נסיון הסבר מדוע שתקו הת"ח בעת שקמצא זרק את בר קמצא מהסעודה

[במבי]

אולי שתקו הת"ח מכיוון שאנשי ירושלים לא היו מסבים בסעודה אא"כ יודעים מי מיסב עימהם, ומסתמא בר קמצא שאחר הסעודה רץ להאכיל קורצא את אנשי ירושלים לא היה הכוס תה שלהם, ולכן הם שתקו.
 

[זקן ויושב בישיבה]

אולי שתקו הת"ח מכיוון שאנשי ירושלים לא היו מסבים בסעודה אא"כ יודעים מי מיסב עימהם, ומסתמא בר קמצא שאחר הסעודה רץ להאכיל קורצא את אנשי ירושלים לא היה הכוס תה שלהם, ולכן הם שתקו.

אין בזה הסבר איך לא שתקו על מעשה השחיתות.
ה'הסבר' היחיד הוא שהם היו אורחים ופיחדו מבעל הבית, או בנוסח אחר הם פיחדו שגם אותם הוא יזרוק. ואכן זה גופא היה החטא שלהם. ועיין מהרש"א שכתב שזה היה דור של חנופה.
דרך אגב. מסתבר שגם בעל הבית ידע שהם לא ימחו בו...
 

[ייעוץ תורני]

אולי לא ידעו מי נגד מי ומה וכמה ולמה הוא עשה לו לפני כן
ובסה"כ היה להם שכל לא להתערב בפזיזות באמצע הסיפור...

הרב שך היה אוהב לספר על בעל ואשה שישבו להתדיין אצל הרב/היועץ.
ופתאום 'בום' היא דוחפת את הבעל דחיפה הגונה.
אומר הבעל:
הרב אתה רואה איך היא מתנהגת!
אומרת האשה בדמעות:
אם הרב היה יודע איזו צביטה הגונה חטפתי הרגע מתחת לשולחן...

והיה אומר הרב שך - לרבנים ליועצים לקרובים ולמתערבים:
לפני שבטוחים שאכן אנו זוכים במצוה הגדולה להציל עשוק מיד עושקו
צריך לוודא היטב שהסיפור >כולו< אכן הגיע לידינו.