ברכות סב. רב כהנא

[נתן הבבלי]

שאלה: ברכות סב. "רב כהנא על, גנא תותיה פורייה דרב. שמעיה דשח ושחק ועשה צרכיו, אמר ליה: דמי פומיה דאבא כדלא שריף תבשילא! אמר לו: כהנא, הכא את? פוק, דלאו ארח ארעא. אמר לו: תורה היא וללמוד אני צריך". וצ"ב, אמאי אמר לו את זה באותו העת, ולא המתין לאחר מכן, ואז היה אומר לו. וביותר קשה – דמסתמא דבר זה ציער את אשתו של רב, ואם כן – היה צריך לומר לו זה למחרת.

[האיש וההגדה]

שאלה: ברכות סב. "רב כהנא על, גנא תותיה פורייה דרב. שמעיה דשח ושחק ועשה צרכיו, אמר ליה: דמי פומיה דאבא כדלא שריף תבשילא! אמר לו: כהנא, הכא את? פוק, דלאו ארח ארעא. אמר לו: תורה היא וללמוד אני צריך". וצ"ב, אמאי אמר לו את זה באותו העת, ולא המתין לאחר מכן, ואז היה אומר לו. וביותר קשה – דמסתמא דבר זה ציער את אשתו של רב, ואם כן – היה צריך לומר לו זה למחרת.

כנראה שזה לא צעיר אותה כיון שהבינה שזה דבר רציני ותורה היא 
ומימילא לכן הוא אמר לו את זה אז ולא חיכה למחר
 

[נתן הבבלי]

דחוק מאוד, במיוחד שאפשר למחר לשואלו.

[האיש וההגדה]

דחוק מאוד, במיוחד שאפשר למחר לשואלו.

לא אבל כל המטרה שהוא הגיע ולא שאל אות היה בשביל לראות את זה בלייב וכן הוא הגיע ולא חיכ 
משום שתורה וללמוד אני צריך 
מה דעתך בעניין האאאאאאאאאאאא

[נתן הבבלי]

זה לא סותר לראות בלייב, אך לשאול ולהקשות זה אח"כ, משום צער האשה, וצניעות מה שלא מוכרח.

[האיש וההגדה]

זה לא סותר לראות בלייב, אך לשאול ולהקשות זה אח"כ, משום צער האשה, וצניעות מה שלא מוכרח.

עניתי כבר למעלה למה זה לא ציער אותה

[נדיב לב]

שאלה: ברכות סב. "רב כהנא על, גנא תותיה פורייה דרב. שמעיה דשח ושחק ועשה צרכיו, אמר ליה: דמי פומיה דאבא כדלא שריף תבשילא! אמר לו: כהנא, הכא את? פוק, דלאו ארח ארעא. אמר לו: תורה היא וללמוד אני צריך". וצ"ב, אמאי אמר לו את זה באותו העת, ולא המתין לאחר מכן, ואז היה אומר לו. וביותר קשה – דמסתמא דבר זה ציער את אשתו של רב, ואם כן – היה צריך לומר לו זה למחרת.

המהרש"א במקום כתב וז"ל: העזת כו' א"ל תורה היא כו'. ואין להקשות דאכתי מי הכריחו להעיז פניו היה לו לשאול על דברים אלו מרבו וי"ל דלא אסיק אדעתיה בהני מילי דאית בהו חשש איסור לשאול עליהם ותורה היא וללמוד כו' דקאמר היינו לידע מה שיש שם ללמוד ממנו דודאי יש שם ללמוד דבר מה בדיני בהכ"ס וכן צ"ל בהך דרב כהנא דגנא תותי פוריא כו' אמר כו' תורה היא כו' וק"ל:

[נתן הבבלי]

שאלה: ברכות סב. "רב כהנא על, גנא תותיה פורייה דרב. שמעיה דשח ושחק ועשה צרכיו, אמר ליה: דמי פומיה דאבא כדלא שריף תבשילא! אמר לו: כהנא, הכא את? פוק, דלאו ארח ארעא. אמר לו: תורה היא וללמוד אני צריך". וצ"ב, אמאי אמר לו את זה באותו העת, ולא המתין לאחר מכן, ואז היה אומר לו. וביותר קשה – דמסתמא דבר זה ציער את אשתו של רב, ואם כן – היה צריך לומר לו זה למחרת.

 

המהרש"א במקום כתב וז"ל: העזת כו' א"ל תורה היא כו'. ואין להקשות דאכתי מי הכריחו להעיז פניו היה לו לשאול על דברים אלו מרבו וי"ל דלא אסיק אדעתיה בהני מילי דאית בהו חשש איסור לשאול עליהם ותורה היא וללמוד כו' דקאמר היינו לידע מה שיש שם ללמוד ממנו דודאי יש שם ללמוד דבר מה בדיני בהכ"ס וכן צ"ל בהך דרב כהנא דגנא תותי פוריא כו' אמר כו' תורה היא כו' וק"ל:

המהרש"א לא דן בשאלתי ולא מתרץ אותה, אלא כוונתו אמאי לא שאל ע"ז ועל ביה"כ מרבו בלא לכנוס וע"ז תי', אך אני שואל על רב כהנא למה דיבר אז, שרק היה שומע מה צריך לעשות, ואם אח"כ יש לך שאלות תשאל בביהמ"ד לא שם???????

[נדיב לב]

שאלה: ברכות סב. "רב כהנא על, גנא תותיה פורייה דרב. שמעיה דשח ושחק ועשה צרכיו, אמר ליה: דמי פומיה דאבא כדלא שריף תבשילא! אמר לו: כהנא, הכא את? פוק, דלאו ארח ארעא. אמר לו: תורה היא וללמוד אני צריך". וצ"ב, אמאי אמר לו את זה באותו העת, ולא המתין לאחר מכן, ואז היה אומר לו. וביותר קשה – דמסתמא דבר זה ציער את אשתו של רב, ואם כן – היה צריך לומר לו זה למחרת.

 

המהרש"א במקום כתב וז"ל: העזת כו' א"ל תורה היא כו'. ואין להקשות דאכתי מי הכריחו להעיז פניו היה לו לשאול על דברים אלו מרבו וי"ל דלא אסיק אדעתיה בהני מילי דאית בהו חשש איסור לשאול עליהם ותורה היא וללמוד כו' דקאמר היינו לידע מה שיש שם ללמוד ממנו דודאי יש שם ללמוד דבר מה בדיני בהכ"ס וכן צ"ל בהך דרב כהנא דגנא תותי פוריא כו' אמר כו' תורה היא כו' וק"ל:

המהרש"א לא דן בשאלתי ולא מתרץ אותה, אלא כוונתו אמאי לא שאל ע"ז ועל ביה"כ מרבו בלא לכנוס וע"ז תי', אך אני שואל על רב כהנא למה דיבר אז, שרק היה שומע מה צריך לעשות, ואם אח"כ יש לך שאלות תשאל בביהמ"ד לא שם???????

בניגוד לשאלתך, המהרש"א דן בשאלה רצינית על מעשה דרב כהנא רבי עקיבא ובן עזאי.
באשר לשאלתך, לדעתי אין לה התחלה. הלא לאחר שרב גילה שרב כהנא תלמידו הסתנן לפני ולפנים ואף קרא רב בקולו. נהג רב כהנא כשורה במה שגילה והסביר מה המטרה שהתחבא מתחת למיטה - בשביל ללמוד הנהגות רבו ולא מחמת דבר אחר! וללא ספק בסיטאוציה הזו דברי רב כהנא הרגיעו את רב ואשתו מאשר היה שותק ויוצא בלי להסביר את פשר התנהגותו.

[נתן הבבלי]

 

המהרש"א במקום כתב וז"ל: העזת כו' א"ל תורה היא כו'. ואין להקשות דאכתי מי הכריחו להעיז פניו היה לו לשאול על דברים אלו מרבו וי"ל דלא אסיק אדעתיה בהני מילי דאית בהו חשש איסור לשאול עליהם ותורה היא וללמוד כו' דקאמר היינו לידע מה שיש שם ללמוד ממנו דודאי יש שם ללמוד דבר מה בדיני בהכ"ס וכן צ"ל בהך דרב כהנא דגנא תותי פוריא כו' אמר כו' תורה היא כו' וק"ל:

המהרש"א לא דן בשאלתי ולא מתרץ אותה, אלא כוונתו אמאי לא שאל ע"ז ועל ביה"כ מרבו בלא לכנוס וע"ז תי', אך אני שואל על רב כהנא למה דיבר אז, שרק היה שומע מה צריך לעשות, ואם אח"כ יש לך שאלות תשאל בביהמ"ד לא שם???????

 

בניגוד לשאלתך, המהרש"א דן בשאלה רצינית על מעשה דרב כהנא רבי עקיבא ובן עזאי.
באשר לשאלתך, לדעתי אין לה התחלה. הלא לאחר שרב גילה שרב כהנא תלמידו הסתנן לפני ולפנים ואף קרא רב בקולו. נהג רב כהנא כשורה במה שגילה והסיבר מה המטרה שהתחבא מתחת למיטה - בשביל ללמוד הנהגות רבו ולא מחמת דבר אחר! וללא ספק בסיטאוציה הזו דברי רב כהנא הרגיעו את רב ואשתו מאשר היה שותק ויוצא בלי להסביר את פשר התנהגותו.

מהיכן אתה מבין שרב גילה שרב כהנא היה שם, הלא רק בגלל שרב כהנא דיבר הוא גילה את עצמו שהוא שם.

[נדיב לב]

טעות שלי
ובכ"ז ייתכן שהיה ברור לרב כהנא שבמקודם או במאוחר רב ישגיח בו, ולכן הקדימו. וממילא מיושב טוב לפי מה שנכתב כאן. viewtopic.php?f=78&t=10217#p136940

כמו כן לא מוכרח שציער רב כהנא את אשתו דרב. שהלא דברי רב כהנא באו לאחר המעשה [ל' הגמ' "שמעיה דשח ושחק ועשה צרכיו] ומה שאמר לו רב "לאו ארח ארעא" מכוון על עצם מה שהתחבא ושמע בשעת מעשה.

[הנופל]

דחוק מאוד, במיוחד שאפשר למחר לשואלו.

לא אבל כל המטרה שהוא הגיע ולא שאל אות היה בשביל לראות את זה בלייב וכן הוא הגיע ולא חיכ 
משום שתורה וללמוד אני צריך 
מה דעתך בעניין האאאאאאאאאאאא

רק לדייק, שהוא לא הגיע לראות, אלא לשמוע.
ולגבי השאלה, כנראה מי שמבין איך שייך להיכנס תחת מיטת רבו בגלל לימוד, מבין גם ששייך לשאול באמצע.
 

[נדיב לב]

דחוק מאוד, במיוחד שאפשר למחר לשואלו.

לא אבל כל המטרה שהוא הגיע ולא שאל אות היה בשביל לראות את זה בלייב וכן הוא הגיע ולא חיכ 
משום שתורה וללמוד אני צריך 
מה דעתך בעניין האאאאאאאאאאאא

ולגבי השאלה, כנראה מי שמבין איך שייך להיכנס תחת מיטת רבו בגלל לימוד, מבין גם ששייך לשאול באמצע.
 

תשובה מתחכמת ותו לא. להיכנס תחת מיטתו הוא הבין על פי מעשה דר"ע ובן עזאי דתורה היא וללמוד אני רוצה - גם בפעולה אנטימית, משא"כ לשאולו תוך כדי בעוד היה יכול לשאולו למחרת על פשר הנהגתו, את זאת על סמך מה עשה?

[יוסי 2]

אני לא יודע אם אפשר להעלות לכאן,
עיין בספר בנין הבית של הרב שוחטוביץ שיעור שלישי פרק ד' (עמ' 76-77) הוא מתייחס לנושא הזה שם.

[נתן הבבלי]

טעות שלי
ובכ"ז ייתכן שהיה ברור לרב כהנא שבמקודם או במאוחר רב ישגיח בו, ולכן הקדימו. וממילא מיושב טוב לפי מה שנכתב כאן. viewtopic.php?f=78&t=10217#p136940

כמו כן לא מוכרח שציער רב כהנא את אשתו דרב. שהלא דברי רב כהנא באו לאחר המעשה [ל' הגמ' "שמעיה דשח ושחק ועשה צרכיו] ומה שאמר לו רב "לאו ארח ארעא" מכוון על עצם מה שהתחבא ושמע בשעת מעשה.

אתה צודק שלכאו' זה היה אחר המעשה אך עדיין הוא היה בשעת השאלה מתחת המיטה, ומסתמא היתה אשתו בבית עכ"פ, ומדוע לא המתין לשאול למחר בביהמ"ד