ברכת האילנות על עציץ נקוב


פותח הנושא
חניכי הישיבות
משתמש ותיק
הודעות: 333
הצטרף: 02 אפריל 2020, 17:10
נתן תודה: 141 פעמים
קיבל תודה: 48 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

ברכת האילנות על עציץ נקוב

שליחה על ידי חניכי הישיבות » 20 אפריל 2020, 17:14

בעיריית ביתר עילית הציבו עציצים נקובים עם פריחה לצורך ברכת האילנות 
ויש לדון אם אפשר לברך על זה מצד שיש לו סיכוי פחות לקיום מאשר כשזה באדמה
2020-04-20 (1).jpg
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 2726
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 181 פעמים
קיבל תודה: 741 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ברכת האילנות על עציץ נקוב

שליחה על ידי נדיב לב » 20 אפריל 2020, 17:21

מה שלא יהיה זה קצת משונה [מתאים לדור האינסטנט..] בגמרא הלא נכתב האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי וכו', ובעירית ביתר לקחו צעד קדימה, ו"הנפיק" הוא יותר של האילן מאשר יציאת האדם לשדה.

כמו כן מה שזכור לי, שעל סמך הגמרא הנ"ל כתבו האחרונים שאין ענין מעיקר הדין לחזר אחרי אילן שהניץ פרחיו, אלא כשנפיק ורואה אז מברך.


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 2726
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 181 פעמים
קיבל תודה: 741 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ברכת האילנות על עציץ נקוב

שליחה על ידי נדיב לב » 20 אפריל 2020, 17:26

בעצם שאלתך מצאתי באתר דרשו. י"א שפשוט שיכול לברך ברכת האילנות בין על עציץ נקוב בין על עציץ שאינו נקוב (הערת הגר"ח קניבסקי על ספר מעשה חמד) והוא עצה לזקן וחולה שאינם יכולים לצאת (הגר"נ קרליץ) [ועי' בנשמת אדם סי' קנא שדן גבי ד' מינים, ובכלל קנא דן גבי בורא פרי העץ. ובביכורי יעקב תקנא ל כ' דיד"ח בד' מינים. וכ"כ בקרן אורה במנחות גבי ד' מינים וגבי בורא פרי העץ. וכ"ה בשו"ת מהרי"ל דיסקין סי' כז] וראה שבט הלוי ח"א סי' רה בהערות לסי' רד, ושו"ת ציץ אליעזר ח"ט סי' יב. [ושלא כחיי אדם כלל נא סעי' יז].


יהודי
משתמש ותיק
הודעות: 3662
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 515 פעמים
קיבל תודה: 769 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ברכת האילנות על עציץ נקוב

שליחה על ידי יהודי » 20 אפריל 2020, 17:27

לכאו' בסברא אין טעם שלא יכול לברך, הרי זהו קרקע לכל דיני התורה. וכן מטו משמיה דהגרח"ק ועוד מחכמי הזמן. ובספר הנפלא מעשה חמד (על ברכת האילנות, עמ' קה) נסתפק אף לגבי עציץ שאינו נקוב. והביא מהגר"מ שטרנבוך שהסתפק בזה מכיון שלא נטעו אדעתא דפרי.


67890
הודעות: 76
הצטרף: 19 אפריל 2020, 09:28
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ברכת האילנות על עציץ נקוב

שליחה על ידי 67890 » 23 אפריל 2020, 11:43

חניכי הישיבות כתב:
20 אפריל 2020, 17:14
בעיריית ביתר עילית הציבו עציצים נקובים עם פריחה לצורך ברכת האילנות 
ויש לדון אם אפשר לברך על זה מצד שיש לו סיכוי פחות לקיום מאשר כשזה באדמה
2020-04-20 (1).jpg
קיבלתי.

עם פתיחת עונת הקורונה, הוציא הרב הראשי פסק שאין לנשק מזוזה. בתקשורת הגדירו את הפסק כ"נועז" וכולנו חייכנו בסלחנות מהולה בלעג. מאז הפכנו ליותר ויותר נלעגים ופתאטים.

היום פורסם בעיתונות על מיזם מפואר של רכב המוביל כמה אילנות, לזכות את ישראל בברכת האילנות. ואם לליצים יליץ: כידוע סגולת מאה ברכות לעצירת המגיפה, וגם אני מבני אברהם יצחק ויעקב, וגם לי יש פסק קורנה, ובכן יביאו משאית ועליה יציגו בכלובים נפרדים, כושי, גיחור, לווקן וקיפח, ננס, דרקונה ופתוי הראש, כיבון, לפתן, ומקבן. ולהבדיל בין חיים לחיים, בכלובים אחרים יניחו פיל, קוף וקיפוף. וכל הרואה אומר ברקאי ומברך על כל אחד לעצמו משנה הבריות, שהרי גופין מחלקים (וצ"ב אם שייך כאן רואים אלו את אלו לצרפם לאחד). והרי לנו ברכות בחשבון.

אחרי פסקי היזכור ביחיד (שמא לא יכנסו לתוך הבית אותם שיש להם אב ואם רח"ל!), מכירת חמץ דיגיטלית ועוד, התבשרנו על פסק דין נועז נוסף: מותר לשמוע מוזיקה שקטה ! לתומי חשבתי שפסק נועז כזה היה צריך לצרף אליו, את ר' משולם איגרא ור' סנדר מרגליות. באמריקה אמרו על מורה אחד המטיף לביטול מציצה בפה, שאם היה יודע שמציצה בפה אין בה שום קדושה (לדעתם), לא היה ממהר לבטלה...

הקיצור לא נולדנו היום, ומי שהוא דכא רוח ועגום נפש יכול לשמוע כל מוזיקה, ומי שאין לו רייבאייזע"ן שיאכל חסה (או שורש של חריי"ן כמנהג החוו"ד). וחסלת על הפסקים המגוכחים, המרצים והחנפניים. "מפני שהתורה חוגרת שק, ועומדת לפני הקדוש ברוך הוא, ואומרת לפניו: רבונו של עולם! עשאוני בניך ככנור שמנגנין בו לצים...".  והנה למחר חודש, ואחר ג' ימים או ז' מן המולד, למר כדאית ליה, מקבלים ישראל פני אביהם שבשמים. ומה יעשו שוכני בתי חומר שאין הלבנה נראית מחלון ביתם או מחצירם? הוגעתי מוחי למצוא פתרון ברוח הפסקים הנועזים, בסוד מחדש חדשים, אבל נזכרתי שכבר קדמוני חכמי חעלם, שבדקו ומצאו שהלבנה דרכה להסתתר במקום כינוס של מים, דליים וחביות. ובכן יביאו משאית ועליה גיגית גדולה ובה מים של שבת, וחפרה הלבנה בתוכה. ויקוים בנו וְהָיָ֤ה אוֹר־הַלְּבָנָה֙ כְּא֣וֹר הַֽחַמָּ֔ה וְא֤וֹר הַֽחַמָּה֙ יִהְיֶ֣ה שִׁבְעָתַ֔יִם כְּא֖וֹר שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים בְּי֗וֹם חֲבֹ֤שׁ יְקֹוָק֙ אֶת־שֶׁ֣בֶר עַמּ֔וֹ וּמַ֥חַץ מַכָּת֖וֹ יִרְפָּֽא. על שירת טובים מאורות, אם משוררים אותה גם ביחיד, ומה דין הרקידה, על כל אלה ועוד תבוא הודעה נפרדת.השכן שלי נולד לו בן זכר, והברי"מ יתקיים מחר אי"ה
רצה לערוך מסיבת וואך נאכט כנהוג, יעצתי לו [מה שלמדתי מפתרון האילן על הרכב לברכת אילנות], לשים עריסת התינוק על רכב גדול, וירכיבהו ברחוב העיר, וקראו לפניו, מזל טוב, תזכה לגדלו לתורה ולחופה ולמעש"ט.., ויזרקו ממתקים מן הרכב לעבר המברכים...

 


פלוני אלמוני
הודעות: 23
הצטרף: 25 מרץ 2020, 22:02
נתן תודה: 47 פעמים
קיבל תודה: 6 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ברכת האילנות על עציץ נקוב

שליחה על ידי פלוני אלמוני » 23 אפריל 2020, 11:59

67890 כתב:
23 אפריל 2020, 11:43
חניכי הישיבות כתב:
20 אפריל 2020, 17:14
בעיריית ביתר עילית הציבו עציצים נקובים עם פריחה לצורך ברכת האילנות 
ויש לדון אם אפשר לברך על זה מצד שיש לו סיכוי פחות לקיום מאשר כשזה באדמה
2020-04-20 (1).jpg
קיבלתי.

עם פתיחת עונת הקורונה, הוציא הרב הראשי פסק שאין לנשק מזוזה. בתקשורת הגדירו את הפסק כ"נועז" וכולנו חייכנו בסלחנות מהולה בלעג. מאז הפכנו ליותר ויותר נלעגים ופתאטים.

היום פורסם בעיתונות על מיזם מפואר של רכב המוביל כמה אילנות, לזכות את ישראל בברכת האילנות. ואם לליצים יליץ: כידוע סגולת מאה ברכות לעצירת המגיפה, וגם אני מבני אברהם יצחק ויעקב, וגם לי יש פסק קורנה, ובכן יביאו משאית ועליה יציגו בכלובים נפרדים, כושי, גיחור, לווקן וקיפח, ננס, דרקונה ופתוי הראש, כיבון, לפתן, ומקבן. ולהבדיל בין חיים לחיים, בכלובים אחרים יניחו פיל, קוף וקיפוף. וכל הרואה אומר ברקאי ומברך על כל אחד לעצמו משנה הבריות, שהרי גופין מחלקים (וצ"ב אם שייך כאן רואים אלו את אלו לצרפם לאחד). והרי לנו ברכות בחשבון.

אחרי פסקי היזכור ביחיד (שמא לא יכנסו לתוך הבית אותם שיש להם אב ואם רח"ל!), מכירת חמץ דיגיטלית ועוד, התבשרנו על פסק דין נועז נוסף: מותר לשמוע מוזיקה שקטה ! לתומי חשבתי שפסק נועז כזה היה צריך לצרף אליו, את ר' משולם איגרא ור' סנדר מרגליות. באמריקה אמרו על מורה אחד המטיף לביטול מציצה בפה, שאם היה יודע שמציצה בפה אין בה שום קדושה (לדעתם), לא היה ממהר לבטלה...

הקיצור לא נולדנו היום, ומי שהוא דכא רוח ועגום נפש יכול לשמוע כל מוזיקה, ומי שאין לו רייבאייזע"ן שיאכל חסה (או שורש של חריי"ן כמנהג החוו"ד). וחסלת על הפסקים המגוכחים, המרצים והחנפניים. "מפני שהתורה חוגרת שק, ועומדת לפני הקדוש ברוך הוא, ואומרת לפניו: רבונו של עולם! עשאוני בניך ככנור שמנגנין בו לצים...".  והנה למחר חודש, ואחר ג' ימים או ז' מן המולד, למר כדאית ליה, מקבלים ישראל פני אביהם שבשמים. ומה יעשו שוכני בתי חומר שאין הלבנה נראית מחלון ביתם או מחצירם? הוגעתי מוחי למצוא פתרון ברוח הפסקים הנועזים, בסוד מחדש חדשים, אבל נזכרתי שכבר קדמוני חכמי חעלם, שבדקו ומצאו שהלבנה דרכה להסתתר במקום כינוס של מים, דליים וחביות. ובכן יביאו משאית ועליה גיגית גדולה ובה מים של שבת, וחפרה הלבנה בתוכה. ויקוים בנו וְהָיָ֤ה אוֹר־הַלְּבָנָה֙ כְּא֣וֹר הַֽחַמָּ֔ה וְא֤וֹר הַֽחַמָּה֙ יִהְיֶ֣ה שִׁבְעָתַ֔יִם כְּא֖וֹר שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים בְּי֗וֹם חֲבֹ֤שׁ יְקֹוָק֙ אֶת־שֶׁ֣בֶר עַמּ֔וֹ וּמַ֥חַץ מַכָּת֖וֹ יִרְפָּֽא. על שירת טובים מאורות, אם משוררים אותה גם ביחיד, ומה דין הרקידה, על כל אלה ועוד תבוא הודעה נפרדת.השכן שלי נולד לו בן זכר, והברי"מ יתקיים מחר אי"ה
רצה לערוך מסיבת וואך נאכט כנהוג, יעצתי לו [מה שלמדתי מפתרון האילן על הרכב לברכת אילנות], לשים עריסת התינוק על רכב גדול, וירכיבהו ברחוב העיר, וקראו לפניו, מזל טוב, תזכה לגדלו לתורה ולחופה ולמעש"ט.., ויזרקו ממתקים מן הרכב לעבר המברכים...



טוב בעיקר חוץ מגיחוך שמעלה חיוך אין כאן טענה לגופו של עניין.
גם שעון שבת לדבריך יחשב כהדלקה בשבת.
כמו"כ לגבי מוזיקה בספירת העומר עיין בפורום זה באחד האשכולות את הדו"ד וראה שאינו כ"כ פשוט לאיסור.


וחי בהם
משתמש ותיק
הודעות: 485
הצטרף: 13 נובמבר 2019, 23:07
נתן תודה: 88 פעמים
קיבל תודה: 159 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ברכת האילנות על עציץ נקוב

שליחה על ידי וחי בהם » 21 מאי 2020, 11:21

ראיתי כעת פסק של רבי בן ציון וואזנר שליט"א שכל מי שבירך ברכת האילנות על המשאיות הנ"ל, עליו לברך שוב [בחודש אייר] בשם ומלכות.
הוא כותב לזה כמה נימוקים, אבל נראה שהנימוק העיקרי שלו הוא כי לדעתו לשון הגמרא והפוסקים 'היוצא בימי ניסן' הוא בדווקא ואי אפשר לברך ברכה זו מבלי לצאת.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “הלכה ומנהג”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: Google [Bot] | 1 אורח