תחנון שחוזר אלינו-תלוי למי

חניכי הישיבות

משתמש ותיק
צריך להשים לב שהרבה מהמנינים ממחר שחוזרים לאמר תחנון לא יכולים לאמר 
כיון שאם אין ס"ת או לא רואים את הס"ת ואין ארון של ספרים או אפי' מדף של ספרים 
לכו"ע רק אומרים את המזמור ולא נופלים על פניהם כלל וכלל!!
אם יש חלק מהדברים זה כבר נכנס לשיטות ומח' 
 

HaimL

משתמש ותיק
חניכי הישיבות אמר:
צריך להשים לב שהרבה מהמנינים ממחר שחוזרים לאמר תחנון לא יכולים לאמר 
כיון שאם אין ס"ת או לא רואים את הס"ת ואין ארון של ספרים או אפי' מדף של ספרים 
לכו"ע רק אומרים את המזמור ולא נופלים על פניהם כלל וכלל!!
אם יש חלק מהדברים זה כבר נכנס לשיטות ומח' 
וידוי אפשר לומר ביחיד, י"ג מידות רק בציבור, ולא תליא בארוה"ק. ורק נפ"א אין עושים במקום שאין בו ארוה"ק.
 
 

אחד הבנים

משתמש ותיק
עמיקא וטמירא אמר:
אולי חצרות שאנו מתפללים גרע מחצר בהכנ"ס שאין אומרים תחנון כלל
הסיבה והנידון בחצר ביהכנ"ס הוא מה שפתוח וסמוך לב"ה, ולכן חצרות שלנו אם אין ביהכנ"ס ודאי גרע.
 
 

חניכי הישיבות

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
חניכי הישיבות אמר:
צריך להשים לב שהרבה מהמנינים ממחר שחוזרים לאמר תחנון לא יכולים לאמר 
כיון שאם אין ס"ת או לא רואים את הס"ת ואין ארון של ספרים או אפי' מדף של ספרים 
לכו"ע רק אומרים את המזמור ולא נופלים על פניהם כלל וכלל!!
אם יש חלק מהדברים זה כבר נכנס לשיטות ומח' 
וידוי אפשר לומר ביחיד, י"ג מידות רק בציבור, ולא תליא בארוה"ק. ורק נפ"א אין עושים במקום שאין בו ארוה"ק.


יג' מידות אפשר בניגון של טעמי התורה ולא רק בציבור 
וכמובן דיברתי רק על הנפילת אפיים שזה המייצג את המושג תחנון
ואין זה תליא רק בארוה"ק וכמו שמפורש בקובץ שהבאתי מהגרשז"א והקה"י שמספיק ספרים
ופחזמע"ד
 
 

חניכי הישיבות

משתמש ותיק
פותח הנושא
אין מצב לא לאמר את המזמור כלל זה אפשר לאמר גם בלילה
ועיקר ענין תחנון הוא ע"י נפילת אפיים וזה בהרבה מהמנינים מחר לא יהיה
מי שיראת ה' בלבבו יחזר ממחר להתפלל בצורה שיוכל ליפול על פניו
 

עמיקא וטמירא

משתמש ותיק
חניכי הישיבות אמר:
אין מצב לא לאמר את המזמור כלל זה אפשר לאמר גם בלילה
ועיקר ענין תחנון הוא ע"י נפילת אפיים וזה בהרבה מהמנינים מחר לא יהיה
מי שיראת ה' בלבבו יחזר ממחר להתפלל בצורה שיוכל ליפול על פניו
אמת!
אולם אפשר לומר גם למנצח על אילת השחר 
אם אין זה מקום שמדינא אין לומר תחנון מה יש בלומר המזמור
 

אחד הבנים

משתמש ותיק
חניכי הישיבות אמר:
ועיקר ענין תחנון הוא ע"י נפילת אפיים
יש לך סימוכין לזה?
בפשטות העיקר הוא אמירת המזמור, ויש ענין נוסף של נפיל"א שכשיש ארון ה' נופלים לפניו כמוש"כ המשנ"ב דמצאנו נפילה לפני ארון ה'.
אם יש לך מקור או סברא אשמח.
 

אמונה ובטחון

משתמש ותיק
יש להעיר : כשמעלים כאן פסקים מוחלטים יש להתייחס לכל המנהגים
ובנדון דידן ראוי לציין שלמנהג בני ספרד אומרים תחנון אפי' שאין ס"ת
 

חניכי הישיבות

משתמש ותיק
פותח הנושא
אמונה ובטחון אמר:
יש להעיר : כשמעלים כאן פסקים מוחלטים יש להתייחס לכל המנהגים
ובנדון דידן ראוי לציין שלמנהג בני ספרד אומרים תחנון אפי' שאין ס"ת
מובא בקובץ שצירפתי גם את מנהג אנשי ירושלים שלאמר תחנון בכל מקרה 
כך שיש כאן גם את השיטה הזו
אך בקרב בני אשכנז לא נתקבל כלל וכלל לאמר בכה"ג
 
 

מחשבות

משתמש ותיק
למנהג הספרדים לא נופלים אפיים גם כשיש ס"ת
כך שאין שום חילוק ביניהם לאשכנזים בשאלה זו.
 

מחשבות

משתמש ותיק
חניכי הישיבות אמר:
מספר לוח ההלכות והמנהגים שיצא מיוחד לימי הקורונה
מצורף הסיכום שלו בענין הזה
לכידה.JPG

בקובץ שהבאת פוסק לומר נפילת אפיים
ע"פ ארחות רבינו והליכות שלמה
שני ספרים לא מוסמכים שלא ראוי לקבוע הלכה על פיהם
וגם אם היו עדויות מהימנות על כך שזו דעתם
עדיין צע"ג אם לפסוק כמותם כנגד פשטות המ"ב והפוסקים.
 

חניכי הישיבות

משתמש ותיק
פותח הנושא
אחד הבנים אמר:
חניכי הישיבות אמר:
ועיקר ענין תחנון הוא ע"י נפילת אפיים
יש לך סימוכין לזה?
בפשטות העיקר הוא אמירת המזמור, ויש ענין נוסף של נפיל"א שכשיש ארון ה' נופלים לפניו כמוש"כ המשנ"ב דמצאנו נפילה לפני ארון ה'.
אם יש לך מקור או סברא אשמח.


כוונתי שעיקר ההלכה כאן אם לאמר או לא זה לא על המזמור אלא על הנפילה שבזה 
דבלא נפילה בלאו הכי אומר כמזמור וכמש"כ הכף החיים לאמר מזמור זה כיון שהוא מסדר התפילה
ובפמ"ג כתב שאף יכול לאומרו בעמידה
 

חניכי הישיבות

משתמש ותיק
פותח הנושא
עמיקא וטמירא אמר:
חניכי הישיבות אמר:
אין מצב לא לאמר את המזמור כלל זה אפשר לאמר גם בלילה
ועיקר ענין תחנון הוא ע"י נפילת אפיים וזה בהרבה מהמנינים מחר לא יהיה
מי שיראת ה' בלבבו יחזר ממחר להתפלל בצורה שיוכל ליפול על פניו
אמת!
אולם אפשר לומר גם למנצח על אילת השחר 
אם אין זה מקום שמדינא אין לומר תחנון מה יש בלומר המזמור
עיין בזה את כה"ח שהבאתי קודם
 
 

חניכי הישיבות

משתמש ותיק
פותח הנושא
מחשבות אמר:
חניכי הישיבות אמר:
מספר לוח ההלכות והמנהגים שיצא מיוחד לימי הקורונה
מצורף הסיכום שלו בענין הזה
לכידה.JPG

בקובץ שהבאת פוסק לומר נפילת אפיים
ע"פ ארחות רבינו והליכות שלמה
שני ספרים לא מוסמכים שלא ראוי לקבוע הלכה על פיהם
וגם אם היו עדויות מהימנות על כך שזו דעתם
עדיין צע"ג אם לפסוק כמותם כנגד פשטות המ"ב והפוסקים.

יש גם בסידור האר"י [לר' שבתי מרשקוב] וכ"ה בברכ"י "ויפול אע"פ שאין שם ס"ת שם אך לא יעשה זה אלא מי שהוא מוחזק בחסידות ובהנהגת קבלה" וכ"ה ע"פ הקבלה ובנימורי או"ח פסק דעביד כמר עביד
בספר ארץ ישראל [להגרי"מ טוקצינסקי סי' א' ס"ט] מפורש על מנהג ירושלים אך יש שאומרים שזה דווקא בעיר ירושלים עיי"ש הטעם ויש לזה סימוכין מסברא דדוקא ירושלים אבל יש שאמרו שזה ל"ד עיין אגרו"מ וקצות השולחן להגר"ח נאה וכן בתשובות והנהגות וכו' 
זה מספיק!!!
 

חניכי הישיבות

משתמש ותיק
פותח הנושא
העולם החרדי אמר:
למעשה המתפלל ביחידות מחר בביתו אומר תחנון או לא?

איני פוסק 
את המזמור אומר ודאי השאלה אם יכול ליפול על פניו?
עדיף להתפלל בחדר שיש מדף של ספרים קבוע וכך יכול ליפול על פני בקל!!
 

ביאור הדבר

משתמש ותיק
חניכי הישיבות אמר:
העולם החרדי אמר:
למעשה המתפלל ביחידות מחר בביתו אומר תחנון או לא?

איני פוסק 
את המזמור אומר ודאי השאלה אם יכול ליפול על פניו?
עדיף להתפלל בחדר שיש מדף של ספרים קבוע וכך יכול ליפול על פני בקל!!
מהכ"ת?
 
 

חניכי הישיבות

משתמש ותיק
פותח הנושא
העולם החרדי אמר:
חניכי הישיבות אמר:
העולם החרדי אמר:
למעשה המתפלל ביחידות מחר בביתו אומר תחנון או לא?

איני פוסק 
את המזמור אומר ודאי השאלה אם יכול ליפול על פניו?
עדיף להתפלל בחדר שיש מדף של ספרים קבוע וכך יכול ליפול על פני בקל!!
מהכ"ת?
קראת עד עכשיו את הכל עד לכאן?
 
 

אחד הבנים

משתמש ותיק
חניכי הישיבות אמר:
אחד הבנים אמר:
חניכי הישיבות אמר:
ועיקר ענין תחנון הוא ע"י נפילת אפיים
יש לך סימוכין לזה?
בפשטות העיקר הוא אמירת המזמור, ויש ענין נוסף של נפיל"א שכשיש ארון ה' נופלים לפניו כמוש"כ המשנ"ב דמצאנו נפילה לפני ארון ה'.
אם יש לך מקור או סברא אשמח.


כוונתי שעיקר ההלכה כאן אם לאמר או לא זה לא על המזמור אלא על הנפילה שבזה 
דבלא נפילה בלאו הכי אומר כמזמור וכמש"כ הכף החיים לאמר מזמור זה כיון שהוא מסדר התפילה
ובפמ"ג כתב שאף יכול לאומרו בעמידה
אם זו כוונתך אכן פשיטא. לגבי הפמ"ג, זה מענין, האם הובא במשנ"ב, והיכן?
 
 

HaimL

משתמש ותיק
חניכי הישיבות אמר:
HaimL אמר:
חניכי הישיבות אמר:
צריך להשים לב שהרבה מהמנינים ממחר שחוזרים לאמר תחנון לא יכולים לאמר 
כיון שאם אין ס"ת או לא רואים את הס"ת ואין ארון של ספרים או אפי' מדף של ספרים 
לכו"ע רק אומרים את המזמור ולא נופלים על פניהם כלל וכלל!!
אם יש חלק מהדברים זה כבר נכנס לשיטות ומח' 
וידוי אפשר לומר ביחיד, י"ג מידות רק בציבור, ולא תליא בארוה"ק. ורק נפ"א אין עושים במקום שאין בו ארוה"ק.


יג' מידות אפשר בניגון של טעמי התורה ולא רק בציבור 
וכמובן דיברתי רק על הנפילת אפיים שזה המייצג את המושג תחנון
ואין זה תליא רק בארוה"ק וכמו שמפורש בקובץ שהבאתי מהגרשז"א והקה"י שמספיק ספרים
ופחזמע"ד
כן, אבל י"ג מידות בניגון, שלא בציבור, זה סתם נחת רוח ואין בזה תועלת (שהרי מפורש בחז"ל עה"פ ויעבור השם על פניו ויקרא וגו' מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור וכו', משמע שאין ממש באמירת י"ג מידות שלא בציבור).


 
 

ביאור הדבר

משתמש ותיק
העולם החרדי אמר:
חניכי הישיבות אמר:
העולם החרדי אמר:
למעשה המתפלל ביחידות מחר בביתו אומר תחנון או לא?

איני פוסק 
את המזמור אומר ודאי השאלה אם יכול ליפול על פניו?
עדיף להתפלל בחדר שיש מדף של ספרים קבוע וכך יכול ליפול על פני בקל!!
מהכ"ת?
בודאי ולא ראיתי ברור מי אומר את עניין הספרים?
 
 

חניכי הישיבות

משתמש ותיק
פותח הנושא
העולם החרדי אמר:
העולם החרדי אמר:
חניכי הישיבות אמר:
איני פוסק 
את המזמור אומר ודאי השאלה אם יכול ליפול על פניו?
עדיף להתפלל בחדר שיש מדף של ספרים קבוע וכך יכול ליפול על פני בקל!!
מהכ"ת?
בודאי ולא ראיתי ברור מי אומר את עניין הספרים?
?
נמק!!
אם הבנתי דבריך המקורות שלא צריך כלל ספרים הטעם בזה יתכן 
כיון שכל המקור של נפילה עם ס"ת הוא מקרא "ויפול על פניו ארצה לפני ארון ה'"
ויתכן שגם על ספרי קודש יש בזה בחינה של לפני ארון ה'
ויש לעיין.
 
 

אחד הבנים

משתמש ותיק
חניכי הישיבות אמר:
אחד הבנים אמר:
חניכי הישיבות אמר:
הפמ"ג הוא בסי' קלא' כמובן בא"א סק"ז
ייש"כ. אבל לפו"ר לא מצאתי כן במשנ"ב. האם הוב"ד במשנ"ב?
במ"ב לא הובא יש פוסקים שמציינים את דבריו
עיין פסקי תשובות הרבה פרטים בענין
אם לא הביא הרי שלא פסק דבריו להלכה. מענין מה הנושא.
 
 

חניכי הישיבות

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
חניכי הישיבות אמר:
HaimL אמר:
וידוי אפשר לומר ביחיד, י"ג מידות רק בציבור, ולא תליא בארוה"ק. ורק נפ"א אין עושים במקום שאין בו ארוה"ק.


יג' מידות אפשר בניגון של טעמי התורה ולא רק בציבור 
וכמובן דיברתי רק על הנפילת אפיים שזה המייצג את המושג תחנון
ואין זה תליא רק בארוה"ק וכמו שמפורש בקובץ שהבאתי מהגרשז"א והקה"י שמספיק ספרים
ופחזמע"ד
כן, אבל י"ג מידות בניגון, שלא בציבור, זה סתם נחת רוח ואין בזה תועלת (שהרי מפורש בחז"ל עה"פ ויעבור השם על פניו ויקרא וגו' מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור וכו', משמע שאין ממש באמירת י"ג מידות שלא בציבור).



איני יודע מהיכן אתה לוקח באופן ברור כל כך שאין בזה ממש 
עיין בכף החיים [סי' קלא' סקכ"ג וסי' תקסה'] שכתב מפורש שלאחר שמו"ע כיון שיש סודות באמירת יג' מידות והוא מתיקוני התפילה 
וביותר מוסיף שאי"צ להמשיך עד סוף הפסוק ואע"פ שיש חשש כל פסוק דלא פסקיה משה וכו'
מ"מ הכא ליכא כיון שהוא לצורך ומתיקוני תפילה הוא
ומפורש שיש בזה ענינים גדולים גם על יג' מידות של יחיד עכ"פ בסדר התפילה 
ואפשר להעביר זאת לאשכול של מעלות שיש להוסיף בתפילת יחיד
 

HaimL

משתמש ותיק
חניכי הישיבות אמר:
HaimL אמר:
חניכי הישיבות אמר:
יג' מידות אפשר בניגון של טעמי התורה ולא רק בציבור 
וכמובן דיברתי רק על הנפילת אפיים שזה המייצג את המושג תחנון
ואין זה תליא רק בארוה"ק וכמו שמפורש בקובץ שהבאתי מהגרשז"א והקה"י שמספיק ספרים
ופחזמע"ד
כן, אבל י"ג מידות בניגון, שלא בציבור, זה סתם נחת רוח ואין בזה תועלת (שהרי מפורש בחז"ל עה"פ ויעבור השם על פניו ויקרא וגו' מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור וכו', משמע שאין ממש באמירת י"ג מידות שלא בציבור).



איני יודע מהיכן אתה לוקח באופן ברור כל כך שאין בזה ממש 
עיין בכף החיים [סי' קלא' סקכ"ג וסי' תקסה'] שכתב מפורש שלאחר שמו"ע כיון שיש סודות באמירת יג' מידות והוא מתיקוני התפילה 
וביותר מוסיף שאי"צ להמשיך עד סוף הפסוק ואע"פ שיש חשש כל פסוק דלא פסקיה משה וכו'
מ"מ הכא ליכא כיון שהוא לצורך ומתיקוני תפילה הוא
ומפורש שיש בזה ענינים גדולים גם על יג' מידות של יחיד עכ"פ בסדר התפילה 
ואפשר להעביר זאת לאשכול של מעלות שיש להוסיף בתפילת יחיד
מהיכן אני לוקח, מהבנתי את מאמר חז"ל הנ"ל. אבל אם הגאון המקובל בעל כה"ח זצ"ל הוסיף בזה דברים על פי קבלה, אז נקבל. אבל סדר הי"ג מידות הוא שייך לציבור. 
 
 
חלק עליון תַחתִית