ברכות כח. - וספק דרבנן לקולא

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם המסכת והדף המדויק עליו נסוב הדיון

פותח הנושא
אוריאל
הודעות: 1534
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 705 פעמים
קיבל תודה: 500 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

ברכות כח. - וספק דרבנן לקולא

שליחה על ידי אוריאל » 01 ינואר 2018, 12:40

לגבי המחלוקת של ר"י וחכמים עד מתי אפשר להתפלל מנחה, מכריעה הגמרא דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד.
לדעת השאגת אריה (סי' ג) זהו משום ספק דרבנן לקולא.
ולכאורה צ"ע הרי בודאי לא אומרים ספק דרבנן לקולא לכתחילה, והאיך זה יכול אדם להכנס לכתחילה למצב של ספק ולהתפלל מנחה אחרי פלג המנחה?

גם לא הבנתי די מדוע חשיב סד"ר, ולא אמרי' דנכנס לספק ברכה לבטלה שזהו איסור דאורייתא לפי הרבה ראשונים.

ערכים:


חכם באשי
הודעות: 599
הצטרף: 20 דצמבר 2017, 17:59
נתן תודה: 33 פעמים
קיבל תודה: 213 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ספק דרבנן לקולא

שליחה על ידי חכם באשי » 01 ינואר 2018, 14:29

כללי ההכרעה דסד"ר לקולא. ולכן זה גם באופן של לכתחילה.
[כאן אתה נכנס לדון מדוע סד"ר לקולא. ובזה אכ"מ. וע' שב שמעתתא ש"א].
ומהאי טעמא אין כאן חשש סב"ל, כיון שרבנן קבעו הזמן, ועל פי דבריהם נקבע המצוה.
יל"ע אם שייך לתשו' הרדב"ז דל"א סב"ל במקום שהמח' במצוה. עמש"כ באורך בס' שלום יעקב בעני"ז.


פותח הנושא
אוריאל
הודעות: 1534
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 705 פעמים
קיבל תודה: 500 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ספק דרבנן לקולא

שליחה על ידי אוריאל » 01 ינואר 2018, 14:35

חכם באשי כתב:כללי ההכרעה דסד"ר לקולא. ולכן זה גם באופן של לכתחילה.
להדיא אמרו בביצה ד. דספק ביצה שנולדה ביו"ט אסורה כיוון שיש לה מתירין למוצאי יו"ט, הרי לך דל"א סד"ר לקולא לכתחילה.


חכם באשי
הודעות: 599
הצטרף: 20 דצמבר 2017, 17:59
נתן תודה: 33 פעמים
קיבל תודה: 213 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ספק דרבנן לקולא

שליחה על ידי חכם באשי » 01 ינואר 2018, 14:58

חז"ל לא גזרו על הספיקות. ויל"ע ש"ש ש"א.
ושאני הא דביצה שבכגון זה גזרו.
וע' תוס' ביצה בסוגיא דנתערבה דאסור, אי הוי ספק נולד ביו"ט או ודאי, ולר"ת וכ"ד הרמב"ם אינו אלא בודאי ביו"ט, דאל"ה י"ל ס"ס, ספק נולד, ספק אינו הביצה. ושרי. ור"י חו' ע"ז. וצ"ל דעת ר"י, דגזרו חז"ל בכל כה"ג בדבר שיל"מ.

כך נ"ל לפו"ר.


הפקדתי שומרים
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 822 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ספק דרבנן לקולא

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 08 אפריל 2018, 14:08

אוריאל כתב:לגבי המחלוקת של ר"י וחכמים עד מתי אפשר להתפלל מנחה, מכריעה הגמרא דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד.
לדעת השאגת אריה (סי' ג) זהו משום ספק דרבנן לקולא.
ולכאורה צ"ע הרי בודאי לא אומרים ספק דרבנן לקולא לכתחילה, והאיך זה יכול אדם להכנס לכתחילה למצב של ספק ולהתפלל מנחה אחרי פלג המנחה?
גם לא הבנתי די מדוע חשיב סד"ר, ולא אמרי' דנכנס לספק ברכה לבטלה שזהו איסור דאורייתא לפי הרבה ראשונים.
ברוח ימי ספירת העומר נציין לד' המ"ב שנוגע בענין זה סי' תפט ס"ק יד וז"ל השו"ע -והמדקדקים אינם סופרים עד צאת הכוכבים וכן ראוי לעשות וכתב המ"ב שם והמדקדקים - ר"ל דמן הדין היה אפשר להקל לספור משתחשך אף קודם צה"כ דבה"ש הוא ספק לילה ואזלינן לקולא בספק דרבנן בספירה בזה"ז שהוא מדרבנן לרוב הפוסקים אלא דמ"מ אינו נכון להכניס עצמו לספק לכתחלה ולהכי המדקדקים ממתינים עד צה"כ שהוא בודאי לילה: ע"כ.
ולכאורה כל השאלות שהעליתם נוגעות גם לענין זה, מדוע דווקא המדקדקים נוהגים כך, אחר שיש כאן ספק ברכה, ועוד הוי ספד"ר לכתחילה, ומש"כ המ"ב "אינו נכון להכניס" לכאורה לא די בזה, שיש לומר דיש איסור להכניס עצמו לספק ברכה ויל"ד.


פותח הנושא
אוריאל
הודעות: 1534
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 705 פעמים
קיבל תודה: 500 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ספק דרבנן לקולא

שליחה על ידי אוריאל » 08 אפריל 2018, 14:30

אולי מסתכלים על שורש המצוה, כלומר היות ולענין המצוה זה נחשב ספק שמותר לו לספור ולקיים את המצוה, דסד"ר לקולא, לכן הברכה נגררת אחרי זה ומותר לו לברך.
אבל לכאו' מוכח לא כן ממה שהמשנ"ב בהל' פסח כותב שאם איחר לאכול מצה אחרי חצות אוכל בלא ברכה, אוכל מצד סד"א, אבל אינו מברך דספק ברכות להקל.


הפקדתי שומרים
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 822 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ספק דרבנן לקולא

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 08 אפריל 2018, 15:06

אוריאל כתב:אולי מסתכלים על שורש המצוה, כלומר היות ולענין המצוה זה נחשב ספק שמותר לו לספור ולקיים את המצוה, דסד"ר לקולא, לכן הברכה נגררת אחרי זה ומותר לו לברך.אבל לכאו' מוכח לא כן ממה שהמשנ"ב בהל' פסח כותב שאם איחר לאכול מצה אחרי חצות אוכל בלא ברכה, אוכל מצד סד"א, אבל אינו מברך דספק ברכות להקל.
ההוכחה שהבאתם מהמ"ב בהל' פסח גבי איחר לאכול מצה אפשר להביא ראיה מהל' ספירת העומר שם כתב לפרש ד' השו"ע אם שכח לספר בלילה סופר ביום בלא ברכה ופירש שם המ"ב ס"ק לד דיש לחוש לדעת הפוסקים דאין זמן ספירה אלא בלילה וכשמברך ביום הוא לבטלה עיין שם. ולפ"ד אחר שלענין המצוה הוי ספק אם סופרים ביום או לאו, כשם שלענין ביה"ש כתב המ"ב דאפשר לברך דהוי ספד"ר א"כ ה"ה אם רוצה לספור ביום. והאמת שזו הערה על עצם ד' המ"ב מ"ש סופר ביה"ש אף דיש ספק, ומאידך בשכח לספור בלילה אינו סופר עם ברכה, ומה שיש לחלק שגבי ביה"ש ודאי יגיע לידי חיוב אלא שרוצה להקדים, מה שאין כן בשכח לספור בלילה שיש ספק אם כלל מחוייב, אבל זה קשה לומר אחר שסו"ס יש ספק בביה"ש אם כלל מחויב, ויש צד שאין עליו חיוב בביה"ש לספור דהוי ספק דרבנן ולקולא, ונפק"מ שמותר לו לאכול אם התפלל ערבית דהא יש ספק אם מחוייב השתא לספור. וממילא עולה השאלה מדוע המ"ב לגבי ספק ביה"ש כתב משום ספד"ר שאפשר לספור, אחר שיש סברא הפוכה שמחמת אותו ספק כלל פטור לספור.


פותח הנושא
אוריאל
הודעות: 1534
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 705 פעמים
קיבל תודה: 500 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ספק דרבנן לקולא

שליחה על ידי אוריאל » 08 אפריל 2018, 15:16

@הפקדתי שומרים לפו"ר אתה צודק, ואפילו היה נראה יותר שבין השמשות עוד אין לו חזקת חיוב [דהפוך, יש חזקה של היום הקודם], משא"כ לספור ביום דאז התחזק חיובו מספירת אמש, כך שאם היתה עדיפות לברך היה נראה שזה ביום יותר מביה"ש, וצ"ב.

[אולי הנידון קשור גם למחלוקת המפורסמת של הראשונים בספק מצוה שחוזר ועושה אותה אם מברך עליה ברכת המצוות או דאמרי' ספק ברכות להקל].


סבא
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 519 פעמים
קיבל תודה: 732 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ספק דרבנן לקולא

שליחה על ידי סבא » 08 אפריל 2018, 18:10

אוריאל כתב:
חכם באשי כתב:כללי ההכרעה דסד"ר לקולא. ולכן זה גם באופן של לכתחילה.
להדיא אמרו בביצה ד. דספק ביצה שנולדה ביו"ט אסורה כיוון שיש לה מתירין למוצאי יו"ט, הרי לך דל"א סד"ר לקולא לכתחילה.
הפקדתי שומרים כתב:ברוח ימי ספירת העומר נציין לד' המ"ב שנוגע בענין זה סי' תפט ס"ק יד וז"ל השו"ע -והמדקדקים אינם סופרים עד צאת הכוכבים וכן ראוי לעשות וכתב המ"ב שם והמדקדקים - ר"ל דמן הדין היה אפשר להקל לספור משתחשך אף קודם צה"כ דבה"ש הוא ספק לילה ואזלינן לקולא בספק דרבנן בספירה בזה"ז שהוא מדרבנן לרוב הפוסקים אלא דמ"מ אינו נכון להכניס עצמו לספק לכתחלה ולהכי המדקדקים ממתינים עד צה"כ שהוא בודאי לילה: ע"כ.
ולכאורה כל השאלות שהעליתם נוגעות גם לענין זה, מדוע דווקא המדקדקים נוהגים כך, אחר שיש כאן ספק ברכה, ועוד הוי ספד"ר לכתחילה, ומש"כ המ"ב "אינו נכון להכניס" לכאורה לא די בזה, שיש לומר דיש איסור להכניס עצמו לספק ברכה ויל"ד.
עיין יד יהודה יו"ד סוף סימן ק"ב [דיני דבר שיש לו מתירין] שכתב וז"ל ועיין בתוס במנחות דף ס"ו [ד"ה זכר] שכתבו דנראה דבספק חשיכה יכול לברך על ספיה"ע וא"צ להמתין עד הלילה כיון שהוא ספיקא דרבנן, ולא אמרינן ימתין עד שלא יהא ספק כלל, ואף הר"ן סוף פסחים לא פליג ע"ז אלא דעל מה יכנס לספד"ר לכתחילה, אבל לא מטעם דבר שיש לו מתירים, אך יש לדחות קצת משום דבספק חשיכה עדיף מטעם תמימות כמ"ש התוס' אח"כ, מיהו בלא"ה מוכרח הדבר מכמה דוכתי כמש"כ שם [ס"ט ס"ק ס"ג אות ד], והטעם משום דדוקא באם תלוי הדבר בהחפץ ואח"כ יהא מותר לגמרי, שייך לומר דיש לו מתירין, משא"כ בפעולות האדם לא שייך דבר שיש לו מתירין, דהא החיוב או האיסור רביע עליו תמיד וכיו"ב בזה ובכל עת יכול לבוא לספיקות כאלו לא גזרו עליו מחמת דבר שיש לו מתירין עכ"ל.


סבא
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 519 פעמים
קיבל תודה: 732 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ספק דרבנן לקולא

שליחה על ידי סבא » 08 אפריל 2018, 18:37

הפקדתי שומרים כתב:
אוריאל כתב:אולי מסתכלים על שורש המצוה, כלומר היות ולענין המצוה זה נחשב ספק שמותר לו לספור ולקיים את המצוה, דסד"ר לקולא, לכן הברכה נגררת אחרי זה ומותר לו לברך.אבל לכאו' מוכח לא כן ממה שהמשנ"ב בהל' פסח כותב שאם איחר לאכול מצה אחרי חצות אוכל בלא ברכה, אוכל מצד סד"א, אבל אינו מברך דספק ברכות להקל.
ההוכחה שהבאתם מהמ"ב בהל' פסח גבי איחר לאכול מצה אפשר להביא ראיה מהל' ספירת העומר שם כתב לפרש ד' השו"ע אם שכח לספר בלילה סופר ביום בלא ברכה ופירש שם המ"ב ס"ק לד דיש לחוש לדעת הפוסקים דאין זמן ספירה אלא בלילה וכשמברך ביום הוא לבטלה עיין שם. ולפ"ד אחר שלענין המצוה הוי ספק אם סופרים ביום או לאו, כשם שלענין ביה"ש כתב המ"ב דאפשר לברך דהוי ספד"ר א"כ ה"ה אם רוצה לספור ביום. והאמת שזו הערה על עצם ד' המ"ב מ"ש סופר ביה"ש אף דיש ספק, ומאידך בשכח לספור בלילה אינו סופר עם ברכה, ומה שיש לחלק שגבי ביה"ש ודאי יגיע לידי חיוב אלא שרוצה להקדים, מה שאין כן בשכח לספור בלילה שיש ספק אם כלל מחוייב, אבל זה קשה לומר אחר שסו"ס יש ספק בביה"ש אם כלל מחויב, ויש צד שאין עליו חיוב בביה"ש לספור דהוי ספק דרבנן ולקולא, ונפק"מ שמותר לו לאכול אם התפלל ערבית דהא יש ספק אם מחוייב השתא לספור. וממילא עולה השאלה מדוע המ"ב לגבי ספק ביה"ש כתב משום ספד"ר שאפשר לספור, אחר שיש סברא הפוכה שמחמת אותו ספק כלל פטור לספור.
בספר מחשבת עם בענייני ספירה כתב -
... ומרן הגאון רבי גרשון אדלשטיין שליט"א במכתב שנמצא תח"י כתב לבאר גדר שיטת הרא"ש (שלכאו' קשה הרי ספק ברכות להקל וכמו שהקשה השפת אמת במנחות ס"ו וז"ל אין דבריהם מובנים דמ"מ הוי ספק ברכה לבטלה דילמא יום הוא ולא קיים אפי' מצוה דרבנן עכ"ל. גם יש להוסיף ולהקשות על מה שאמר הרא"ש שעוד עדיף לספור אז, משום שהוא יותר בגדר תמימות, והדבר לכאו' פלא הוא, שסו"ס עדיפות ראשונה צריכה להיות לקיום בוודאי) בזה"ל דכיון דספיקא דרבנן לקולא, כל מצוה דרבנן אין חיוב לקיימה באופן שיהא ודאי שעשאה כתיקונה, ודי לו אם קיימה במעשה שיש בו ספק, ומשום שכן הוא עיקר התקנה במצוה דרבנן שיוצא ידי חובתו בין אם עשאה באופן ודאי ובין אם עשאה באופן שיש בו ספק, ומשום הכי כתבו התוס' שיכול לברך על ספירת העומר בין השמשות, ואין כאן ספק ברכה, שהרי בספירה זו מקיים בודאי את המצוה שחייבו חכמים, וכיון שעשה כתקנת חכמים יש חיוב ברכה בתורת ודאי, ואין זה ספק ברכה עכ"ל. והנה מתוך זה רצה הגר"ג שליט"א לחדש עוד דאף שכתבו התוס' בשבת כ"א: דאחר שעבר הזמן אין חייב להדליק נר חנוכה אלא מספק, מ"מ מברך, שהרי זה קיום מספק עכ"ל הספר הנ"ל.


הפקדתי שומרים
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 822 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ספק דרבנן לקולא

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 08 אפריל 2018, 18:46

סבא כתב:
הפקדתי שומרים כתב:
אוריאל כתב:אולי מסתכלים על שורש המצוה, כלומר היות ולענין המצוה זה נחשב ספק שמותר לו לספור ולקיים את המצוה, דסד"ר לקולא, לכן הברכה נגררת אחרי זה ומותר לו לברך.אבל לכאו' מוכח לא כן ממה שהמשנ"ב בהל' פסח כותב שאם איחר לאכול מצה אחרי חצות אוכל בלא ברכה, אוכל מצד סד"א, אבל אינו מברך דספק ברכות להקל.
ההוכחה שהבאתם מהמ"ב בהל' פסח גבי איחר לאכול מצה אפשר להביא ראיה מהל' ספירת העומר שם כתב לפרש ד' השו"ע אם שכח לספר בלילה סופר ביום בלא ברכה ופירש שם המ"ב ס"ק לד דיש לחוש לדעת הפוסקים דאין זמן ספירה אלא בלילה וכשמברך ביום הוא לבטלה עיין שם. ולפ"ד אחר שלענין המצוה הוי ספק אם סופרים ביום או לאו, כשם שלענין ביה"ש כתב המ"ב דאפשר לברך דהוי ספד"ר א"כ ה"ה אם רוצה לספור ביום. והאמת שזו הערה על עצם ד' המ"ב מ"ש סופר ביה"ש אף דיש ספק, ומאידך בשכח לספור בלילה אינו סופר עם ברכה, ומה שיש לחלק שגבי ביה"ש ודאי יגיע לידי חיוב אלא שרוצה להקדים, מה שאין כן בשכח לספור בלילה שיש ספק אם כלל מחוייב, אבל זה קשה לומר אחר שסו"ס יש ספק בביה"ש אם כלל מחויב, ויש צד שאין עליו חיוב בביה"ש לספור דהוי ספק דרבנן ולקולא, ונפק"מ שמותר לו לאכול אם התפלל ערבית דהא יש ספק אם מחוייב השתא לספור. וממילא עולה השאלה מדוע המ"ב לגבי ספק ביה"ש כתב משום ספד"ר שאפשר לספור, אחר שיש סברא הפוכה שמחמת אותו ספק כלל פטור לספור.
בספר מחשבת עם בענייני ספירה כתב -
... ומרן הגאון רבי גרשון אדלשטיין שליט"א במכתב שנמצא תח"י כתב לבאר גדר שיטת הרא"ש (שלכאו' קשה הרי ספק ברכות להקל וכמו שהקשה השפת אמת במנחות ס"ו וז"ל אין דבריהם מובנים דמ"מ הוי ספק ברכה לבטלה דילמא יום הוא ולא קיים אפי' מצוה דרבנן עכ"ל. גם יש להוסיף ולהקשות על מה שאמר הרא"ש שעוד עדיף לספור אז, משום שהוא יותר בגדר תמימות, והדבר לכאו' פלא הוא, שסו"ס עדיפות ראשונה צריכה להיות לקיום בוודאי) בזה"ל דכיון דספיקא דרבנן לקולא, כל מצוה דרבנן אין חיוב לקיימה באופן שיהא ודאי שעשאה כתיקונה, ודי לו אם קיימה במעשה שיש בו ספק, ומשום שכן הוא עיקר התקנה במצוה דרבנן שיוצא ידי חובתו בין אם עשאה באופן ודאי ובין אם עשאה באופן שיש בו ספק, ומשום הכי כתבו התוס' שיכול לברך על ספירת העומר בין השמשות, ואין כאן ספק ברכה, שהרי בספירה זו מקיים בודאי את המצוה שחייבו חכמים, וכיון שעשה כתקנת חכמים יש חיוב ברכה בתורת ודאי, ואין זה ספק ברכה עכ"ל. והנה מתוך זה רצה הגר"ג שליט"א לחדש עוד דאף שכתבו התוס' בשבת כ"א: דאחר שעבר הזמן אין חייב להדליק נר חנוכה אלא מספק, מ"מ מברך, שהרי זה קיום מספק עכ"ל הספר הנ"ל.
לפו"ר לפי דברי מרן הגר"ג צ"ב א"כ מה טעם אין מברך אם נזכר ביום, אחר שמקיים את המצוה מספק (דהא הוי פלוגתא, ועוד דמצרף המ"ב לענין ס"ס עיי"ש), וכשם שמועיל לגבי ביה"ש ה"ה לגבי נזכר ביום וי"ל.


סבא
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 519 פעמים
קיבל תודה: 732 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ספק דרבנן לקולא

שליחה על ידי סבא » 08 אפריל 2018, 19:33

הפקדתי שומרים כתב: לפו"ר לפי דברי מרן הגר"ג צ"ב א"כ מה טעם אין מברך אם נזכר ביום, אחר שמקיים את המצוה מספק (דהא הוי פלוגתא, ועוד דמצרף המ"ב לענין ס"ס עיי"ש), וכשם שמועיל לגבי ביה"ש ה"ה לגבי נזכר ביום וי"ל.
אכן המחבר הספר הנ"ל שם כתב כך-
[צ"ע] גבי ספק אם הלכה כפוסקים דכל יום מצווה בפני עצמה או לא, אין מברכים, כי ספק דרבנן לקולא, ואילו בסופר בבין השמשות שרק מספק יוצא מברכים כי ספק דרבנן לקולא, הכיצד?
ושמא יש לחלק ביניהם, דבאופן הראשון הספק הוא אם חייב לספור, ובזה מכריע הדין ספק דרבנן לקולא דפטור מלספור, ואיך יברך, אך באופן השני הוא להיפך שאין ספק שמוטל עליו חיוב לספור, אלא השאלה היא אם מותר לו לספור גם קודם, וממילא כאן הספק דרבנן מכריע שמותר, וממילא יכול נמי לברך. עוד אפשר לבאר עפ"י הגדרת הגר"ג שליט"א בהערה הקודמת שגדר תקנת חכמים הוא שיהא אפשר לקיימו גם בספק, ולפי"ז יש לדון דזה שייך רק בספק בעצם כמו בין השמשות, אבל במה שנחלקו הפוסקים הרי באמת לשיטת הפוסקים הפוטרים אותו אין כאן קיום כלל, ולאו "קיום בספק" הוא, אלא "ספק אם קיים" ודוק. אבל לפי"ז באמת לא תצדק מסקנתו שכתב דגם בנר חנוכה שהדליק אחר הזמן דכילוי הרגל מברך מספק.
ואחר שדנתי בדבר קמיה דהגר"ג שליט"א ענה בזה"ל: החילוק הוא כך, דבדילג יום אחד ולא ספר, אין הספק משום שכבר עבר זמן המצוה, אלא דהספירה שלאחר הדילוג לא חשיבא ספירה כלל, דבעינן תמימות, והיינו, שיהא בלי דילוג, וספירה שלאחר הדילוג לא חשיבא ספירה כלל, וכן בלא ספר בלילה, דהספק הוא ג"כ משום דל"ה תמימות, היינו ג"כ ספק בספירה עצמה, שהספירה שאינה בלילה לא חשיבא ספירה תמימה עכ"ל.


הפקדתי שומרים
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 822 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ספק דרבנן לקולא

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 08 אפריל 2018, 20:37

סבא כתב:
הפקדתי שומרים כתב: לפו"ר לפי דברי מרן הגר"ג צ"ב א"כ מה טעם אין מברך אם נזכר ביום, אחר שמקיים את המצוה מספק (דהא הוי פלוגתא, ועוד דמצרף המ"ב לענין ס"ס עיי"ש), וכשם שמועיל לגבי ביה"ש ה"ה לגבי נזכר ביום וי"ל.
אכן המחבר הספר הנ"ל שם כתב כך-
[צ"ע] גבי ספק אם הלכה כפוסקים דכל יום מצווה בפני עצמה או לא, אין מברכים, כי ספק דרבנן לקולא, ואילו בסופר בבין השמשות שרק מספק יוצא מברכים כי ספק דרבנן לקולא, הכיצד?
ושמא יש לחלק ביניהם, דבאופן הראשון הספק הוא אם חייב לספור, ובזה מכריע הדין ספק דרבנן לקולא דפטור מלספור, ואיך יברך, אך באופן השני הוא להיפך שאין ספק שמוטל עליו חיוב לספור, אלא השאלה היא אם מותר לו לספור גם קודם, וממילא כאן הספק דרבנן מכריע שמותר, וממילא יכול נמי לברך. עוד אפשר לבאר עפ"י הגדרת הגר"ג שליט"א בהערה הקודמת שגדר תקנת חכמים הוא שיהא אפשר לקיימו גם בספק, ולפי"ז יש לדון דזה שייך רק בספק בעצם כמו בין השמשות, אבל במה שנחלקו הפוסקים הרי באמת לשיטת הפוסקים הפוטרים אותו אין כאן קיום כלל, ולאו "קיום בספק" הוא, אלא "ספק אם קיים" ודוק. אבל לפי"ז באמת לא תצדק מסקנתו שכתב דגם בנר חנוכה שהדליק אחר הזמן דכילוי הרגל מברך מספק.
ואחר שדנתי בדבר קמיה דהגר"ג שליט"א ענה בזה"ל: החילוק הוא כך, דבדילג יום אחד ולא ספר, אין הספק משום שכבר עבר זמן המצוה, אלא דהספירה שלאחר הדילוג לא חשיבא ספירה כלל, דבעינן תמימות, והיינו, שיהא בלי דילוג, וספירה שלאחר הדילוג לא חשיבא ספירה כלל, וכן בלא ספר בלילה, דהספק הוא ג"כ משום דל"ה תמימות, היינו ג"כ ספק בספירה עצמה, שהספירה שאינה בלילה לא חשיבא ספירה תמימה עכ"ל.
מש"כ בס' הנ"ל לחלק בזה"ל ושמא יש לחלק ביניהם, דבאופן הראשון הספק הוא אם חייב לספור, ובזה מכריע הדין ספק דרבנן לקולא דפטור מלספור, ואיך יברך, אך באופן השני הוא להיפך שאין ספק שמוטל עליו חיוב לספור, אלא השאלה היא אם מותר לו לספור גם קודם, וממילא כאן הספק דרבנן מכריע שמותר, וממילא יכול נמי לברך.

לענ"ד חילוקו לא מחוור, דמש"כ "אין ספק שמוטל עליו חיוב לספור" צ"ב, דהשתא בביה"ש על הצד דהוי יום כלל לא מוטל עליו חיוב -יותר מדוייק לא שייך כלל חיוב, ומה שיתחייב כשיחשיך, אי"ז סיבה שיהיה מותר לו השתא משום דינא ספד"ר לקולא, והדין נותן להיפך במקרה ששכח לספור בלילה, אחר שנכנס לכלל חיוב, בזה י"ל אף דביום יש שי' הפוטרות מ"מ אחר שיש שי' המחייבות מברך ויוצא, דכל מצות דרבנן אין חיוב לקיימה באופן שיעשה ודאי כתיקונה כך לענ"ד. ומש"כ בחילוק ב', חילוק יפה וה"ה בנידו"ד.
ומש"כ לחלק בשם הגר"ג לענ"ד ג"כ צ"ב, אחר שלשי' חלק מהפוסקים ספירת יום הוי ספירה, א"כ אאפש"ל מש"כ "שהספירה שאינה בלילה לא חשיבא ספירה" דלאותם שי' הוי ספירה גמורה ולא עבר זמן המצוה וכלל ליכא חסרון דתמימות. וכמו בסופר ביה"ש אף שעל הצד דהוי יום יד"ח ע"כ משום דכל מצוה דרבנן אין חיוב לקיימה באופן שיעשה ודאי כתיקונה כמו שכתב לעיל, ולכך לא משגיחים אי הוי יום או לילה, כל דיש צד שקיים המצוה סופר ויוצא, וא"כ בנידו"ד דיש שי' דביום הוי ספירה מ"ט לא יצא בספירתו וצ"ב.


סבא
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 519 פעמים
קיבל תודה: 732 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ספק דרבנן לקולא

שליחה על ידי סבא » 09 אפריל 2018, 09:10

הפקדתי שומרים כתב:
סבא כתב:
הפקדתי שומרים כתב: לפו"ר לפי דברי מרן הגר"ג צ"ב א"כ מה טעם אין מברך אם נזכר ביום, אחר שמקיים את המצוה מספק (דהא הוי פלוגתא, ועוד דמצרף המ"ב לענין ס"ס עיי"ש), וכשם שמועיל לגבי ביה"ש ה"ה לגבי נזכר ביום וי"ל.
אכן המחבר הספר הנ"ל שם כתב כך-
[צ"ע] גבי ספק אם הלכה כפוסקים דכל יום מצווה בפני עצמה או לא, אין מברכים, כי ספק דרבנן לקולא, ואילו בסופר בבין השמשות שרק מספק יוצא מברכים כי ספק דרבנן לקולא, הכיצד?
ושמא יש לחלק ביניהם, דבאופן הראשון הספק הוא אם חייב לספור, ובזה מכריע הדין ספק דרבנן לקולא דפטור מלספור, ואיך יברך, אך באופן השני הוא להיפך שאין ספק שמוטל עליו חיוב לספור, אלא השאלה היא אם מותר לו לספור גם קודם, וממילא כאן הספק דרבנן מכריע שמותר, וממילא יכול נמי לברך.
מש"כ בס' הנ"ל לחלק בזה"ל ושמא יש לחלק ביניהם, דבאופן הראשון הספק הוא אם חייב לספור, ובזה מכריע הדין ספק דרבנן לקולא דפטור מלספור, ואיך יברך, אך באופן השני הוא להיפך שאין ספק שמוטל עליו חיוב לספור, אלא השאלה היא אם מותר לו לספור גם קודם, וממילא כאן הספק דרבנן מכריע שמותר, וממילא יכול נמי לברך.

לענ"ד חילוקו לא מחוור, דמש"כ "אין ספק שמוטל עליו חיוב לספור" צ"ב, דהשתא בביה"ש על הצד דהוי יום כלל לא מוטל עליו חיוב -יותר מדוייק לא שייך כלל חיוב, ומה שיתחייב כשיחשיך, אי"ז סיבה שיהיה מותר לו השתא משום דינא ספד"ר לקולא, והדין נותן להיפך במקרה ששכח לספור בלילה, אחר שנכנס לכלל חיוב, בזה י"ל אף דביום יש שי' הפוטרות מ"מ אחר שיש שי' המחייבות מברך ויוצא, דכל מצות דרבנן אין חיוב לקיימה באופן שיעשה ודאי כתיקונה כך לענ"ד.
נכון, שהלשון של אותו ת"ח מחבר הספר אינה מדוייקת, אך תוכן דבריו בהחלט מובן, וזאת עפ"י מה שהשרישונו רבותינו רבות, שפסקי הספיקות בנויים על ההגדרה הנכונה והמדוייקת של השאלה שאמורה להישאל בספק זה [וכגון היסוד הידוע של הגרש"ר שבקבוע שואלים מאיפה בא, וב"פירש" שואלים מה הוא בשר זה], וגם הכא, בבין השמשות תורף שאלתי היא האם אני יכול כבר לצאת עכשיו ידי חובה, שלא אצטרך שוב לחזור ולספור, וברור לי שבעוד כמה דקות וודאי אוכל לצאת ידי חובה, רק שאלתי אולי אפשר גם עכשיו כבר לצאת ידי חובה, ולכן התשובה על זה היא כן מותר לך, ומשא"כ אחר שעבר הלילה, וודאי שאם אספור עכשיו, לא יצריכוני לחזור ולספור, ולאף אחד לא יהיה תביעה נוספת אלי, ולכן תורף השאלה היא האם אני עוד בכלל חייב לספור, או שכבר הפסדתי את החיוב ומעתה אני פטור, אף שכמובן מבחינת הרגש אני רוצה להיות חייב, כדי לקיים עוד מצוה, אבל השאלה מבחינה שכלית, היא איננה- "האם אני עוד יכול לקיים", אלא- "האם אני חייב עכשיו לקיים" [אלא שבמקרה יש גם נפק"מ לעניין הימים הבאים משום תמימות, אבל לא זה שאלתי ברגע זה], ולכן התשובה היא, לא אתה פטור כי ספק דרבנן לקולא. וברור לי שזו כוונת מחבר הספר.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “ברכות”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח