ברכות כ' ע"ב, נשיאות פנים לישראל, ובענין "פשוטו של מקרא"

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם המסכת והדף המדויק עליו נסוב הדיון

פותח הנושא
יואל נהרי
משתמש ותיק
הודעות: 815
הצטרף: 19 אוקטובר 2019, 22:43
נתן תודה: 269 פעמים
קיבל תודה: 334 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

ברכות כ' ע"ב, נשיאות פנים לישראל, ובענין "פשוטו של מקרא"

שליחה על ידי יואל נהרי » 23 ינואר 2020, 13:07

 
ברכות כ,ב:
דרש רב עוירא, זמנין אמר לה משמיה דרבי אמי וזמנין אמר לה משמיה דרבי אסי: אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, כתוב בתורתך אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד, והלא אתה נושא פנים לישראל, דכתיב: ישא ה' פניו אליך. אמר להם: וכי לא אשא פנים לישראל? שכתבתי להם בתורה: ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך, והם מדקדקים [על] עצמם עד כזית ועד כביצה.

א.  הנה קושיא זו מופיעה בג' מקומות בש"ס, כאן שאלוה מלאכי השרת, במס' ר"ה (יז,ב) שאלה זאת בלוריא הגיורת את ר"ג, ובמס' נדה (ע,ב) שאלוה אנשי אלכסנדריא את ר"י.

אך בשונה מהתשובה שהשיב הקב"ה למלה"ש שהם מדקדקים וכו', התשובה שהשיבו לבלוריא ולאנשי אלכסנדריא היא 'כאן קודם גזר דין כאן לאחר גזר דין'.

התוס' [בר"ה ובנדה] כ' דלפי הפשט אין כאן קושיא, ד'ישא ד' פניו' איירי בפנים של מעלה, ו'לא ישא פנים' איירי בפנים של האדם.

וכנראה, שהתוס' התכוונו לומר, דבאמת בפשוטו של מקרא אין כאן כלל קושיא, ומה דאיתא הכי בגמרא היינו בדרך אגדה או דרוש.

אבל זה תמוה קצת, דמאחר דבפשוטו ש"מ אין כאן קושיא, למה לא ענה להם כן. דבשלמא אצלינו בשאלת מלה"ש להקב"ה מובן, דכנראה מלה"ש ידעו דאף שכן פשוטו של מקרא אבל יש כאן מע' פנים של תורה עומק נוסף, שישא ד' פניו וגו' מרמז גם על פניו של האדם, וע"פ דרכם ענה להם הקב"ה, [או שכל ענין זה ששאלו מלה"ש כך ותשובת הקב"ה זה ע"פ דרך דרש ואגדה], אבל בשאלת בלוריא הגיורת לר"ג וכן אנשי אלכסנדריא לר"י [ששאלוהו שם גם ג' דברי בורות, ע"ש] ששאלו סתירה בפשוטו, וטעו בפשוטו ש"מ, [והרי יש כאן גם כעין טרוניא למה הוא נושא להם פנים], למה לא ענה להם קודם כל שאין כאן שום קושיא, ולא קרב זה אל זה. דאין נראה שתוס' באו לומר שר"ג ור"י לא ידעו שזהו פשוטו של מקרא.

והנה המהרש"א שם אכן חולק על התוס' בביאור פשוטו של מקרא, שעל מש"כ התוס' בנדה שפשטי' דקרא הוא שישא ד' פניו הוא פנים של מעלה ולא ישא פנים הוא פני האדם, כ' המהרש"א וז"ל: "ואני לא אבין מי הגיד להם דלא ישא פנים הוא פנים של אדם", [כי גם הפסוק שהביאו תוס' 'לא ישא פנים לזקן' אפשר דאיירי בפנים של מעלה], ואכן פי' שם המהרש"א דגם לפי הפשט לא ישא פנים איירי בפנים של מעלה, והסתירה ששאלו הוא לפי הפשט. [ובזה יישב המהרש"א את קו' התוס' שמצאנו שנושא ד' פני לוט ואיוב אף כי גויים הם, כי אכן פנים של אדם הוא נושא, אבל פנים של מעלה הוא נושא רק לישראל וקודם גז"ד, ע"ש].

ולסיכום יוצא דבר מעניין בענין הגישה לפשוטו של מקרא. שהתוס' הבינו בפשוטו של מקרא, בלי שום ראיה אלא כי כך היה נראה להם הבנת הפשט, שלא ישא פנים הכוונה לפניו של האדם. עד שהעמידו לפי"ז את דברי חז"ל שאינם לפי פשט הכתוב, [ואף שזה דחוק גם בדברי הגמרא כנ"ל]. אבל דעת המהרש"א דמאחר שאין שום ראיה לומר בפשוטו של מקרא כתוס', יש להעמיד דברי חז"ל כפשוטו של מקרא, ובאמת הכוונה הפשוטה בפסוק היא פנים של מעלה.
 
ב.  התוס' בנדה הקשו עוד, למה לא ענה ד' למלה"ש כמו התשובה שהשיבו לבלוריא הגיורת שכאן קודם גז"ד וכאן לאחר גז"ד, וכן להיפך. ותירצו, שבאמת התשובה הנכונה היא שכאן קודם גז"ד וכאן לאחר גז"ד, שבין לישראל ובין לאומות אחר גז"ד אין נושא פנים, אבל הוא נושא פנים קודם גז"ד לישראל כדחזי' בקרא דישא ד' פניו, ורק שעל זה שאלו מלה"ש את הקב"ה [בברכות], לא מצד סתירת הפסוקים, אלא למה רק לישראל הוא נושא פנים קודם גז"ד, ולא לגויים, וע"ז ענה בגלל שהם מדקדקים וכו'.

אמנם יש להעיר, דהוא דחוק מאוד בדברי הגמ' בברכות, דא"כ, למה שאלו מלה"ש מצד הפסוק דלא ישא פנים, דמשמע ששאלו מצד סתירת הפסוקים, דהרי לתוס' הוא מיותר [דהא הפסוק איירי אחר גז"ד]. וצ"ע.
 
ג.    למרות שכנ"ל [אות ב] דברי התוספות דחוקים בלשון מלה"ש, אבל יתכן שעכ"פ אחרי שתוס' הבינו כן בסוגיין, אולי זו הסיבה שלמרות הדוחק הנ"ל באות א' [גם שאלת המהרש"א מי הגיד להם, וגם למה לא ענה להם שאין כאן קושיא בפשוטו] הבינו בכ"ז שהשאלה היתה בענין נשיאת פנים של אדם [לא כפשוטו לדעתם]. זאת, משום ששאלה זו [דמלה"ש במס' ברכות] למה דוקא לישראל ד' נושא פנים ולא לגויים, מובנת הרבה יותר אם השאלה היא למה אתה נושא פניהם של ישראל דהיינו לפנים מה"ד יותר מפני האומות [והתשובה כי גם הם מדקדקים לפנים מה"ד], משא"כ אם השאלה היתה למה ד' נושא פניו שלו לישראל ומעביר מהם פנים של זעם [ולא שייך ללפנים מה"ד], יותר מלגויים, הרי זו שאלה תמוהה קצת, שהרי זה חלק מהיחס הכללי של הקב"ה וישראל עמו, ואפשר לשאול זאת על כל ענין הנהגת הקב"ה עם עמו.


רז בן ציון
הודעות: 94
הצטרף: 18 ינואר 2020, 19:13
נתן תודה: 34 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ברכות כ' ע"ב, נשיאות פנים לישראל, ובענין "פשוטו של מקרא"

שליחה על ידי רז בן ציון » 25 ינואר 2020, 20:37

א. יש לציין שהרא"ם עה"פ "לא ישא פנים" (דברים י, יז) מפרש פשטיה דקרא כתוס' - לא ישא פניכם. וכ"מ באלשיך שם.
ויתכן טעמם דנשיאת פנים לזקן היינו מחמת חשיבותו של זקן, דומיא דהדרת פני זקן. (ועדיין יש לפרש כמהרש"א).
אגב יש להעיר על חילוק יסודי (לדעתי) בין תוס' בנדה לתוס' בר"ה:
בתוס' ר"ה משמע דקו' הגמ' היא בהניח ש"לא ישא פנים" קאי אפנים של מעלה, שהרי פתחו בלשונם - פשטיה דקרא אפני אדם קאי.
ואילו בתוס' נדה משמע דקו' הגמ' היא בהניח ש"ישא ה' פניו אליך" היינו פנים של אדם, שהרי כתבו - הש"ס חשיב ליה כאילו כתיב פניך.
דהיינו בר"ה העמידו ב' הפסוקים בפנים של מעלה, ובנדה את ב' הפסוקים בפנים של מטה.

ב. נראה ליישב ע"פ דיוק לשוני כשיטת תוס':
בגמ' ר"ה ונדה שאלו סתירה בפסוקים (כתיב.. וכתיב..; כתוב א' אומר... וכתוב א' אומר...),
דהיינו שלא ידעו כלל מהי הנהגתו,
מאידך בגמ' ברכות א"ז לשון סתירה, אלא ידעו שנושא פנים לישראל קודם גז"ד (כתוס'),
ושאלו מדוע שינה ממנהגו.

ג. דפח"ח.


פותח הנושא
יואל נהרי
משתמש ותיק
הודעות: 815
הצטרף: 19 אוקטובר 2019, 22:43
נתן תודה: 269 פעמים
קיבל תודה: 334 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ברכות כ' ע"ב, נשיאות פנים לישראל, ובענין "פשוטו של מקרא"

שליחה על ידי יואל נהרי » 25 ינואר 2020, 23:52

רז בן ציון כתב:
25 ינואר 2020, 20:37
א. יש לציין שהרא"ם עה"פ "לא ישא פנים" (דברים י, יז) מפרש פשטיה דקרא כתוס' - לא ישא פניכם. וכ"מ באלשיך שם.
ויתכן טעמם דנשיאת פנים לזקן היינו מחמת חשיבותו של זקן, דומיא דהדרת פני זקן. (ועדיין יש לפרש כמהרש"א).
אגב יש להעיר על חילוק יסודי (לדעתי) בין תוס' בנדה לתוס' בר"ה:
בתוס' ר"ה משמע דקו' הגמ' היא בהניח ש"לא ישא פנים" קאי אפנים של מעלה, שהרי פתחו בלשונם - פשטיה דקרא אפני אדם קאי.
ואילו בתוס' נדה משמע דקו' הגמ' היא בהניח ש"ישא ה' פניו אליך" היינו פנים של אדם, שהרי כתבו - הש"ס חשיב ליה כאילו כתיב פניך.
דהיינו בר"ה העמידו ב' הפסוקים בפנים של מעלה, ובנדה את ב' הפסוקים בפנים של מטה.

ב. נראה ליישב ע"פ דיוק לשוני כשיטת תוס':
בגמ' ר"ה ונדה שאלו סתירה בפסוקים (כתיב.. וכתיב..; כתוב א' אומר... וכתוב א' אומר...),
דהיינו שלא ידעו כלל מהי הנהגתו,
מאידך בגמ' ברכות א"ז לשון סתירה, אלא ידעו שנושא פנים לישראל קודם גז"ד (כתוס'),
ושאלו מדוע שינה ממנהגו.

ג. דפח"ח.


א. אתה צודק בהערתך לגבי השינוי בין דיבורי התוס', ייש"כ. אגב, חשבתי אח"כ ליישב את שאלתי על תוס' באות א', שהרי אנו רואים שהתוס' מעירים את הערתם בענין פשטי' דקרא רק בנדה ור"ה משא"כ בברכות, ויתכן א"כ שבאמת מה שכתבו כן בנדה ור"ה התכוונו באמת להקשות על הגמ' מאי קושיא ולמה באמת לא ענו להם כך, כפי שהקשיתי לעיל. וזו הסיבה שבברכות לא העירו כן תוס', כי כפי שכתבתי לעיל, אצל מלה"ש זה לא קושיא, אם משום שיתכן שמלה"ש ידעו לפרש במקרא בעומק נוסף מע' פנים לתורה, ואם שיתכן שכל דברי הגמרא בזה הם ע"ד אגדה. 

ב. זה נכון, וגם אני חשבתי על כך, אבל עדיין מיותר להביא את הפסוק של 'לא ישא פנים' מאחר שזה מדבר על לאחר גז"ד.
 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “ברכות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 3 אורחים