דף סב פעם אחת נכנסתי אחר רבי יהושע לבית הכסא

נתן הבבלי

משתמש ותיק
ברכות סב. "תניא, אמר רבי עקיבא: פעם אחת נכנסתי אחר רבי יהושע לבית הכסא, וכו' אמר ליה בן עזאי: עד כאן העזת פנים ברבך! - אמר ליה: תורה היא וללמוד אני צריך. תניא, בן עזאי אומר: פעם אחת נכנסתי אחר רבי עקיבא לבית הכסא, וכו' אמר לו רבי יהודה: עד כאן העזת פניך ברבך! - אמר לו: תורה היא וללמוד אני צריך". וצ"ע אמאי נכנס בן עזאי הרי כבר ר"ע נכנס לרבי יהושוע ולימדו, שהרי היה תלמידו, וא"כ מה צורך לו נמי להכנס.
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
נתן הבבלי אמר:
וצ"ע אמאי נכנס בן עזאי הרי כבר ר"ע נכנס לרבי יהושוע ולימדו, שהרי היה תלמידו, וא"כ מה צורך לו נמי להכנס.
עי' יפ"ע שם שכתב שר"ע ראה אצל רבי יהושע את הנהגות בית הכיסא שביהודה בא"י, ואילו בן עזאי ראה את ר"ע בחו"ל.
ועי' בארצות החיים להמלבי"ם סי' ג' (ארץ יהודה סק"ו) שביאר משום דבן עזאי חשסב שמה שרבי יהושע לא קינח בימינו כי אחז את תפיליו בימינו כי לא הלך ד"א בלא תפילין, אך ר"ע הרי ס"ל שאוחזן בבגדו וא"כ מצד זה לא היה לו מניעה לקנח בימינו, וראה שאעפ"כ לא קינח בימינו, והוא משום הטעמים הנזכרים בגמ'.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אגב: בכת"י מינכען 95 הגרסא במעשה דרע"ק "א"ל ר' יהוד'".
בכת"י פאריס 671 הגרסא במעשה דבן עזאי "אחורי ר' יעקב", וליתא תיבות "רבי יהודה", "ברבך".
 

א. פז

משתמש רגיל
יתכן שמעשה דבן עזאי נכנס אחר ר"ע לבית הכסא קדם, אלא דא"כ קשה למה שאל את ר"ע עד כאן העזת פניך בשעה שהוא עצמו העיז פניו בר"ע, ובאו"ז (ח"א סי' קל"ו) תי' ז"ל: ושמא שאני בן עזאי דתלמיד חבר דר' עקיבה הוה כדפרי', (וכן תירץ הרש"ש). אי נמי אף על פי שכבר אמר לו אלו ג' דברים, צריך הי' ליכנס אחריו לראות כמה טפחים הוא מגלה עצמו, אך א"כ תימה שאין מזכיר זה. עכ"ל.

וביפ"ע תי' שהמעשה בבן עזאי היה בחו"ל ורצה ללמוד אם דין מזרח ומערב נוהג גם בחו"ל.

ולול"ד נראה לפרש עפ"ד מהרש"א שכ' ז"ל: ואין להקשות דאכתי מי הכריחו להעיז פניו, היה לו לשאול על דברים אלו מרבו. וי"ל דלא אסיק אדעתיה בהני מילי דאית בהו חשש איסור לשאול עליהם, ותורה היא וללמוד וכו' דקאמר, היינו לידע מה יש שם ללמוד ממנו, דודאי יש שם ללמוד ממנו דבר מה בדיני בהכ"ס. עכ"ל. ודהיינו שלא נכנס ללמוד דינים מסוימים, אלא לראות מה יוכל ללמוד ממנהגו, וא"כ י"ל דאף אחר שלימד ר"ע לבן עזאי ג' דברים אלו, נכנס אחריו שמא יהיה לו ללמוד ממנו דינים אחרים שלא אסיק אדעתיה לשאול, דשמא ר"ע לא לימדו אלא מה שראה מרבו והיה חידוש אצלו. וצ"ל דלבסוף לא ראה אלא ג' דינים אלו ששמע מר"ע רבו, מ"מ כיון שראה אותו נוהג כן למעשה, עדיף ליה להביא ממעשה, דמעשה רב.
 
חלק עליון תַחתִית