ברכות דף דף סא – כמה הערות והארות

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם המסכת והדף המדויק עליו נסוב הדיון

פותח הנושא
יושב אוהלים
משתמש ותיק
הודעות: 1190
הצטרף: 15 דצמבר 2019, 17:15
נתן תודה: 215 פעמים
קיבל תודה: 233 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

ברכות דף דף סא – כמה הערות והארות

שליחה על ידי יושב אוהלים » 04 מרץ 2020, 18:19

דף סא.
 
א – בגמ' וקדם לפורענות, פורענות דמאי אילימא פורענות דנחש...
צ"ע למה קוראים לזה "פורעניות דנחש" הלא כולם נתקללו\נענשו, נחש וחוה ואדם. ואולי בגלל שהוא הגורם לקללה של כולם.
 
ב – שם בגמ' אלא בפורענות דמבול, דכתיב {בראשית ז-כג} וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם ועד בהמה ברישא אדם והדר בהמה:
בפשטות הטעם שזה לא סתירה למה שאמרנו "בקללה מתחילין בקטן" הוא שזה רק בקללה כמו בנחש, משא"כ כאן זה נקרא פרעון ולא קללה.
שוב מצאתי  בשם הגר"א דבמבול הוקדם עונש האדם לעונש הבהמה לפי שהבהמות לו נתחייבו כליה מצד עצמן, שהרי האדם לימד אותם להשחית דרכם, אלא מכיון שנגזרה גזירת כליה על האדם כבר אין צורך בבהמות. עכת"ד.
וע"כ צ"ל דאצל הנחש זה נקרא שקיבל עונש מצד עצמו, אף דבדרך כלל אין לבעלי חיים כח הבחירה, מ"מ נחש הקדמוני שהוא שורש יצר הרע נחשב כחוטא מצד עצמו.
 
ג – בגמ' מלמד שקלעה הקב''ה לחוה והביאה לאדם הראשון.
אולי בא להראות יסוד הדבר שיופי של האשה שמור רק עבור בעלה, ולא עבור אחרים שרואים אותה, ולכן לא בראה מתחילה בקלעתה, אלא לפני שהביאה לאדם הראשון, ומדוייק הלשון " שקלעה הקב''ה לחוה והביאה לאדם הראשון.".
 
ד – בגמ' ולמאן דאמר פרצוף הי מינייהו סגי ברישא אמר רב נחמן בר יצחק מסתברא דגברא סגי ברישא דתניא לא יהלך אדם אחורי אשה בדרך:
לכאורה מוכח מכאן שעצם הליכה אחרי אשה אסורה, ולא רק בגלל שמסתכל עליה מאחורה, שהרי אם היו דו פרצופין א' מלפנים וא' מאחור הרי לא ראו שא"ז, ואעפ"כ קאמר דאית בי' משום לא ילך אחרי אשה.
שוב שמעתי שבשל"ה הקדוש מוכיח מכאן שאפילו סומא נכלל בדין זה של לא ילך אחורי אשה. ולכאו' היינו כמש"כ, וברוך שכיוונתי. ועיין שו"ת רדב"ז (ח"ב סי' תש"ע) דכל שמכיר ומבחין בהילועה אסור. (ויש שנתנו שיעור לדבר שאסור רק בתוך ד"א שלה, ואף ברואה אותה מותר חוץ לד"א.
 
ה - בתוס' ד"ה כל העובר אחורי אשה בנהר אין לו חלק לעוה''ב. פי' אם רגיל בכך, לפי שיבא לידי נאוף וסופו יורד לגיהנם:
צ"ע דאף אם יבא לידי ניאוף ח"ו, וירד לגהנום זה עדיין לא אומר שאין לו חלק לעוה"ב, הרי הרבה חוטאים נענשים בגיהינום, ואח"כ יש להם חלק לעוה"ב, חוץ מאלה שאמרו שאינם יוצאים מגיהינום לעולם, ולא מצינו כן לגבי נואף.
ובס"ד מצאתי במעדני יו"ט (אות צ) שהביא בקשר לזה מה דאיתא בגמ' (ר"ה יז.) דפושעי ישראל בגופן, והן עוברי עבירות כגון עריות, נידונין י"ב חודש בגיהנום ואחר י"ב חודש  גופן כלה ונשמתן נשרפת ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי  הצדיקים וכו', [ומשמע מדבריו דמה שעפרן נמצא תחת רגלי הצדיקים זה לא נקרא חלק בעוה"ב].
ובהמשך דבריו כ' המעד"י שם שיש שאינם גורסין שאין לו חלק לעוה"ב אלא שלא ינקה מדינה של גיהנום, ולגירסא זו משמע שאחר שמקבל עונשו בגיהנום יש לו חלק לעוה"ב, ולגירסא זו צ"ל [דלא כתוס'], שהעונש הוא על ההסתכלות וההרהור,אף אם לא יבא לידי ניאוף.
שוב מצאתי בשו"ת שבט הלוי  (ח"ג, קפ"ה) שגם אם נאמר שבניאוף יש לו חלק לעוה"ב, הכא גרוע יותר כיון שמגרה יצה"ר בנפשיה ואין לו חלק לעוה"ב, עכת"ד. והדברים מבהילים.
 
ו – בגמ' ת"ר המרצה מעות לאשה מידו לידה כדי להסתכל בה אפילו יש בידו תורה ומעשים טובים כמשה רבינו לא ינקה מדינה של גיהנם:
צ"ע מה החידוש כאן, הרי אם מכוון להסתכל בה עובר באיסור של הסתכלות בנשים, ולמה קס"ד שינקה מגיהנום, ואם משום התורה ומעשים טובים שיש בידו, הא קיי"ל אין מצוה מכבה עבירה. [ולא מסתברא שבא ללמדנו שאף שמנסה להראות שהוא רק משלשל מעות מידו מידה, ואין עול בידו, וכי קמ"ל דאין נסתר מפניו יתברך, וא"א לרמות את הקב"ה?)
[א.ה. מימי חיפשתי מקור בחז"ל למאמר זה דאין מצוה מכבה עבירה, ולא זכיתי למצוא אותו, (עיין סוטה כא. דמיירי על צד ההפוך עברה מכבה מצוה), אבל מובא בכמה ספרים בלשון הנ"ל דאין מצוה מכבה עבירה, לדוג' ס' הכתב והקבלה (דברים י, יז) וז"ל לא יקח שחד. לא יסיר כלל מעונש העברה בשביל זכות מצוה שעשה החוטא, כמאמרם אין מצוה מכבה עברה, ולזה אין לחוטא בטחון להנצל בשום זכות מן העונש, זולתי בתשובה שלמה, עכ"ל. – ואולי אכן המקור הוא מגמ' דידן:][/size]

 

ז – בגמ' הכא נמי אחרי דבריה ואחרי עצתה, א''ר אשי ולמאי דקאמר רב נחמן מנוח עם הארץ היה...

לא ברור לי אם כוונת הגמ' הוא דר' נחמן אכן ס"ל כן , ואף דפריך לי' אולי יש לו תשובה אחרת, [שהרי לא נאמר בגמ' שרנב"י שאל את הפירכא לר"נ בעצמו, אלא "מתקיף לה רנב"י דהיינו ששאל על מימריה דר"נ], או דכוונת הגמ' הוא לפי הה"א של ר"נ, אבל למסקנא גם ר"נ מודה דמנוח לא הלך אחרי אשתו ממש.

 

 

ח – שם בגמ' ולמאי דקאמר רב נחמן מנוח עם הארץ היה אפי' בי רב נמי לא קרא שנאמר {בראשית כד-סא} ותקם רבקה ונערותיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ולא לפני האיש:

צ"ע למה זה כל כך פשוט לכל בר בי רב לדרוש כן, אולי זה הי' המציאות שם, ואכן חז"ל דרשו כן, אבל האם כל שלא מדייק כן להלכה נקא דלא קרי בי רב? והתינח לר"נ דאמר עם הארץ, ופירש"י שלא שימש ת"ח מובן, שאם היה משמש ת"ח הי' יודע שיש לדרוש כן מהפסוק, אבל למה יקרא לא קרי בי רב?

צ"ע דלכאורה אחרי האיש משמע גם לא בצדדי האיש, והא לעיל אמרו "יסלקנה לצדדין". ואלי זה רק באשתו, משא"כ אצל אליעזר היא לא היתה אשתו.

שוב מצאתי ברש"י בעירובין (יח:) שפירש יסלקנה לצדדין - ויעבור לפניה, עכ"ל. הרי דגם באישתו משמע שלא ילך לצידה.

וצ"ע דלא מצינו נזהרין בזה.

וראיתי מובא בשם שו"ת דברי יציב,(אהע"ז לט, להגאון אדמו"ר מצאנז-קלויזנברג זצוק"ל) שביאר להא דהרמב"ם השמיט דין זה גבי אשתו, דאין זה אלא מנהג ת"ח, ואינו נהוג אצל כל אדם, ע"כ. אמנם גם אצל ת"ח גדולים לא ראינו כן, ואולי אינו הולך לפי שיטת רש"י שגם לצדדין אסור, אלא דאסור לילך מאחוריה, ויסלקנה לצדדין ללכת לצידה.

 

ט – בגמ' אחורי ארי אשה אחורי אשה ולא ולא אחורי עכו"ם:

בגמ' בערובין  (יח:) גרס ולא אחורי עבודת כוכבים, דהיינו עבודה זרה ממש, (ולא גוי), אמנם עיין בפירש"י שם וז"ל ולא אחרי עבודת גלולים - שמא ימשך אחריה, וכתיב הרחק מעליך דרכיך, ואמרינן (ע"ז יז.) זו האפיקורסות. עכ"ל. ומשמע דלא רק בע"ז ממש עסקינן אלא בכל אפיקורס. ולכאורה יש בזה חידוש שאסור ללכת אחורי אפיקורס. ולכאורה לא יהני בזה גם אם הוא תינוק שנשבה, כיון דאין זה משום רשעותו, אלא שמא ימשך אחריו, וזה שייך גם בתינוק שנשבה., וצע"ע.

 

דף סא:

 

י - אמר רבא לידע אינש בנפשיה אם צדיק גמור הוא אם לאו :

ראיתי כתוב בשם הגר"א (אמרי נועם) לבאר דזה שייך למה שאמרו לעיל בגמ' תניא רבי יוסי הגלילי אומר צדיקים יצר טוב שופטן ...רשעים יצר רע שופטן ... בינונים זה וזה שופטן.ולכן צריך האדם לדעת אם הוא צדיק או ח"ו אינו צדיק כדי לדעת אם מחשבה שבאה לו היא מעצת יצר הטוב או מעצת יצר הרע. עכת"ד. ובצעירותי שמעתי בשם הגר"א לופין זצוק"ל שיש דרך לדעת אם מחשבה שבאה לו היא מעצת יצר הטוב או מעצת יצר הרע, דכיון שמזמן שאכל אדם הראשון מעץ הדעת נכנס בו ארס של נחש, והוא יצר הרע הרי היצה"ר נמצא בתוך האדם, וא"כ אם האדם חושב לעצמו "אני חושב שאני צריך לעשות כך וכך, מקור מחשבה זו הוא מיצה"ר שבתוכו, ואם הוא חושב כמדבר לעצמו ואומר  "אתה צריך לעשות כך וכך, מקורו מיצר הטוב. [אמנם בספר חכמה ומוסר (סי' שח) כ' וז"ל כי הנה יש יצר הרע מבפנים, לעשות הרע בינו לבין עצמו כבטול תורה וכו', ויצר הרע מבחוץ מה שנוגע להזולת. וכנגד זה יש יצר הטוב מבפנים ויצר הטוב מבחוץ לעשות טוב לזולתו לגמול חסד ולהציל עשוק מיד עושקו. והדברים עמוקים].

ובפי' רש"י לעין יעקב פי' מאמר זה לידע אינש בנפשיה אם צדיק גמור הוא אם לא, שאם הוא רואה שהוא כצדיק גמור ואין יצר הרע שולט בו כלל, יקרבנו קצת, כדי שלא יתבטל מפריה ורביה: [וכמו שאמרו (סוטה מז) דיצר תינוק ואשה תהא שמאל דוחה וימין מקרבת, ופירש"י שם יצר - של תשמיש תקרבנו בימין שלא יקוץ בפריה ורביה].

ולכאורה צ"ע שהרי קיי"ל שכל המידות אפשר להשתמש בהם לטובה, ואפשר להשתמש בהם לרעה, ומה נקרא מידה טובה ומידה רעה, מידה טובה הוא מידה שבדרך כלל מביא למעשים טובים, ומידה רעה היא מידה שבדרך כלל מביא למעשים רעים. ולכאורה תמיד היצר הטוב ידחוף את האדם להשתמש בכל מידותיו לטובה, ויצר הרע דוחפו להשתמש בכל מידותיו לרעה. וא"כ אם יש לאדם מידת התאוה, ומשתמש בו לשם פריה ורביה, למה זה נקרא ש"מקרב ליצר הרע", הרי לכאורה להשתמש בתאוה לפריה ורביה זה מכח יצר הטוב ולא מיצר הרע. וצע"ע.


משה נפתלי
משתמש ותיק
הודעות: 668
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
נתן תודה: 47 פעמים
קיבל תודה: 207 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: ברכות דף סא

שליחה על ידי משה נפתלי » 04 מרץ 2020, 19:36

יושב אוהלים כתב:
04 מרץ 2020, 18:19
מימי חיפשתי מקור בחז"ל דאין מצוה מכבה עבירה, ולא זכיתי למצוא אותו, ואולי אכן המקור הוא מגמ' דידן.
רוח הקדש נצנצה בך, שכך יש במדרש רבותינו ז"ל:
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁעָבַר עֲבֵרָה וְנָתַן לְזוֹנָה שְׂכָרָהּ, לֹא הִסְפִּיק לָצֵאת מִמֶּנָּה עַד שֶׁפְּגָעוֹ עָנִי אֶחָד וְאָמַר לוֹ: תֶּן לִי צְדָקָה! וְנָתַן לוֹ. חָשַׁב בְּעַצְמוֹ: אִלּוּלֵי לֹא רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכַפֵּר עֲוֹנוֹתַי לֹא הָיָה שׁוֹלֵחַ לִי אוֹתוֹ עָנִי לָתֶת לוֹ צְדָקָה, אֶלָּא כְּבָר כִּפֶּר לִי עַל אוֹתוֹ עָוֹן שֶׁעָשִׂיתִי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רָשָׁע, לֹא תַּחְשֹׁב כָּךְ, אֶלָּא לֵךְ וּלְמַד מֵחָכְמָתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה שֶׁנֶּאֱמַר: 'יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָּע'.


פותח הנושא
יושב אוהלים
משתמש ותיק
הודעות: 1190
הצטרף: 15 דצמבר 2019, 17:15
נתן תודה: 215 פעמים
קיבל תודה: 233 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: ברכות דף סא

שליחה על ידי יושב אוהלים » 04 מרץ 2020, 20:52

משה נפתלי כתב:
04 מרץ 2020, 19:36
יושב אוהלים כתב:
04 מרץ 2020, 18:19
מימי חיפשתי מקור בחז"ל דאין מצוה מכבה עבירה, ולא זכיתי למצוא אותו, ואולי אכן המקור הוא מגמ' דידן.
רוח הקדש נצנצה בך, שכך יש במדרש רבותינו ז"ל:
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁעָבַר עֲבֵרָה וְנָתַן לְזוֹנָה שְׂכָרָהּ, לֹא הִסְפִּיק לָצֵאת מִמֶּנָּה עַד שֶׁפְּגָעוֹ עָנִי אֶחָד וְאָמַר לוֹ: תֶּן לִי צְדָקָה! וְנָתַן לוֹ. חָשַׁב בְּעַצְמוֹ: אִלּוּלֵי לֹא רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכַפֵּר עֲוֹנוֹתַי לֹא הָיָה שׁוֹלֵחַ לִי אוֹתוֹ עָנִי לָתֶת לוֹ צְדָקָה, אֶלָּא כְּבָר כִּפֶּר לִי עַל אוֹתוֹ עָוֹן שֶׁעָשִׂיתִי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רָשָׁע, לֹא תַּחְשֹׁב כָּךְ, אֶלָּא לֵךְ וּלְמַד מֵחָכְמָתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה שֶׁנֶּאֱמַר: 'יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָּע'.
יישר כחכם.
ואולי יואיל מעכ"ת בטובו לציין איפה נמצא המדרש הזה?
 


משה נפתלי
משתמש ותיק
הודעות: 668
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
נתן תודה: 47 פעמים
קיבל תודה: 207 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: ברכות דף דף סא – כמה הערות והארות

שליחה על ידי משה נפתלי » 04 מרץ 2020, 22:01

הציטטה היא מילקוט שמעוני משלי על זה הפסוק.


פותח הנושא
יושב אוהלים
משתמש ותיק
הודעות: 1190
הצטרף: 15 דצמבר 2019, 17:15
נתן תודה: 215 פעמים
קיבל תודה: 233 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: ברכות דף דף סא – כמה הערות והארות

שליחה על ידי יושב אוהלים » 04 מרץ 2020, 22:21

משה נפתלי כתב:
04 מרץ 2020, 22:01
הציטוט היא מילקוט שמעוני משלי על זה הפסוק.

תודה רבה מאוד!


מבין ענין
משתמש ותיק
הודעות: 546
הצטרף: 09 אוקטובר 2017, 23:22
נתן תודה: 315 פעמים
קיבל תודה: 140 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ברכות דף דף סא – כמה הערות והארות

שליחה על ידי מבין ענין » 04 מרץ 2020, 22:26

יושב אוהלים כתב:
04 מרץ 2020, 18:19
ז – בגמ' הכא נמי אחרי דבריה ואחרי עצתה, א''ר אשי ולמאי דקאמר רב נחמן מנוח עם הארץ היה...

לא ברור לי אם כוונת הגמ' הוא דר' נחמן אכן ס"ל כן , ואף דפריך לי' אולי יש לו תשובה אחרת, [שהרי לא נאמר בגמ' שרנב"י שאל את הפירכא לר"נ בעצמו, אלא "מתקיף לה רנב"י דהיינו ששאל על מימריה דר"נ], או דכוונת הגמ' הוא לפי הה"א של ר"נ, אבל למסקנא גם ר"נ מודה דמנוח לא הלך אחרי אשתו ממש.

ראיתי ביאור נפלא לרבי אפרים מרגליות מבראד בשיעורים של הרב בועז שלום בנביא באתר טעמו וראו כאן: https://taamu.co.il/%D7%A9%D7%95%D7%A4% ... %99%D7%92/

ציטוט:
כתב בספר תולדות יעקב יוסף – פ' בא:

שמעתי בשם הישיש המנוח הרב מ' אפרים מ"מ דק"ק בראד ביאר את שאמרו חז"ל מנוח עם הארץ היה שהלך אחר אשתו, שנאמר ויקם וילך אחר אשתו וכו'

ואמר ע"פ משל מאדם פלוני מק"ק קראקא יהיה כאן הקושיא, ופלוני השני יהי' כאן התירוץ.

והוא כי היה איש אחד בקראקא שנתעשר ונעשה אחד מטובי העיר, ופעם א' נתאספו וישבו עד חשיכת לילה, וכשיצא ללכת לבתיהם הלך המשרת ונר בידו לפניו להאיר לו, והרע בעיניו על שזה הולך לפניו, ואמר ליה מי אתה שתלך לפני? ודבר לו קשות עד הכאה.

ובאמת זה לא בדעת ידבר, שהרי הליכתו לפניו להאיר לו הוא לטובתו, שאם ילך אחריו האיך יכול להאיר לו?

ומכח זה המשל יהיה קשה על דברי חז"ל מנלן דמנוח ע"ה היה? אולי מה שהלך אחר אשתו הוא משום שהיא ידעה מהמלאך ולא הוא, והלכה להראותו הדרך עד מקום תחומו של המלאך?!

והתירוץ יהיה דדברי הש"ס ברורין דמבואר ג"כ עפ"י משל מן אחד חייט שהיה עסקו עם גוים הידועים וניכרים לו ומשם היתה פרנסתו, שהלך בשוק ופגע בהן וקנו ממנו יותר מאשר אצל אחרים.

פ"א למד בספרי מוסר במעלת הבטחון ש'אין אדם נוגע במה שמוכן לחבירו' וכיוצא בזה, אמר החייט מעתה מה לי לטרוח א"ע ולחזור בדרכים ובשווקים, אני יושב בביתי ופרנסתי מוכרחת לבוא לביתי. ולא זז מפתח ביתו. וביום השוק באו אלו הגוים לקנות ממנו ולא מצאו אותו בשוק. ובאה אשתו ודיברה עמו בנחת ובקטטה שילך לשוק כדי למכור להם, ולא רצה משום בטחונו בה'.
ואלו הגוים היה לא רצו לקנות מאחרים אלא דוקא ממנו בשל המחיר וטיב הסחורה, ובאו סמוך לביתו שיצא לקראתם ולא רצה מרוב בטחונו בה'. עד שבאו לביתו וקנו ממנו ושלמו טבין ותקילין.
אמר הלה לסובביו – ראיתם שצדקתי בבטחוני שפרנסתי תבוא עד אלי!!

עפ"ז המשל הזה מתורצת הקושיה בה פתחנו – הרי מנוח נאלץ לילך אחר אשתו שתורהו הדרך?

התשובה היא – אם המלאך הוצרך לילך בשליחותו של מקום להודיע להם מה יהיה משפט הנער הילוד ואיך יתנהגו עמו, א"כ גם אם לא ילכו אל המלאך – מוכרח המלאך לעשות שליחותו ולבוא עד אליו,וא"כ למה הלך מנוח אחרי אשתו? אלא בהכרח כדרשת חז"ל שהיה עם הארץ! ודפח"ח.


יהודי רציני
משתמש ותיק
הודעות: 343
הצטרף: 13 נובמבר 2019, 00:44
נתן תודה: 58 פעמים
קיבל תודה: 118 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ברכות דף דף סא – כמה הערות והארות

שליחה על ידי יהודי רציני » 04 מרץ 2020, 23:54

יושב אוהלים כתב:
04 מרץ 2020, 18:19
דף סא.
ז – בגמ' הכא נמי אחרי דבריה ואחרי עצתה, א''ר אשי ולמאי דקאמר רב נחמן מנוח עם הארץ היה...
לא ברור לי אם כוונת הגמ' הוא דר' נחמן אכן ס"ל כן , ואף דפריך לי' אולי יש לו תשובה אחרת, [שהרי לא נאמר בגמ' שרנב"י שאל את הפירכא לר"נ בעצמו, אלא "מתקיף לה רנב"י דהיינו ששאל על מימריה דר"נ], או דכוונת הגמ' הוא לפי הה"א של ר"נ, אבל למסקנא גם ר"נ מודה דמנוח לא הלך אחרי אשתו ממש.
 
 
 
 
 
אינני יודע מה ר"נ סבר למסקנה (אך נראה מדברי הגמרא שאין תירוץ על קושיית רנב"י וע"כ מה שנוהגים העולם לומר דמנוח עם הארץ היה הוא טעות למסקנת הגמרא)
אבל מה שנראה מדבריכם שהבנתם דרב אשי סייעתא לר"נ ראיתי מבארים לא כן אלא הם קושיה נוספת על דבריו דאיך נאמר דמנוח היה עם הארץ עד כדי כך שאפילו מקרא לא היה יודע, וצריך לקוראו בלשון שאלה וכן ברש"י.
כך ראיתי בזמנו בהערות במתיבתא ואיני זוכר כעת בשם מי אך זה היה כמדומני הפשט היותר פשוט ומובן בגמרא.  


(לגבי הערה ט' י"ל דאה"נ דאסור לשבת מאחורי חילוני באטובוס אם הוא מחזיק אייפון פתוח ואכמ"ל). 



 


פותח הנושא
יושב אוהלים
משתמש ותיק
הודעות: 1190
הצטרף: 15 דצמבר 2019, 17:15
נתן תודה: 215 פעמים
קיבל תודה: 233 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: ברכות דף דף סא – כמה הערות והארות

שליחה על ידי יושב אוהלים » 05 מרץ 2020, 07:07

יהודי רציני כתב:
04 מרץ 2020, 23:54
דאסור לשבת מאחורי חילוני באטובוס אם הוא מחזיק אייפון פתוח
ומה אם הוא לא מחזיק אייפון פתוח, הוא עדיין לא מאמין בי"ג עיקרי האמונה, ולכאורה הוא נקרא אפיקורס.
ומה לגבי ללכת מאחוריו ברחוב?


פותח הנושא
יושב אוהלים
משתמש ותיק
הודעות: 1190
הצטרף: 15 דצמבר 2019, 17:15
נתן תודה: 215 פעמים
קיבל תודה: 233 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: ברכות דף דף סא – כמה הערות והארות

שליחה על ידי יושב אוהלים » 05 מרץ 2020, 07:11

יהודי רציני כתב:
04 מרץ 2020, 23:54
אבל מה שנראה מדבריכם שהבנתם דרב אשי סייעתא לר"נ ראיתי מבארים לא כן אלא הם קושיה נוספת על דבריו דאיך נאמר דמנוח היה עם הארץ עד כדי כך שאפילו מקרא לא היה יודע, וצריך לקוראו בלשון שאלה וכן ברש"י.
לא חשבתי שרב אשי מסייע לר"נ ונעלם ממני איך הי' משמע לך כן ממה שכתבתי, לכאורה פשוט הוא שרב אשי מקשה על ר"נ, ואינני מבין איך אפשר ללמוד אחרת.


HaimL
משתמש ותיק
הודעות: 2303
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 323 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: ברכות דף דף סא – כמה הערות והארות

שליחה על ידי HaimL » 05 מרץ 2020, 08:08

יושב אוהלים כתב:
05 מרץ 2020, 07:07
יהודי רציני כתב:
04 מרץ 2020, 23:54
דאסור לשבת מאחורי חילוני באטובוס אם הוא מחזיק אייפון פתוח
ומה אם הוא לא מחזיק אייפון פתוח, הוא עדיין לא מאמין בי"ג עיקרי האמונה, ולכאורה הוא נקרא אפיקורס.
ומה לגבי ללכת מאחוריו ברחוב?
אלה הם שני דברים שונים בתכלית. הרחק מעליה דרכך הוא גם ע"ז וגם אפיקורסות. אבל לא כל הדרכים שוות. באפיקורסות, אם יילך אחרי האפיקורס ברחוב, לא ילמד ממנו דבר. בע"ז חיישינן שמא יימשך אחרי מזמוטיה, או צורות נאות וכדומה, ויבוא להימשך אחרי עבודת אלילים
 


פותח הנושא
יושב אוהלים
משתמש ותיק
הודעות: 1190
הצטרף: 15 דצמבר 2019, 17:15
נתן תודה: 215 פעמים
קיבל תודה: 233 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: ברכות דף דף סא – כמה הערות והארות

שליחה על ידי יושב אוהלים » 05 מרץ 2020, 09:24

HaimL כתב:
05 מרץ 2020, 08:08
אלה הם שני דברים שונים בתכלית
אז למה רש"י כולל אותם בחדא מחתא?

HaimL כתב:
05 מרץ 2020, 08:08
אם יילך אחרי האפיקורס ברחוב, לא ילמד ממנו דבר.
מי אמר לך דלא חיישינן שיתחיל לשוחח איתו, וכמו שמאוד מצוי באנשים שהולכים אחד ליד השני ברחוב ורוקה שם משהו שיש לדבר עליו (הפגנה ברחוב וכדומה) מתחילים לשוחח ולדון אחד עם השני גם כשלא הי' להם שום קשר היכרות מלפני כן.
ולא באתי לפסוק הלכה לאיסור, אלא להעיר במה שנראה יוצא מדברי רש"י בעירובין שם.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה
  • ברכות דף ז כמה הערות והארות
    על ידי יושב אוהלים » 10 ינואר 2020, 13:47 » ב ברכות
    9 תגובות
    92 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי גרשון
    19 ינואר 2020, 07:39
  • ברכות דף ח ע"א כמה הערות והארות
    על ידי יושב אוהלים » 12 ינואר 2020, 11:56 » ב ברכות
    8 תגובות
    139 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי מ אלישע
    12 פברואר 2020, 21:59
  • ברכות דף ח ע"ב כמה הערות והארות
    על ידי יושב אוהלים » 12 ינואר 2020, 13:36 » ב ברכות
    12 תגובות
    113 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי יושב אוהלים
    19 ינואר 2020, 13:54
  • ברכות דף ט - כמה הערות והארות
    על ידי יושב אוהלים » 13 ינואר 2020, 00:22 » ב ברכות
    13 תגובות
    219 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי יושב אוהלים
    23 ינואר 2020, 21:37
  • ברכות דף יג. כמה הערות והארות
    על ידי יושב אוהלים » 16 ינואר 2020, 20:19 » ב ברכות
    29 תגובות
    328 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי HaimL
    20 ינואר 2020, 02:52

חזור אל “ברכות”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח