סמיכת גאולה לתפלה

מבקש אמת

משתמש ותיק
רבינו יונה בברכות ב,א כתב דכשקורא ק"ש בברכותיה בזמנה אחר שהתפלל עם הציבור יתפלל נדבה שנית כדי לסמוך גאולה לתפלה ומקרי חידוש מה שסומך גאולה לתפלה. והנה מוכח מזה שסמיכות גאולה לתפלה הוי מצד התפלה שתקדם לה הזכרת גאולה, ולכן יש כאן חידוש בתפילה שקדמה לה הזכרת גאולה, אבל אם דין סמיכת גאולה לתפלה הוא מצד הגאולה שיתפלל אחריה, למה נחשב כחידוש בתפילה (ויעויין בקה"י שהוכיח כן מדבריו).

אלא דשם כתב רבינו יונה דקורין ק"ש בבהכנ"ס כדי לעמוד בתפלה מתוך ד"ת וכפירש"י. ויש לתמוה למה לא כתב דקורין כדי לסמוך גאולה לתפלה? ובפשטות היישוב לזה הוא שסובר שאין ענין לסמוך גאולה לתפלה אם אינו יוצא יד"ח בק"ש שקורא, מאחר והיא מבעוד יום , וכמפורש ברש"י ברכות ל,א ד"ה ולעביד, וכן כתב השאגת אריה סי' ג'. אלא דא"נ כן הרי מוכרח שהמצוה לסמוך היא מצד הגאולה, ולכן אין ענין לסמוך אם אינו יוצא יד"ח בק"ש (אך אם היא מצד התפלה מה אכפת לן אם יוצא יד"ח בק"ש, הרי סו"ס הזכיר גאולה לפני תפלתו). אך מדבריו לעיל הוכחנו לא כן, וצ"ע.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
פותח הנושא
הנופל אמר:
גאולה זה קריאת שמע או ברכותיה?

ברכה שלאחריה, אבל מבואר ברש"י שאם אין הברכה באה על ק"ש של חיוב אין בה ענין של סמיכת גאולה לתפלה (אפשר לדון שהברכה מחוייבת גם אם הק"ש אינו מחוייב כמבואר ברשב"א שהם שני ענינים שונים, אבל זה כבר נושא אחר).
 
חלק עליון תַחתִית