מנין ידע דוד שהתברך בית עובד אדום הגתי

יעקב שלם

משתמש ותיק
ברכות סג
פתח ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי בכבוד אכסניא ודרש (שמואל ב ו, יא) ויברך ה' את עובד אדום (הגתי) בעבור ארון האלהים והלא דברים ק"ו ומה ארון שלא אכל ושתה אלא כבד ורבץ לפניו כך המארח תלמיד חכם בתוך ביתו ומאכילו ומשקהו ומהנהו מנכסיו עאכ"ו מאי היא ברכה שברכו אמר רב יהודה בר זבידא זו חמות וח' כלותיה שילדו ששה ששה בכרס אחד

הארון היה בביתו רק שלושה חדשים
איך ידע דוד מהברכה של ששה בכרס אחת
 

מםאלף

משתמש ותיק
חשוקי חמד כתובות דף צז עמוד א
והנה שמעתי שהמהרש"ם נשאל במעשה שגזרו על היהודים שדרו בעיר מסויימת גזרה קשה, ושלחו לצדיק פועל ישועות שיתפלל בעדם. הצדיק אמר להם שיתפלל עליהם, אך ביקש שקודם ישלחו לו כסף כדי לחלק לאלמנות ויתומים. ואכן לאחר זמן קצר מאז ששלחו את הכסף, הגיע מכתב שהגזרה בטלה, ולשמחתם לא היה גבול, אלא שאחד מבני העיר הבחין שהתאריך שבו נכתב המכתב היה מוקדם יותר לזמן שבני העיר שלחו את הכסף, ולכן היו לצים שדרשו מהצדיק את הכסף בחזרה, כי נתברר שהיתה נתינה בטעות, השאלה הגיע לידי המהרש"ם ופסק שלא צריך להשיב את הכסף, והביא ראיה מהמבואר בברכות (דף סג ע"ב) שמבואר שה' בירך את בית עובד אדום הגיתי בעבור שכבד ורבץ לפני הארון, שילדו חמות וח' כלותיה ששה ששה בכרס אחד. ולכאורה הרי הארון היה מונח בבית עובד אדום רק שלושה חדשים כמבואר בספר שמואל (ב ו יא), ואיך יתכן שבזמן זה כבר התברכו וילדו שישה שישה בכרס אחד. והלא זמן העיבור הקצר ביותר הוא שבעה חדשים, וע"כ שכיון שכלפי שמיא גליא שעתיד הארון להיות בביתו, שלח הברכה עוד טרם שהגיע הארון, כדי שיוכל להתברך מיד.
 

מםאלף

משתמש ותיק
תלמוד ירושלמי מסכת יבמות פרק ד

כתיב [דברי הימים א יג יד] וישב ארון יי עם עובד אדום בביתו שלשה חדשים ויברך יי וגו' במה בירכו בבנים. הדא הוא דכתיב [דברי הימים א כו ח] כל אלה מבני עובד אדום המה ובניהם ואחיהם איש חיל בכח לעבודה ששים וגו'. דהוות כל חדא מינהן ילדה תריי בכל ירחא. הא כיצד טמאה שבעה. וטהרה ז' וילדת. טמאה ז' וטהרה ז' וילדת שית עשר לכל ירח לתלתא ירחין הא ארבעין ותמניי' והוא אשתין הא חמשין וארבעה ותמנותיהון הא אשתין ותריי. הדא היא דכתיב ששים ושנים לעובד אדום
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
פותח הנושא
מםאלף אמר:
חשוקי חמד כתובות דף צז עמוד א
והנה שמעתי שהמהרש"ם נשאל במעשה שגזרו על היהודים שדרו בעיר מסויימת גזרה קשה, ושלחו לצדיק פועל ישועות שיתפלל בעדם. הצדיק אמר להם שיתפלל עליהם, אך ביקש שקודם ישלחו לו כסף כדי לחלק לאלמנות ויתומים. ואכן לאחר זמן קצר מאז ששלחו את הכסף, הגיע מכתב שהגזרה בטלה, ולשמחתם לא היה גבול, אלא שאחד מבני העיר הבחין שהתאריך שבו נכתב המכתב היה מוקדם יותר לזמן שבני העיר שלחו את הכסף, ולכן היו לצים שדרשו מהצדיק את הכסף בחזרה, כי נתברר שהיתה נתינה בטעות, השאלה הגיע לידי המהרש"ם ופסק שלא צריך להשיב את הכסף, והביא ראיה מהמבואר בברכות (דף סג ע"ב) שמבואר שה' בירך את בית עובד אדום הגיתי בעבור שכבד ורבץ לפני הארון, שילדו חמות וח' כלותיה ששה ששה בכרס אחד. ולכאורה הרי הארון היה מונח בבית עובד אדום רק שלושה חדשים כמבואר בספר שמואל (ב ו יא), ואיך יתכן שבזמן זה כבר התברכו וילדו שישה שישה בכרס אחד. והלא זמן העיבור הקצר ביותר הוא שבעה חדשים, וע"כ שכיון שכלפי שמיא גליא שעתיד הארון להיות בביתו, שלח הברכה עוד טרם שהגיע הארון, כדי שיוכל להתברך מיד.

ההסבר מחודש
ושם בחשוקי חמד הרב זילברשטיין מקשה ומסתייג מהסבר זה
ניסיתי למצוא במהרש"ם 
אשמח מאוד אם יש מקור לדברים
 

רימון

משתמש ותיק
למעשה ייתכן שזה לא כ"כ קשה אם הנס אירע קודם, מכיון שעיקר תפקיד הברכה הוא להוציא מהלעז שהארון ממית, וזה שייך כ"כ שהם נולדו, גם אם כבר התעברו מקודם.
 

מםאלף

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
אשמח מאוד אם יש מקור לדברים
גם אני לא מצאתי מקורו וכנראה אינו נמצא בשו"ת.
ושמעתיו פעם (גם) מפי הרב מנשה רייזמן כ"מעשה שסיפר רבי אברהם גניחובסקי זצוק“ל".
 

מוישה הירש

משתמש ותיק
נחל שורק הפטרת שמיני [להחיד''א]
ולי ההדיוט נראה דפשטן של דברים שהגידו לו לדהע"ה מפרשת העבו"ר דתכף נתעברו כלן ובג' חדשים הוכרו עובריהן שהיו יותר מתאומים פשוטים וזו ברכה מרובה ועד דנביאים היו וידעו שילדו ששה כל א' אך בירושלמי פ' החולץ מפורש דהוה ילדה תרי בירחא כל חדא ובתלתא ירחי יבא החשבון ע"ש ואם נאמר דלשיטת גמרין סוף ברכות ילדה כל א' לסוף תלת ירחי ששה בכרס אחד א"ש טפי אמנם כל כי הא הוה צריך להודועי לש"ס או לראשונים ודוק.
 

דניאלי

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
ברכות סג
פתח ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי בכבוד אכסניא ודרש (שמואל ב ו, יא) ויברך ה' את עובד אדום (הגתי) בעבור ארון האלהים והלא דברים ק"ו ומה ארון שלא אכל ושתה אלא כבד ורבץ לפניו כך המארח תלמיד חכם בתוך ביתו ומאכילו ומשקהו ומהנהו מנכסיו עאכ"ו מאי היא ברכה שברכו אמר רב יהודה בר זבידא זו חמות וח' כלותיה שילדו ששה ששה בכרס אחד

הארון היה בביתו רק שלושה חדשים
איך ידע דוד מהברכה של ששה בכרס אחת
יתכן שלא ראה את הששה ששה אבל ראו את הכיוון של הברכה הגדולה, ולבסוף היה ששה ששה
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
מה צורך בהסברים אחרי שחז"ל אמרו מפורש בירושלמי שהביאו למעלה, שהכל היה בתוך אותם ג' חדשים!?
 

מםאלף

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
מה צורך בהסברים אחרי שחז"ל אמרו מפורש בירושלמי שהביאו למעלה, שהכל היה בתוך אותם ג' חדשים!?
כי בגמ' דידן משמע שהיו שישה בכרס אחד ולא שנים כל חודש.
 

אשרי העם

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
מםאלף אמר:
חשוקי חמד כתובות דף צז עמוד א
והנה שמעתי שהמהרש"ם נשאל במעשה שגזרו על היהודים שדרו בעיר מסויימת גזרה קשה, ושלחו לצדיק פועל ישועות שיתפלל בעדם. הצדיק אמר להם שיתפלל עליהם, אך ביקש שקודם ישלחו לו כסף כדי לחלק לאלמנות ויתומים. ואכן לאחר זמן קצר מאז ששלחו את הכסף, הגיע מכתב שהגזרה בטלה, ולשמחתם לא היה גבול, אלא שאחד מבני העיר הבחין שהתאריך שבו נכתב המכתב היה מוקדם יותר לזמן שבני העיר שלחו את הכסף, ולכן היו לצים שדרשו מהצדיק את הכסף בחזרה, כי נתברר שהיתה נתינה בטעות, השאלה הגיע לידי המהרש"ם ופסק שלא צריך להשיב את הכסף, והביא ראיה מהמבואר בברכות (דף סג ע"ב) שמבואר שה' בירך את בית עובד אדום הגיתי בעבור שכבד ורבץ לפני הארון, שילדו חמות וח' כלותיה ששה ששה בכרס אחד. ולכאורה הרי הארון היה מונח בבית עובד אדום רק שלושה חדשים כמבואר בספר שמואל (ב ו יא), ואיך יתכן שבזמן זה כבר התברכו וילדו שישה שישה בכרס אחד. והלא זמן העיבור הקצר ביותר הוא שבעה חדשים, וע"כ שכיון שכלפי שמיא גליא שעתיד הארון להיות בביתו, שלח הברכה עוד טרם שהגיע הארון, כדי שיוכל להתברך מיד.

ההסבר מחודש
ושם בחשוקי חמד הרב זילברשטיין מקשה ומסתייג מהסבר זה
ניסיתי למצוא במהרש"ם 
אשמח מאוד אם יש מקור לדברים
בעצם דברי המהרש"ם, והמסתעף, מסרתי שיעור שלם בס"ד, יעוי' כאן, ובעז"ה ת"נ...
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
מםאלף אמר:
שאר לעמו אמר:
מה צורך בהסברים אחרי שחז"ל אמרו מפורש בירושלמי שהביאו למעלה, שהכל היה בתוך אותם ג' חדשים!?
כי בגמ' דידן משמע שהיו שישה בכרס אחד ולא שנים כל חודש.

אבל על דרך זה אפשר שהיו כולם בכרס אחד ונולדו לאחר ג' חדשים. זה לא יותר נס מששה בכרס אחד.
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
פותח הנושא
אשרי העם אמר:
יעקב שלם אמר:
מםאלף אמר:
חשוקי חמד כתובות דף צז עמוד א

ההסבר מחודש
ושם בחשוקי חמד הרב זילברשטיין מקשה ומסתייג מהסבר זה
ניסיתי למצוא במהרש"ם 
אשמח מאוד אם יש מקור לדברים
בעצם דברי המהרש"ם, והמסתעף, מסרתי שיעור שלם בס"ד, יעוי' כאן, ובעז"ה ת"נ...

עוד לא הספקתי לשמוע 
אבל אני ודאי יכול לומר
בלב שלם
@אשרי העם שככה לו
 

המתאבק

משתמש ותיק
עוד שני מראי מקומות בענין שלא הובאו בקישור שנמצא בהערה הקודמת.
א. ר' יונת אייבשיץ בספרו אהבת יונתן על ההפטרות בהפטרת פרשת שמיני נתקשה בקושיה זו כיצד ידע דוד ומדייק בפסוקים דאכן מה שהודיעו לדוד היה רק על הברכה בעושר ולא על לידת ששה בכרס אחד עיי"ש.
ב. בספר זאת למנוחתי על ברכות (לר' משה יוסף אלטשולער חתנו של הנחלת דוד) תירץ כתירוץ המיוחס למהרש"ם.
 
חלק עליון תַחתִית