דף ד: ואב"ע קרא ושניהם מקרא אחד דרשו דכתיב בשכבך ובקומך, ר"י סבר מקיש שכיבה לקימה כו' וריב"ל סבר מקיש שכיבה לקימה וכו'.
לכאו' צ"ב דהלא כיון דשניהם מקישים שכיבה לקימה, אם כן מדוע כל אחד דורש באופן אחד ולא כמו חבירו, ומה שורש מחלוקתם.
ונראה דהנה אמרו אבע"א קרא אבע"א סברא. ולכאו' אי איכא סברא ל"ל קרא כדאמרי' בש"ס בכמה דוכתי.
וע"כ צ"ל כמ"ש תוס' בסוטה דלפעמים אין הסברא כ"כ מבוררת ולכן הוצרכו להביא לזה סמך מפסוק, ולפ"ז א"ש דיסוד המחלוקת שלהם היא בסברא, אלא שדורשים את הפסוק כסמך לסברא, וכל אחד דרש את הפסוק בהתאם לסברא שלו.
ואולי יש סברא לומר דל"ש להקשות אי סברא היא ל"ל קרא במקום שהקרא הוא היקש, שהיקש אדם דן מעצמו ואינו מופנה, ול"ה כדבר מיותר, וצריך בירור.
לכאו' צ"ב דהלא כיון דשניהם מקישים שכיבה לקימה, אם כן מדוע כל אחד דורש באופן אחד ולא כמו חבירו, ומה שורש מחלוקתם.
ונראה דהנה אמרו אבע"א קרא אבע"א סברא. ולכאו' אי איכא סברא ל"ל קרא כדאמרי' בש"ס בכמה דוכתי.
וע"כ צ"ל כמ"ש תוס' בסוטה דלפעמים אין הסברא כ"כ מבוררת ולכן הוצרכו להביא לזה סמך מפסוק, ולפ"ז א"ש דיסוד המחלוקת שלהם היא בסברא, אלא שדורשים את הפסוק כסמך לסברא, וכל אחד דרש את הפסוק בהתאם לסברא שלו.
ואולי יש סברא לומר דל"ש להקשות אי סברא היא ל"ל קרא במקום שהקרא הוא היקש, שהיקש אדם דן מעצמו ואינו מופנה, ול"ה כדבר מיותר, וצריך בירור.