ברכות מג. שאני רב יהודה דחביבא ליה ארץ ישראל

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם המסכת והדף המדויק עליו נסוב הדיון

פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1511
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 689 פעמים
קיבל תודה: 498 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

ברכות מג. שאני רב יהודה דחביבא ליה ארץ ישראל

שליחה על ידי אוריאל » 16 פברואר 2020, 01:26

דף מג. הכי אמר רב יהודה בורא שמן ארצנו, א"ל בר מיניה דרב יהודה דחביבא ליה ארץ ישראל כו'.
יש להרגיש, שעל רב יהודה מצינו לעיל כד: דרבי אבא הוה קא משתמיט מיניה דרב יהודה דס"ל לרב יהודה כל העולה לא"י עובר בעשה. הנה לנו שהגם שרב יהודה היה מיוחד בחביבותו לא"י והפליג בברכה ואמר לברך בורא שמן ארצנו, עכ"ז היה סבור להלכה שהעולה לא"י עובר בעשה, ואין מקום לחביבותא דא"י במקום חשש איסור והלכה, עד שרבי אבא הוכרח להתחבא מפניו.


משבט הכהונא
הודעות: 138
הצטרף: 06 ספטמבר 2019, 00:26
נתן תודה: 48 פעמים
קיבל תודה: 35 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ברכות מג. שאני רב יהודה דחביבא ליה ארץ ישראל

שליחה על ידי משבט הכהונא » 16 פברואר 2020, 08:10

יש לומר שזה דין מיוחד לבבל שלא יעלו לשום ארץ (אגב עיין במגילת טסתר שמכאן הביא ראיה שאין מצות יישוב ארץ ישראל בזמן הזה וצ"ע)
ועיין  לציין דברי הרמב"ם הלכות מלכים פרק ה הלכה יב
לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה עכו"ם ואל ידור בחוצה לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל היוצא לחוצה לארץ כאילו עובד ע"ז, שנאמר כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים, ובפורעניות הוא אומר ואל אדמת ישראל לא יבאו, כשם שאסור לצאת מהארץ לחוצה לארץ כך אסור לצאת מבבל לשאר הארצות, שנאמר בבלה יובאו ושמה יהיו.
ועיין בשל"ה שער האותיות אות הקו"ף - קדושת המקום
תנו. והא דאיתא שם (כתובות קי ב) דאמר רב יהודה כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה, שנאמר (ירמיה כז, כב) 'בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אתם', זהו דוקא לעלות מבבל, אבל לעלות משאר ארצות שבחוץ לארץ ליכא מאן דפליג.
ועיין בשו"ת מנחת יצחק חלק י סימן קח
והנה הרמב"ם (בהל' מלכים שם) כתב כשם שאסור לצאת מהארץ לחו"ל כך אסור לצאת מבבל לשאר ארצות שנאמר בבלה יובאו ושמה יהיו. ובכ"מ שם העיר מקורו מכתובות (דף קי"א) דאמר כן רב יהודה אמר שמואל, ולעיל מיני' אמר רב יהודה כל העולה מבבל לא"י עובר בעשה שנאמר בבלה יובאו וגו'. ורבינו כתב המימרא דאסור לצאת מבבל לשאר ארצות ואף ארץ ישראל בכלל, ומשמע התם דאמוראי בתראי נמי הכי ס"ל עכ"ל. ועיין בדברי מרן רבה"ק (שליט"א) [זי"ע] בספרו הק' ויואל משה (מאמר א' אות ט') דלהלכה נראה דקיי"ל כר' זירא, שהרי הרי"ף והרא"ש והטור והשו"ע הביאו להלכה הך דהכל מעלין אפילו בזמה"ז, גם חזינן בגמ' כמה אמוראי דסלקי מבבל לא"י ועשו מעשה רב דלא כר"י, וע"כ דהלכה כר' זירא עכ"ד.

 לסיום יש לציין דבר מענין שלשיטת השל"ה אברהם אבינו שקיים כל התורה גם קיים זה שלא לעלות מבבל לא"י
וז"ל של"ה פרשת לך לך הגה תורה אור

'לך לך מארצך [וממולדתך] ומבית אביך' (בראשית יב, א), ופירש רש"י (שם שם, ב) 'מארצך', והרי כבר יצא כו', אלא צא והתרחק עוד, גודל ההתרחקות מורה שישכחנה לגמרי. אף שנוכל לומר עוד רמז בכאן והוא זה, הקדוש ברוך הוא ידע באברהם שמקיים כל התורה כולה ואפילו כל דברי רבנן, ובודאי היה מחמיר בכל החומרות, ואפשר שהיה מחמיר גם כן שלא יעלה לארץ ישראל לדור שם בקביעות, לקיים דברי רב יהודה בכתובות (קי ב) האומר, העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה, שנאמר (ירמיה כז, כב) 'בבלה יובאו (ושם ימותו) [ושמה יהיו עד יום פקדי אתם נאם ה'']. וענייני אברהם אבינו היו כולם רומזים על העתידות, אף שעדיין לא היה, על כן ציוה הקדוש ברוך הוא מתחילה שיעקור דירתו ממקומו הראשון שהוא בבבל, ובא לחרן שאין לה דין בבל, ומאחר שהיה דר בחרן אז אמר לו הקדוש ברוך הוא צא והתרחק עוד, כי אז מותר לך לעלות לארץ ישראל, כי רב יהודה לא אסר אלא לעלות מבבל לארץ ישראל משום דכתיב 'בבלה יובאו (ושם ימותו) [ושמה יהיו עד יום פקדי אתם נאם ה''], אבל משאר ארצות מותר לעלות לארץ ישראל. ואין להקשות, מה היתר היה לילך מבבל לחרן מאחר דכתיב 'בבלה יובאו (ושם ימתו) [ושמה יהיו עד יום פקדי אתם נאם ה''], ואם אסור לילך לקבוע דירה בארץ ישראל קל וחומר לשאר ארצות. ויש לומר, שזה היה להצלת נפשות, כי אין סומכין על הנס, מאחר שהושלך לכבשן האש, זהו רומז צא והתרחק עוד, כדי שיקבע תחלה דירה בחרן ואחר כך יעלה משם לארץ ישראל. אבל לפי עניננו להתרחק מחכמה חיצונית הזהיר לו, אזהרה ואזהרה על אזהרה, וקל להבין. ומכח גודל התעוררות שלו אז 'יתאו המלך יפיך', כי מה יפית ומה נעמת להתעורר מלמטה למעלה. ואז המלך יהיה עמך להשפיע עליך מלמעלה למטה, 'כי הוא אדניך', בסוד אלהי אברהם יצחק ויעקב שכתבתי לעיל. 'והשתחוי לו', ידוע כל השתחואה היא הורדת השפע מלמעלה למטה, כי מוריד הראש למטה, והכוונה, לאחר התעוררך מלמטה למעלה, אז נפתח מקור השפע להשפיע עליך בלי הפסק לתוספת השגה.


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 3156
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 483 פעמים
קיבל תודה: 954 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ברכות מג. שאני רב יהודה דחביבא ליה ארץ ישראל

שליחה על ידי שאר לעמו » 16 פברואר 2020, 08:20

תימה, הרי 'בבלה יובאו ושמה יהיו' נאמר אחרי החורבן וכעונש! מה זה קשור לא"א.

ובהקשר לפתיחת האשכול, אין תימה ממה שהיה מחבב א"י, למה שסבר שאסור לצאת מבבל לא"י.


יהודי רציני
משתמש ותיק
הודעות: 342
הצטרף: 13 נובמבר 2019, 00:44
נתן תודה: 58 פעמים
קיבל תודה: 118 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: ברכות מג. שאני רב יהודה דחביבא ליה ארץ ישראל

שליחה על ידי יהודי רציני » 16 פברואר 2020, 11:01

שאר לעמו כתב:
16 פברואר 2020, 08:20
תימה, הרי 'בבלה יובאו ושמה יהיו' נאמר אחרי החורבן וכעונש! מה זה קשור לא"א.

ובהקשר לפתיחת האשכול, אין תימה ממה שהיה מחבב א"י, למה שסבר שאסור לצאת מבבל לא"י.

אין תימה, ואני מניח שגם כוונת פותח האשכול היתה ליתן תשובה לטוענים כנגד הציבור החרדי שאינם ציוניים ואינם אוהבי א"י, דהנה בגמרא מבואר להדיא לא כך דדווקא רבי יהודה שסבר שאסור לעלות לא"י מ"מ היתה חביבה אצלו א"י יותר מכולם והיה מברך ברכה מיוחדת משו"כ על שמן אפרסמון.
(גם אני בלמדי אתמול הדף היומי הרגשתי בהערה זו וחשבתי שזה מה שהגמרא באה להשמיענו שרגשות לאומניים אינם בדווקא הוכחה לחיבת א"י, אלא ההנהגה הנכונה עפ"י ההלכה רק היא המגדירה את מי שחביבה אצלו א"י).


דרופתקי דאורייתא
הודעות: 97
הצטרף: 30 ינואר 2019, 13:45
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 30 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ברכות מג. שאני רב יהודה דחביבא ליה ארץ ישראל

שליחה על ידי דרופתקי דאורייתא » 17 מרץ 2020, 08:18

@אוריאל , ראיתי היום בש"ס מתיבתא שהובא ציון לעיין בזה בספר דבר הלכה קלצקין אות לח.
נשמח אם תעלה דבריו


מצולות ים
הודעות: 102
הצטרף: 01 אפריל 2020, 06:14
נתן תודה: 13 פעמים
קיבל תודה: 25 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ברכות מג. שאני רב יהודה דחביבא ליה ארץ ישראל

שליחה על ידי מצולות ים » 02 אפריל 2020, 02:54

ראו סיכום היישובים בזה בדף המראי-מקומות השיתופי ב"אוצר הספרים היהודי השיתופי".
ובמפרשי האוצר ניתן לראות כמה אחרונים שהתנסחו בסגנון הנ"ל - ראו לדוגמא דברי רמ"מ קארפ במשמרת מועד: ויסכר בזה פיהם של אוהבי א"י המדומים בשביל לחיות בה במולדת ואהבת עצמם אהבו ושנאו עבודת ה' ונהיו עבדים ליצרם וכו' וכו', עי"ש.

 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “ברכות”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח