ברכות יא: חיוב ברכת התורה | שם משמעיה

[שמעיה]

בסוגייתנו מובא חיוב ברכת התורה. ידועים מהלכים שונים בדברי הפוסקים מה מחייב בברכה זו, ולמה לא נברך תמיד כאשר אנו מתחילים בלימוד מחדש.
ברצוני להציע מהלך מדילי.
ברכת התורה נתקנה על כל לימוד שהאדם מחוייב בה. קריאת שמע  וקריאת התורה הם דברי תורה שכל יהודי מחוייב בהם, ועל כן הם זוקקים ברכה.
מלבד זאת, אמרה תורה שיש חיוב על כל אדם ללמוד תורה בשכבו ובקומו. ואמרו חז''ל: כיוון שלמד שחרית וערבית יצא ידי חובתו. כאשר אדם קם בבוקר וקורא את שמע, הרי הוא מברך לפניה אהבה ונפטר מחובתו ללמוד, ושוב אין צריך לברך על לימודו שלאחר מכן. אם מבקש הוא לשנות קודם שמע, חייב הוא לברך על לימוד זה, וגם על קריאת שמע שממנה לא נפטר (עכ''פ מדרבנן).
אם עם רדת ליל, עדיין אין הוא מחוייב ללמוד כל עוד לא שכב לישון. כי השכיבה הוא הזמן האחרון שלפניה הוא חייב ללמוד פעם נוספת, ועליה יברך ברכת התורה. אלא שמאחר והוא קורא את שמע בלילה (כאשר לפניה הוא כמובן מברך באהבה את ברכת התורה המיוחדת לשמע דלילה), הרי הוא נפטר מחיובו ללמוד תורה לפני שכיבתו, ושוב אינו חייב לברך ברכת התורה.

[תנא היכא קאי]

יפה מאוד
רק קשה לי על העניין של הלילה, הרי כמו שבבוקר אתה אומר שהוא מחויב ברגע הראשון של הבוקר ללמוד, כך בלילה החיוב ללמוד אמור להיות ברגע בראשון של של הלילה?
 

[שמעיה]

תודה.
על כך כתבתי, ש'בשכבך ובקומך' (לפי מה שהנחנו שמדובר על דברי תורה ולא על קריאת שמע, שדיניה הם מדרשה או מדרבנן ולכן הם נקבעים על פי המסורת או על פי דעת חז''ל מעת שמתכונן לשכב וכדו' כמבואר בדפים הראשונים במסכת) משמעו בעת שקם ולפני ששוכב. ולפי זה אין לזה שייכות עם הלילה ועל כן אין החיוב חל ברגע הראשון.
ולו יצוייר שיהיה אדם שיהיה פטור מקריאת שמע בלילה וחייב בלימוד התורה, אכן יצטרך לברך ברכה''ת על לימודו קודם שהולך לישון. אלא שלא מצאנו היכי תמצי כזאת.

[ayedavid]

לפי זה מי שלמד קודם ברכות התורה כבר פטור מהברכה, ואם נשווה אותו למי שברך ברכת אהבה, הרי שכבר אסור לו לברך.

[שמעיה]

לפי זה מי שלמד קודם ברכות התורה כבר פטור מהברכה, ואם נשווה אותו למי שברך ברכת אהבה, הרי שכבר אסור לו לברך.

אולי...
אחד מחכמי הפורום כתב לי בפרטי:

ראיתי פעם בספר בשם 'עליות משה' [ממחבר בן זמננו] ח"א סי' ט' שהאריך לחדש בכיוון הזה, ויש שם התכתבות בענין עם ת"ח נוסף כמדומה. הספר נמצא באוצר החכמה.