חידה ממרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל - אשרי יושבי ביתך

ב. גפנר

משתמש ותיק
סיפר בן מרן זצ"ל, ר' יצחק שאול, שפעם שאל אותו אביו חידה:
היום אנו נוהגים להוסיף לפני 'תהילה לדוד' עוד שני פסוקים של 'אשרי יושבי ביתך' ו'אשרי העם שככה לו',
הבא לי ראיה ממסכת ברכות האם כבר בזמן חז"ל נהגו כן, או שמא זו הוספה שהתווספה בדורות מאוחרים יותר.

הלך הבן וחיפש בכל מסכת ברכות ולא מצא ראיה.
הלך ופרש החידה בפני ר' משה מרדכי שולזינגר זצ"ל, ואמר לו שימתין לו שלשה ימים לעבור על כל המסכת, אך גם הוא לא מצא הראיה המיוחלת.
חזר ר' יצחק שאול לאביו, ושאל אותו הפתרון.

מה ענה לו הגר"ח?
[יצויין שהיום בעידן המחשב והמאגרים התורניים, הרבה יותר קל להגיע לפתרון].
 
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
מצד אחד כתוב שם "כל האומר תהלה לדוד" מצד שני כתוב שם שנאמר לפי א"ב (מקווה שאני לא מקשקש, זה בלי מאגרים, יכול להיות שאני לא בכיוון)
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
יוסף יצחק אמר:
מצד אחד כתוב שם "כל האומר תהלה לדוד" מצד שני כתוב שם שנאמר לפי א"ב (מקווה שאני לא מקשקש, זה בלי מאגרים, יכול להיות שאני לא בכיוון)

לפי א''ב הכוונה ל'ארוממך'. 'תהלה לדוד' זה רק כותרת.
 

ב. גפנר

משתמש ותיק
פותח הנושא
פינחס רוזנצוויג אמר:
הראיה היא מאותו עמוד,
אני לא מאמין שרמ"ש לא ידע, זה חידה שהכרתי לפני 20 שנה.
אמר רבי יוחנן מפני מה לא נאמר נו"ן באשרי.
א. זה שאתה הכרת לא מכריח שגם רממ"ש הכיר.
ב. יתכן ויש אי-אלו אי דיוקים בסיפור. כך שמעתי אותו בשם ר' יצחק שאול.
 

דלב

משתמש רגיל
מענין לענין שמעתי מהגרמ"י רייזמאן
בשבוע שעבר בשיעור גמ' ברכות
שפעם כשהיה הגר"ח אצל חותנו הגרי"ש אלישיב שאלו הגרי"ש,
דהנה איתא בגמ' ברכות לז. מעשה ברבן גמליאל והזקנים וכו' קפץ ובירך רבי עקיבא, א"ל ר"ג עקיבא עד מתי אתה מכניס ראשך בין המחלוקת.
ושאלו היכן מצינו כך כי אין ידוע בעוד מקום שהכניס רבי עקיבא את ראשו במחלוקת שיאמר לו בלשון הזה "עד מתי"
ועל אתר ענה לו הגר"ח דכן מצינו פעמיים מתוספתא שהכניס ראשו בין המחלוקת

א' בתוספתא דמאי פרק ה' הלכה כו  ושם אמר לו ר"ג האיך מלאך לבך לעבור על דברי חברך

ב' בתוספתא ביצה פרק ב בענין אין זוקפין את המנורה ביום טוב ואז אמר לו למה אתה מכניס וכו' 

ובברכות לז היה בפעם השלישי על כן אמר לו עד מתי
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
חידה נוספת מהגר"ח:
איך יתכן שאדם לא נוגע בטומאה, לא באוהל הטומאה, לא עושה שום מעשה, רק עומד ומביט במטמא ונטמא.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
איש פשוט מאד אמר:
יראתי בפצותי אמר:
חידה נוספת מהגר"ח:
איך יתכן שאדם לא נוגע בטומאה, לא באוהל הטומאה, לא עושה שום מעשה, רק עומד ומביט במטמא ונטמא.
מסייע בשריפת הפרה, בזה שמשמרה, ונטמא עי"ז מדין מתעסקין.
מוכר ונתפרסם, אך כששאל חידה זאת, שמעתי, שנשאל לגדולי הת"ח שבדור והתקשו לענות על זה.
 
 

שמעיה

משתמש ותיק
ב. גפנר אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
הראיה היא מאותו עמוד,
אני לא מאמין שרמ"ש לא ידע, זה חידה שהכרתי לפני 20 שנה.
אמר רבי יוחנן מפני מה לא נאמר נו"ן באשרי.
א. זה שאתה הכרת לא מכריח שגם רממ"ש הכיר.
ב. יתכן ויש אי-אלו אי דיוקים בסיפור. כך שמעתי אותו בשם ר' יצחק שאול.


לא. זה מוזר לומר שרמ''ש עבר על המסכת ולא מצא את הראיה. זה לא איזה חור בברכות, זה בנושא הזה של אשרי.
וכפי היכרותי המועטה עם הרמ''ש, הוא הגיע להברקה הזו בלבד במהלך שיעורו הבהיר, ולא היה זקוק לגרח''ק לשם כך.
 
 
איש פשוט מאד אמר:
יראתי בפצותי אמר:
חידה נוספת מהגר"ח:
איך יתכן שאדם לא נוגע בטומאה, לא באוהל הטומאה, לא עושה שום מעשה, רק עומד ומביט במטמא ונטמא.
מסייע בשריפת הפרה, בזה שמשמרה, ונטמא עי"ז מדין מתעסקין.
 
כמדומה שהוא שמא יגע בה, וטומאתו מדרבנן.
 

רוח נכון

משתמש רגיל
פינחס רוזנצוויג אמר:
איש פשוט מאד אמר:
יראתי בפצותי אמר:
חידה נוספת מהגר"ח:
איך יתכן שאדם לא נוגע בטומאה, לא באוהל הטומאה, לא עושה שום מעשה, רק עומד ומביט במטמא ונטמא.
מסייע בשריפת הפרה, בזה שמשמרה, ונטמא עי"ז מדין מתעסקין.
כמדומה שהוא שמא יגע בה, וטומאתו מדרבנן.
לא זכיתי להבין מהו "שמא יגע בה".
ולגופו של דין, טומאת המתעסקים בפרה היא מדאורייתא, ומפורשת בתורה על המשליך את עץ הארז והאזוב והש"ת ועל השורף ועל האוסף את האפר, ונלמדת בספרי לכל המתעסקים: "בא הכתוב ולימד על העוסקים בפרה מתחלה ועד סוף" וכו'.
 
 
רוח נכון אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
איש פשוט מאד אמר:
מסייע בשריפת הפרה, בזה שמשמרה, ונטמא עי"ז מדין מתעסקין.
כמדומה שהוא שמא יגע בה, וטומאתו מדרבנן.
לא זכיתי להבין מהו "שמא יגע בה".
ולגופו של דין, טומאת המתעסקים בפרה היא מדאורייתא, ומפורשת בתורה על המשליך את עץ הארז והאזוב והש"ת ועל השורף ועל האוסף את האפר, ונלמדת בספרי לכל המתעסקים: "בא הכתוב ולימד על העוסקים בפרה מתחלה ועד סוף" וכו'.
 
הוא בב"מ צג. מתיב רב אחא בר רב הונא המשמר את הפרה מטמא בגדים ואי אמרת משמר לאו כעושה מעשה דמי אמאי מטמא בגדים אמר רבה בר עולא גזירה שמא יזיז בה אבר, ע"כ.
 

רוצה להתעלות

משתמש ותיק
שמעיה אמר:
ב. גפנר אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
הראיה היא מאותו עמוד,
אני לא מאמין שרמ"ש לא ידע, זה חידה שהכרתי לפני 20 שנה.
אמר רבי יוחנן מפני מה לא נאמר נו"ן באשרי.
א. זה שאתה הכרת לא מכריח שגם רממ"ש הכיר.
ב. יתכן ויש אי-אלו אי דיוקים בסיפור. כך שמעתי אותו בשם ר' יצחק שאול.


לא. זה מוזר לומר שרמ''ש עבר על המסכת ולא מצא את הראיה. זה לא איזה חור בברכות, זה בנושא הזה של אשרי.
וכפי היכרותי המועטה עם הרמ''ש, הוא הגיע להברקה הזו בלבד במהלך שיעורו הבהיר, ולא היה זקוק לגרח''ק לשם כך.
 
אכן, קשה להאמין עד אין סיכוי שרמ"ש לא מצא זאת.
 

בשלמא

משתמש ותיק
אשר שרייבר אמר:
אגב, שמעתי:
- קָבַעְתָּ עִתִּים לַתּוֹרָה?
כן
פִּלְפַּלְתָּ בְּחׇכְמָה?
אולי
הֵבַנְתָּ דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר?
יתכן. תן לי ללמוד, בבקשה...
זייער גוט
בתקוה שזה בא לבטא גדלות שגם במלאכים ישים תהלה, ולא חלילה לעשות צחוק.
האמת שלקח לי כמה שניות לקלוט אבל שווה. 
 
 

נר לדוד

משתמש רגיל
דלב אמר:
מענין לענין שמעתי מהגרמ"י רייזמאן
בשבוע שעבר בשיעור גמ' ברכות
שפעם כשהיה הגר"ח אצל חותנו הגרי"ש אלישיב שאלו הגרי"ש,
דהנה איתא בגמ' ברכות לז. מעשה ברבן גמליאל והזקנים וכו' קפץ ובירך רבי עקיבא, א"ל ר"ג עקיבא עד מתי אתה מכניס ראשך בין המחלוקת.
ושאלו היכן מצינו כך כי אין ידוע בעוד מקום שהכניס רבי עקיבא את ראשו במחלוקת שיאמר לו בלשון הזה "עד מתי"
ועל אתר ענה לו הגר"ח דכן מצינו פעמיים מתוספתא שהכניס ראשו בין המחלוקת

א' בתוספתא דמאי פרק ה' הלכה כו  ושם אמר לו ר"ג האיך מלאך לבך לעבור על דברי חברך

ב' בתוספתא ביצה פרק ב בענין אין זוקפין את המנורה ביום טוב ואז אמר לו למה אתה מכניס וכו' 

ובברכות לז היה בפעם השלישי על כן אמר לו עד מתי



ומסתמא הביא לו גם ממסכת כלה רבתי פ"ב אמרו לו (ר' אליעזר ור' יהושע) עקיבא איך מלאך לבך לעבור על דברי רבותיך
 

בן יהוידע

משתמש ותיק
נר לדוד אמר:
ומסתמא הביא לו גם ממסכת כלה רבתי פ"ב אמרו לו (ר' אליעזר ור' יהושע) עקיבא איך מלאך לבך לעבור על דברי רבותיך
לאו דווקא דבג׳ המקומות שהובאו לעיל עשה ר״ע (1)מעשה (2) במחלוקת קדומה ולפני (3) הנשיא.
משא״כ במס׳ כלה ש(1)הוא רק נחלק (2) על מחלו׳ עכשווית (3) על חביריו (הבדל זה תלוי בגירסא שמה)
 

אשר שרייבר

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
אשר שרייבר אמר:
אגב, שמעתי:
- קָבַעְתָּ עִתִּים לַתּוֹרָה?
כן
פִּלְפַּלְתָּ בְּחׇכְמָה?
אולי
הֵבַנְתָּ דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר?
יתכן. תן לי ללמוד, בבקשה...
זייער גוט
בתקוה שזה בא לבטא גדלות שגם במלאכים ישים תהלה, ולא חלילה לעשות צחוק.
האמת שלקח לי כמה שניות לקלוט אבל שווה. 

חלילה וחס.
וללא ספק, הם נתנו לו ללמוד... והוא ימליץ טוב בעדנו שם במתיבתא דרקיע.
 

יתכן

משתמש ותיק
סיפר בן מרן זצ"ל, ר' יצחק שאול, שפעם שאל אותו אביו חידה:
היום אנו נוהגים להוסיף לפני 'תהילה לדוד' עוד שני פסוקים של 'אשרי יושבי ביתך' ו'אשרי העם שככה לו',
הבא לי ראיה ממסכת ברכות האם כבר בזמן חז"ל נהגו כן, או שמא זו הוספה שהתווספה בדורות מאוחרים יותר.
"אמר רבי יוחנן מפני מה לא נאמר נו"ן באשרי (דף ד:)
לכאורא זה רק ראיה על אשרי אחד שאומרים ואין ראיה שאמרו את שני ה'אשרי'.
ואגב ישל"ע הפסוק: ואנחנו נברך וגו', האם כבר אמרו את זה בזמן חז"ל בתהילה לדוד.
 
נערך לאחרונה:

ישראל היהודי

משתמש ותיק
מענין לענין שמעתי מהגרמ"י רייזמאן
בשבוע שעבר בשיעור גמ' ברכות
שפעם כשהיה הגר"ח אצל חותנו הגרי"ש אלישיב שאלו הגרי"ש,
דהנה איתא בגמ' ברכות לז. מעשה ברבן גמליאל והזקנים וכו' קפץ ובירך רבי עקיבא, א"ל ר"ג עקיבא עד מתי אתה מכניס ראשך בין המחלוקת.
ושאלו היכן מצינו כך כי אין ידוע בעוד מקום שהכניס רבי עקיבא את ראשו במחלוקת שיאמר לו בלשון הזה "עד מתי"
ועל אתר ענה לו הגר"ח דכן מצינו פעמיים מתוספתא שהכניס ראשו בין המחלוקת

א' בתוספתא דמאי פרק ה' הלכה כו ושם אמר לו ר"ג האיך מלאך לבך לעבור על דברי חברך

ב' בתוספתא ביצה פרק ב בענין אין זוקפין את המנורה ביום טוב ואז אמר לו למה אתה מכניס וכו'

ובברכות לז היה בפעם השלישי על כן אמר לו עד מתי
ולכל הלומדים! יש לציין שזה נדפס בטעמא דקרא פרשת משפטים כ"ג ב' ע"ש
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
.
מוזר לומר שרמ''ש עבר על המסכת ולא מצא את הראיה. זה לא איזה חור בברכות, זה בנושא הזה של אשרי.

אמר רבי בנימין הכל בחזקת סומין עד שהקב"ה מאיר את עיניהם, כנראה שהקב"ה רצה לתת את הכבוד של גילוי הפיתרון למרן הגרח"ק זצ"ל, ולכן לא האיר בזה את עיני הגרמ"ש זצ"ל.
 

וכל מאמינים

משתמש ותיק
הקושיא היא לא על מרן הגרממ"ש אלא על מרן הגרח"ק.
שכן גם אם נאמר שכך היה מנהגם עדיין הגמרא תמוהה ביותר, שכן הגמרא מדברת על הפרק בתהלים, וגם אם נהגו להקדים לו פסוקי אשרי - אין טעם לשאול מפני מה לא נאמרה נו"ן באשרי, והיה צ"ל מפני מה לא נאמרה נו"ן בתהלה לדוד.
והקושיא היא קושיא חמורה שכבר האריך בה הצל"ח [ויישב בדרך דרוש שהפסוק האחרון בפרק הקודם - אשרי העם שככה לו וגו' - הוא מסמל את כל ענין פרק זה ולכן כל הפרק נקרא ע"ש הפסוק הקודם לו]
וכנראה מרן הגרח"ק רצה רק לשמח בנו לחידודא בעלמא.

אמנם עיין בחומת אנך להחיד"א על תהלים שם, שכל הקושיא מפני מה לא נאמרה היא רק בגלל שמנהג ישראל לאומרו בכל יום, ודוד בודאי ידע זאת ברוה"ק, ולכן הדגישה הגמרא את התיבות "אשרי" לרמז שכוונת קושייתה הוא על מנהג ישראל
ועיין בספר מגיד תעלומה, בדבריו על הרא"ש פ"ה דברכות, שהוכיח ג"כ מהגמרא שכך היה המנהג בזמנם.
 

יתכן

משתמש ותיק
אגב יש לציין שבתו"ס בברכות לב: משמע שהיה נהוג רק לומר את האשרי הראשון. (ולא את האשרי השני אפילו שסמוך לו שזה סוף הפרק שלפניו. וע"ש במצפה איתן) וצ"ע מדוע לא אמרו תחילה את האשרי שסמוך לו, ורק אח"כ את הפסוק: אשרי יושבי ביתך.
 
חלק עליון תַחתִית