דף ד: ואב"ע קרא ושניהם מקרא אחד דרשו דכתיב בשכבך ובקומך, ר"י סבר מקיש שכיבה לקימה כו' וריב"ל סבר מקיש שכיבה לקימה וכו'.
לכאו' צ"ב דהלא כיון דשניהם מקישים שכיבה לקימה, אם כן מדוע כל אחד דורש באופן אחד ולא כמו חבירו, ומה שורש מחלוקתם.
ונראה דהנה אמרו אבע"א קרא אבע"א סברא. ולכאו' אי איכא סברא ל"ל קרא כדאמרי' בש"ס בכמה דוכתי.
וע"כ צ"ל כמ"ש תוס' בסוטה דלפעמים אין הסברא כ"כ מבוררת ולכן הוצרכו להביא לזה סמך מפסוק, ולפ"ז א"ש דיסוד המחלוקת שלהם היא בסברא, אלא שדורשים את הפסוק כסמך לסברא, וכל אחד דרש את הפסוק בהתאם לסברא שלו.
ואולי יש סברא לומר דל"ש להקשות אי סברא היא ל"ל קרא במקום שהקרא הוא היקש, שהיקש אדם דן מעצמו ואינו מופנה, ול"ה כדבר מיותר, וצריך בירור.
ברכות ד: ושניהם מקרא אחד דרשו
כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם המסכת והדף המדויק עליו נסוב הדיון
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם המסכת והדף המדויק עליו נסוב הדיון
-
- הודעות: 5256
- הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
- נתן תודה: 1 פעמים
- קיבל תודה: 847 פעמים
- יצירת קשר:
- סטטוס: לא מחובר
Re: ברכות ד: ושניהם מקרא אחד דרשו
יש לומר שבשני הצדדים קשה (כמובן, כל זה הוא דרבנן ואסמכתא בעלמא).אוריאל כתב: ↑07 ינואר 2020, 13:35דף ד: ואב"ע קרא ושניהם מקרא אחד דרשו דכתיב בשכבך ובקומך, ר"י סבר מקיש שכיבה לקימה כו' וריב"ל סבר מקיש שכיבה לקימה וכו'.
לכאו' צ"ב דהלא כיון דשניהם מקישים שכיבה לקימה, אם כן מדוע כל אחד דורש באופן אחד ולא כמו חבירו, ומה שורש מחלוקתם.
ונראה דהנה אמרו אבע"א קרא אבע"א סברא. ולכאו' אי איכא סברא ל"ל קרא כדאמרי' בש"ס בכמה דוכתי.
וע"כ צ"ל כמ"ש תוס' בסוטה דלפעמים אין הסברא כ"כ מבוררת ולכן הוצרכו להביא לזה סמך מפסוק, ולפ"ז א"ש דיסוד המחלוקת שלהם היא בסברא, אלא שדורשים את הפסוק כסמך לסברא, וכל אחד דרש את הפסוק בהתאם לסברא שלו.
ואולי יש סברא לומר דל"ש להקשות אי סברא היא ל"ל קרא במקום שהקרא הוא היקש, שהיקש אדם דן מעצמו ואינו מופנה, ול"ה כדבר מיותר, וצריך בירור.
על צד הסברא קשה, כי מה הסברה שמועד הגאולה קובע לדין סמיכת גאולה לתפילה.
ועל צד הפסוק קשה, כי מהכ"ת להביא מהפסוק סמיכת גאולה לתפילה, הלא לא רמוז בפסוק ולא מידי התפילה.
-
- הודעות: 5256
- הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
- נתן תודה: 1 פעמים
- קיבל תודה: 847 פעמים
- יצירת קשר:
- סטטוס: לא מחובר
Re: ברכות ד: ושניהם מקרא אחד דרשו
אבל הייתי מקשה דבר אחר. אם גאולה מאורתא, אז לכאורה זמן ק"ש (ועכ"פ סמיכת גאולה לתפילת ערבית) לא יהיה לפני חצות הלילה, שאז היה מועד הגאולה. וראו גליון הש"ס שמציין לגמרא לקמן ט: ושם פירש רש"י
מערב נגאלו. נתנו להם רשות לצאת:
וזה היה בחצות הלילה, במכת בכורות.
מערב נגאלו. נתנו להם רשות לצאת:
וזה היה בחצות הלילה, במכת בכורות.
-
- הודעות: 75
- הצטרף: 07 ספטמבר 2017, 15:06
- נתן תודה: 11 פעמים
- קיבל תודה: 28 פעמים
- יצירת קשר:
- סטטוס: לא מחובר
Re: ברכות ד: ושניהם מקרא אחד דרשו
הא לא קשיא, כי מצות ק''ש בלילה אינו תלוי בזמן הגאולה. וגם עצם ברכת הגאולה לא תליא בגאולה, וראיה לדבר, דהא גם לשיטת ריב''ל שאי''צ לסמוך גאולת ערבית לתפילה מ''מ מודה [לכאורה] שיש לומר ברכת גאולה.
ורק הדין של סמיכות גאולה לתפילה תלוי בנידון אם היתה גאולה מאורתא או לא. והיינו דאם היה גאולה מאורתא יש להדר גם בגאולה דערבית ולסומכה לתפילה, ואם לא היה גאולה בלילה אי''צ לסומכה. ולכן לשיטת ר''י די בכך שהיתה גאולה מאורתא להצריך לסמוך את הגאולה של ערבית לתפילה, ללא קשר מתי בדיוק בלילה הוא אומרה.
-
- הודעות: 75
- הצטרף: 07 ספטמבר 2017, 15:06
- נתן תודה: 11 פעמים
- קיבל תודה: 28 פעמים
- יצירת קשר:
- סטטוס: לא מחובר
Re: ברכות ד: ושניהם מקרא אחד דרשו
ההיקש המדובר בודאי אינו מיותר דהא בעינן לקרא דבשכבך ובקומך לעצם מצות ק''ש בלילה וביום, אלא מדהקישן הכתוב ש''מ שהם דומים כל חד כדאית ליה.
-
- הודעות: 5256
- הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
- נתן תודה: 1 פעמים
- קיבל תודה: 847 פעמים
- יצירת קשר:
- סטטוס: לא מחובר
Re: ברכות ד: ושניהם מקרא אחד דרשו
אבל אז לא ברור הטעם. כי מה שייך הידור של הגאולה לסומכה לתפילה. הלא הטעם שסומכים גאולה לתפילה הוא משום שנאמר יהיו לרצון וגו' ה' צורי וגואלי וסמיך ליה יענך ה' ביום צרה וגו'. ואם היינו אומרים גאולה בזמן הגאולה, כמו בשחרית, שמפורש בגמ' שעיקר דין סמיכת גאולה לתפילה הוא עם הנץ החמה (בפ' תפילת השחר), אז היה בדבר טעם, שכשם שגאל אותנו הקב"ה בדיוק בזה הזמן, כך יענה לנו בתפילה. אבל בערבית, שאין אומרים את הגאולה בדיוק בזמן הגאולה, איזה הידור שייך בסמיכה.אלף זעירא כתב: ↑07 ינואר 2020, 20:07הא לא קשיא, כי מצות ק''ש בלילה אינו תלוי בזמן הגאולה. וגם עצם ברכת הגאולה לא תליא בגאולה, וראיה לדבר, דהא גם לשיטת ריב''ל שאי''צ לסמוך גאולת ערבית לתפילה מ''מ מודה [לכאורה] שיש לומר ברכת גאולה.
ורק הדין של סמיכות גאולה לתפילה תלוי בנידון אם היתה גאולה מאורתא או לא. והיינו דאם היה גאולה מאורתא יש להדר גם בגאולה דערבית ולסומכה לתפילה, ואם לא היה גאולה בלילה אי''צ לסומכה. ולכן לשיטת ר''י די בכך שהיתה גאולה מאורתא להצריך לסמוך את הגאולה של ערבית לתפילה, ללא קשר מתי בדיוק בלילה הוא אומרה.
-
- נושאים דומים
- תגובות
- צפיות
- הודעה אחרונה
-
-
"וקראת לשבת עונג", "מקרא קדש" - הלשון 'וקראת' ו'מקרא' צריך ביאור?
על ידי לישועתך קויתי השם » 27 מאי 2020, 10:34 » ב בית המדרש - 7 תגובות
- 104 צפיות
-
הודעה אחרונה על ידי לישועתך קויתי השם
27 מאי 2020, 18:50
-
-
- 2 תגובות
- 205 צפיות
-
הודעה אחרונה על ידי יואל נהרי
25 ינואר 2020, 23:52
-
- 0 תגובות
- 90 צפיות
-
הודעה אחרונה על ידי אישאחד
05 מאי 2020, 14:32
-
-
לראשונה בעולם ההלכה! סיכום כל הלכות חול המועד הקשים והקלים בגיליון אחד! מתאים לכל אחד
על ידי אלי א. » 04 אוקטובר 2020, 16:52 » ב הלכה ומנהג - 14 תגובות
- 410 צפיות
-
הודעה אחרונה על ידי אלי א.
05 אוקטובר 2020, 23:04
-
-
-
המבחן של 'דרשו' על דף היומי
על ידי אוריאל » 20 אפריל 2020, 13:33 » ב עזרה ושיתופי מידע בנושאים כלליים - 1 תגובות
- 65 צפיות
-
הודעה אחרונה על ידי יהודי
20 אפריל 2020, 13:45
-
מי מחובר
משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח