קונטרס "משיכיר" על תכלת בציצית


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1488
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 213 פעמים
קיבל תודה: 428 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קונטרס "משיכיר" על תכלת בציצית

שליחה על ידי שאר לעמו » 25 יולי 2018, 21:54

במחילת מע"כ, למה אתה 'מנדנד'. אתה לא 'לא מבין' אלא 'לא רוצה' להבין, ולכן מסופקני אם יועילו דברי.
צריך להזכיר את האקסיומה הזו שכל החיוב הוא תורת משה? אלא שחכמי האומה הם שיגידו האופן והמסורת והקיום, ורק על פי דבריהם!
(הן אמת שחכם שהורה לעצמו שלא כסנהדרין מביא חטאת משום שהוא יכול להורות לעצמו, אבל כלפי העם לא!)

ערכים:

סמל אישי של משתמש

מנהל ג'
מנהל תוכן
הודעות: 8
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 17:48
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 22 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קונטרס "משיכיר" על תכלת בציצית

שליחה על ידי מנהל ג' » 25 יולי 2018, 23:25

הודעות להנהלה תשלחו להנהלה. אין טעם למלא אשכולות בתלונות הדדיות. הן נמחקות מיד.
הודעה להנהלה מטופלת במהירות ככל הניתן, אפשר הן בכפתור הדיווח והן בהודעה. רק באשכול זה נמחקו היום הודעות רבות.
ובבקשה ממכם: חסכו מאיתנו עבודה מאומצת זו, ותנו לקוראים והלומדים בפורום אשכולות תקינים ונקיים, העוסקים בנושא הנידון, ורק בו.
הקפידו על חוקי הפורום. אפשר להתווכח אבל בכבוד. אין מקום להשמצות אישיות, העלאת תכתובות פרטיות, ותלונות הדדיות.
בברכת התורה.


יהושע
משתמש ותיק
הודעות: 1032
הצטרף: 07 ספטמבר 2017, 18:07
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 87 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קונטרס "משיכיר" על תכלת בציצית

שליחה על ידי יהושע » 26 יולי 2018, 01:20

בנציון כתב:
שאר לעמו כתב:בבית הסברתי את דבריו שכמו שתפילה ללא כוונה כגוף ללא נשמה - כלומר מת, נבלה.
ה"נ מצוות ללא כוונה, אף למ"ד א"צ כוונה (שלא מעכב הכוונה) ודאי היא כמו מת, נבלה.
אלא שאעפ"כ מה שמחויבים אנו עושים אף כמת, כי זה המסורת, ומתוך שלא לשמה בא לשמה וכיו"ב. וזה רצון ה'.
אבל אנחנו לא מחדשים דברים שבדלותינו אין לנו מוח לקלוט אותם. ואדרבא, אם זה היה בא מכך שגדולי הדור מסכימים עם זה, אז זה הקשר שלנו למצווה ולבורא, וזה חיוב גמור מדאו', אבל כל זמן שלא כך, אז אין זה רצון ה'. אנחנו חיים על פי קבלה מראשי האומה.

אסביר מה ההבדל בין לתפוש את דבריו בשטחיות לבין לתפוס אותם לעמקותם:
לפני כמה שנים היה יהודי נכבד בבני בבני ברק שעורר סערה כאשר לחוג שומעיו היה מטיף שא"צ בקיום המצוות באופן מעשי וכי זה רק במחשבה, ולכן למשל חדלו להניח תפילין וכיו"ב.. עד שההוא ברח לחו"ל.

לא על דרך זו דבר הגר"ש נדל, חלילה. אדרבא, אנחנו חייבים, אבל בקשר שלנו לקיום מצוות הוא דרך הסנהדרין, ודרך חכמי האומה שבכל דור.
ולא באופן של חידושים. כי כשזה כבר נעלם, ואיננו שייכים למצווה, וכך גלגלו מן השמים.
שים לב מה אתה אומר, אנחנו חייבים לקיים את המצוות בגלל שזה המסורת??????????
לא בגלל שזה כתוב בתורה???
זאת אומרת זה שזה כתוב בתורה זה לא מחייב, ואם אין לי את ה"ההרגשים", אני לא חייב לקיים, אבל אם זה המסורת, המסורת מחייבת.
והכתוב צווח ואומר: אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָֽנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַֽעֲשׂוֹת לֹֽא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּֽנּוּ
אני מתפלא שבכלל דנים על דברים כאלו בפורום הנכבד הזה.
ואם תלמיד חכם אומר מילתא דתמיהה לא חייבים להחזיק בקרנות המזבח לקיים את דבריו.
כל זה בשאר מצוות, בעניין התכלת אפשר ומותר להגיד כל שטות וכל חידוש היקר שלפי זה ניפטר מלהתנהג שונה מרבותינו ואבותינו וקהילתינו ולא נצטרך להתלבש כמו ציונים בכחול לבן.

ולכן אין סוף שטויות שאנשים מוכנים להגיד בשביל להיפטר מתכלת כגון
שצריך מסורת ולא מספיק אומדנות וסימנים, למה? כובע.

שגם אם דעת רוב הרבנים שביררו את הנושא סוברים שזה התכלת, דעת כמה רבנים יותר גדולים שלא בררו את הנושא יותר מכריע.

אע"פ שהכלל הוא ששגגת תלמוד עולה זדון, במצוות תכלת זה שונה ומותר לסגור את העניים ולהישאר בספק ולא לברר את הנושא וכך להיפטר מהמצווה.

שמצווה שנשכח כמה דורות צריך להחזיר דווקא ע"י בעל רוה"ק.

שכל דבר רחוק שאפשר לומר שאולי זה לא התכלת אפשר לומר ואז אין אפילו דין של ספיקא דאורייתא לחומרא.

שכיון שיש חשש שע"י זה יבואו לעשות חדשות מותר לעקור דבר מן התורה בשביל ואל תעשה.

כיון שכתוב שנגנז אי אפשר שאנחנו נמצא את זה ע"י חקירה באינטרנט

כהנה וכהנה סברות שונות ומשונות שלא יאומן שנאמרו ע"י ת"ח


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 734 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קונטרס "משיכיר" על תכלת בציצית

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 26 יולי 2018, 15:35

הפקדתי שומרים כתב:
יעבץ כתב: כאן הגיע לחידוש שלו, שעורר את הסערה בציבור.
אמר שלדעתו גם אם יהיה אפשרות מעשית להקרבת קרבנות, אם פתרון לכל הספקות ההלכתיות וכו', וודאי ופשיטא שלא יחדשו את הקרבת הקרבנות. מכיוון שאין לנו שום טעם ושום הבנה בזה, ואנחנו רחוקים מאד מההבנה של עניין הקרבנות אין שום טעם לקיים בכך את המצווה, וגרוע מכך זה יהיה איוולת מוחלטת לעשות זאת. וציטט חזו"א שאמר כשדברו על אפשרות להקרבת קרבנות "מה רוצים, לעשות בית מטבחיים?!", ופרש זאת על פי דעתו. וההסבר שאין עניין כשלא מחוברים הוא שכל המצוות אנו עושים גם ללא הבנה כי כך המסורת, וממילא גם שיהודי לא מבין את טעם הנחת התפילין, עצם המסורת היהודית שיהודים מניחים תפילין זה גופא החיבור, ומי שלא מניח כאילו מתנתק מזה, ולכן מניחים. אבל להתחיל משהו חדש אין שום עניין אם לא מחוברים לזה.. ולכן התכלת שאין לה טעם והבנה בזמנינו אין סיבה לחדש זאת שוב. וענה לכמה שאלות בעניין (מה עם תרו"מ, וכד') וירד בשמחה מהבמה.
כמובן קמה דממה לסערה וצעקו אפיקורסות וכד' וזה לא ניתן להיכתב.
אכן דברים מוזרים ואלו שצעקו אפיקורסות לא רחוקים מן האמת, ולא יפלא אם שאב את דבריו בנוגע לקרבנות קצת מד' המורה נבוכים, שהרמב"ן ועוד גדולים צווחו על דבריו ככרוכיא בביטויים קשים (וגם הרמב"ם שם כל כוונתו להסביר את טעם המצוה, ואילו אותו מרצה מעקר את המצוה עפ"ד המו"נ) אלא שהרמב"ם בניגוד לד' "המרצה" סובר אחרת לדינא בנוגע לבניית ביהמ"ק והקרבת קרבנות גם קודם ביאת משיח. ואין צריך לאמר שיש כאן עיוות נורא בכוונת מרנא החזון איש.
מסתבר שבכינוסים מעין אלה, דברי אפיקורסות (אליבא דהקהל) ואם נעדן סברות כרס מוצגים, כליבון הלכתי...כואב.
רבש"ע איך ממצאים סברא משונה כעין זו בלי מקור?
מה ששכח אותו רב (ושוב הטענה היא בעצם החידוש ולא על המחדש) את ד' הרמב"ם סוף מעילה.
הרמב"ם שם, בפירוש כולל את מצות הקרבת קרבן במסגרת החוקים שאין טעמן ידוע, והתוקף לקיומם הוא אך משום שכך הוא רצון ה', וזאת בניגוד ל'משפטים' שטעמם גלוי וידוע. כל זה כתוב מפורש ברמב"ם.
כך שלבוא ולאמר -"מכיוון שאין לנו שום טעם ושום הבנה בזה, ואנחנו רחוקים מאד מההבנה של עניין הקרבנות אין שום טעם לקיים בכך את המצווה, וגרוע מכך זה יהיה איוולת מוחלטת לעשות זאת"..(ציטוט דבריו)
זו אכן איולת מוחלטת לנסות למצוא טעם והבנה, בדבר שהוא חוק..

כתב הרמב"ם (סוף הלכות מעילה):
"ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה ולידע סוף עניינם כפי כוחו, ודבר שלא ימצא לו טעם ולא ידע לו עילה, אל יהי קל בעיניו ולא יהרוס לעלות אל ה' פן יפרוץ בו, ולא תהא מחשבתו בו כמחשבתו בשאר דברי החול.
בוא וראה כמה החמירה תורה במעילה, ומה אם עצים ואבנים ועפר ואפר, כיון שנקרא שם אדון העולם עליהם - בדברים בלבד - נתקדשו, וכל הנוהג בהן מנהג חול מעל בה, ואפילו היה שוגג צריך כפרה, קל וחומר למצוה שחקק לנו הקב"ה שלא יבעט האדם בהן מפני שלא ידע טעמן, ולא יחפה דברים אשר לא כן על השם ולא יחשוב בהן מחשבתו כדברי החול.
הרי נאמר בתורה (ויקרא יט, לז; שם כ, כב): 'ושמרתם את כל חקותי ואת כל משפטי ועשיתם אותם', אמרו חכמים: 'לִתן שמירה ועשייה לחוקים כמשפטים', והעשייה ידועה והיא שיעשה החוקים, והשמירה שיזהר בהן ולא ידמה שהן פחותין מן המשפטים. והמשפטים הן המצוות שטעמן גלוי וטובת עשייתן בעולם הזה ידועה, כגון: איסור גזל ושפיכות דמים וכיבוד אב ואם, והחוקים הן המצוות שאין טעמן ידוע, אמרו חכמים: 'חוקים חקקתי לך ואין לך רשות להרהר בהן', ויצרו של אדם נוקפו בהן ואומות העולם משיבין עליהן, כגון איסור בשר חזיר ובשר בחלב ועגלה ערופה ופרה אדומה ושעיר המשתלח.
וכל הקורבנות כולן מכלל החוקים הן. אמרו חכמים שבשביל עבודת הקרבנות העולם עומד, שבעשיית החוקים והמשפטים זוכין הישרים לחיי העולם הבא, והקדימה תורה ציווי על החוקים, שנאמר (ויקרא יח, ה): 'ושמרתם את חקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם'."

בנוגע לציטוט שהביא אותו רב בשם החזו"א -על אפשרות להקרבת קרבנות "מה רוצים לעשות בית מטבחיים?!"
תמהני על אלה הדנים אם החזון איש אמר או לא.
נניח שאמר, ואפילו נניח שהאמירה היא כפשוטה ולא באה כהוספת נופך וחיזוק לשלול דבר שממילא יש בו בעיות הלכתיות (כבר נמנו ג' בעיות הלכתיות עקריות בהקרבת קרבנות כיום, בהתכתבות של מרן הגרעק"א והחת"ס עם רב אחד) האם מרנא החזון איש שכל שיטתו בהוראת הלכה נסמכת אך עפ"י מקורות בש"ס, ונפשו היתה סולדת להורות על פי שמועה גם המיוחסת ביותר כמו למשל הנהגה הלכתית שיחסו להגר"א (שהיה כרבו המובהק) ומרנא נטה בזה וכמו שכתב באיגרת. כך שאל לנו להסתמך בדברים שיש בהם "עקירת הדת" על סמך דברי החזון איש בלי למצוא מקור בד' הש"ס לכה"פ אצל רבותינו הראשונים, ובעוד הוא, הראשון שהיה משנס מתניו ומתנגד להורות בדרך הזו אף בהלכה "פשוטה" ביותר, אין צריך לאמר בדבר שהוא מיסודי הדת ממש כפשוטו בלי גוזמא.
ממתי עוקרים מצוות על סמך סיפור שמועה?


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 737
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 66 פעמים
קיבל תודה: 185 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קונטרס "משיכיר" על תכלת בציצית

שליחה על ידי כלפי ליא » 26 יולי 2018, 15:50

הפקדתי שומרים כתב:
הפקדתי שומרים כתב:
יעבץ כתב: כאן הגיע לחידוש שלו, שעורר את הסערה בציבור.
אמר שלדעתו גם אם יהיה אפשרות מעשית להקרבת קרבנות, אם פתרון לכל הספקות ההלכתיות וכו', וודאי ופשיטא שלא יחדשו את הקרבת הקרבנות. מכיוון שאין לנו שום טעם ושום הבנה בזה, ואנחנו רחוקים מאד מההבנה של עניין הקרבנות אין שום טעם לקיים בכך את המצווה, וגרוע מכך זה יהיה איוולת מוחלטת לעשות זאת. וציטט חזו"א שאמר כשדברו על אפשרות להקרבת קרבנות "מה רוצים, לעשות בית מטבחיים?!", ופרש זאת על פי דעתו. וההסבר שאין עניין כשלא מחוברים הוא שכל המצוות אנו עושים גם ללא הבנה כי כך המסורת, וממילא גם שיהודי לא מבין את טעם הנחת התפילין, עצם המסורת היהודית שיהודים מניחים תפילין זה גופא החיבור, ומי שלא מניח כאילו מתנתק מזה, ולכן מניחים. אבל להתחיל משהו חדש אין שום עניין אם לא מחוברים לזה.. ולכן התכלת שאין לה טעם והבנה בזמנינו אין סיבה לחדש זאת שוב. וענה לכמה שאלות בעניין (מה עם תרו"מ, וכד') וירד בשמחה מהבמה.
כמובן קמה דממה לסערה וצעקו אפיקורסות וכד' וזה לא ניתן להיכתב.
אכן דברים מוזרים ואלו שצעקו אפיקורסות לא רחוקים מן האמת, ולא יפלא אם שאב את דבריו בנוגע לקרבנות קצת מד' המורה נבוכים, שהרמב"ן ועוד גדולים צווחו על דבריו ככרוכיא בביטויים קשים (וגם הרמב"ם שם כל כוונתו להסביר את טעם המצוה, ואילו אותו מרצה מעקר את המצוה עפ"ד המו"נ) אלא שהרמב"ם בניגוד לד' "המרצה" סובר אחרת לדינא בנוגע לבניית ביהמ"ק והקרבת קרבנות גם קודם ביאת משיח. ואין צריך לאמר שיש כאן עיוות נורא בכוונת מרנא החזון איש.
מסתבר שבכינוסים מעין אלה, דברי אפיקורסות (אליבא דהקהל) ואם נעדן סברות כרס מוצגים, כליבון הלכתי...כואב.
רבש"ע איך ממצאים סברא משונה כעין זו בלי מקור?
מה ששכח אותו רב (ושוב הטענה היא בעצם החידוש ולא על המחדש) את ד' הרמב"ם סוף מעילה.
הרמב"ם שם, בפירוש כולל את מצות הקרבת קרבן במסגרת החוקים שאין טעמן ידוע, והתוקף לקיומם הוא אך משום שכך הוא רצון ה', וזאת בניגוד ל'משפטים' שטעמם גלוי וידוע. כל זה כתוב מפורש ברמב"ם.
כך שלבוא ולאמר -"מכיוון שאין לנו שום טעם ושום הבנה בזה, ואנחנו רחוקים מאד מההבנה של עניין הקרבנות אין שום טעם לקיים בכך את המצווה, וגרוע מכך זה יהיה איוולת מוחלטת לעשות זאת"..
זו אכן איולת מוחלטת לנסות למצוא טעם והבנה, בדבר שהוא חוק..

כתב הרמב"ם (סוף הלכות מעילה):
"ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה ולידע סוף עניינם כפי כוחו, ודבר שלא ימצא לו טעם ולא ידע לו עילה, אל יהי קל בעיניו ולא יהרוס לעלות אל ה' פן יפרוץ בו, ולא תהא מחשבתו בו כמחשבתו בשאר דברי החול.
בוא וראה כמה החמירה תורה במעילה, ומה אם עצים ואבנים ועפר ואפר, כיון שנקרא שם אדון העולם עליהם - בדברים בלבד - נתקדשו, וכל הנוהג בהן מנהג חול מעל בה, ואפילו היה שוגג צריך כפרה, קל וחומר למצוה שחקק לנו הקב"ה שלא יבעט האדם בהן מפני שלא ידע טעמן, ולא יחפה דברים אשר לא כן על השם ולא יחשוב בהן מחשבתו כדברי החול.
הרי נאמר בתורה (ויקרא יט, לז; שם כ, כב): 'ושמרתם את כל חקותי ואת כל משפטי ועשיתם אותם', אמרו חכמים: 'לִתן שמירה ועשייה לחוקים כמשפטים', והעשייה ידועה והיא שיעשה החוקים, והשמירה שיזהר בהן ולא ידמה שהן פחותין מן המשפטים. והמשפטים הן המצוות שטעמן גלוי וטובת עשייתן בעולם הזה ידועה, כגון: איסור גזל ושפיכות דמים וכיבוד אב ואם, והחוקים הן המצוות שאין טעמן ידוע, אמרו חכמים: 'חוקים חקקתי לך ואין לך רשות להרהר בהן', ויצרו של אדם נוקפו בהן ואומות העולם משיבין עליהן, כגון איסור בשר חזיר ובשר בחלב ועגלה ערופה ופרה אדומה ושעיר המשתלח.
וכל הקורבנות כולן מכלל החוקים הן. אמרו חכמים שבשביל עבודת הקרבנות העולם עומד, שבעשיית החוקים והמשפטים זוכין הישרים לחיי העולם הבא, והקדימה תורה ציווי על החוקים, שנאמר (ויקרא יח, ה): 'ושמרתם את חקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם'."

בנוגע לציטוט שהביא אותו רב בשם החזו"א -על אפשרות להקרבת קרבנות "מה רוצים לעשות בית מטבחיים?!"
תמהני על אלה הדנים אם החזון איש אמר או לא.
נניח שאמר, ואפילו נניח שהאמירה היא כפשוטה ולא באה כהוספת נופך וחיזוק לשלול דבר שממילא יש בו בעיות הלכתיות (כבר נמנו ג' בעיות הלכתיות עקריות בהקרבת קרבנות כיום, בהתכתבות של מרן הגרעק"א והחת"ס עם רב אחד) האם מרנא החזון איש שכל שיטתו בהוראת הלכה נסמכת אך עפ"י מקורות בש"ס, ונפשו היתה סולדת להורות על פי שמועה גם המיוחסת ביותר כמו למשל הנהגה הלכתית שיחסו להגר"א (שהיה כרבו המובהק) ומרנא נטה בזה וכמו שכתב באיגרת. כך שאל לנו להסתמך בדברים שיש בהם "עקירת הדת" על סמך דברי החזון איש בלי למצוא מקור בד' הש"ס לכה"פ אצל רבותינו הראשונים, ובעוד הוא, הראשון שהיה משנס מתניו ומתנגד להורות בדרך הזו אף בהלכה "פשוטה" ביותר, אין צריך לאמר בדבר שהוא מיסודי הדת ממש כפשוטו בלי גוזמא.
ממתי עוקרים מצוות על סמך סיפור שמועה?
הגר"ש נדל כמובן לא אמר מעולם שמצוה שאין מבינים את טעמה לא ראוי לקיים, ואדרבה ההיפך הוא הנכון הגמור, הוא אמר שחייבים לקיים כל מצוה גם כשלא מבינים את הטעם וגם כשהטעם לא שייך היום, כי כך ציווה ה'.
כל מה שהוא אמר [וכמה פעמים אפשר לחזור ולהסביר כזה דבר פשוט] זה ביחס לחדש מצוות שאין לנו מסורת עליהם, והתוודענו לקיומם רק ע"י גילוי, בזה אין לנו חיוב לחזור ולקיימם בלא שכך קיבלנו מדורי דורות, באופן שאין אנו מבינים את הטעם. כי עצם החוקים צריכים לקיימם אם יש לנו חיבור על זה מהר סיני או מתורה שבעל פה ממרוצת הדורות ומחכמי הדורות, ועצם הדבר שאנו מקיימים את התורה משום שכך קיבלנו מדור לדור, זה עצמו טעם המצוה. אבל להכניס את עצמנו לחיוב מחודש במצוות שטעמם לא שייך אלינו בפשוטו, ולא קיבלנו אותם מאבותינו, בזה לא התחייבנו.


בר בי רב
משתמש ותיק
הודעות: 391
הצטרף: 07 מאי 2017, 12:08
מיקום: מודיעין עילית
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 57 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קונטרס "משיכיר" על תכלת בציצית

שליחה על ידי בר בי רב » 22 מרץ 2019, 03:25

אאא כתב:
20 פברואר 2018, 03:19
הדרך הנכונה היא לבדוק את כל הסימנים שחז"ל אמרו, ולחפש דג שמתאים לסימנים האלו.
אך לא להיפך ח"ו.
הגישה הזו שלך אמנם לא מופקעת אך גם לא מוכרחת, משום שלא בהכרח חז"ל אמרו את הסימנים בשביל למצוא את החלזון, והוי זכור שאין מי שחי יותר שבעים שנה [כמבואר בפ"ק דע"ז לגבי יום אידם אחת לשבעים וכו' דחזי חזי וכו' עי"ש] וממילא מה הוא הסימן הזה ועולה אחת לשבעים שנה, וכמו כן האם זוהי דרך לאתר דג כשנחפש משהו שגופו דומה וכו' הרי יש עשרות פרשנויות אפשריים בזה בראשונים ובאחרונים בכל סימן, וגם אין כאן מספיק סימנים בשביל לאתר את החלזון.
כך שהדעת נוטה לומר שהסימנים הללו לא נועדו בשביל לזהות את החלזון, אלא שאם נתברר ע"פ הוכחות מהו החלזון צריך לוודא שהוא לא סותר את הסימנים.


שניאור
הודעות: 71
הצטרף: 19 מאי 2019, 17:31
נתן תודה: 60 פעמים
קיבל תודה: 26 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קונטרס "משיכיר" על תכלת בציצית

שליחה על ידי שניאור » 13 יוני 2019, 13:24

יושבי יעבץ כתב:
09 מאי 2018, 21:24
מאידך גיסא - אצלינו קיים יותר הנושא של בירור הלכה עצמאי מתוך המקורות, ואברך יכול להחמיר ע"פ בירור עצמי על חשמל בשבת, וכדו', (מה שלא מצוי כ"כ בציבור החסידי) מפני שדרך הפסק שלנו היא שונה, זה שיש פוסק שהתיר - זה עדיין לא קדוש קדוש, משא"כ אצל הדתיים - אם יש כזה פסק - אפשר לסמוך עליו (בדומה לחסידים).
סתם הוצאת שם רע על החסידים, יש הרבה יותר חסידים שמחמירים בנושאי חשמל בשבת וטלטול במקום עירוב (שהם הרי לא קיבלו את זה מאבותיהם ורבותיהם) מאנשים בחוגים אחרים שמחמירים בדברים שלא מקולבים בחוג שלהם.
ואין כמעט חסידים שרק שמעו פוסק שהתיר וסומכים עליו בלי סיבה מיוחדת כמו בירור הנושא או שהוא רב שלהם או עכ"פ רב גדול ומקובל בכל העולם כהגרש"ז אויערבאך וכד'


יהושע
משתמש ותיק
הודעות: 1032
הצטרף: 07 ספטמבר 2017, 18:07
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 87 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קונטרס "משיכיר" על תכלת בציצית

שליחה על ידי יהושע » 13 יוני 2019, 15:42

בר בי רב כתב:
22 מרץ 2019, 03:25
אאא כתב:
20 פברואר 2018, 03:19
הדרך הנכונה היא לבדוק את כל הסימנים שחז"ל אמרו, ולחפש דג שמתאים לסימנים האלו.
אך לא להיפך ח"ו.

הגישה הזו שלך אמנם לא מופקעת אך גם לא מוכרחת, משום שלא בהכרח חז"ל אמרו את הסימנים בשביל למצוא את החלזון, והוי זכור שאין מי שחי יותר שבעים שנה [כמבואר בפ"ק דע"ז לגבי יום אידם אחת לשבעים וכו' דחזי חזי וכו' עי"ש] וממילא מה הוא הסימן הזה ועולה אחת לשבעים שנה, וכמו כן האם זוהי דרך לאתר דג כשנחפש משהו שגופו דומה וכו' הרי יש עשרות פרשנויות אפשריים בזה בראשונים ובאחרונים בכל סימן, וגם אין כאן מספיק סימנים בשביל לאתר את החלזון.
כך שהדעת נוטה לומר שהסימנים הללו לא נועדו בשביל לזהות את החלזון, אלא שאם נתברר ע"פ הוכחות מהו החלזון צריך לוודא שהוא לא סותר את הסימנים.
אם ישתכח מה זה אתרוג, האם נחשפו ע״י סימני חז״ל שדר על האילן משנה לשנה וטעם עצו ופריו שווה וכדומה, או שנחפש עדויות מההיסטוריה וכדומה?
 


שניאור
הודעות: 71
הצטרף: 19 מאי 2019, 17:31
נתן תודה: 60 פעמים
קיבל תודה: 26 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קונטרס "משיכיר" על תכלת בציצית

שליחה על ידי שניאור » 14 יוני 2019, 09:57

יהושע כתב:
13 יוני 2019, 15:42
אם ישתכח מה זה אתרוג, האם נחשפו ע״י סימני חז״ל שדר על האילן משנה לשנה וטעם עצו ופריו שווה וכדומה, או שנחפש עדויות מההיסטוריה וכדומה?
ברור שנחפש ע"פ סימני חז"ל, ואם יהיה לנו ספק על כמה פירות שכולם שווים לענין סימני חז"ל נבדוק בהיסטוריה איזה פרי יהודים לקחו ולא נבדוק לאיזה פרי קראו ההיסטוריונים הנכרים אתרוג...


בר בי רב
משתמש ותיק
הודעות: 391
הצטרף: 07 מאי 2017, 12:08
מיקום: מודיעין עילית
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 57 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קונטרס "משיכיר" על תכלת בציצית

שליחה על ידי בר בי רב » 14 יוני 2019, 10:46

נצטרך לבדוק איזה פרי היה נקרא אתרוג במקומם של חז"ל.
מאי נפק"מ אם יתברר מהיסטוריונים יהודים או נכריים, הרי קי"ל דמסיח לפי תומו נאמן.
והרי אתה מסתמא סומך ע"ז גם בפיקוח נפש, כשאתה סומך על כל מיני מדענים גויים שחידשו כל מיני תרופות ומכניס אותם לפה שלך. וגם מבקש מהם לנתח אותך או את משפחתך.


יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 986
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 306 פעמים
קיבל תודה: 205 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קונטרס "משיכיר" על תכלת בציצית

שליחה על ידי יהודה1 » 14 יוני 2019, 11:20

בר בי רב כתב:
14 יוני 2019, 10:46
נצטרך לבדוק איזה פרי היה נקרא אתרוג במקומם של חז"ל.
מאי נפק"מ אם יתברר מהיסטוריונים יהודים או נכריים, הרי קי"ל דמסיח לפי תומו נאמן.
והרי אתה מסתמא סומך ע"ז גם בפיקוח נפש, כשאתה סומך על כל מיני מדענים גויים שחידשו כל מיני תרופות ומכניס אותם לפה שלך. וגם מבקש מהם לנתח אותך או את משפחתך.
לא דמי. שהרי שם יש חזקה דלא מרע אומנותיה, ורופא שברשלנות יומת חולה עתיד לתת את הדין בערכאותיהם, כמו כן בתלת זמני הוי חזקה ואם שלושה אנשים נרפאו על ידי זה כבר יש לסמוך כמו קמיע שהוא מן המומחה.
לאפוקי סימנים הנסמכים על עדויות של חוקרים גויים שאף במסל"ת הגמרא אומרת שאין להקשות מהם כלום כי "פיהם דיבר שוא" ואין כאן גם מרע אומנותיה כי הם עושים על פי המקובל אצלם. לא נדרש לבדוק את ראיותיהם בבית המדרש?


בר בי רב
משתמש ותיק
הודעות: 391
הצטרף: 07 מאי 2017, 12:08
מיקום: מודיעין עילית
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 57 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קונטרס "משיכיר" על תכלת בציצית

שליחה על ידי בר בי רב » 14 יוני 2019, 11:21

יש הרבה מחקרים של מדענים שלא עשו אותם מחמת אומנותם, וגם עליהם אתה וכולנו סומכים בכל הענינים.


עט ברזל
הודעות: 11
הצטרף: 15 יוני 2019, 23:20
קיבל תודה: 1 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קונטרס "משיכיר" על תכלת בציצית

שליחה על ידי עט ברזל » 16 יוני 2019, 01:45

יהושע כתב:
26 יולי 2018, 01:20
בנציון כתב:
שאר לעמו כתב: בבית הסברתי את דבריו שכמו שתפילה ללא כוונה כגוף ללא נשמה - כלומר מת, נבלה.
ה"נ מצוות ללא כוונה, אף למ"ד א"צ כוונה (שלא מעכב הכוונה) ודאי היא כמו מת, נבלה.
אלא שאעפ"כ מה שמחויבים אנו עושים אף כמת, כי זה המסורת, ומתוך שלא לשמה בא לשמה וכיו"ב. וזה רצון ה'.
אבל אנחנו לא מחדשים דברים שבדלותינו אין לנו מוח לקלוט אותם. ואדרבא, אם זה היה בא מכך שגדולי הדור מסכימים עם זה, אז זה הקשר שלנו למצווה ולבורא, וזה חיוב גמור מדאו', אבל כל זמן שלא כך, אז אין זה רצון ה'. אנחנו חיים על פי קבלה מראשי האומה.

אסביר מה ההבדל בין לתפוש את דבריו בשטחיות לבין לתפוס אותם לעמקותם:
לפני כמה שנים היה יהודי נכבד בבני בבני ברק שעורר סערה כאשר לחוג שומעיו היה מטיף שא"צ בקיום המצוות באופן מעשי וכי זה רק במחשבה, ולכן למשל חדלו להניח תפילין וכיו"ב.. עד שההוא ברח לחו"ל.

לא על דרך זו דבר הגר"ש נדל, חלילה. אדרבא, אנחנו חייבים, אבל בקשר שלנו לקיום מצוות הוא דרך הסנהדרין, ודרך חכמי האומה שבכל דור.
ולא באופן של חידושים. כי כשזה כבר נעלם, ואיננו שייכים למצווה, וכך גלגלו מן השמים.
שים לב מה אתה אומר, אנחנו חייבים לקיים את המצוות בגלל שזה המסורת??????????
לא בגלל שזה כתוב בתורה???
זאת אומרת זה שזה כתוב בתורה זה לא מחייב, ואם אין לי את ה"ההרגשים", אני לא חייב לקיים, אבל אם זה המסורת, המסורת מחייבת.
והכתוב צווח ואומר: אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָֽנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַֽעֲשׂוֹת לֹֽא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּֽנּוּ
אני מתפלא שבכלל דנים על דברים כאלו בפורום הנכבד הזה.
ואם תלמיד חכם אומר מילתא דתמיהה לא חייבים להחזיק בקרנות המזבח לקיים את דבריו.
כל זה בשאר מצוות, בעניין התכלת אפשר ומותר להגיד כל שטות וכל חידוש היקר שלפי זה ניפטר מלהתנהג שונה מרבותינו ואבותינו וקהילתינו ולא נצטרך להתלבש כמו ציונים בכחול לבן.

ולכן אין סוף שטויות שאנשים מוכנים להגיד בשביל להיפטר מתכלת כגון
שצריך מסורת ולא מספיק אומדנות וסימנים, למה? כובע.

שגם אם דעת רוב הרבנים שביררו את הנושא סוברים שזה התכלת, דעת כמה רבנים יותר גדולים שלא בררו את הנושא יותר מכריע.

אע"פ שהכלל הוא ששגגת תלמוד עולה זדון, במצוות תכלת זה שונה ומותר לסגור את העניים ולהישאר בספק ולא לברר את הנושא וכך להיפטר מהמצווה.

שמצווה שנשכח כמה דורות צריך להחזיר דווקא ע"י בעל רוה"ק.

שכל דבר רחוק שאפשר לומר שאולי זה לא התכלת אפשר לומר ואז אין אפילו דין של ספיקא דאורייתא לחומרא.

שכיון שיש חשש שע"י זה יבואו לעשות חדשות מותר לעקור דבר מן התורה בשביל ואל תעשה.

כיון שכתוב שנגנז אי אפשר שאנחנו נמצא את זה ע"י חקירה באינטרנט

כהנה וכהנה סברות שונות ומשונות שלא יאומן שנאמרו ע"י ת"ח
הר"מ בפירוש המשניות במנחות כותב דהתכלת נגנז,משום דלא ידעו איך לצבוע,
 


יהושע
משתמש ותיק
הודעות: 1032
הצטרף: 07 ספטמבר 2017, 18:07
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 87 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קונטרס "משיכיר" על תכלת בציצית

שליחה על ידי יהושע » 16 יוני 2019, 15:21

שניאור כתב:
14 יוני 2019, 09:57
יהושע כתב:
13 יוני 2019, 15:42
אם ישתכח מה זה אתרוג, האם נחשפו ע״י סימני חז״ל שדר על האילן משנה לשנה וטעם עצו ופריו שווה וכדומה, או שנחפש עדויות מההיסטוריה וכדומה?
ברור שנחפש ע"פ סימני חז"ל, ואם יהיה לנו ספק על כמה פירות שכולם שווים לענין סימני חז"ל נבדוק בהיסטוריה איזה פרי יהודים לקחו ולא נבדוק לאיזה פרי קראו ההיסטוריונים הנכרים אתרוג...
ע״פ סימני  חז״ל לעולם לא נמצא, כי גם אתרוג אין טעם עצו ופריו שווה כפשוטו, ולא נסמוך מה נקרא אתרוג אצל הגויים אבל כן נצרף את זה לעוד ראיות בהיסטוריה שיהודים השתמשו בזה למצווה 
 


יהושע
משתמש ותיק
הודעות: 1032
הצטרף: 07 ספטמבר 2017, 18:07
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 87 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קונטרס "משיכיר" על תכלת בציצית

שליחה על ידי יהושע » 16 יוני 2019, 15:31

יהודה1 כתב:
14 יוני 2019, 11:20
בר בי רב כתב:
14 יוני 2019, 10:46
נצטרך לבדוק איזה פרי היה נקרא אתרוג במקומם של חז"ל.
מאי נפק"מ אם יתברר מהיסטוריונים יהודים או נכריים, הרי קי"ל דמסיח לפי תומו נאמן.
והרי אתה מסתמא סומך ע"ז גם בפיקוח נפש, כשאתה סומך על כל מיני מדענים גויים שחידשו כל מיני תרופות ומכניס אותם לפה שלך. וגם מבקש מהם לנתח אותך או את משפחתך.
לא דמי. שהרי שם יש חזקה דלא מרע אומנותיה, ורופא שברשלנות יומת חולה עתיד לתת את הדין בערכאותיהם, כמו כן בתלת זמני הוי חזקה ואם שלושה אנשים נרפאו על ידי זה כבר יש לסמוך כמו קמיע שהוא מן המומחה.
לאפוקי סימנים הנסמכים על עדויות של חוקרים גויים שאף במסל"ת הגמרא אומרת שאין להקשות מהם כלום כי "פיהם דיבר שוא" ואין כאן גם מרע אומנותיה כי הם עושים על פי המקובל אצלם. לא נדרש לבדוק את ראיותיהם בבית המדרש?
במקום שאין נגיעה סומכים על גויים, ובפרט דבר שנתמך מכל המדענים. 

אבל באמת לא צריך לכל זה, שאם רק מסכימים שאין סתירה מחז"ל לארגמון, וכל הקושיות יש לתרץ בלי דוחק, אז יש לנו סימנים מספיקים לארגמון בלי להיזקק לעדות הגויים, שהרי יש לנו פה חילזון ימי שיש בו צבען כחול שמקומו בין צור לחיפה ובאיי אלישא, והוא צבע עמיד בצמר ולא בפשתן, כל זה הם סימנים מובהקים ובדאורייתא לחומרא בוודאי הולכים אחר סימנים אפילו שאינם מובהקים. 

וגם בלי זה הרי כתוב בירושלמי לפי כמה מפרשים שלא צריך דווקא חילזון רק שיהיה מן החי, ובתוספתא מבואר שרק אם אינו מן החילזון זה פסול. 
 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח