שמואל אמר - נהירין לי שבילי כרקיע כשבילי דנהרדעא. מהיכן הכיר שבילי דרקיע?

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם המסכת והדף המדויק עליו נסוב הדיון

תיובתא
משתמש ותיק
הודעות: 542
הצטרף: 10 יולי 2017, 20:56
נתן תודה: 251 פעמים
קיבל תודה: 147 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שמואל אמר - נהירין לי שבילי כרקיע כשבילי דמחוזא. מהיכן הכיר שבילי דרקיע?

שליחה על ידי תיובתא » 23 אוקטובר 2019, 19:58

המקורות לכאורה אינן סותרים. יש ג' מקורות שלמד מהן:
א. מהתורה (עכ"פ במה שנצרך לעיבור החודש והמסתעף)
ב. מספרי תכונה
ג. מעומק דעתו.

לגבי ג', לא נוח לתת סימנים אישיותיים באנשים מדורות קודמים, וכ"ש באמוראים, אבל בכ"א אכתוב בזהירות ששמואל היה מה שנקרא בשפתינו, גאון ומוכשר בקנה מידה עצום. בכמה וכמה מקומות בש"ס מופיע שהיה לו ידע מעמיק ונרחב בתחומים שונים, וא"כ אינו מופקע שבחישוביו הגיע לבד, להרבה תובנות אסטרונומיות נכונות.
(כתוב שידע לחשב לפי גודל שליה את יום העיבור, שזכר את המילדת שלו, שאני שמואל דרב גובריה, ועוד ועוד)


עתיקא
הודעות: 39
הצטרף: 29 דצמבר 2015, 19:40
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שמואל אמר - נהירין לי שבילי כרקיע כשבילי דמחוזא. מהיכן הכיר שבילי דרקיע?

שליחה על ידי עתיקא » 23 אוקטובר 2019, 20:04

יעקב שלם כתב:
23 אוקטובר 2019, 12:49
יש שאלה בדרך צחות שקשורה לזה
בשלמא שבילי דרקיעא שמואל הכיר בגלל חכמת התכונה שעליה נאמר כי היא חכמתכם
אך מדוע הכיר את שבילי דנהרדעא והתשובה היא ששמואל היה אומנא = רופא והיה צריך להכיר בשביל החולים
הובא בקונטרס "הליכות עולם" שבסוף ספר מעדני שלמה (גדולה שימושה, עמוד שצט) בשם הגרש"ז אויירבך בשם "אחד מגדולי הדור הקודם".
והובא גם בספר של ר' חיים קנייבסקי "טעמא דקרא" (פ' ואתחנן, עמוד רד) על הפסוק "ושמרתם ועשיתם כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים". 
 


עתיקא
הודעות: 39
הצטרף: 29 דצמבר 2015, 19:40
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שמואל אמר - נהירין לי שבילי כרקיע כשבילי דמחוזא. מהיכן הכיר שבילי דרקיע?

שליחה על ידי עתיקא » 23 אוקטובר 2019, 20:11

ספר העקרים - מאמר רביעי פרק ג
אחר שהתבאר לך היות בעלי החכמות חולקים זה עם זה בהנחותיהם מעתה ראוי שנעשה בכל דבר שורש מן החוש ולא נחוש לדברי כלן אלא למי שנמצא החוש מסכים עמו ואחר שהחוש מעיד כדברי התורני מהמצא טבע האפשר ומהגעת ההודעה מן האל בדברים פרטיים אישיים על ידי הנביאים ומן ההשגחה הפרטיית באישים מיוחדים כמו שהיה זה באבות בכל עניניהם כפי הקבלה הנמשכת בידינו עד היום וביציאת מצרים ובאישים אחרים מיוחדים הכתובים בספר הנביאים דלא נחוש למי שיכחיש זה שלא נכחיש מה שנמצא בחוש בעבור עיון הפילוסופים כמו שלא נכחיש היות הגלגל מתנועע תנועה סבובית על שני קטבים נחים אע"פ שהטבעי מצד עיונו יכחיש זה:
שראוי שנעשה בכל דבר שורש מהנמצא בחוש אע"פ שלא יספיק השכל לדעת סבתו שהשכל לואה מאחד משתי פנים אם שלא ישיג דברים רבים על אמתתם ואם שלא יספיק לדעת סבות כל הדברים ואפילו הדברים המושגים לחוש שהרי התנועה היומית אי אפשר להכחיש מציאותה שהחוש מעיד עליה ואי אפשר לשכל האנושי לשער תנועתה בשום צד שאם נאמר שהמניע אותם הוא גשם תשיעי כמו שהסכימו הרבה מן החכמים וקראוהו גלגל יומי לפי שהוא מגביל ומראה הערב והבוקר הנקרא יום אחד מי יתן ואדע על איזה צד יניע הגשם ההוא כל הגלגלים אם על צד הפגישה לפי שהגשם אי אפשר לו שיניע גשם אם לא על צד הפגישה איך אפשר שיצוייר שפגישת גלגל מאדים את גלגל חמה יניעהו התנועה היומית הבאה לו במקרה מצד פגישת גלגל צדק שפגש אותו גלגל שבתאי המתנועע מצד פגישת גלגל הכוכבים הקימים שהוא מתנועע תנועה היומית במקרה מצד פגישת הגלגל התשיעי היומית ולא יתנועע גלגל השמש התנועה המיחדת לגלגל מאדים בפגישתו אותו שהיא התנועה העצמית לגלגל מאדים ואיך יתנועע גלגל הירח התנועה היומית הבאה מפגישת הגלגל התשיעי לאחרים ולא יתנועע התנועה המיוחדת לגלגל כוכב שהיא עצמית ומיוחדת לו מפגישתו אותו ואולי בעבור זה אמר החכם רבינו אב"ן עזרא ז"ל בשם חכם גדול ספרדי שאין למעלה מגלגל הכוכבים גוף בראיות ברורות כלומר שאי אפשר שתהיה התנועה היומית מצד גוף תשיעי:
ולא נאמר שגלגל הכוכבים יניעה התנועה היומית כמו שראיתי מי שכתב כן שאחר שנמצאת לו התנועה המתאחרת אי אפשר לגלגל אחד שיתנועע שתי תנועות מתחלפות מצד עצמו אלא אם כן תהיה האחת בעצם ומצד עצמו והאחרת במקרה ומצד מניע אחר זולתו אבל נראה שדעתו לומר שהמניע התנועה היומית אינו גוף אלא שכל נבדל וגם זה אין דעתי נוחה בו שאין זה מספיק כלל לפי שהשכל הנבדל לא יניע את הגשם אלא אם כן הוא בעל נפש ועל צד הציור כמו שנתבאר במקומו ובאר זה הרב המורה בפרק העשירי מ"ב ואי אפשר לשום גשם בעל נפש להתנועע כאחת שתי תנועות מתחלפות מצד שני ציורים מתחלפים כמו שאי אפשר לאדם שיתנועע למזרח ולמערב כאחד במצות שני מלכים שהאחד יצוהו להתנועע למזרח והאחד יצוהו להתנועע למערב ועוד שהיסודות הם גשמים בלתי בעלי נפש ונראה לעין שהכוכבים בעלי הזנבות המתרשמים ביסוד האש שהם מתנועעים התנועה היומית כמו שנזכר זה בספר האותות העליונות והוא מושג בחוש ואין סבה בתנועה ההיא אלא על צד הפגישה לגלגל הירח ואם כן למה יתנועע הכוכב ההוא הנרשם ביסוד האש התנועה היומית לבד ולא יתנועע עמה התנועה המיוחדת לגלגל הירח אחר היותו פוגש את הגלגל הירח שאנחנו נראה הכוכבים בעל השרשרות חדש או שני חדשים נמשכים לתנועה היומית ואין להם הקשר עם תנועות הירח וזה ספק חזק מאד יסתור היות התנועה היומית בפגישה:
ושיהיה על צד הציור אי אפשר להיות היסודות גופים מתים ולא יתנועעו על צד הציור כלל ועל זה אמרו בגמרא לשמואל שאמר נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא ידע מר כוכבא דשביט (ברכות דף נ"ח ע"א) כלומר ואם היה יודע סבת היות הכוכב בעל זנב או בעל השרשרת נמשך לתנועה היומית ולא לתנועת הירח והשיב שלא היה יודע סבת זה שסבת זה נעלמת על דבר האמת אלא אם נאמר שהגלגל היומי למטה מגלגל הירח ונצטרך לומר כן שיש לכל כוכב וכוכב מגלגל יומי למטה ממנו יניעהו התנועה היומית כמו שהיה דעת הקדמונים קודם בטלמיו"ס ואין השכל האנושי מספיק לדעת אמתת זה כמו שלא יספיק לדעת סבת התנועות השמימיות בענין שלא יחלוק על העיון הטבעי ואפילו בדברים הטבעיים הארציים לא יספיק השכל האנושי לדעת סבותיהם כמו משיכת הקלאמיט"א הברזל למה ובעבור זה אין ראוי שנניח המושג בחוש ונכחיש אותו בעבור שלא נדע סבתו וע"כ אין ראוי שנכחיש טבע האפשר המושג בחוש וידיעת הש"י המחוייבת מצד השכל בעבור שסכלנו סבת זה:

ספר הברית - חלק א מאמר ג כוכבי השמים - פרק ה
דע כי יש בין כוכבים הקיימין ובין שבעה כוכבי לכת הידועים, כוכבים רבים במאד וכלם לכת הם כי כלם יסבו בלכתן, לא שעומדים ככוכבים הקיימין. ובהם יש ב' מינים, מין האחד מרכז מסילותם אינו השמש אלא מרכזם רחוק הרבה מן השמש עד שהשמש קרוב לצד אחד מקו הסובב ורחוק מאד מצדו השנית, ולכן כאשר יתקרב אחד מהם לצד השמש נוכל לראות אותו וכאשר יתרחק ממנו יסתר מעינינו, והמין הזה נקראים בלשון חכמים כוכבי דשביט, ובלשון הגוים (קאמעטין) בעבור שנראה בהם כדמות זנב ארוך מושכים בשביט לנוכח השמש, והקדמונים מן הפילוסופים שגו ברואה וחשבו שאינם כוכבים ממש רק נולדים לשעתן ממותרי הכוכבים והפסולת שלהם וכאשר יתקבצו המותרות האלה יחד דרך כוכב הזה ובזמן מועט יפסד ויבטל באויר, וזה ג"כ דעת הגאון תוספות יו"ט ז"ל (בפרק ט' דברכות). אמנם הפילוסופים האחרונים התבררו שהם כוכבים אמתיים ממש ויסובו בלכתן סביב מרכזם, אולם הזנב הנראה בהם לנוכח השמש הוא נולד לשעתו על ידי חום השמש, כי כאשר נתקרב אחד מהם לצד השמש על ידי קו הסובב שלו ונסב הגבול אצל החמה עולה מן הכוכב על ידי חום השמש אד ועשן והוא מזהיר ונוגה לו סביב ושביט ונראה לכוכב ההוא כדמות זנב ארוך ושביט, וכאשר יתרחק מן השמש השביט ההוא הולך וחסר עד תומו כי לא יסור שביט ההוא עד התרחקו מהשמש, ומטעם הזה נראה הזנב לעולם נגד השמש, ושמואל שאמר (בפרק הרואה) נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא לבר מכוכבא דשביט דלא ידענא מאי ניהו, הפירוש הוא שלא ידע שבילו ומסילתו, כלומר איני יכול לחשוב בתחלה מתי יתראה ובאיזה זמן יבא סמוך להשמש ויתראה, לאפוקי מדעת תוספות יו"ט ז"ל ודעמו שפירשו שלא ידע מהות הכוכב בעבור שאינו כוכב אמיתי:
אמנם בזמן הזה מחמת אורך זמן החקירה בהם כבר נודע לחכמי התכונה כמה מהם זמן הקפתם במסילותם בבירור ובחשבון מכוון הדק היטב המהלך של כל אחד מהם וסביביו נשערה מאד, וחכם אחד מונה מספר לכוכבים האלה ועלו ס"ט אשר זמנם נודע כעת, והתוכניים חושבים זמן רב מקודם עת צאת הכוכבים האלה ויתראו לעין כל ומגידים מראשית אחרית דבר באיזו שנה ובאיזה יום ובאיזו שעה יתראה כל כוכב מהם, ועל המדינות בו יאמר איזה זמן יתראה במדינה זו ואיזה זמן במדינה זו, וכבר כתב תוכן אחד בשנים קדמוניות שיתראה כוכב אחד מהם שנת תקמ"ט בחודש טבת במדינת (ענגלאנד) ויהי כאשר פתר כן היה. ואם לא היו כוכבים ממש אלא נולדים לשעתם במקרה איך אפשר לחשוב בו מחשבת ולהגיד מראשית אחרית דבר, וכבר נבחנו דבריהם ועמדו בנסיון פעמים רבות לא נפל דבר מכל אשר אמרו:
ואל תתעו בדברי שקר של הקדמונים באמרם שהמה מבשרים בשורות בעולם הטובה היא אם רעה וחדשות ישמיעו, אינו כן ואין כל חדש רק אורח בזמנו בא ומאותות השמים אל תחתו כראות פני כוכבי דשביט, רק אם תהיה מערכת חדשה בין כוכבי השמים, והן הן המערכת שזכר אבן עזרא ז"ל. או כשהלבנה והחמה נלקה. ואף גם מאלה אל יירא עם ה' ואל יחת ישראל בשעה שעושים רצונו של מקום כמו שאמרו חז"ל (בפרק הישן) שנאמר ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה (ירמיה י). אמנם המין הב' הם אשר מרכזם הוא השמש כמו כל כוכבי הלכת הידועים והמה מסבבים למעלה משבתאי, ואלה אין להם זנב, יען אי אפשר להם להתקרב אל השמש ובכן השמש אינו מוציא אד ועשן משום אחד מהם ולא יגע שביב אשו ואין לו זנב או שביט, וכוכב השמיני מכוכבי הלכת הנקרא (אוראנוס) הנזכר למעלה (פרק ב' מאמר ב') הוא מזה המין, הבט ימין וראה מענין זה הכוכב וזה המין באותו פרק:


יחי
הודעות: 168
הצטרף: 20 פברואר 2018, 10:34
נתן תודה: 45 פעמים
קיבל תודה: 46 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שמואל אמר - נהירין לי שבילי כרקיע כשבילי דמחוזא. מהיכן הכיר שבילי דרקיע?

שליחה על ידי יחי » 23 אוקטובר 2019, 20:14

ב"ר כ,ד ר"י כוון עיבור הנחש מן התורה


עתיקא
הודעות: 39
הצטרף: 29 דצמבר 2015, 19:40
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שמואל אמר - נהירין לי שבילי כרקיע כשבילי דמחוזא. מהיכן הכיר שבילי דרקיע?

שליחה על ידי עתיקא » 23 אוקטובר 2019, 20:20

שו"ת חות יאיר סימן צד
והא דקיימא לן כרב באיסורא וכשמואל בדינא עיין ברא"ש פרק ד' דבבא קמא [סימן ד]. ולולי דמיסתפינא אמינא כי שמואל לרוב חקירתו וידיעתו באצטגנינות ורפואות לא היה בקי, אף כי אמר שלא נסתכל באיצטגנינות רק כשהולך לעשיית צרכים [דברים רבה פרשה ח, ו. ועיין תוספות תענית ז. ד"ה אף] מכל מקום היתה דעתו משוטטות עד כי היו נהירין לו שבילין דרקיע וכו' [ברכות נח ע"ב], והיה מופלג בעיון ושיקול הדעת שהוא כח המצייר והמדמה והמפריש בין דבר לדבר בסברא כל דהו. ומצד זה דיני ממונות הם מקצוע גדול דיש חדשים לבקרים, ומעט מזעיר נמצא במשנה וברייתא, וצריך שיקול הדעת קולע אל השערה ולא יחטיא:
ואפשר כי על כן נקרא 'שקוד' [כתובות מג.] על שני פנים, הא' על צד הציור הטוב והישר (עיין בספר מדות אהרן ריש פרק ב' ובלשון ריש הקדמת ספר המורה שכתב לתלמידו טוב שכלך ומהירות ציורך), כי תרגום משוקדים מצויירין וכן פירש רש"י בחומש [שמות כה, לג], והשני על שם מהירות השכל שהוא גם כן פרי הציור הטוב שממהר לקרב אל שכלו דברים העמוקים. ונראה לי שגם מצד זה נקרא המופלג בדמיון 'חריף' כענין חרפא ואפלא [עיין תענית ג ע"ב], ור"ל מהיר, והיינו 'שקוד' כמו שנאמר מקל שקוד כי שוקד אני על דברי, והיינו שאמר 'חריף ומקשה' נגד 'מתון ומסיק' בהוריות [יד.]. ורב היה מלא ברכת ה' במשניות וברייתות עד שאמרו עליו 'רב תנא ופליג' [ראה לעיל ד"ה רב ור' יוחנן]:
כך י"ל בדרך אפשר ואחר בקשת המחילה מעצמותיהם הקדושים. ומפני שהיו מופלגים בשני מעלות כל אחד במעלה אחת, פסקו חכמי הש"ס כן, אף כי בכמה דוכתי בסיני ועוקר הרים פסקו בזה סיני [עיין הוריות שם], כדמוכח מריש לקיש ור' יוחנן [ראה לעיל ד"ה ריש לקיש ור' יוחנן]:


עתיקא
הודעות: 39
הצטרף: 29 דצמבר 2015, 19:40
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שמואל אמר - נהירין לי שבילי כרקיע כשבילי דמחוזא. מהיכן הכיר שבילי דרקיע?

שליחה על ידי עתיקא » 23 אוקטובר 2019, 20:21

ספר משמיע שלום (ליקוטים, אגדות הש"ס):
אמר הרה"ק רבי שלום זי"ע ועכ"י, שמה שנאמר אצל שמואל נהירין לי שבילי דרקיע כשבילי דנהרדעא, שצריך להיות בהיפך כי למטה יותר חידוש לידע כל דבר עד שרשו. ולזה צריכים הענין הנאמר (חגיגה טו ע"ב) ברבי מאיר תוכו אכל קליפתו זרק, להתנקה מכל סיג הקליפה, אז יכולים לבא לאור התוכו, לראות את הכל. ועל כן הענין קשה כל כך, והספרים החמירו כל כך, אם כי באמת יכול האדם לעבוד בכל דבר את ה', אך מחמת שהוא קשה לזרוק הקליפה. שלמה המלך ע"ה אצלו כתיב (דברי הימים א' כט, כג) וישב שלמה על כסא ה'. הוא רצה לעשות העולם הזה כמו בעולמות עליונים.
בנין שלמה (מערכת ח' אות סה):

בנין שלמה (מערכת ע, אות פז):
וזה שאמר אבי מורי זצ"ל וזקיני הרה"ק רבי שלום זצ"ל, שמואל אמר נהירין לי שבילין דרקיע כשבילי דנהרדעא, והם אמרו נהירין להו שבילין דנהרדעא כשבילי דרקיעא, כי להאיר בזה העולם עולם העשיה עולם הגשמי דרך הטבע את החיות המוסתר בו, זהו דבר יותר גדול.


נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1299
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 214 פעמים
קיבל תודה: 274 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שמואל אמר - נהירין לי שבילי כרקיע כשבילי דמחוזא. מהיכן הכיר שבילי דרקיע?

שליחה על ידי נבשר » 23 אוקטובר 2019, 21:24

יואל נהרי כתב:
23 אוקטובר 2019, 16:16
שאלה: יש אנשים שחיים עדיין בינינו [מכיר אישית] שמספרים שהחזו"א שרטט להם על דף איך לעשות את הניתוח שהם צריכים לעבור, בניגוד לדעת הרופאים, והוא צדק, והרופאים עצמם הודו בכך. 
אז לדעתך, האם זה אומר בסך הכל שהוא למד 'יותר טוב' רפואה מהרופאים, או מספרים יותר טובים?
התשובה היא אחת מהשתיים, או שידע את התשובה ממקור אחר, יותר עליון ואמיתי, או שזו היתה סייעתא דשמיא מיוחדת לענק בסדר גודל כזה. 
 
חזרה למעלה
ואני שמעתי שמועה בנוסח אחר, שהוא אמר לאותו אחד שישאל את הרופא איזה ספר רפואה מדבר על הבעיה, וביקש את הספר, למד את הענין והורה איך לעשות את הניתוח.
להרגשה שלי זה הכי מתקרב לאמת, אולי לא בנוסח זה אבל משהו בכעין זה.


עתיקא
הודעות: 39
הצטרף: 29 דצמבר 2015, 19:40
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שמואל אמר - נהירין לי שבילי כרקיע כשבילי דמחוזא. מהיכן הכיר שבילי דרקיע?

שליחה על ידי עתיקא » 23 אוקטובר 2019, 21:44

עכשיו מצאתי ביפה מראה על הירושלמי שם (ברכות פ"ט ה"ב), וז"ל:

וכי שמואל עלה לשמים. קשה דקארי לה מאי קארי לה, דודאי בחכמת האיצטגנינות קאמר. ועוד, מה ראיה מ'מי יספר שחקים בחכמה', דאדרבה נראה מהתם כי אין יכול בזה אפס אלהים. ויש לומר, לפי שמופתי התכונה לא נאמנו, וכל דברי התוכנים אינן אלא על צד ההשערה, והרי אמרו שכל מה שדיבר ארסטו בלמודיות רובו שקר, ואמרו שבימי בטלמיוס לא נגמרה חכמת התכונה, והרי המרעיש בא אחריו וסתר עיקר יסודותיו, לכן הקשה וכי שמואל עלה שמים, שיוכל להתפאר שבקי במהלכי השמים מפני בקיאותו בחכמת התכונה. ומשני שאין חכמת שמואל מאיצטגנינות החוקרים, אלא מהמקובלת למשה מסיני, כשנאמר לו (שמות יב, ב) 'החודש הזה לכם', שלמדו ה' חשבון תקופות ומזלות אשר לא ידעו חכמי החקירה, כענין אי"ב תשצ"ג (הוא החילוק שיש בין מולד האמצעי דחודש אחד למולד דאחריו) שלא ידועוהו החוקרים ושבחוהו כששמעו אותו מבני ישראל, והיינו דמייתי 'מי יספר שחקים בחכמה', שפירושו מי זה שסיפר והגיד ענין חכמת השחקים לבני אדם, זולת ה' שלמדה לישראל. וזה מענין 'מי שת בטוחות חכמה' (איוב לח, ל) דלעיל מיניה, אלא דהתם בחכמת המחקרים שהוא בכליות ולב, וכאן אינו אלא בדרך סיפור ומסירה בפה, ואין זה אלא לישראל שקיבלו תורתו.


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 1038
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 335 פעמים
קיבל תודה: 338 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שמואל אמר - נהירין לי שבילי כרקיע כשבילי דנהרדעא. מהיכן הכיר שבילי דרקיע?

שליחה על ידי יצחק » 23 אוקטובר 2019, 23:01

בגמ' חולין דף נז. מדבריו של בריבי ניכר שאינו בקי בתרנגולין (הוא סבר בטעות שאין ריאה לתרנגולים)
וקשה דבשלמא אינו בקי בתרנגולים אבל למה לא ידע זאת מהתורה?
מענין למה בדיוק החזו"א ידע רפואה מהתורה ולמה בדיוק רפואה ולא שאר חכמות


ספר וסופר
משתמש ותיק
הודעות: 257
הצטרף: 08 ספטמבר 2019, 17:06
נתן תודה: 64 פעמים
קיבל תודה: 119 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שמואל אמר - נהירין לי שבילי כרקיע כשבילי דנהרדעא. מהיכן הכיר שבילי דרקיע?

שליחה על ידי ספר וסופר » 23 אוקטובר 2019, 23:25

יואל נהרי כתב:
23 אוקטובר 2019, 16:39
ציטוט מספר "עלי תמר" ברכות פרק ט
ולא אמנע מלהזכיר שיחת חכמים של הגאון רבי יצחק אלחנן זצ"ל שבהיותו פעם בדיחא דעתיה התבטא נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי נהרדעא וכשהרגיש שהשומעין משתוממים ע"ז שהתפאר בפניהם העיר למה אינכם מבינים באותה המדה שנהירין לי שבילי דנהרדעא שבטח אין לי מושג מהם באותה המדה נהירין לי שבילי דשמיא.

יש הבדל עצום בין אם משתמשים במאמר חז"ל בתור לשון נופל על לשון וכדו', ביחס למישהו אחר ממי שדיברו עליו במאמר חז"ל עצמו, לבין מי שמבאר את המאמר עצמו בצורה מעוותת.
ותיתי ליה שהוא מחק את ההודעה.


חזק וברוך
הודעות: 104
הצטרף: 19 יוני 2019, 16:51
נתן תודה: 118 פעמים
קיבל תודה: 49 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שמואל אמר - נהירין לי שבילי כרקיע כשבילי דמחוזא. מהיכן הכיר שבילי דרקיע?

שליחה על ידי חזק וברוך » 24 אוקטובר 2019, 01:13

תיובתא כתב:
23 אוקטובר 2019, 19:58
המקורות לכאורה אינן סותרים. יש ג' מקורות שלמד מהן:
א. מהתורה (עכ"פ במה שנצרך לעיבור החודש והמסתעף)
ב. מספרי תכונה
ג. מעומק דעתו.
'מהתורה' כנראה הכוונה מהלכה למשה מסיני, שקיבלו ישראל את חכמת העיבור, כדרשת חז"ל על כי היא חכמתכם ובינתכם (הוזכר ענין זה באיזה הודעה באשכול).

ואם כן - רפואה אינה שייכת לענין זה, שאין בה קבלה מהל"מ.
 


חזק וברוך
הודעות: 104
הצטרף: 19 יוני 2019, 16:51
נתן תודה: 118 פעמים
קיבל תודה: 49 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שמואל אמר - נהירין לי שבילי כרקיע כשבילי דנהרדעא. מהיכן הכיר שבילי דרקיע?

שליחה על ידי חזק וברוך » 24 אוקטובר 2019, 01:17

יצחק כתב:
23 אוקטובר 2019, 23:01
בגמ' חולין דף נז. מדבריו של בריבי ניכר שאינו בקי בתרנגולין (הוא סבר בטעות שאין ריאה לתרנגולים)
וקשה דבשלמא אינו בקי בתרנגולים אבל למה לא ידע זאת מהתורה?
מענין למה בדיוק החזו"א ידע רפואה מהתורה ולמה בדיוק רפואה ולא שאר חכמות
וכן שמואל עצמו שאמר: "נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא לבר מכוכבא דשביט דלא ידענא מאי ניהו", אם ידע את חכמת התכונה מעומק עיונו בתורה - למה לא גילה גם את סוד השביט?


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1191
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 420 פעמים
קיבל תודה: 340 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שמואל אמר - נהירין לי שבילי כרקיע כשבילי דנהרדעא. מהיכן הכיר שבילי דרקיע?

שליחה על ידי במבי » 24 אוקטובר 2019, 11:13

חזק וברוך כתב:
24 אוקטובר 2019, 01:17
יצחק כתב:
23 אוקטובר 2019, 23:01
  
וכן שמואל עצמו שאמר: "נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא לבר מכוכבא דשביט דלא ידענא מאי ניהו", אם ידע את חכמת התכונה מעומק עיונו בתורה - למה לא גילה גם את סוד השביט?

הלילה האחרון בשעה 3.30 כשהכנתי לביתי מטרנה עלה לי רעיון חדש שבזה אולי תתורץ קושייתך.

מובא בספרי הקדמונים שהאדם הוא עולם קטן, וא"כ מי שבקי באדם יוכל עפ"ז גם להבין בעולם וא"כ שמואל שהיה רופא והיה בקי מאד באדם אולי לפ"ז ע"פ הקשות ודימויים השכיל להבין גם מה שקורא בשמי מרומים.
וכל זה אפשר להבין רק במה שיש לו חק וסדר אך השביט שאין לו כללים (למעט הידועים כגון האלי שמגיע פעם ב70 שנה) אותם אף שמואל הודה שאינו יודעם.
ואולי עפ"ז א"ל שבבית המים עיין ברפואות ועפ"ז השכיל בתכונה.

ובמדרש תהילים לעיל הובא הפסוק מִי יְסַפֵּר שְׁחָקִים בְּחָכְמָה וְנִבְלֵי שָׁמַיִם מִי יַשְׁכִּיב (איוב לח-לז) וכותב שם המלבי"ם מי יספר, וכן בעולם הגדול, הנה ה' ערך את המון הכדורים הסובבים על מעגלם באמצעות כח המושך שיש לכל גוף וכדור על חברו והארץ כמרכז בתוך העגולה לפי תכונת הקדמונים, וכבר בארו החוקרים שאם נמשוך מיתרים מכוכב אל חברו יהיה ערך כח המושך אשר לאחד על חבירו כערך מיתרי הנבל, בענן הקול, שמיתר הכפול מחברו כח הקול כערך מעוקב, וכן תמיד, וכן פעולת כח המושך, וע"ז אמר מי יספר שחקים בחכמה, ונבלי שמים היינו הנבלים והכנורות המזמרים בשמים המוסיקא העליונה, מי ישכיבם ויסדרם בענין שהם שוכבים ונערכים זה לעומת זה בערך הזה, ועל המרכז אמר עכ"ל

וא"כ רואים שיש יחס ישיר בין האדם לעולם (או בין המיקרו למאקרו)


אגב במכלול מובא שחיבר "ברייתא דסוד העיבור" בעניין חכמת התכונה ואכן בHEBREW BOOKS מצאתי ברייתא דשמואל הקטן  שבהקדמתה מסתפק המוציא לאור מי חיברה האם שמואל הקטן התנא שהובא שהיה ג"כ בקי בתכונה או שמואל האמורא המדובר כאן.

ברייתא דשמואל הקטן.pdf
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


תיובתא
משתמש ותיק
הודעות: 542
הצטרף: 10 יולי 2017, 20:56
נתן תודה: 251 פעמים
קיבל תודה: 147 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שמואל אמר - נהירין לי שבילי כרקיע כשבילי דמחוזא. מהיכן הכיר שבילי דרקיע?

שליחה על ידי תיובתא » 25 אוקטובר 2019, 10:35

חזק וברוך כתב:
24 אוקטובר 2019, 01:13
תיובתא כתב:
23 אוקטובר 2019, 19:58
 
'מהתורה' כנראה הכוונה מהלכה למשה מסיני
לא רק הל"מ. כל נושא שמתעסקים איתו הרבה אנשים לאורך זמן, צובר ידע והבנה. מכיוון שהתורה עברה במסורת ודאי שחכמי הדורות העבירו מידע, שהם גילו על התחום הנדרש.

במסכת נידה כ:
אפרא הורמיז אמיה דשבור מלכא שדרה דמא לקמיה דרבא הוה יתיב רב עובדיה קמיה ארחיה אמר לה האי דם חימוד הוא אמרה ליה לבריה תא חזי כמה חכימי יהודאי א"ל דלמא כסומא בארובה הדר שדרה ליה שתין מיני דמא וכולהו אמרינהו ההוא בתרא דם כנים הוה ולא ידע אסתייע מילתא ושדר לה סריקותא דמקטלא כלמי אמרה יהודאי בתווני דלבא יתביתו
היינו בכל הדמים ידע רבא (וכעין שימוש במראות הדמים של היום, שמורכב גם מנסיון מצטבר, ובאמצעות הרחה במקרה שלנו) אבל בדם כינים לא ידע, בגלל שלא עסק בו.


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1191
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 420 פעמים
קיבל תודה: 340 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שמואל אמר - נהירין לי שבילי כרקיע כשבילי דמחוזא. מהיכן הכיר שבילי דרקיע?

שליחה על ידי במבי » 25 אוקטובר 2019, 13:11

תיובתא כתב:
25 אוקטובר 2019, 10:35
חזק וברוך כתב:
24 אוקטובר 2019, 01:13
תיובתא כתב:
23 אוקטובר 2019, 19:58
 
'מהתורה' כנראה הכוונה מהלכה למשה מסיני
לא רק הל"מ. כל נושא שמתעסקים איתו הרבה אנשים לאורך זמן, צובר ידע והבנה. מכיוון שהתורה עברה במסורת ודאי שחכמי הדורות העבירו מידע, שהם גילו על התחום הנדרש.

במסכת נידה כ:
אפרא הורמיז אמיה דשבור מלכא שדרה דמא לקמיה דרבא הוה יתיב רב עובדיה קמיה ארחיה אמר לה האי דם חימוד הוא אמרה ליה לבריה תא חזי כמה חכימי יהודאי א"ל דלמא כסומא בארובה הדר שדרה ליה שתין מיני דמא וכולהו אמרינהו ההוא בתרא דם כנים הוה ולא ידע אסתייע מילתא ושדר לה סריקותא דמקטלא כלמי אמרה יהודאי בתווני דלבא יתביתו
היינו בכל הדמים ידע רבא (וכעין שימוש במראות הדמים של היום, שמורכב גם מנסיון מצטבר, ובאמצעות הרחה במקרה שלנו) אבל בדם כינים לא ידע, בגלל שלא עסק בו.
אגב במכלול ישנו ערך בשם "שאפור הראשון"
ואביא קטע ממנו -

שאפּוּר הראשון (בפרסיתشاپور یکم; ידוע גם בשם שָׁבּוּר הראשון) (מלך בשנים 241270) היה מלךפרס מהשושלת הסאסאנית, לאחר מותו שלארדשיר. שאפור הראשון ניהל מדיניות מתונה בנושאי דת והעניק חופש פולחן לדתות השונות בממלכתו. הוא גם עמד בקשרים עם חכמי ישראל, והיה ידידו של האמורא שמואל. בתלמוד הוא נקרא "שבור-מלכא". (צ"ל שַׁבּוּר)

אביו של שאפור היה ארדשיר, שהקים את השושלת הסאסנית; ואמו, מירוד, הייתה ככל הנראה ממוצא פרתי. עובדה זו לא הפריעה לאב ולבן לפשוט על האימפריה הפרתית. ארדשיר, שראה בשאפור את המוכשר בבניו, מינה אותו כיורשו עוד בחייו והוא מופיע ככזה בכתובות בנקש-י רג'ב ובפירוזאבאד. באוסף החוקים של מני נכתב שב-240 ארדשיר כבר מלך יחד עם בנו. 

ומשמע שמירוד היינו איפרא הורמיז

ומסתמא "בי ארדשיר" המוזכר בגיטין ו. הוא ע"ש בעלה של איפרא הורמיז, ובערך בושאר (אחד ממחוזות איראן היום) מביא המכלול ששמה התלמודי הוא בי ארדשיר, ומציין בהערות שמזה קשה על תוס' בגיטין שם שמנסה לומר ש"ארדשיר" היינו בבל. כאן 
וכן מביא שם התוס'  שאקטיספון זה לאו בבבל ובערך "קטיספון" מוכח שהיא בבבל (אא"כ נחלק בין בבל העיר לבבל המדינה) שכותב  --- (קְטֵסיפון (בהיגוי הארמי נוספת א' תחילית:אקטיספון) הייתה עיר הבירה של האימפריה הפרתית ושל האימפריה הפרסית-הסאסאניתאחריה, במשך למעלה משמונה מאות שנים. העיר הייתה ממוקמת בעיראק של היום, על גדת החידקל, כ-32 קילומטרים דרומית-מזרחית לבגדאד.

(וראוי לפתוח ע"ז אשכול בפני עצמו על אמינות הראיות,  ותוס' במקרה דנן טוען זאת מסברא ולא מידיעה.
אך כל העניין של שמות ערים תמיד צריך בדיקה בשבע עיניים, כי פעמים רבות יש אפי' בארצות שונות שמות אותם ערים, כדוגמת העיר יורק שבאנגליה לעומת יורק החדשה (ניו-יורק וכן מספר פעמים שהזמנתי מוצרים מארה"ב הופיע לי שהמוצר נמצא בעיר חברון שבארה"ב.... ודוגמא נוספת מעניינת היא העיר אנטבה שבאוגנדה שראיתי במפת מידבא (ע"ע) שהיא מופיע בשם זה במקום שנקרא בארץ עין-טב המוזכר בגמרא שמשם פעם הביאו את קרבן העומר)
 


יחי
הודעות: 168
הצטרף: 20 פברואר 2018, 10:34
נתן תודה: 45 פעמים
קיבל תודה: 46 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שמואל אמר - נהירין לי שבילי כרקיע כשבילי דמחוזא. מהיכן הכיר שבילי דרקיע?

שליחה על ידי יחי » 25 אוקטובר 2019, 14:53

במבי כתב:
23 אוקטובר 2019, 16:55

אף דברי תורה וכו'. וכן נמי אמרינן בעירובין פ' כיצד מעברין (דף נה.) לא בשמים היא ולא מעבר לים היא כלומר לא תמצא התורה במי שמגביה עצמו כשמים שדעתו גבוה ולא בסוחרים ההולכים במדינת הים בעבר הים דאי ספרא לא סייפא ואי סייפא לא ספרא והכי נמי איתא התם לא בסחרנין ולא בתגרין ולא באיסטרולגין כלומר באותן שרואין בכוכבים אמרו ליה לשמואל והא מר איסטרולגוס הוא אמר להו תיתי לי דלא מעיינא בהו אלא בעידן דנפקא למיא פירוש להטיל מים ולא אני מבטל לעצמי

ובירושלמי ברכות ט - ב כתוב שמואל אמר חכים אנא בשקקי שמיא כשקקי נהרדעי קרתי.
וא"כ בקי כשווקי נהרדעא, וראיתי שמביאים שר' נחמן ג"כ הגיע מנהרדעא ומובא בחולין מח: ב' שווקים באתרא דר' נחמן שוקא דרבנן ושוקא דגלדאי. 
יש"כ
 הבנת מהתו' שקרא ספרים אז או שראה בכוכבים או בכלי האסטרולוגוס? (אולי תלוי אם היה יום או לילה... )
לכא' כוונתם שראה בכןכבים, וכן המדרש רבה.
וכש"כ שבעידן להטיל מיא קשה לשבת לקרוא, וע"ע.
 


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1191
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 420 פעמים
קיבל תודה: 340 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שמואל אמר - נהירין לי שבילי כרקיע כשבילי דמחוזא. מהיכן הכיר שבילי דרקיע?

שליחה על ידי במבי » 25 אוקטובר 2019, 15:20

יחי כתב:
25 אוקטובר 2019, 14:53
במבי כתב:
23 אוקטובר 2019, 16:55

אף דברי תורה וכו'. וכן נמי אמרינן בעירובין פ' כיצד מעברין (דף נה.) לא בשמים היא ולא מעבר לים היא כלומר לא תמצא התורה במי שמגביה עצמו כשמים שדעתו גבוה ולא בסוחרים ההולכים במדינת הים בעבר הים דאי ספרא לא סייפא ואי סייפא לא ספרא והכי נמי איתא התם לא בסחרנין ולא בתגרין ולא באיסטרולגין כלומר באותן שרואין בכוכבים אמרו ליה לשמואל והא מר איסטרולגוס הוא אמר להו תיתי לי דלא מעיינא בהו אלא בעידן דנפקא למיא פירוש להטיל מים ולא אני מבטל לעצמי

ובירושלמי ברכות ט - ב כתוב שמואל אמר חכים אנא בשקקי שמיא כשקקי נהרדעי קרתי.
וא"כ בקי כשווקי נהרדעא, וראיתי שמביאים שר' נחמן ג"כ הגיע מנהרדעא ומובא בחולין מח: ב' שווקים באתרא דר' נחמן שוקא דרבנן ושוקא דגלדאי. 
יש"כ
 הבנת מהתו' שקרא ספרים אז או שראה בכוכבים או בכלי האסטרולוגוס? (אולי תלוי אם היה יום או לילה... )
לכא' כוונתם שראה בכןכבים, וכן המדרש רבה.
וכש"כ שבעידן להטיל מיא קשה לשבת לקרוא, וע"ע.


וכן יש"כ למר !
אולי טעיתי כך כי פעם פירשתי את המאמר ששאלו האם מותר לעיין בחכמה יוונית, וענה האמורא שנאמר והגית בו יומם ולילה וצא ועיין בזמן שהוא לא יום ולא לילה והעמסתי בדברים שזמן השהות בשירותים הוא זמן שהוא לא יום ולא לילה שהרי בזמן זה אין ללמוד. (חוץ מר' אלעזר ב"ר שמעון כדאיתא בשלהי חולין ור' חנינא שאמר שכל מה שהיה מוקשא לו היה מעיינו שם)


אבא לאחד
הודעות: 42
הצטרף: 10 מרץ 2016, 23:06
נתן תודה: 13 פעמים
קיבל תודה: 23 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שמואל אמר - נהירין לי שבילי כרקיע כשבילי דנהרדעא. מהיכן הכיר שבילי דרקיע?

שליחה על ידי אבא לאחד » 28 אוקטובר 2019, 22:39

המהר"ל ??? כותב שמה שהביא תוס' שלמד כדנפיק למיא קאי דווקא על אסטרולוגיה דהיינו חכמת המזלות וצפיה בכוכבים אבל אסטרונומיה דהיינו חכמת צורת וסדר הכוכבים אינה ביטול תורה וראוי ללומדה (וכמבואר ברמב"ם שכתבה בספרו) ולדבריו מיושב היטיב הסתירה ממדרש תהילים.


אבא לאחד
הודעות: 42
הצטרף: 10 מרץ 2016, 23:06
נתן תודה: 13 פעמים
קיבל תודה: 23 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שמואל אמר - נהירין לי שבילי כרקיע כשבילי דנהרדעא. מהיכן הכיר שבילי דרקיע?

שליחה על ידי אבא לאחד » 28 אוקטובר 2019, 23:35

חזק וברוך כתב:
24 אוקטובר 2019, 01:17
יצחק כתב:
23 אוקטובר 2019, 23:01
בגמ' חולין דף נז. מדבריו של בריבי ניכר שאינו בקי בתרנגולין (הוא סבר בטעות שאין ריאה לתרנגולים)
וקשה דבשלמא אינו בקי בתרנגולים אבל למה לא ידע זאת מהתורה?
מענין למה בדיוק החזו"א ידע רפואה מהתורה ולמה בדיוק רפואה ולא שאר חכמות
וכן שמואל עצמו שאמר: "נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא לבר מכוכבא דשביט דלא ידענא מאי ניהו", אם ידע את חכמת התכונה מעומק עיונו בתורה - למה לא גילה גם את סוד השביט?

יש לציין שהרמב"ן בראשית ל יד כתב "אבל לא ראיתי כן באחד מספרי הרפואות המדברים בהם" ומבו' שנזקק לספרי רפואות.
אפשר לציין לדברי הרמב"ם בענין יוצא דופן שדחה דברי המשנה והגמ' מחמת (חוסר) ידיעת הרופאים בזמנו.
אפשר גם לציין לרב שהוצרך להיות יח' חודש אצל רועי בקר ללמוד מום קבוע ומום עובר.
ולמה נחשוב שהחזו"א היה גדול מכולם וזכה לידיעת הדברים מעצמו.
ולכאו' מה שאמר שידע זה מפרק אלו טרפות היינו שמכח עיונו בזה הפרק זכה לזוכה לדברים הרבה להבנה בהירה בידיעות שלמד מהספרים. 
אמנם יש להדגיש שודאי שייך ידיעה שלא בדרך הטבע כמבו' בגמ' ריש סוטה מסוד ה' ליריאיו אבל שם גופא מבו' שאין זה דבר שכיח ולכאו' נראה דאיירי דווקא בידיעה שאי אפשר לו להשיג באופן אחר.
שוב ראיתי שיש לציין לשני דברים בדברי החזו"א עצמו.
א, בשו"ת ופסקים חזו"א סימן קסד נדפסו ב' מכתבים לרופא  שהחזו"א רוצה לברר אצלו פרט מציאותי שנזקק לו להכרעה בהלכות נדה. 
ב, במכתב שנדפס בחזו"א יבמות בערך דף עה (אינו תח"י) בענין כרות שפכה כתב שאמר לו רופא שיש אריכות בספריהם ולא ידע לבדו.


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1191
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 420 פעמים
קיבל תודה: 340 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שמואל אמר - נהירין לי שבילי כרקיע כשבילי דנהרדעא. מהיכן הכיר שבילי דרקיע?

שליחה על ידי במבי » 29 אוקטובר 2019, 00:34

גם בעירובין מופיע שרבא כמדומני התייעץ עם אדא משוחאה כיצד למדוד תחומין.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח