דיון הלכתי בענין שיעור כזית


משיב כהלכה
הודעות: 1728
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 578 פעמים
קיבל תודה: 726 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דיון הלכתי בענין שיעור כזית

שליחה על ידי משיב כהלכה » 06 אפריל 2021, 15:40

גבעת לוד כתב:
05 אפריל 2021, 17:38
בזמן הגמרא כמדומני אכלו מצות רכות (כמו של הספרדים) ועבות, ועכ"פ למה צריך שני מצות מכונה בקונטרס של הרב מרגולין שהביאו לעיל הראה ש25 סמ"ק הם בערך כשליש מצה עבודת יד כך שמקסימום חצי מצה ומרור בשיעור כזית למה צריך שני מצות שלמות 

נקטתי שתי מצות בגלל השתי כזיתות בתחילה או בסוף, כי מעיקר הדין די בשלוש כזיתות אבל יש מחמירים שבעה"ב יאכל שתי כזיתות בתחילה, ויש מחמירים לאכול שתי כזיתות באפיקומן.

מסתבר שבזמן הגמרא אכלו מצות רכות, אבל אני התייחסתי למצה הגדולה שאני אוכל ב"כורך" יחד עם חסה גדולה, ודמיינתי את שתי הכזיתות הללו יחד בבית הבליעה, לא נשמע הגיוני.

שמעתי גם את אחד הדיינים שאמר בשיעורו על ליל הסדר את הענין הזה שיש מחמירים ללעוס את שתי הכזיתות ולבלוע אותן יחד כדי לצאת י"ח הסובר כך, וציין במבוכה שאין הוא יודע איך זה יתכן מבחינה מעשית... (כתבתי זאת לעיל, בין ההוכחות)


כפשוטו
הודעות: 305
הצטרף: 04 מאי 2020, 17:12
נתן תודה: 41 פעמים
קיבל תודה: 73 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דיון הלכתי בענין שיעור כזית

שליחה על ידי כפשוטו » 06 אפריל 2021, 16:23

גבעת לוד כתב:
05 אפריל 2021, 17:38
משיב כהלכה כתב:
05 אפריל 2021, 15:36
שתי מצות מכונה יחד...
בזמן הגמרא כמדומני אכלו מצות רכות (כמו של הספרדים) ועבות, ועכ"פ למה צריך שני מצות מכונה בקונטרס של הרב מרגולין שהביאו לעיל הראה ש25 סמ"ק הם בערך כשליש מצה עבודת יד כך שמקסימום חצי מצה ומרור בשיעור כזית למה צריך שני מצות שלמות 
עצם המילה "כורך" מעידה שהמצות היו רכות ועטפו את המרור והפסח במצה. וכן מובא שהמצה יכולה להיות עבה עד טפח וברור שאא"פ לאכול מצות אשכנזיות בעובי טפח מפאת קשיותם.
 


אבר כיונה
הודעות: 1364
הצטרף: 01 אפריל 2019, 14:24
נתן תודה: 358 פעמים
קיבל תודה: 557 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דיון הלכתי בענין שיעור כזית

שליחה על ידי אבר כיונה » 06 אפריל 2021, 19:27

כפשוטו כתב:
06 אפריל 2021, 16:23
עטפו את המרור והפסח במצה
הרב מאזוז אמר כמה פעמים בשם רבינו חננאל ועוד, שעוטפים את המצה במרור


כפשוטו
הודעות: 305
הצטרף: 04 מאי 2020, 17:12
נתן תודה: 41 פעמים
קיבל תודה: 73 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דיון הלכתי בענין שיעור כזית

שליחה על ידי כפשוטו » 06 אפריל 2021, 20:59

אבר כיונה כתב:
06 אפריל 2021, 19:27
כפשוטו כתב:
06 אפריל 2021, 16:23
עטפו את המרור והפסח במצה
הרב מאזוז אמר כמה פעמים בשם רבינו חננאל ועוד, שעוטפים את המצה במרור
ייש"כ. אך מצד הטענה הב' עדיין צ"ל כדלעיל. וכמדומני שבעל התניא כתב בפירוש שהמצות בעבר היו בלולות ביותר מים מימינו אנו.


לבי במערב
הודעות: 3530
הצטרף: 28 נובמבר 2017, 03:37
מיקום: לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה־פרטית. בתודה מראש.
נתן תודה: 1764 פעמים
קיבל תודה: 1515 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דיון הלכתי בענין שיעור כזית

שליחה על ידי לבי במערב » 06 אפריל 2021, 21:04

כפשוטו כתב:
06 אפריל 2021, 20:59
וכמדומני שבעל התניא כתב בפירוש שהמצות בעבר היו בלולות ביותר מים מימינו אנו.
לבי במערב כתב:
02 אפריל 2021, 17:16
ראה שו"ת אדה"ז סי' ו.


גבעת לוד
הודעות: 286
הצטרף: 28 אוקטובר 2020, 20:54
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 52 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דיון הלכתי בענין שיעור כזית

שליחה על ידי גבעת לוד » 07 אפריל 2021, 19:29

משיב כהלכה כתב:
06 אפריל 2021, 15:40
גבעת לוד כתב:
05 אפריל 2021, 17:38
בזמן הגמרא כמדומני אכלו מצות רכות (כמו של הספרדים) ועבות, ועכ"פ למה צריך שני מצות מכונה בקונטרס של הרב מרגולין שהביאו לעיל הראה ש25 סמ"ק הם בערך כשליש מצה עבודת יד כך שמקסימום חצי מצה ומרור בשיעור כזית למה צריך שני מצות שלמות 

נקטתי שתי מצות בגלל השתי כזיתות בתחילה או בסוף, כי מעיקר הדין די בשלוש כזיתות אבל יש מחמירים שבעה"ב יאכל שתי כזיתות בתחילה, ויש מחמירים לאכול שתי כזיתות באפיקומן.

מסתבר שבזמן הגמרא אכלו מצות רכות, אבל אני התייחסתי למצה הגדולה שאני אוכל ב"כורך" יחד עם חסה גדולה, ודמיינתי את שתי הכזיתות הללו יחד בבית הבליעה, לא נשמע הגיוני.

שמעתי גם את אחד הדיינים שאמר בשיעורו על ליל הסדר את הענין הזה שיש מחמירים ללעוס את שתי הכזיתות ולבלוע אותן יחד כדי לצאת י"ח הסובר כך, וציין במבוכה שאין הוא יודע איך זה יתכן מבחינה מעשית... (כתבתי זאת לעיל, בין ההוכחות)
א. לא אמורים לאכול את הכזיתות של מצה של האפיקומן ושל ההתחלה ביחד,
ב. בגמ' שם ברור שהכוונה לכזית אחד כי הראשונים הסתפקו במה יוצאים ומספק לוקחים שניים א"כ דברי הגמ' וודאי אמורים על כזית אחד מצה ואחד מרור .
ג. מר בכורך עכ"פ אמור לאכול רק כזית אחד כל העניין לאכול שני זיתים הוא רק באפיקומן ובמוציא מצה וממילא לא צריך לאכול שתי מצות,
ד. עכ"פ לדברי התוס' כמעט ברור שלא צריך לאכול את כל הכזיתות ביחד כי א"כ איך אכל הלל פסח מצה ומרור והלא אין בית הבליעה מחזיק יותר משני זיתים ושיטת הסובר כך הוא המרדכי בסוף ערבי פסחים ולשיטתו הרבה סוברים שהקטין הזית משיעור התוס' ולשיטתו הזית שליש. 
 


גבעת לוד
הודעות: 286
הצטרף: 28 אוקטובר 2020, 20:54
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 52 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דיון הלכתי בענין שיעור כזית

שליחה על ידי גבעת לוד » 07 אפריל 2021, 20:30

לרב @ינון בר כוכבא גם את"ל שחלב ובשר מין במינו הרי דם אינו מין במינם ואם נוסיף עוד כחצי זית פיגול וחצי זית נותר או אפילו קצת יותר בשווה לכ"א מה שיבטלו לא יפחית מכזית (וכמ"ש תוס' בזבחים בסוגיא שם) ואת עצמם אינם יכולים לבטל דאין לאף אחד מהם רוב והדם לא יבטל כי נותן בהם טעם.
עוד יש לי להעיר כמה דברים שכתב מר בדברי ר"ת והרא"ש ואינם לענ"ד
א. בשיטת ר"ת כתב מר שיש לחלק בין אוכל קשה לאוכל רך והנה שיטת מר מוקשית מכמה מקומות בדברי התוס' והתוס' ישנים ביומא שהביאו תירוץ ר"ת
1.  קושיית ר"י על תירוץ ר"ת שגרוגרות אין להם גרעינין והלא גם ר"ת כתב שגרוגרות אין להם גרעינים ומאי קושיא.
2. התוס' ישנים כתב בתירוץ ר"ת וז"ל: דבעירובין מיירי בגרוגרות שהן בלא גרעינין"..., ומאי כוונתו שכתב שבעירובין מיירי והלא זה הולך על הסוגיא ביומא דאין בית הבליעה מחזיק יותר מכביצה ואמאי כתב בעירובין.
3. בקושיית התוס' ישנים על תירוץ ר"ת כתב "ועוד דגרוגרת דפרק המצניע נמי היא בלא גרעינתה", ומאי כוונתו הול"ל דיומא, וכן אח"כ כתב "מיהו יכול לומר דהני גרוגרת דפרק המצניע לא הוו נמעכות ונדרסות.
4. אמאי נקט ר"ת גרוגרת הו"ל למנקט ביצה או אוכל רך אחר ולמה דווקא נקט גרוגרות שר"ת עצמו לא ידע כיצד נראות.
ולכן נראה לי לומר שר"ת לא בא לומר שיש לחלק בין אוכל רך וקשה אלא שגרוגרת דפרק המצניע שגדולה מכזית איירי בגרוגרת אם גרעינתה וגרוגרת דפרק חלון שקטנה מכזית טובא איירי בגרוגרת בלא גרעינתה, וזיתים דבית הבליעה איירי וכחצי ביצה לפי שזית הוא עם גרעין, ולפיכך אע"פ שגרוגרת עם גרעין גדולה מכזית ונכנסת פחות משתיים בבית הבליעה גרוגרת בלי כזית נדחסת בבית הבליעה (אע"פ שייתכן שבלי מעיכתה אי יותר מכזית מ"מ אותה אפשר למעוך משא"כ כזית) וכיוון שכן נפח הגרוגת לאחר מעיכה קטן מכזית ובא איירי סוגיא דעירובין, ועפ"ז גם יהיה אפשר לתרץ בקל יותר קושיית ר"י השנייה על ר"ת שמשערים הכזית בשר כאילו היה זית באמת ולכן לא מועכים אותו אע"פ שניתן למעכו או שלוקחים שיעור גדול יותר שיתאים זית לבשר שאחר מעיכה (ועיין חידושי יעב"ץ כאן ליישב ר"ת) משא"כ לשיטת מר באמת קשה טובא על ר"ת וכי חשב שמדובר במאכל קשה מדובר בבשר שהוא רך יותר ואמאי נקט שאיירי בזיתים שהם קשים אלא כוונתו שלפי שזיתים קשים ואינם נמעכים יש לקחת בשר אחר מעיכה בגודל כזית. (וכפירוש זה משמע בשיח יצחק על יומא ובתפל"מ (בקו"מ שבדפוס וילנא) כאן)
ויש לי להביא קצת ראיה נמי מדברי הפסקי תוס' שכתבו (בעירובין) "שיעור עירוב ה' ביצים ושליש ושיעור זית חצי ביצה" שאינם כשיטת ר"י ואולי הם כשיטת ר"ת (וכשיטת ר"פ והתו"י ביומא נמי אפשר אלא ששם כתבו שכזית גדול משליש ביצה ולא כתבו חצי ביצה).
ב. וכן קשה מ"ש מר בשיטת הרא"ש והטור שדעתם ששיעור ב' סעודות ו' ביצים על סמך מה שכתב בקיצור פסקי הרא"ש ולפי זה להגיה בטור הגירסא כי זה לא ייתכן שהלא בטור סימן תרי"ב ויו"ד סימן צ"ח כתב בפשיטות דשיעור פרס ד' ביצים וא"כ ע"כ שס"ל או שהוא ה' ביצים ושליש או ח' ביצים או יותר מט' ולפי זה נהיה מוכרחים לומר שחזר בו הטור ממ"ש בקיצור פסקי הרא"ש, והנה מצינו נמי לאביו הרא"ש בפירושו למשנה שכתב שחצי פרס ב' ביצים (טהרות פ"א מ"ג, ובפ"ב מ"ב ובמקוואות פ"י מ"ז) ויתירה מזו כתב בנגעים פי"ג מ"ט שכתב וז"ל: "פרס חצי ככר של עירוב שהוא מזון שתי סעודות והככר הוא שמונה ביצים בפרק כיצד משתתפין", הרי שיש מקום לומר שסבר הרא"ש שככר של עירוב שמונה ביצים (אע"פ שעדיין אפשר לומר שסבר כרש"י ולדחוק בלשונו מ"מ הטור פסק ח' ביצים) וכפי שביאר הפרישה בדברי הרא"ש שכוונתן לפסוק כר"מ ומה שסיים שצריכים לידע כמה הוא שיעור סעודה וא"כ וודאי שיעור סעודה הוא כמו בכ"מ ארבעה ביצים וחלק על ר"ש וס"ל שלא הקילו בעירוב מבשאר מקומות, ועוד שאין לומר שזאת טעות סופר שכן גם שבלי הלקט (ערוגה צ"ז) והתניא רבתי (סימן י"א) פסקו דשיעור שתי סעודות לעניין עירוב ח' ביצים (ואולי זה טעמו של הב"י שהביא שיטה זו בשו"ע שלו וחזר בו לפי שראה שכן כתב בשבלי הלקט וא"כ וודאי אין זו טעות), (וכן כתב נמי הרשב"ש למ"ד פרס ד' ביצים אלא שהוא כתב כן אליבא דריב"ב {ועיין בהמאור להרז"ה} וא"כ לא כ"כ יתאים לדברי הרא"ש).
ואם נאמר שיעור סעודה ח' ביצים לפי ששם איירי בביצים בקליפתן וזית שאינן בקליפתן א"כ (גם אם קליפה עשירית ביצה) עדיין יש הבדל קטן בין זית לגרוגרת דגרוגרת גדולה מכזית בקצת, וא"כ אפשר לומר דזית חצי ביצה ובפרט אם נאמר שזית גדול משליש.


גבעת לוד
הודעות: 286
הצטרף: 28 אוקטובר 2020, 20:54
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 52 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דיון הלכתי בענין שיעור כזית

שליחה על ידי גבעת לוד » 08 אפריל 2021, 13:32

מ"ש מר בספרו שרבי יהודה במנחות ס"ל או כיד כהן בינוני או כיד כהן גדולה לא דק שהלא בירושלמי שם דנו אליבא דהמשנה בשקלים שכתבה שיביא קומץ כמה הוא הקומץ ונחלקו בדעת ת"ק כמה הוא שיעור הקומץ האם כקומץ של כהן או כקומץ הבעלים ואם אחד מהם היה סובר כרבי יהודה היה לו להביא דעה זו שאינה כתובה במשנה ולציינה ולהוסיף שפוסק כמותה, וע"כ רבי יהודה לשיעור שני זיתים התכוון שכתב משקל עשרה דינרים ולפי המשקל והנפח שונה קצת ייתכן שיהיה חצי ביצה.


פותח הנושא
ינון בר כוכבא
הודעות: 79
הצטרף: 19 דצמבר 2019, 20:13
נתן תודה: 59 פעמים
קיבל תודה: 33 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דיון הלכתי בענין שיעור כזית

שליחה על ידי ינון בר כוכבא » 08 אפריל 2021, 13:54

גבעת לוד כתב:
08 אפריל 2021, 13:32
מ"ש מר בספרו שרבי יהודה במנחות ס"ל או כיד כהן בינוני או כיד כהן גדולה לא דק שהלא בירושלמי שם דנו אליבא דהמשנה בשקלים שכתבה שיביא קומץ כמה הוא הקומץ ונחלקו בדעת ת"ק כמה הוא שיעור הקומץ האם כקומץ של כהן או כקומץ הבעלים ואם אחד מהם היה סובר כרבי יהודה היה לו להביא דעה זו שאינה כתובה במשנה ולציינה ולהוסיף שפוסק כמותה, וע"כ רבי יהודה לשיעור שני זיתים התכוון שכתב משקל עשרה דינרים ולפי המשקל והנפח שונה קצת ייתכן שיהיה חצי ביצה.
הערה יפה אתקן בעזרת ה' (אחר שאעיין שוב)
אך כבר כתבתי שם עוד סיבה חזקה שלענ"ד לא יתכן שר' יהודה התכוון לב' זיתים שא"כ היה לו לומר להדיא ב' זיתים ותו לא כמו בכל מקום
ועוד מה שהקשה כת"ר שא"כ היה לאחד מהם להביא את ר' יהודה סיוע לשיטתו. אין זה מוכרח כי מי אמר שידעו אמוראים אלו מדברי ר' יהודה שבתוספתא שלא הובאה בגמרא?


משיב כהלכה
הודעות: 1728
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 578 פעמים
קיבל תודה: 726 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דיון הלכתי בענין שיעור כזית

שליחה על ידי משיב כהלכה » 08 אפריל 2021, 14:44

גבעת לוד כתב:
07 אפריל 2021, 19:29
א. לא אמורים לאכול את הכזיתות של מצה של האפיקומן ושל ההתחלה ביחד,
ב. בגמ' שם ברור שהכוונה לכזית אחד כי הראשונים הסתפקו במה יוצאים ומספק לוקחים שניים א"כ דברי הגמ' וודאי אמורים על כזית אחד מצה ואחד מרור .
ג. מר בכורך עכ"פ אמור לאכול רק כזית אחד כל העניין לאכול שני זיתים הוא רק באפיקומן ובמוציא מצה וממילא לא צריך לאכול שתי מצות,
ד. עכ"פ לדברי התוס' כמעט ברור שלא צריך לאכול את כל הכזיתות ביחד כי א"כ איך אכל הלל פסח מצה ומרור והלא אין בית הבליעה מחזיק יותר משני זיתים ושיטת הסובר כך הוא המרדכי בסוף ערבי פסחים ולשיטתו הרבה סוברים שהקטין הזית משיעור התוס' ולשיטתו הזית שליש

א. לאכול זה פשיטא, משנה ברורה סימן תע"ה סק"ט: "משום דיש פוסקין שסוברין דברכת המוציא קאי על הפרוסה וברכת על אכילת מצה קאי על השלמה לכך צריך מכל אחת כזית. והסכימו האחרונים דצריך רק להכניס לפיהו את שני הזיתים בבת אחת ולרסקם אבל אין מחויב לבולעם בבת אחת אלא די שיבלע כזית לערך בבת אחת ואח"כ יבלע השאר ובדיעבד אפילו בלע הכזית מעט מעט יצא כל שלא שהה מתחלת אכילתו עד סופה יותר מכדי אכילת פרס". אבל יש הסוברים שצריך גם לבלוע יחד.

ב-ג. גם כזית אחד מצה וכזית אחד מרור אי אפשר להכניסן יחד לבית הבליעה, אם מסתכלים על הכזיתות שנוהגים כיום 30 גרם מצה ועוד 30 גרם חסה וחרוסת ביניהם. ואיני יודע אם בכלל יכול להכניס לפיו את שניהם.

ד. אה"נ, אז אתה בעצם מסכים איתי רק שטוען שזה לא לשיטת התוס'. גם אני כתבתי "יש דעות" ולא כתבתי שזה אליבא דכ"ע. עכ"פ ממה שקראתי עד כה, הבנתי שהתוס' בדעת מיעוט, ולרוב הראשונים זה פחות משליש, ורק נקטו פחות משליש אבל בפועל זה הרבה פחות משליש (זאת אומרת לא 19 סמ"ק אלא 7).

הפלא הגדול הוא על הגר"ע יוסף שבדרך כלל מיקל אבל כאן החמיר לציין השיעורים בנפח, ושיעור גדול, והתעלם מכל המקלים.


גבעת לוד
הודעות: 286
הצטרף: 28 אוקטובר 2020, 20:54
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 52 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דיון הלכתי בענין שיעור כזית

שליחה על ידי גבעת לוד » 08 אפריל 2021, 17:17

ינון בר כוכבא כתב:
08 אפריל 2021, 13:54
גבעת לוד כתב:
08 אפריל 2021, 13:32
מ"ש מר בספרו שרבי יהודה במנחות ס"ל או כיד כהן בינוני או כיד כהן גדולה לא דק שהלא בירושלמי שם דנו אליבא דהמשנה בשקלים שכתבה שיביא קומץ כמה הוא הקומץ ונחלקו בדעת ת"ק כמה הוא שיעור הקומץ האם כקומץ של כהן או כקומץ הבעלים ואם אחד מהם היה סובר כרבי יהודה היה לו להביא דעה זו שאינה כתובה במשנה ולציינה ולהוסיף שפוסק כמותה, וע"כ רבי יהודה לשיעור שני זיתים התכוון שכתב משקל עשרה דינרים ולפי המשקל והנפח שונה קצת ייתכן שיהיה חצי ביצה.
הערה יפה אתקן בעזרת ה' (אחר שאעיין שוב)
אך כבר כתבתי שם עוד סיבה חזקה שלענ"ד לא יתכן שר' יהודה התכוון לב' זיתים שא"כ היה לו לומר להדיא ב' זיתים ותו לא כמו בכל מקום
ועוד מה שהקשה כת"ר שא"כ היה לאחד מהם להביא את ר' יהודה סיוע לשיטתו. אין זה מוכרח כי מי אמר שידעו אמוראים אלו מדברי ר' יהודה שבתוספתא שלא הובאה בגמרא?
התכוונתי לומר שע"כ ששניהם לא סברו כרבי יהודה כי אם אחד מהם חלק על המשנה וסבר שמשערים ביד כהן ולא הסביר כן במשנה הרי אינו יכול לחלוק על המשנה אלא עליו לכתוב מתניתין דלא כרבי יהודה או משהו בסגנון ולהסביר שהוא חולק על המשנה כי יש תנא שסובר כמוהו.

עוד נראה לי להביא ראיה גדולה לומר שע"כ רבי יהודה התכוון לב' זיתים דהלא תנינן בכלים פי"ז מי"א שהקומץ לפי מה שהוא וזהו גם שיעור למטה ולא רק למעלה וא"כ יוקשה על מ"ד אין קומץ פחות מב' זיתים ועד שפסול וע"כ שס"ל כרבי יהודה, ועוד דגם לשיטת מר יוקשה שיכתוב כיד כהן או משהו אחר כמו שכאן יכל לכתוב שני זיתים וע"כ יש לומר שרצה לנקוט שיעור משקל שידע כמה להביא כי הוא נדר ולא שיעור נפח.


גבעת לוד
הודעות: 286
הצטרף: 28 אוקטובר 2020, 20:54
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 52 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דיון הלכתי בענין שיעור כזית

שליחה על ידי גבעת לוד » 09 אפריל 2021, 16:29

עוד יש להביא ראיה שלא התכוון רבי יהודה לקומץ כהן כי לפי רוב המפרשים הכוונה לקומץ הכהן הגדול וזה וודאי לא ישתמר תמיד על עשרה דינרים וכשימות הכהן הגדול ביותר יצטרכו להביא שיעור אחר וא"כ וודאי שלא עומד קומץ זה על עדרה דינרים וע"כ רבי יהודה לא יתן כזה שיעור במשקל אלא היה לו לכתוב כיד כהן ולא משקל של יד הכהן הגדול ביותר שבזמנו (או יד כהן בינוני) משא"כ אם הכוונה לשיעור שני זיתים ניחא (אפילו לדעת הסוברים שכזית תלוי בכל דור ודור הוא שיעור שמחזיק יותר ומשתנה פחות ואדרבא מכאן קושיא על שיטתם שלכאורה רבי יהודה נתן שיעור לדורות (כי חי אחר החורבן והקומץ בזמן המקדש) ואיך נתן שיעור לדבר המשתנה הו"ל למימר שני זיתים).

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “הלכה ומנהג”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: E. W | 4 אורחים