ברכות נט: גדר 'בית אפל לענין תשה"מ

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.

חזק וברוך

משתמש ותיק
ברכות נט:
ואמר רבא: האי דחריפי בני מחוזא - משום דשתו מיא דדגלת, האי דגיחורי - משום דמשמשי ביממא, והאי דניידי עינייהו - משום דדיירו בבית אפל.

ולכאורה רבא לשיטתיה, דאיתא בכתובות (נו.) והאמר רב הונא: ישראל קדושים הן, ואין משמשין מטותיהן ביום! האמר רבא: בבית אפל מותר.
דהיינו שבבית אפל מותר לשמש ביום, וא"כ בני מחוזא שהיו גרים בבית אפל כדין עשו ששימשו ביום. [וכידוע, רבא היה רבה של העיר מחוזא כמבואר בכמה דוכתי].

אלא שיוצא מזה חידוש דין, ש'בית אפל' אין הכוונה חשוך לגמרי שלא רואים לאן זזים,  אלא הכוונה די חשוך, שהרי פשיטא שבני מחוזא 'דדיירו בבית אפל' לא היו בעלטה גמורה שלא ראו איש את אחיו ולא קמו איש תחתיו, אלא היה להם מעט אור, ואעפ"כ חשיב בית אפל לענין תשה"מ.
 

אשביל

משתמש רגיל
חזק וברוך אמר:
ברכות נט:
ואמר רבא: האי דחריפי בני מחוזא - משום דשתו מיא דדגלת, האי דגיחורי - משום דמשמשי ביממא, והאי דניידי עינייהו - משום דדיירו בבית אפל.

ולכאורה רבא לשיטתיה, דאיתא בכתובות (נו.) והאמר רב הונא: ישראל קדושים הן, ואין משמשין מטותיהן ביום! האמר רבא: בבית אפל מותר.
דהיינו שבבית אפל מותר לשמש ביום, וא"כ בני מחוזא שהיו גרים בבית אפל כדין עשו ששימשו ביום. [וכידוע, רבא היה רבה של העיר מחוזא כמבואר בכמה דוכתי].

אלא שיוצא מזה חידוש דין, ש'בית אפל' אין הכוונה חשוך לגמרי שלא רואים לאן זזים,  אלא הכוונה די חשוך, שהרי פשיטא שבני מחוזא 'דדיירו בבית אפל' לא היו בעלטה גמורה שלא ראו איש את אחיו ולא קמו איש תחתיו, אלא היה להם מעט אור, ואעפ"כ חשיב בית אפל לענין תשה"מ.
עדין צריך להגדיר מהו בית אפל, ולמעשה נוהגין להקל כאשר התריסים סגורים לגמרי.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
אשביל אמר:
 ולמעשה נוהגין להקל כאשר התריסים סגורים לגמרי.
צ"ע מנא לך הא, ואני לא שמעתי להקל בזה אלא בבית אפל לגמרי וסתמו גם את כל חורי התריסים, וגם זה רק בשעת הדחק גדול כגון ביוצא לדרך או שיצרו תוקפו וכדו'.
 
 

אשביל

משתמש רגיל
דרומאי אמר:
אשביל אמר:
 ולמעשה נוהגין להקל כאשר התריסים סגורים לגמרי.
צ"ע מנא לך הא, ואני לא שמעתי להקל בזה אלא בבית אפל לגמרי וסתמו גם את כל חורי התריסים, וגם זה רק בשעת הדחק גדול כגון ביוצא לדרך או שיצרו תוקפו וכדו'.
שמעתי מהמנחת אשר להקל בזה לכתחילה.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
אשביל אמר:
דרומאי אמר:
אשביל אמר:
 ולמעשה נוהגין להקל כאשר התריסים סגורים לגמרי.
צ"ע מנא לך הא, ואני לא שמעתי להקל בזה אלא בבית אפל לגמרי וסתמו גם את כל חורי התריסים, וגם זה רק בשעת הדחק גדול כגון ביוצא לדרך או שיצרו תוקפו וכדו'.
שמעתי מהמנחת אשר להקל בזה לכתחילה.
שמא רק בצירוף מאפיל בטליתו?
 

אשביל

משתמש רגיל
דרומאי אמר:
אשביל אמר:
דרומאי אמר:
צ"ע מנא לך הא, ואני לא שמעתי להקל בזה אלא בבית אפל לגמרי וסתמו גם את כל חורי התריסים, וגם זה רק בשעת הדחק גדול כגון ביוצא לדרך או שיצרו תוקפו וכדו'.
שמעתי מהמנחת אשר להקל בזה לכתחילה.
שמא רק בצירוף מאפיל בטליתו?
מה כוונתך, הא לעולם בשעת ת"ה מתכסה בטליתו דאסור לשמש ערום.
 
 

יוסי 2

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
אשביל אמר:
דרומאי אמר:
צ"ע מנא לך הא, ואני לא שמעתי להקל בזה אלא בבית אפל לגמרי וסתמו גם את כל חורי התריסים, וגם זה רק בשעת הדחק גדול כגון ביוצא לדרך או שיצרו תוקפו וכדו'.
שמעתי מהמנחת אשר להקל בזה לכתחילה.
שמא רק בצירוף מאפיל בטליתו?
אין קשר בין מאפיל בטליתו לבית אפל, בבית אפל מותר לשמש גם לע"ה ולא מספיק מאפיל בטליתו, ועל ת"ח נאמר שמאפיל בטליתו.
 
 

במבי

משתמש ותיק
המלבי"ם מגדיר אפל -

ספר ישעיהו - פרק ח׳ - פסוק כ״ב, חשך, ואפלה. אופל קשה מחשך, חשך רק מניעת האור השמשי, והאופל בשלא יגיה גם אור ירח וכוכבים, וכן (איוב ג') היום ההוא יהי חשך, הלילה ההוא יקחהו אופל, קלל כ''א לפי ענינו, (ועיין לקמן נ''ח י', נ''ט ט') :


אך זכור לי שיש נר בחדר מספיקה מחיצה של י' טפחים אחרי הנר.
 

אשביל

משתמש רגיל
יוסי 2 אמר:
דרומאי אמר:
אשביל אמר:
שמעתי מהמנחת אשר להקל בזה לכתחילה.
שמא רק בצירוף מאפיל בטליתו?
אין קשר בין מאפיל בטליתו לבית אפל, בבית אפל מותר לשמש גם לע"ה ולא מספיק מאפיל בטליתו, ועל ת"ח נאמר שמאפיל בטליתו.

אבל הרי בלא"ה אסור לשמש ערום, וא"כ מה הרבותא בת"ח?
 

דרומאי

משתמש ותיק
אשביל אמר:
יוסי 2 אמר:
דרומאי אמר:
שמא רק בצירוף מאפיל בטליתו?
אין קשר בין מאפיל בטליתו לבית אפל, בבית אפל מותר לשמש גם לע"ה ולא מספיק מאפיל בטליתו, ועל ת"ח נאמר שמאפיל בטליתו.

אבל הרי בלא"ה אסור לשמש ערום, וא"כ מה הרבותא בת"ח?
האיסור לשמש ערום אינו מן הדין אלא מידת חסידות.
ועוד א"צ לכסות כל גופו ממש, משא"כ בת"ח המשמש ביום צריך כל גופו ממש.
 
 

שלום23

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
אשביל אמר:
יוסי 2 אמר:
אין קשר בין מאפיל בטליתו לבית אפל, בבית אפל מותר לשמש גם לע"ה ולא מספיק מאפיל בטליתו, ועל ת"ח נאמר שמאפיל בטליתו.

אבל הרי בלא"ה אסור לשמש ערום, וא"כ מה הרבותא בת"ח?
האיסור לשמש ערום אינו מן הדין אלא מידת חסידות.
ועוד א"צ לכסות כל גופו ממש, משא"כ בת"ח המשמש ביום צריך כל גופו ממש.
 
כולל הפנים.
 

אשביל

משתמש רגיל
שלום23 אמר:
דרומאי אמר:
אשביל אמר:
אבל הרי בלא"ה אסור לשמש ערום, וא"כ מה הרבותא בת"ח?
האיסור לשמש ערום אינו מן הדין אלא מידת חסידות.
ועוד א"צ לכסות כל גופו ממש, משא"כ בת"ח המשמש ביום צריך כל גופו ממש.
 
כולל הפנים.
מקור?
 
 

אשביל

משתמש רגיל
בדין תשמיש ערום לכאורה נראה שאין צריך לכסות רק ממתנים ועד ירכים [ואולי קצת יותר] ותו לא מידי, וגם זה רק בזמן תשמיש ממש ולא בזמן בנתיה דרב חסדא.
ואינו ברור לי מה גדר החומרא בת"ח המשמש ביום.
ועכ"פ נראה דאת הפנים לא צריך לכסות, דאין זה כדרך ב"א.
 

דרומאי

משתמש ותיק
אשביל אמר:
בדין תשמיש ערום לכאורה נראה שאין צריך לכסות רק ממתנים ועד ירכים [ואולי קצת יותר] ותו לא מידי, וגם זה רק בזמן תשמיש ממש ולא בזמן בנתיה דרב חסדא.
לא נכון. ודאי צריך לכסות כל מקום בגוף שאין דרכו להתגלות, ואין חילוק בין שעת תשמיש לקודם תשמיש.
 
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
אשביל אמר:
בדין תשמיש ערום לכאורה נראה שאין צריך לכסות רק ממתנים ועד ירכים [ואולי קצת יותר] ותו לא מידי, וגם זה רק בזמן תשמיש ממש ולא בזמן בנתיה דרב חסדא.
ואין חילוק בין שעת תשמיש לקודם תשמיש.
 
מנא לך הא? ואם אין כוונתו אלא לבנתיה דר"ח ותו לא אזי מותר?
 

שלום23

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
אשביל אמר:
בדין תשמיש ערום לכאורה נראה שאין צריך לכסות רק ממתנים ועד ירכים [ואולי קצת יותר] ותו לא מידי, וגם זה רק בזמן תשמיש ממש ולא בזמן בנתיה דרב חסדא.
לא נכון. ודאי צריך לכסות כל מקום בגוף שאין דרכו להתגלות, ואין חילוק בין שעת תשמיש לקודם תשמיש.
יש למישהוא מקורות?
 

אשביל

משתמש רגיל
דרומאי אמר:
בלדד השוחי אמר:
דרומאי אמר:
ואין חילוק בין שעת תשמיש לקודם תשמיש.
מנא לך הא? ואם אין כוונתו אלא לבנתיה דר"ח ותו לא אזי מותר?


כיון שעיקר הטעם משום צניעות אפילו אין כוונתו אלא לבנתיה דר"ח נמי אסור.
הכלל, שגם בהיות האדם עם אשתו המותרת לו- אל יגלה עצמו יותר ממה שמוכרח, וכדרך שאמרו בבית הכסא טפח מלפניו וכו', ה"נ בשעת תשמיש.
 
 

אשביל

משתמש רגיל
דרומאי אמר:
אשביל אמר:
בדין תשמיש ערום לכאורה נראה שאין צריך לכסות רק ממתנים ועד ירכים [ואולי קצת יותר] ותו לא מידי, וגם זה רק בזמן תשמיש ממש ולא בזמן בנתיה דרב חסדא.
לא נכון. ודאי צריך לכסות כל מקום בגוף שאין דרכו להתגלות, ואין חילוק בין שעת תשמיש לקודם תשמיש.

לדבריך, למה הוצרך האיסור להסתכל באותו מקום, תיפוק ליה שהוא מכוסה לעולם. א"ו בזמן בנתיה דר"ח מותר לגלות הגוף, וע"ז הוצרך האיסור להסתכל באו"מ.
 

דרומאי

משתמש ותיק
אשביל אמר:
דרומאי אמר:
אשביל אמר:
בדין תשמיש ערום לכאורה נראה שאין צריך לכסות רק ממתנים ועד ירכים [ואולי קצת יותר] ותו לא מידי, וגם זה רק בזמן תשמיש ממש ולא בזמן בנתיה דרב חסדא.
לא נכון. ודאי צריך לכסות כל מקום בגוף שאין דרכו להתגלות, ואין חילוק בין שעת תשמיש לקודם תשמיש.

לדבריך, למה הוצרך האיסור להסתכל באותו מקום, תיפוק ליה שהוא מכוסה לעולם. א"ו בזמן בנתיה דר"ח מותר לגלות הגוף, וע"ז הוצרך האיסור להסתכל באו"מ.
קושיא יפה... אך י"ל כגון שמסתכל עליה בזמן רחיצתה וכדו', ולאו דוקא בשעת תשמיש.
 
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
אשביל אמר:
דרומאי אמר:
אשביל אמר:
בדין תשמיש ערום לכאורה נראה שאין צריך לכסות רק ממתנים ועד ירכים [ואולי קצת יותר] ותו לא מידי, וגם זה רק בזמן תשמיש ממש ולא בזמן בנתיה דרב חסדא.
לא נכון. ודאי צריך לכסות כל מקום בגוף שאין דרכו להתגלות, ואין חילוק בין שעת תשמיש לקודם תשמיש.

לדבריך, למה הוצרך האיסור להסתכל באותו מקום, תיפוק ליה שהוא מכוסה לעולם. א"ו בזמן בנתיה דר"ח מותר לגלות הגוף, וע"ז הוצרך האיסור להסתכל באו"מ.
מזכה שטרא לבי תרי?
 

אשביל

משתמש רגיל
בלדד השוחי אמר:
אשביל אמר:
דרומאי אמר:
לא נכון. ודאי צריך לכסות כל מקום בגוף שאין דרכו להתגלות, ואין חילוק בין שעת תשמיש לקודם תשמיש.

לדבריך, למה הוצרך האיסור להסתכל באותו מקום, תיפוק ליה שהוא מכוסה לעולם. א"ו בזמן בנתיה דר"ח מותר לגלות הגוף, וע"ז הוצרך האיסור להסתכל באו"מ.
מזכה שטרא לבי תרי?
לא הבנתי.
 
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
אשביל אמר:
בלדד השוחי אמר:
אשביל אמר:
לדבריך, למה הוצרך האיסור להסתכל באותו מקום, תיפוק ליה שהוא מכוסה לעולם. א"ו בזמן בנתיה דר"ח מותר לגלות הגוף, וע"ז הוצרך האיסור להסתכל באו"מ.
מזכה שטרא לבי תרי?
לא הבנתי.
 
בהודעה קודמת טענת (נגדי) שאין לגלות לעולם כלל שלא בשעת תשמיש ממש, אולי לא הבנתי אותך.
 

אשביל

משתמש רגיל
בלדד השוחי אמר:
אשביל אמר:
בלדד השוחי אמר:
מזכה שטרא לבי תרי?
לא הבנתי.
 
בהודעה קודמת טענת (נגדי) שאין לגלות לעולם כלל שלא בשעת תשמיש ממש, אולי לא הבנתי אותך.

זה היה ציטוט של @דרומאי שבינתיים מחק את הודעתו, תקנתי עכשיו.

אחזור על דעתי:
לעולם כל גילוי הגוף מותר, ואין אסור אלא גילוי ערוה ממש בשעת תשמיש ממש.
ובענין ת"ח המשמש ביום שמאפיל בטליתו- צ"ע מה הגדר.
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
אגב גררא, יש להבין החילוק בלשון הרמב"ם, שבתשמיש לאור הנר כ' אסור לאדם, ולענין ביום כ' אסור לישראלי.

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כא הלכה י
אסור לאדם לשמש מטתו לאור הנר, הרי שהיתה שבת ולא היה לו בית אחר והיה הנר דלוק הרי זה לא ישמש כלל, וכן אסור לישראלי לשמש מטתו ביום, שעזות פנים היא לו, ואם היה תלמיד חכם שאינו בא להמשך בכך הרי זה מאפיל בטליתו ומשמש,
 

אשביל

משתמש רגיל
בלדד השוחי אמר:
אגב גררא, יש להבין החילוק בלשון הרמב"ם, שבתשמיש לאור הנר כ' אסור לאדם, ולענין ביום כ' אסור לישראלי.

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כא הלכה י
אסור לאדם לשמש מטתו לאור הנר, הרי שהיתה שבת ולא היה לו בית אחר והיה הנר דלוק ה הרי זה לא ישמש כלל, וכן אסור לישראלי לשמש מטתו ביום, שעזות פנים היא לו, ואם היה תלמיד חכם שאינו בא להמשך בכך הרי זה מאפיל בטליתו ומשמש,

נפקא מינה אם עובר על זה אין לו 'צורת אדם' או אין לו רק 'צורת יהודי'.
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
אשביל אמר:
בלדד השוחי אמר:
אגב גררא, יש להבין החילוק בלשון הרמב"ם, שבתשמיש לאור הנר כ' אסור לאדם, ולענין ביום כ' אסור לישראלי.

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כא הלכה י
אסור לאדם לשמש מטתו לאור הנר, הרי שהיתה שבת ולא היה לו בית אחר והיה הנר דלוק ה הרי זה לא ישמש כלל, וכן אסור לישראלי לשמש מטתו ביום, שעזות פנים היא לו, ואם היה תלמיד חכם שאינו בא להמשך בכך הרי זה מאפיל בטליתו ומשמש,

נפקא מינה אם עובר על זה אין לו 'צורת אדם' או אין לו רק 'צורת יהודי'.
הא גופא שאלתי, למה באור הנר גרע טפי, ומה מקור הרמב"ם?

כמו"כ נראה ברמב"ם שמאפיל בטליתו דת"ח לא מהני באור הנר [אף שבסמ"ג ועוד נראה דמהני].
 

אשביל

משתמש רגיל
החילוק נראה דבתשמיש ביום אינו אלא עזות פנים וזוהי מדתן של ישראל ביישנים, אבל משמש לאור הנר הרי להדיא מדליק הנר כדי לשמש ואין זה אלא מעשה בהמה.
 

איכא מאן דאמר

משתמש ותיק
אני פשוט מתפלא על המשתתפים בפורום
הדנים בנושא ובודקים מהמקורות כאילו זו שאלה חדשה
כנראה שמעולם לא היה כזה מושג עד שהתחדש לאחרונה...
בפועל הנושא נדון בארוכה בספרי הפוסקים והשו"ת
וכל השאילות שנידונו כאן ושלא, נתונות במחלוקת
ובכל שאלה בנושא זה אפשר לומר שהוא תלוי במחלוקת יש אוסרים ויש מתירים...
הרוצה יעיין בספרי לקוטים המביאים הרבה דעות בנושא
כמו קדושה וצניעות לר' דניאל פריש וקונטרס פסקי תשובות לסימן ר"מ
(מי שיודע על עוד ספרי לקוטים מוזמן לכותבם כאן)
והלכה למעשה זה דברים דקים התלוים לפי השואל וזוגתו ולפיכך ראוי היה לשאול כל אחד את מורו מהי הדרך הראויה עבורו
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חלק עליון תַחתִית