש"א שם שביינו דייקא שאינו מצפה שחבירו הפוגע בו יזמינו ליין אלא שותה משל עצמו.

ווארט יפה, אבל כבוד הרב @במבי 
חיפשתי במאמרך חידוש של האריז"ל בדרך הפשט - ולא מצאתי.
נא להצמד לכותרת האשכול

דרכה של תורה היא דינמית, ולעיתים אינה נצמדת לכותרת.
 

[דעתו יפה]

פי' זה מובא בשיטמ"ק שם. אני לא זוכר בשם מי? ובשיטמ"ק עם הערות מביא שם בשם צמח צדק על משניות פי' חסידי עפ"י קבלה פה זה מלכות וכו'.

כידוע האריז"ל הי' תלמיד חבר שלו. ויש אומרים ששיטמ"ק על ב"ק ערך האר"י ז"ל [לבד עם ביחד עמו].

[בשלמא]

שמעתי לפני שנים רבות ווארט שאומרים בשם ר' לוי יצחק מברדיצ'ב שכוס קפה לפני התפילה זה כמו מקווה.
מכיוון שקפה באידיש זה "קווה" ואם נוסיף חלב שהוא מ' בגי' יוצא "מקווה".

ואמרתי ע"ז שידוע בשם האריז"ל שמקווה מבטל כעס (שניהם 150 בגי') וא"כ עפ"ז גם כוס קפה מבטל כעס.
וגדול מאמר חז"ל בעירובין כל המתפתה ביינו יש בו מדעת קונו ועיינו מהרש"א שם שביינו דייקא שאינו מצפה שחבירו הפוגע בו יזמינו ליין אלא שותה משל עצמו.

ווארט יפה, אבל כבוד הרב @במבי 
חיפשתי במאמרך חידוש של האריז"ל בדרך הפשט - ולא מצאתי.
נא להצמד לכותרת האשכול

רק כמעיר בעלמא שלא רק שהווארט לא מהאריז"ל
הוא גם לא מסנגורן של ישראל.
אם כי יש ווארט חסידי כזה. שקפה עם חלב הוא כמו מקווה
האדמו"ר מהר"א מבעלזא הגם שקיים את הווארט ביטל את הטעם שאומרים העולם שהמ' של ה"מילעך" - הוא המ' המשלים ל"קווה"  

[כמו שחל]

רק כמעיר בעלמא שהווארט הוא לא מסנגורן של ישראל.

בקדושת לוי ח"ג (באחת מההוצאות החדשות יחסית יש 3 חלקים) בעמ' ריא כמדומני או משהו באזור מובא דבר זה בשם רלו"י מבארדיטשוב

[בשלמא]

רק כמעיר בעלמא שהווארט הוא לא מסנגורן של ישראל.

בקדושת לוי ח"ג (באחת מההוצאות החדשות יחסית יש 3 חלקים) בעמ' ריא כמדומני או משהו באזור מובא דבר זה בשם רלו"י מבארדיטשוב

אדרבא מעניין מאוד המקור.
לא סומך על הערה כזו בהוצאות דהיום של חברהמנים מלקטים מן הגורן ומן היקב ומהדמיון.
אבל אם מציינים שם למקור אמין זו הפתעה בשבילי.
3 חלקים זה פאמ"ק ולא זה הזמן לבקר
 

[כמו שחל]

3 חלקים זה פאמ"ק

לא התכוונתי לפאמ"ק
התכוונתי לפני משהו כמו 15 שנה
לא זוכר את השם

[בשלמא]

3 חלקים זה פאמ"ק

לא התכוונתי לפאמ"ק
התכוונתי לפני משהו כמו 15 שנה
לא זוכר את השם

דרבמדיקר?
 

[בשלמא]

רק כמעיר בעלמא שלא רק שהווארט לא מהאריז"ל
הוא גם לא מסנגורן של ישראל.
אם כי יש ווארט חסידי כזה. שקפה עם חלב הוא כמו מקווה
האדמו"ר מהר"א מבעלזא הגם שקיים את הווארט ביטל את הטעם שאומרים העולם שהמ' של ה"מילעך" - הוא המ' המשלים ל"קווה"  

התנצלותי
https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... book=15422
 

[בשלמא]

מכיון שפותח האשכול ביקש שלא לסטות מן הענין הריני בתשובת המשקל

זה לא ווארט של האריז"ל אלא של חכם אחד קדמון ה"ה הרדב"ז יעויין בשיטמ"ק כתבות שם שהביא כן.

הפלא הוא שהרדב"ז נקרא כאן חכם קדמון?

והנני מעתיק מתוך שער מאמרי רז"ל למהרח"ו.

מא' בגמ' מס' כתובות פ"א דט"ו ע"א וז"ל ר' יהושע אומר לא מפיה אנו חיין אלא הרי זו בחזקת מעוברת כו' שמעתי ממורי זלה"ה כי חכם אחד קדמון שהתוספות נסתפקו בתלמוד בג' מקומות ולא נתבאר להם פירושם והחכם ההוא ביאר שתיהם והשלישית לא ידע לפרשה.
ואלו הם השתים שביאר האחד היא מ"ש ר' יהושע לא מפיה אנו חיים דהול"ל אינה נאמנת וביאר כי הנה העולם מתקיים על שלשה דברים על הדין ועל האמת ועל השלום שנא' אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם ולפי שהאשה הזאת משקרת בדבריה לא מפיה אנו חיין ומתקיים העולם הב' הוא מ"ש בפ' שני דייני גזרות אדמון אומר הניח מעותיו על קרן הצבי וביאר כי קבלה בידו שטבע הצבי להחליף קרנותיו משבע שנים לשבע שנים כדוגמת הנחש המפשיט עורו אחד לשבע שנים וכשמחליף קרנות בסוף השנה השביעית טומנה בארץ באופן שאי אפשר לשום נברא בעולם למצוא אותם ולכן נקט האי לישנא דהניח מעותיו על קרן הצבי. הג' היא מ"ש במסכת ר"ה פ"ב א"ר דוסא ן' הרכינס עדי שקר הם כו' ולמחר כריסה בין שיניה כו' וזה הביאור לא נודע אצלו זהו מה שביאר מורי זלה"ה כי הנה נתבאר אצלינו בדרוש בינה ותבונה כי כשנכנס ז"א בתוך אימא בסוד העיבור כללות בינה ותבונה ונעשות פרצוף אחד לבד ונמצא כי המקום שהיה בתחילה בחי' הפה של התבונה שם הוא עתה בחי' הבטן (ד"ש ע"ג) של כללות הפרצוף הז"א וזה הוא מ"ש כריסה בין שיניה גם בזה תבין למה רז"ל מכנים את הבעילה בלשון דבור כמ"ש ראוה מדברת עם אחד בשוק וא"ל מה טיבו של עובר זה כו' ובגמ' רב אמר מדברת ממש ר' אסי אמר נבעלת וכן כינו אותה בל' אכילה כמש"ה אכלה מחתה פיה כי היסוד של הנקבה היא בחינת פ"ה כנז'.

מי יודע לציין היכן התוספות הזה?

[אבר כיונה]

פותח האשכול ביקש שלא לסטות מן הענין

זה לא פותח האשכול, זה הרב יוסף יוסף:

אבל כבוד הרב @במבי 
חיפשתי במאמרך חידוש של האריז"ל בדרך הפשט - ולא מצאתי.
נא להצמד לכותרת האשכול

אדרבה, פותח האשכול כתב:

דרכה של תורה היא דינמית, ולעיתים אינה נצמדת לכותרת.

[בשלמא]

פותח האשכול ביקש שלא לסטות מן הענין

זה לא פותח האשכול, זה הרב יוסף יוסף:

אבל כבוד הרב @במבי 
חיפשתי במאמרך חידוש של האריז"ל בדרך הפשט - ולא מצאתי.
נא להצמד לכותרת האשכול

אדרבה, פותח האשכול כתב:

דרכה של תורה היא דינמית, ולעיתים אינה נצמדת לכותרת.

ייש"כ לא שמתי לב לתגובה זו של פותח האשכול האמיתי

גם אני אוהב דווקא מאוד את הדינמיקה  בסגנון שיחת רעים
אבל מה נעשה שיש יקרים שטעמם שונה
 

[במבי]

פותח האשכול ביקש שלא לסטות מן הענין

זה לא פותח האשכול, זה הרב יוסף יוסף:

אבל כבוד הרב @במבי 
חיפשתי במאמרך חידוש של האריז"ל בדרך הפשט - ולא מצאתי.
נא להצמד לכותרת האשכול

אדרבה, פותח האשכול כתב:

דרכה של תורה היא דינמית, ולעיתים אינה נצמדת לכותרת.

ייש"כ לא שמתי לב לתגובה זו של פותח האשכול האמיתי

גם אני אוהב דווקא מאוד את הדינמיקה  בסגנון שיחת רעים
אבל מה נעשה שיש יקרים שטעמם שונה

על מימרא זו מסתמא סבתא של אשתי היתה אומרת בחיי חיותה "יש הרבה דגים בים".

[לייבל]

אגב דאתינא להכי ראיתי בשטמ"ק ואיני זוכר כרגע היכן בשם האריז"ל, דהא שיש דעה לפחות שכריית מלח זה קוצר היינו משום שהמלח הוא ממוצע בין הדומם לצומח ורק על צומח חייבים משום קוצר, ומשום שהוא ממוצע דנוהו כצומח

[בשלמא]

אגב דאתינא להכי ראיתי בשטמ"ק ואיני זוכר כרגע היכן בשם האריז"ל, דהא שיש דעה לפחות שכריית מלח זה קוצר היינו משום שהמלח הוא ממוצע בין הדומם לצומח ורק על צומח חייבים משום קוצר, ומשום שהוא ממוצע דנוהו כצומח

האריז"ל בשער המצוות פר' עקב מדבר על המלח ובהגהות הש"ש מרחיב בזה שם
בספר גולל אור בהוצאת שובי נפשי המו"ל מאריך בזה וסגנון הקדמותיו ידועות ומעניינות למי שמוצא בזה ענין
 

[דעתו יפה]

יש ספר בשם 'מאורות האריז"ל' בו לוקט דברי האר"י בנגלה. הוצאת ביאלה

[בשלמא]

יש ספר בשם 'מאורות האריז"ל' בו לוקט דברי האר"י בנגלה. הוצאת ביאלה

זה לא ממש נגלה מה שאנחנו קוראים נגלה
כמו"כ יש גם ספר סגולות האריז"ל ונגלות האריז"ל