מתי העושה כבית שמאי מתברך?

[יעקוב]

נא' בגמ' ברכות - תניא אמרו להם ב"ה לב"ש לדבריכם מי שאכל בראש הבירה ושכח וירד ולא ברך יחזור לראש הבירה ויברך אמרו להן ב"ש לב"ה לדבריכם מי ששכח ארנקי בראש הבירה לא יעלה ויטלנה לכבוד עצמו הוא עולה לכבוד שמים לא כל שכן הנהו תרי תלמידי חד עביד בשוגג כב"ש ואשכח ארנקא דדהבא וחד עביד במזיד כב"ה ואכליה אריא רבה בב"ח הוה קאזל בשיירתא אכל ואשתלי ולא בריך אמר היכי אעביד אי אמינא להו אנשאי לברך אמרי לי בריך כל היכא דמברכת לרחמנא מברכת מוטב דאמינא להו אנשאי יונה דדהבא אמר להו אנטרו לי דאנשאי יונה דדהבא אזיל ובריך ואשכח יונה דדהבא

וצ"ע מדוע לא נא' כאן כדאי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי בית הלל? 

[גבריאל פולארד]

נא' בגמ' ברכות - תניא אמרו להם ב"ה לב"ש לדבריכם מי שאכל בראש הבירה ושכח וירד ולא ברך יחזור לראש הבירה ויברך אמרו להן ב"ש לב"ה לדבריכם מי ששכח ארנקי בראש הבירה לא יעלה ויטלנה לכבוד עצמו הוא עולה לכבוד שמים לא כל שכן הנהו תרי תלמידי חד עביד בשוגג כב"ש ואשכח ארנקא דדהבא וחד עביד במזיד כב"ה ואכליה אריא רבה בב"ח הוה קאזל בשיירתא אכל ואשתלי ולא בריך אמר היכי אעביד אי אמינא להו אנשאי לברך אמרי לי בריך כל היכא דמברכת לרחמנא מברכת מוטב דאמינא להו אנשאי יונה דדהבא אמר להו אנטרו לי דאנשאי יונה דדהבא אזיל ובריך ואשכח יונה דדהבא

וצ"ע מדוע לא נא' כאן כדאי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי בית הלל? 

עי' שו''ת הרמ"א סי' צא הובא בתוס' רעק"א ברכות פ"א מ"ג שהקשה כן. ועי' תפא"י שם בועז אות ג ועי' גם בשנות אליהו שם

[HaimL]

בפשטות, כי בברכת המזון ב"ה מקילים שלא להטריחו לחזור למקומו הראשון, אבל אין בזה מעלה. ובקריאת שמע, לדעת ב"ה קורא כדרכו היא מעלה בק"ש, ולמדו מהפסוק, ולא משום דלא מטרחינן ליה, ולא סגי במוטה

ובית הלל אומרים: כל אדם קורא כדרכו, שנאמר: "ובלכתך בדרך" (שם).

[HaimL]

ותירוץ נוסף, בדרך אפשר. באמת, בשתי ההלכות ב"ה מקילים, ואפשר לעשות כדברי ב"ש. רק בעובדא דרבי טרפון היו ליסטים, והיה לו לסמוך על דברי ב"ה ולהקל. ובעובדה דרבה בב"ח לא הייתה כל סכנה, ומותר היה לו לעשות כדברי ב"ש

[יהודי אחד]

נא' בגמ' ברכות - תניא אמרו להם ב"ה לב"ש לדבריכם מי שאכל בראש הבירה ושכח וירד ולא ברך יחזור לראש הבירה ויברך אמרו להן ב"ש לב"ה לדבריכם מי ששכח ארנקי בראש הבירה לא יעלה ויטלנה לכבוד עצמו הוא עולה לכבוד שמים לא כל שכן הנהו תרי תלמידי חד עביד בשוגג כב"ש ואשכח ארנקא דדהבא וחד עביד במזיד כב"ה ואכליה אריא רבה בב"ח הוה קאזל בשיירתא אכל ואשתלי ולא בריך אמר היכי אעביד אי אמינא להו אנשאי לברך אמרי לי בריך כל היכא דמברכת לרחמנא מברכת מוטב דאמינא להו אנשאי יונה דדהבא אמר להו אנטרו לי דאנשאי יונה דדהבא אזיל ובריך ואשכח יונה דדהבא

וצ"ע מדוע לא נא' כאן כדאי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי בית הלל? 

עי' שו''ת הרמ"א סי' צא הובא בתוס' רעק"א ברכות פ"א מ"ג שהקשה כן. ועי' תפא"י שם בועז אות ג ועי' גם בשנות אליהו שם

מה נכתב שם