האם הח"ח כתב את כל המ"ב?


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 2417
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 251 פעמים
קיבל תודה: 891 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי מבקש אמת » 13 מאי 2020, 13:36

קצר ולעניין כתב:
13 מאי 2020, 07:47
מבקש אמת כתב:
12 מאי 2020, 14:18
לישועתך קויתי השם כתב:
12 מאי 2020, 13:57

נראה לי שהיה לנו וויכוח כזה פעם (אם אני לא טועה זה היה אתה) - ופשוט וברור שאין זה היחס למשנ"ב, וודאי לא לתוס', המשנ"ב הוא לא ספר ליקוט גרידא, וודאי לא התוס', ולא ראינו לרבותינו שתירצו הסתירות שבתוס' כמוך, אלא טרחו לתרץ ובדוחק אמרו שהוא מחלוקת התוס'.
אני לא מבין בדיוק איך שייך להתווכח על זה. אפשר לפתוח משנ"ב ולראות שבאחוז עצום מהמחלוקות שמביא הוא לא מכריע כלל. כך לא מתנהל ספר שמיועד להכרעות! העובדה שלו זה היחס זה בדיוק הנידון כאן, ואת ההנחה עליה מבוססת עובדה זו אני בא לערער. אגב, היחס הזה למשנ"ב הוא ייחודי לחלק מסויים בציבור הלומדים, ואינו מקובל בכל מקום. זהו יחס של הדור החדש שלא הכיר את הדור בו הערוך השלחן והדרך החיים היו הפוסקים, ולא המשנ"ב.
ועוד יותר מזה, מאחר והספר היה מיועד להמוני עמך בית ישראל כמו שאמר המחבר בעצמו, א"כ מה טעם יסתור את עצמו באופן שצריך כל מיני חילוקים למדניים ליישב את הסתירה, וגם לא ברור איזה מהם הוא הנכון...
בתוספות זה עוד יותר טוב מאשר המשנ"ב, כיון שהתוספות נערכו ע"י כמה מבעלי התוספות, ובמקרה שהביאו את הדברים בסתמא הרי נשתדל לראות אם אפשר למעט במחלוקת. משא"כ במשנ"ב אם הסתירה היא בין שני אחרונים שונים שמביא, הרי היישוב לזה מבואר מגוף הדברים עצמם - הרי מדובר להדיא בשני פוסקים שונים!

מישהו נפל כאן על הראש?
לא אתקשקש על הבדותות המופרכות שנכתבו כאן
אם המ"ב נתחבר בכדי לפסוק ולהכריע בין השיטות או ללקט ולהציג את שיטות האחרונים
רק אציע בפניך, לאתגר את פרשנותך, ואת פרשנות כולם, לזרוק איזה סימן במ"ב, ולעבור אחת לאחת על כל ס"ק וס"ק, והיה וצדקת הרווחת זאת ביושר ולא בדמגוגיה
אבל והיה וטעית, תתנצל בפני מרן החפץ חיים על שהפכת את ספרו לעוד איזה ספר של ליקוטים בשוגג או במזיד
מקבל?
ובכן הרמתי את הכפפה ועברתי על סימן שיח ושיט. הבדיקה היתה בכל מקום בו הוא מביא שתי דעות (או דעה החולקת על המובא בשו"ע או רמ"א), ואינו מצטט הכרעה מאחרונים אחרים, והשאלה היא האם המשנ"ב הכריע מדנפשיה או לא. בסימן שיח מצאתי שבחצי מהפעמים הכריע מדיליה ובחצי מהפעמים לא, ובסימן שיט בחמש מקומות לא הכריע ובשתי מקומות הכריע. 

אני מניח שינסו להתווכח על הנתונים ויטענו שבודאי שהוא הכריע, כיון שכתב לשון כזו או אחרת, שלפי ממציאי "כללי הפסק במשנה ברורה" זה אומר שיש לפסוק לפי דעה אחת. הבעיה היא שאין שום רמז בדברי המחבר בשום מקום על מערכת כללים כזו, וגם לא היה ידוע על כזו מערכת עד לפני כמה שנים שכמה ת"ח המציאו מדעת עצמם את "כללי הפסק במשנ"ב". ומאחר וההנחה הפשוטה היא שהמשנ"ב התחבר להמון העם ולא ללמדנים שנמסר להם כללי הפסק במסורת ממקור לא ידוע (וגם יודעים ליישב סתירות בפסקי המשנ"ב עם פלפולים ואוקימתות שונות ומשונות) הרי שאכן החלק גדול מהמקומות (לפי המובא לעיל כנראה ברובם) אין הכרעה בדבריו, אלא פשוט מביא את דברי האחרונים.
 


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 2417
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 251 פעמים
קיבל תודה: 891 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי מבקש אמת » 13 מאי 2020, 13:40

גבריאל פולארד כתב:
13 מאי 2020, 08:21
מבקש אמת כתב:
12 מאי 2020, 22:52
מחשבות כתב:
12 מאי 2020, 13:29
לדעתי הכריע בכל מקום וכשכתב דעות יש כללים מה דעתו
וזה מצוי בהרבה מהאחרונים שלקטו פסקי קדמונים וכבר בב"י
רק שמטבע הכרעה שפעמים שהיא מוחלטת ופעמים נראין ומטין
וכשאינה מוחלטת יתכן שפעם חשב כך ופעם אחרת
או שבנו חשב אחרת ודעתו הייתה שיש בהחלט מקום להכרעה זו.
מנין לך מהם הכללים לפיהם יש לקבוע את ההכרעה?

כל הכללים שכותבים אלו המצאות חסרות בסיס שאין להם שום מקור מדברי המחבר.

אגב אורחיה אעיר כי שמתי לב שרוב כללי הפסיקה שכתובים באחרונים שונים בכלל לא מיושמות ע"י שאר האחרונים... כך שנראה שהמושג כללי פסיקה הוא די מפוקפק, למעט כמה כללים בסיסיים מוסכמים, כמו אלו המוזכרים בגמרא.


יש כלל אחד שהוא לא המצאה, שראיתי שיש רבים שלא מודעים אליו:
כשהמשנה ברורה כותב ''כתב המ"א... אבל האליה רבה כתב..." כוונתו להכריע כמו ה''אבל''. הכלל הזה נמצא במשנה ברורה עצמו לגבי הבית יוסף בבה"ל סי' עט (הוא כתוב שם ברמז). ובחזו"א או"ח סי' ה כתב כלל דומה לזה לגבי ביאור הגר"א, שיש הבדל בין ''דלא כתוספות'' לבין ''אבל התוספות כתבו''.
הכלל הזה מובן מדברי הפרי מגדים המצוטט בביאור הלכה הנ"ל, ומוסב על השו"ע. כידוע השו"ע עצמו כן נכתב לפי כללי פסיקה מסויימים, וגם דעת השו"ע עצמו נכתבת באופן די ברור לפי כללים מסויימים הידועים לכל הפוסקים והמורים (כגון שסתם ויש אומרים הלכה כסתם). זה אינו מהווה שום הוכחה על כוונת המשנ"ב עצמו, שכותב הרבה לשונות שונים ולא מבוסס כלל על כללי פסיקה מסויימים, אלא בכל מקום ההכרעה (אם ישנה) היא לפי ענינו. ממילא, כל מי שרוצה להמציא "כללי פסק במשנה ברורה" על פי כללי פסק של ספרים אחרים כמו השו"ע או הרמב"ם, עליו להביא ראיה לטענתו.
 


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 2417
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 251 פעמים
קיבל תודה: 891 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי מבקש אמת » 13 מאי 2020, 13:40

HaimL כתב:
13 מאי 2020, 08:27
איש ווילנא כתב:
12 מאי 2020, 12:49
מבקש אמת כתב:
12 מאי 2020, 12:41


הבעיה היא שראשונים זה לא ליקוט של הרבה מחברים אלא דברי המחבר עצמו, משא"כ המשנה ברורה. מבחינה זו הוא דומה לתוספות, ואכן התוספות מלאים סתירות למכביר הנובעות מכך שלא מפי אדם אחד יצאו הדברים. והדברים פשוטים למעיין, ואינם סותרים כלל את הדקדוק הלשוני בו כתב המחבר את ספרו.
זה לא מדויק כי התוס' באופן רשמי מציגים דעות שונות [חוץ ממה שחיבור תוס' לכל מסכת יצא מפי מחבר אחר ולפעמים גם באותה המסכת חצי ממחבר אחד וחצי ממחבר אחר. למשל בתוס' רא"ש פחות תמצא סתירות מהטעם הזה] 
אבל המשנה ברורה כן בא בסופו של יום להעלות הלכה למעשה על פי מי שהחליט לפסוק כמותו. 
אבל אני מסכים שאם למשל במקום אחד מביא שני דעות ובמקום אחד דעה אחת זה לא סתירה משמעותית 
למיטב הבנתי, רוב התוספות שלנו הם מהר"א מטוך,  ואפשר לראות שהתוספות כותבים לפעמים דברים דומים בשתי סוגיות בש"ס. כמובן שהתוספות מהר"א מטוך מביא את דברי חכמי התוספות, כמו שהגמרא מביאה את דברי האמוראים, ויש הרבה מחלוקות, אבל את המושג סתירות בתוספות אני לא כ"כ מצליח להבין.

https://www.hamichlol.org.il/%D7%AA%D7% ... 7%95%D7%AA
 


HaimL
משתמש ותיק
הודעות: 2260
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 305 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי HaimL » 13 מאי 2020, 13:49

מבקש אמת כתב:
13 מאי 2020, 13:40
HaimL כתב:
13 מאי 2020, 08:27
איש ווילנא כתב:
12 מאי 2020, 12:49

זה לא מדויק כי התוס' באופן רשמי מציגים דעות שונות [חוץ ממה שחיבור תוס' לכל מסכת יצא מפי מחבר אחר ולפעמים גם באותה המסכת חצי ממחבר אחד וחצי ממחבר אחר. למשל בתוס' רא"ש פחות תמצא סתירות מהטעם הזה] 
אבל המשנה ברורה כן בא בסופו של יום להעלות הלכה למעשה על פי מי שהחליט לפסוק כמותו. 
אבל אני מסכים שאם למשל במקום אחד מביא שני דעות ובמקום אחד דעה אחת זה לא סתירה משמעותית 
למיטב הבנתי, רוב התוספות שלנו הם מהר"א מטוך,  ואפשר לראות שהתוספות כותבים לפעמים דברים דומים בשתי סוגיות בש"ס. כמובן שהתוספות מהר"א מטוך מביא את דברי חכמי התוספות, כמו שהגמרא מביאה את דברי האמוראים, ויש הרבה מחלוקות, אבל את המושג סתירות בתוספות אני לא כ"כ מצליח להבין.
https://www.hamichlol.org.il/%D7%AA%D7% ... 7%95%D7%AA

העירו כאן, ובצדק, שהוא נושא קצת יותר מורכב, ולמרות שאני זכרתי שנקטינן שרובי התוספות הם התוספות טוך

אבל אני שוב שואל אתכם. סתירות בתוספות, היכי דמי.
 


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 2417
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 251 פעמים
קיבל תודה: 891 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי מבקש אמת » 13 מאי 2020, 13:52

HaimL כתב:
13 מאי 2020, 13:49
מבקש אמת כתב:
13 מאי 2020, 13:40
HaimL כתב:
13 מאי 2020, 08:27

למיטב הבנתי, רוב התוספות שלנו הם מהר"א מטוך,  ואפשר לראות שהתוספות כותבים לפעמים דברים דומים בשתי סוגיות בש"ס. כמובן שהתוספות מהר"א מטוך מביא את דברי חכמי התוספות, כמו שהגמרא מביאה את דברי האמוראים, ויש הרבה מחלוקות, אבל את המושג סתירות בתוספות אני לא כ"כ מצליח להבין.
https://www.hamichlol.org.il/%D7%AA%D7% ... 7%95%D7%AA
העירו כאן, ובצדק, שהוא נושא קצת יותר מורכב, ולמרות שאני זכרתי שנקטינן שרובי התוספות הם התוספות טוך

אבל אני שוב שואל אתכם. סתירות בתוספות, היכי דמי.

לא הבנתי שאלתך. אם תוספות במקום אחד כותבים אחרת ממקום אחר, הרי שתשובה אפשרית היא שמקור הדברים הוא משתי בעלי תוספות שונים החולקים זה על זה.
 


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 2417
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 251 פעמים
קיבל תודה: 891 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי מבקש אמת » 13 מאי 2020, 13:53

גבריאל פולארד כתב:
13 מאי 2020, 08:21
ובחזו"א או"ח סי' ה כתב כלל דומה לזה לגבי ביאור הגר"א, שיש הבדל בין ''דלא כתוספות'' לבין ''אבל התוספות כתבו''.

זה לא בגדר "כלל" אלא הגדרת הדברים הכתובים במפורש. אם מישהו כותב "דלא כפלוני" הרי הוא אומר בפירוש שהוא לא סובר כמותו, אחרת מה המובן של תיבת "דלא"?


HaimL
משתמש ותיק
הודעות: 2260
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 305 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי HaimL » 13 מאי 2020, 14:02

מבקש אמת כתב:
13 מאי 2020, 13:52
HaimL כתב:
13 מאי 2020, 13:49
העירו כאן, ובצדק, שהוא נושא קצת יותר מורכב, ולמרות שאני זכרתי שנקטינן שרובי התוספות הם התוספות טוך

אבל אני שוב שואל אתכם. סתירות בתוספות, היכי דמי.
לא הבנתי שאלתך. אם תוספות במקום אחד כותבים אחרת ממקום אחר, הרי שתשובה אפשרית היא שמקור הדברים הוא משתי בעלי תוספות שונים החולקים זה על זה.

אוקיי, מצויין. כשאתה אומר שני בעלי תוספות חולקים, הכוונה היא לשני מסדרי תוספות, כמו ר"א מטוך? או שני חכמי התוספות, כמו ר"ת ור"י הזקן? 
 


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 2417
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 251 פעמים
קיבל תודה: 891 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי מבקש אמת » 13 מאי 2020, 15:58

HaimL כתב:
13 מאי 2020, 14:02
מבקש אמת כתב:
13 מאי 2020, 13:52
HaimL כתב:
13 מאי 2020, 13:49

העירו כאן, ובצדק, שהוא נושא קצת יותר מורכב, ולמרות שאני זכרתי שנקטינן שרובי התוספות הם התוספות טוך

אבל אני שוב שואל אתכם. סתירות בתוספות, היכי דמי.
לא הבנתי שאלתך. אם תוספות במקום אחד כותבים אחרת ממקום אחר, הרי שתשובה אפשרית היא שמקור הדברים הוא משתי בעלי תוספות שונים החולקים זה על זה.
אוקיי, מצויין. כשאתה אומר שני בעלי תוספות חולקים, הכוונה היא לשני מסדרי תוספות, כמו ר"א מטוך? או שני חכמי התוספות, כמו ר"ת ור"י הזקן? 

רוב הדברים הכתובים בתוספות אינם מובאים בשם חכם מסויים, אלא הם דברים שנאמרו בבית המדרש במשך השנים (כמו מה שמכונה היום "רייד ישיבתי"). ממילא יתכן מאד שבמקום אחד הובא ציטוט ממקור אחד, ובמקום אחר הובא ציטוט ממקור אחר. זה יכול להיות אפילו במקרה ששני המקורות סודרו ע"י אותו מסדר, אבל זה בודאי הגיוני אם מדובר בשני מסדרים שונים, שכל אחד קיבל את מה שכתב ממקורות שונים מבין בעלי התוספות.

(אגב היו מאות בעלי תוספות, אלא שר"ת ור"י היו הגדולים והמפורסמים שבהם)
 


HaimL
משתמש ותיק
הודעות: 2260
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 305 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי HaimL » 13 מאי 2020, 17:10

מבקש אמת כתב:
13 מאי 2020, 15:58
HaimL כתב:
13 מאי 2020, 14:02
מבקש אמת כתב:
13 מאי 2020, 13:52

לא הבנתי שאלתך. אם תוספות במקום אחד כותבים אחרת ממקום אחר, הרי שתשובה אפשרית היא שמקור הדברים הוא משתי בעלי תוספות שונים החולקים זה על זה.
אוקיי, מצויין. כשאתה אומר שני בעלי תוספות חולקים, הכוונה היא לשני מסדרי תוספות, כמו ר"א מטוך? או שני חכמי התוספות, כמו ר"ת ור"י הזקן? 
רוב הדברים הכתובים בתוספות אינם מובאים בשם חכם מסויים, אלא הם דברים שנאמרו בבית המדרש במשך השנים (כמו מה שמכונה היום "רייד ישיבתי"). ממילא יתכן מאד שבמקום אחד הובא ציטוט ממקור אחד, ובמקום אחר הובא ציטוט ממקור אחר. זה יכול להיות אפילו במקרה ששני המקורות סודרו ע"י אותו מסדר, אבל זה בודאי הגיוני אם מדובר בשני מסדרים שונים, שכל אחד קיבל את מה שכתב ממקורות שונים מבין בעלי התוספות.

(אגב היו מאות בעלי תוספות, אלא שר"ת ור"י היו הגדולים והמפורסמים שבהם)

ידוע לי שהיו הרבה חכמי תוספות (נראה לי שמאות זה קצת מוגזם, אבל בהחלט היו כמה וכמה). וגם היו הרבה תוספות, עם כל מיני שמות גרמניים מוזרים (על שם הערים שהיו בהם ישיבות שייצרו את התוספות האלו), אבל הנקודה שחידדו כאן היא שאם יש שני פירושים מנוגדים בשתי סוגיות שונות, אז זה פשוט דעות שונות? טוב, אז הבנתי.
 


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 2417
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 251 פעמים
קיבל תודה: 891 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי מבקש אמת » 14 מאי 2020, 01:10

HaimL כתב:
13 מאי 2020, 17:10
מבקש אמת כתב:
13 מאי 2020, 15:58
HaimL כתב:
13 מאי 2020, 14:02

אוקיי, מצויין. כשאתה אומר שני בעלי תוספות חולקים, הכוונה היא לשני מסדרי תוספות, כמו ר"א מטוך? או שני חכמי התוספות, כמו ר"ת ור"י הזקן? 
רוב הדברים הכתובים בתוספות אינם מובאים בשם חכם מסויים, אלא הם דברים שנאמרו בבית המדרש במשך השנים (כמו מה שמכונה היום "רייד ישיבתי"). ממילא יתכן מאד שבמקום אחד הובא ציטוט ממקור אחד, ובמקום אחר הובא ציטוט ממקור אחר. זה יכול להיות אפילו במקרה ששני המקורות סודרו ע"י אותו מסדר, אבל זה בודאי הגיוני אם מדובר בשני מסדרים שונים, שכל אחד קיבל את מה שכתב ממקורות שונים מבין בעלי התוספות.

(אגב היו מאות בעלי תוספות, אלא שר"ת ור"י היו הגדולים והמפורסמים שבהם)
ידוע לי שהיו הרבה חכמי תוספות (נראה לי שמאות זה קצת מוגזם, אבל בהחלט היו כמה וכמה). וגם היו הרבה תוספות, עם כל מיני שמות גרמניים מוזרים (על שם הערים שהיו בהם ישיבות שייצרו את התוספות האלו), אבל הנקודה שחידדו כאן היא שאם יש שני פירושים מנוגדים בשתי סוגיות שונות, אז זה פשוט דעות שונות? טוב, אז הבנתי.

https://www.hamichlol.org.il/%D7%91%D7% ... 7%95%D7%AA
 


חדא
משתמש ותיק
הודעות: 332
הצטרף: 07 ספטמבר 2018, 01:45
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 101 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי חדא » 14 מאי 2020, 02:50

לרבינו תם לבד היו שמונים תלמידים כך שמאות זה לא מוגזם.


חדא
משתמש ותיק
הודעות: 332
הצטרף: 07 ספטמבר 2018, 01:45
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 101 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי חדא » 14 מאי 2020, 02:58

כל מי שלומד אורח חיים יודע שטעות גדולה לחשוב שהמשנה ברורה רק מלקט, הוא מכריע הרבה, אלא שעושה זאת בצורה שהחזו"א קרא לה דיפלומטית
היינו שלא מביא דעות שלא רוצה, וכשרוצה מביא איזה אחרון ופוסק כמהו נגד הרבה אחרים,
ולכן גם המשנה ברורה הוא ספר עצמאי שניתן לדקדק בו.
כמובן שהרבה פעמים גם לא מכריע כשלא היה לו הכרעה, או שההכרעה היא גופא שיש ב' צדדים.
וכמובן שס"ס לא היה אלא אחרון וא"א לדייק בו כמו בראשונים. ולפעמים יש להשאיר בצ"ע ולא לבנות תלי תלים.


גבריאל פולארד
משתמש ותיק
הודעות: 535
הצטרף: 11 ספטמבר 2017, 20:00
נתן תודה: 897 פעמים
קיבל תודה: 277 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי גבריאל פולארד » 14 מאי 2020, 08:02

מבקש אמת כתב:
13 מאי 2020, 13:40
הכלל הזה מובן מדברי הפרי מגדים המצוטט בביאור הלכה הנ"ל, ומוסב על השו"ע. כידוע השו"ע עצמו כן נכתב לפי כללי פסיקה מסויימים, וגם דעת השו"ע עצמו נכתבת באופן די ברור לפי כללים מסויימים הידועים לכל הפוסקים והמורים (כגון שסתם ויש אומרים הלכה כסתם). זה אינו מהווה שום הוכחה על כוונת המשנ"ב עצמו, שכותב הרבה לשונות שונים ולא מבוסס כלל על כללי פסיקה מסויימים, אלא בכל מקום ההכרעה (אם ישנה) היא לפי ענינו. ממילא, כל מי שרוצה להמציא "כללי פסק במשנה ברורה" על פי כללי פסק של ספרים אחרים כמו השו"ע או הרמב"ם, עליו להביא ראיה לטענתו.
 
הכלל הנ''ל הוא לא כלל דווקא בשולחן ערוך אלא הבנה של משמעות הלשון אבל בדברי הפוסקים. ועל זה גם הבאתי את דברי החזו"א באו"ח סי' ה, שסובר שדבר זה הוא הבנה של הלשון ולא כלל.
ואינו דומה לסתם ויש או יש ויש, שבזה ברור שאין להמציא כאלו כללים במשנה ברורה.
ואגב, יש לי גם כמה ראיות לזה, מכמה מקומות שהמשנ"ב הזכיר מחלוקת בצורה של אבל, ובמקום אחר כותב בפשיטות כמו האבל, דהכי סבירא ליה.
ושוב, אתה צודק שאין להמציא כללים במשנ"ב, אבל כאן זה אינו כלל אלא משמעות כנ"ל.


HaimL
משתמש ותיק
הודעות: 2260
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 305 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי HaimL » 14 מאי 2020, 08:56

חדא כתב:
14 מאי 2020, 02:50
לרבינו תם לבד היו שמונים תלמידים כך שמאות זה לא מוגזם.
אני מכיר את מה שמסופר, שלר"י הזקן (או שמא לר"ת) היו שישים גיבורים שידעו כל אחת מסכת על בוריה וכו', והכל נכון. רק שלא לכל תלמיד אפשר לקרוא בעל תוס'. היו ר"ת, רשב"ם, ר"י הזקן, ריב"א, ר"ת מאורליינס ועוד מספר חכמים ידועים. גם אם היו אלפי תלמידים, מדוע לקרוא להם בעלי התוספות. לא שזה כזה משנה, בעצם.
 


חדא
משתמש ותיק
הודעות: 332
הצטרף: 07 ספטמבר 2018, 01:45
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 101 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי חדא » 15 מאי 2020, 01:48

קוראים להם 'בעלי התוספות' כי הם חיברו תוספות, יש היום הרבה קבצים של תלמידי ר"י תלמידי רבינו תם וכו', שלא ידועים בשמותיהם רק בשמות רבותיהם.
גם תוס' רבינו פרץ נכתבו ברובם על ידי תלמידיו כמבואר למעיינים.
ואמנם הרא"ש כותב שיש מהם שלא שימשו כל צרכם, ואכמ"ל.


שמח בחור
משתמש ותיק
הודעות: 325
הצטרף: 27 ינואר 2020, 10:39
נתן תודה: 207 פעמים
קיבל תודה: 45 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי שמח בחור » 15 מאי 2020, 08:55

איש ווילנא כתב:
12 מאי 2020, 12:45
הוא לא התווכח רק טען שזה לא יכול לשמש כתשובה לסתירות משום שהח"ח עבר על זה אחר כך ביסודיות 
גם בן החפץ חיים כותב שהח"ח עבר אחר כך על דבריו ושינה הרבה. רק טוען שבעקבות שהוא לא הכותב המקורי אישתמיט מיניה בכמה מקומות 
ובמילים אחרות זה גורם יותר לטעויות אם מותר לומר אבל ברמה העקרונית לא אמור להיות סתירות
זה נכון שבנושא הזה הוא בסך הכל לא מקבל את ההסבר של בן החפץ חיים על סתירה במשנה ברורה. אבל, עד כמה שידוע לי דעת החזון איש על בן החפץ חיים היא שניתן למצוא בדבריו חוסר דיוקים עד שקרים. (כך שמעתי פעם מרב חזוןאישניק אני לא יודע מקור)


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 2417
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 251 פעמים
קיבל תודה: 891 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי מבקש אמת » 15 מאי 2020, 10:20

שמח בחור כתב:
15 מאי 2020, 08:55
איש ווילנא כתב:
12 מאי 2020, 12:45
הוא לא התווכח רק טען שזה לא יכול לשמש כתשובה לסתירות משום שהח"ח עבר על זה אחר כך ביסודיות 
גם בן החפץ חיים כותב שהח"ח עבר אחר כך על דבריו ושינה הרבה. רק טוען שבעקבות שהוא לא הכותב המקורי אישתמיט מיניה בכמה מקומות 
ובמילים אחרות זה גורם יותר לטעויות אם מותר לומר אבל ברמה העקרונית לא אמור להיות סתירות
זה נכון שבנושא הזה הוא בסך הכל לא מקבל את ההסבר של בן החפץ חיים על סתירה במשנה ברורה. אבל, עד כמה שידוע לי דעת החזון איש על בן החפץ חיים היא שניתן למצוא בדבריו חוסר דיוקים עד שקרים. (כך שמעתי פעם מרב חזוןאישניק אני לא יודע מקור)
הם לא אוהבים אותו כי דעותיו נטו למזרחי...
 


שמח בחור
משתמש ותיק
הודעות: 325
הצטרף: 27 ינואר 2020, 10:39
נתן תודה: 207 פעמים
קיבל תודה: 45 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי שמח בחור » 15 מאי 2020, 11:07

מבקש אמת כתב:
15 מאי 2020, 10:20
הם לא אוהבים אותו כי דעותיו נטו למזרחי...
השאלה היא האם זה גרם לכך שהוא שיקר או לא.


יאיר אור
הודעות: 143
הצטרף: 06 אוגוסט 2018, 16:40
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 60 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי יאיר אור » 15 מאי 2020, 11:30

אמונה ובטחון כתב:
26 אפריל 2020, 21:57
בס"ד
לת"ח החשובים

בלומדי סימן שכ"ח סק"סג  במ"ב  הקשו האחרונים שהמ"ב סותר משנתו 
דהנה בסי' שכח כתב שנכרי שבישל לחולה בשבת בהיתר , במוצ"ש אסור לחולה לאכול משום שכעת יכול הישראל לבשל לו
ומאידך בסי שיח סקי"ד פסק המ"ב שמותר.
ויש מן הלומדים שתירצו לי ששמעו שהמ"ב לא כתב את סימן שכ"ח אלא בנו
ומאוד תמיהה לי דבר זה, האם יש למישהו מקור לדברים? 
מעודי תמהתי על כל המקשים סתירה זו ועל בן הח"ח שתלה במחכ"ת במאיר עינינו מרנא הח"ח כאילו חיבר ספר ליקוט בלא לעבור על כל הדברים בשעה שידוע שהח"ח השקיע כל כוחו ומרצו והקדיש לכך עשרות שנים! לשם שמים

וכל רואה בדברי המ"ב בסי' שכ"ח רואה להדיא שאין כאן התחלת סתירה ואין צריך כלל לישב הדברים המישובים מתחילתם
שהרי המ"ב בס"ק י"ד הביא היתר לאכול במוצ"ש בשר שנתבשל בשבת עבור חולה שיב"ס וציין מקור הדברים "הגר"א" וכל מעיין בדברי הגר"א לא ימצא רמז למחלוקת הרשב"א והרא"ה והשו"ע ביו"ד לגבי בשר שנתבשל לחולה שאיב"ס אלא תיבות בודדות נמצאו בהגר"א ז"ל "אין בו משום בישולי נכרים כיון שלא שכיחי אין בו משום איסור חתנות" וטעם זה לא נמצא במחלוקת הרשב"א והרא"ה ועל כן כל צורב בין יבין שהבין המ"ב בדברי הגר"א שכאן הוא היתר לכו"ע והסיבה היא פשוטה ביותר וכמו שכבר הביאו משונה הלכות והגר"ש ואזנר בקובץ מבית לוי אך הם הביאו בתור ישוב ולהנ"ל אינו ישוב אלא זהו הדברים המבוארים להדיא במ"ב והטעם פשוט שסיבת אינו שכיח שיך רק לענין חולה שיש בו סכנה שזה לא שכיח שיאמר לגוי לבשל שהרי הישראל מותר לבשל אבל חולה שאין בו סכנה הוא שכיח שיאמר לגוי לבשל שהרי ישראל אסור לבשל. עיין היטב ודו"ק
 


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 2417
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 251 פעמים
קיבל תודה: 891 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי מבקש אמת » 15 מאי 2020, 18:49

יאיר אור כתב:
15 מאי 2020, 11:30
אמונה ובטחון כתב:
26 אפריל 2020, 21:57
בס"ד
לת"ח החשובים

בלומדי סימן שכ"ח סק"סג  במ"ב  הקשו האחרונים שהמ"ב סותר משנתו 
דהנה בסי' שכח כתב שנכרי שבישל לחולה בשבת בהיתר , במוצ"ש אסור לחולה לאכול משום שכעת יכול הישראל לבשל לו
ומאידך בסי שיח סקי"ד פסק המ"ב שמותר.
ויש מן הלומדים שתירצו לי ששמעו שהמ"ב לא כתב את סימן שכ"ח אלא בנו
ומאוד תמיהה לי דבר זה, האם יש למישהו מקור לדברים? 
מעודי תמהתי על כל המקשים סתירה זו ועל בן הח"ח שתלה במחכ"ת במאיר עינינו מרנא הח"ח כאילו חיבר ספר ליקוט בלא לעבור על כל הדברים בשעה שידוע שהח"ח השקיע כל כוחו ומרצו והקדיש לכך עשרות שנים! לשם שמים

וכל רואה בדברי המ"ב בסי' שכ"ח רואה להדיא שאין כאן התחלת סתירה ואין צריך כלל לישב הדברים המישובים מתחילתם
שהרי המ"ב בס"ק י"ד הביא היתר לאכול במוצ"ש בשר שנתבשל בשבת עבור חולה שיב"ס וציין מקור הדברים "הגר"א" וכל מעיין בדברי הגר"א לא ימצא רמז למחלוקת הרשב"א והרא"ה והשו"ע ביו"ד לגבי בשר שנתבשל לחולה שאיב"ס אלא תיבות בודדות נמצאו בהגר"א ז"ל "אין בו משום בישולי נכרים כיון שלא שכיחי אין בו משום איסור חתנות" וטעם זה לא נמצא במחלוקת הרשב"א והרא"ה ועל כן כל צורב בין יבין שהבין המ"ב בדברי הגר"א שכאן הוא היתר לכו"ע והסיבה היא פשוטה ביותר וכמו שכבר הביאו משונה הלכות והגר"ש ואזנר בקובץ מבית לוי אך הם הביאו בתור ישוב ולהנ"ל אינו ישוב אלא זהו הדברים המבוארים להדיא במ"ב והטעם פשוט שסיבת אינו שכיח שיך רק לענין חולה שיש בו סכנה שזה לא שכיח שיאמר לגוי לבשל שהרי הישראל מותר לבשל אבל חולה שאין בו סכנה הוא שכיח שיאמר לגוי לבשל שהרי ישראל אסור לבשל. עיין היטב ודו"ק


כבר הזכרתי בדבריי לעיל שברשב"א מפורש שאוסר גם בחולה שיש בו סכנה! וממילא כל הסברות לחלק יכולות להיות נכונות מצד עצמן, אבל לא בדעת הרשב"א...

ויש שרצו לומר שהגר"א סבר כהרמ"א ביו"ד קיג להכריע כהרא"ה. אלא שהגר"א עצמו ביו"ד שם מציין שהרשב"א חולק על הרא"ה ולא מכריע ביניהם (ואדרבה לפי הכלל שהזכירו כאן לעיל דעתו לפסוק כהרשב"א, שהרי כתב "אבל הרשב"א חלק על זה"). למה נאמר שדווקא כאן באורח חיים יכריע במחלוקת זו?
ועוד, שבשעה"צ ציין שמקורו מהמג"א, והמג"א מתבסס על הש"ך ביו"ד שמכריע כהרשב"א.



נ.ב. לא הבנתי למה דברי בן הח"ח מהוים סתירה לעובדה שהח"ח השקיע את כל כוחו ומרצו במשנ"ב. הח"ח סמך על בנו (למרות שהיו לו דעות של מזרחי...) ועל חתנו, ולא היתה לו בעיה עם זה. כל הפלפולים והדחוקים התמוהים לעשות מהמשנ"ב מין מקרא או משנה שמדייקים בכל תיבה ומקשים ומתרצים, במקום לקבל את דברי בן הח"ח שמעיד מכלי ראשון, זה בגלל שמנסים להתאים את המציאות להשקפות ולא את ההשקפה למציאות. וכבר עורר ע"ז רס"ג בהקדמתו לאמונות ודעות וז"ל: "והחכם המשובח הוא מי ששם אמיתות הדברים ליסוד, ומשתית על כך את דעותיו... והסכל המגונה מי ששם דעותיו ליסוד ומדמה שאמיתות הדברים תהיינה כפי דעותיו". והדברים מדברים בעד עצמם.


יאיר אור
הודעות: 143
הצטרף: 06 אוגוסט 2018, 16:40
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 60 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי יאיר אור » 17 מאי 2020, 00:30

מבקש אמת כתב:
15 מאי 2020, 18:49
כבר הזכרתי בדבריי לעיל שברשב"א מפורש שאוסר גם בחולה שיש בו סכנה! וממילא כל הסברות לחלק יכולות להיות נכונות מצד עצמן, אבל לא בדעת הרשב"א...
דברי הגר"א הגרח"ק והגר"ש ואזנר נכונים וברורים גם אליבא דהרשב"א שדבריו סובבים הולכים רק חולה שאין בו סכנה, כדמוכח לכל מעיין בדבריו בצדק ומבקש האמת, ולא על חולה שיש בו סכנה שבזה מודה כדברי הגר"א.
נ.ב. לא הבנתי למה דברי בן הח"ח מהוים סתירה לעובדה שהח"ח השקיע את כל כוחו ומרצו במשנ"ב. הח"ח סמך על בנו (למרות שהיו לו דעות של מזרחי...) ועל חתנו, ולא היתה לו בעיה עם זה. כל הפלפולים והדחוקים התמוהים לעשות מהמשנ"ב מין מקרא או משנה שמדייקים בכל תיבה ומקשים ומתרצים, במקום לקבל את דברי בן הח"ח שמעיד מכלי ראשון, זה בגלל שמנסים להתאים את המציאות להשקפות ולא את ההשקפה למציאות. וכבר עורר ע"ז רס"ג בהקדמתו לאמונות ודעות וז"ל: "והחכם המשובח הוא מי ששם אמיתות הדברים ליסוד, ומשתית על כך את דעותיו... והסכל המגונה מי ששם דעותיו ליסוד ומדמה שאמיתות הדברים תהיינה כפי דעותיו". והדברים מדברים בעד עצמם.
  1. ידועים דברי האורים ותומים בכללי מיגו שבדברי השו"ע והרמ"א יש לישב אף כשבמקור דבריהם רואים שלא נתכוונו לכך מ"מ משמים הכתיבו דבריהם וכל מה שיש ללמוד מלשון כתבם יש ללמוד.הדברים אמורים גם לגבי המ"ב שנתקבלו דבריו אצל כל כלל ישראל וידוע הפלגת החזו"א על כח פסקו של המ"ב ומלבד זאת העמל והיגיעה שהשקיע עשרות שנים להעמיד דברי הפוסקים על מכונם ודאי השקיע כן על דברי עצמו.
  2. בענין עדות בן הח"ח הס מלומר שנטה למזרחי ח"ו לתלות בבן הצדיק כן אלא שאף שהיה ת"ח גדול היה בו נטיה להתחכמיות בכל הענינים כמי שנראה מתוך כל ספרו [וכתב על עצמו שאביו נתן לו לברר ביאורי הלכה ושילם לו על כך כדי שימשיך ללמוד ואינו יודע אם הכניסו לתוך דברי המ"ב] ומה שתלה "הסתירה" הנ"ל בכך שהוא ערך סימן אחד מהם הוא לפי ראייתו והבנתו אך ודאי אין הדברים כן ובודאי לא לגבי "סתירה" זו שאין כאן סתירה כלל ואין צריך ישוב וכמו שכתבתי והוא הראיה המוכחת לסתירת דברי בן הח"ח.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 2417
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 251 פעמים
קיבל תודה: 891 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי מבקש אמת » 17 מאי 2020, 08:47

יאיר אור כתב:
17 מאי 2020, 00:30
מבקש אמת כתב:
15 מאי 2020, 18:49
כבר הזכרתי בדבריי לעיל שברשב"א מפורש שאוסר גם בחולה שיש בו סכנה! וממילא כל הסברות לחלק יכולות להיות נכונות מצד עצמן, אבל לא בדעת הרשב"א...
דברי הגר"א הגרח"ק והגר"ש ואזנר נכונים וברורים גם אליבא דהרשב"א שדבריו סובבים הולכים רק חולה שאין בו סכנה, כדמוכח לכל מעיין בדבריו בצדק ומבקש האמת, ולא על חולה שיש בו סכנה שבזה מודה כדברי הגר"א.
תורת הבית להרשבא.jpg
 
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 2417
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 251 פעמים
קיבל תודה: 891 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי מבקש אמת » 17 מאי 2020, 08:48

יאיר אור כתב:
17 מאי 2020, 00:30
מבקש אמת כתב:
15 מאי 2020, 18:49
נ.ב. לא הבנתי למה דברי בן הח"ח מהוים סתירה לעובדה שהח"ח השקיע את כל כוחו ומרצו במשנ"ב. הח"ח סמך על בנו (למרות שהיו לו דעות של מזרחי...) ועל חתנו, ולא היתה לו בעיה עם זה. כל הפלפולים והדחוקים התמוהים לעשות מהמשנ"ב מין מקרא או משנה שמדייקים בכל תיבה ומקשים ומתרצים, במקום לקבל את דברי בן הח"ח שמעיד מכלי ראשון, זה בגלל שמנסים להתאים את המציאות להשקפות ולא את ההשקפה למציאות. וכבר עורר ע"ז רס"ג בהקדמתו לאמונות ודעות וז"ל: "והחכם המשובח הוא מי ששם אמיתות הדברים ליסוד, ומשתית על כך את דעותיו... והסכל המגונה מי ששם דעותיו ליסוד ומדמה שאמיתות הדברים תהיינה כפי דעותיו". והדברים מדברים בעד עצמם.
  1. ידועים דברי האורים ותומים בכללי מיגו שבדברי השו"ע והרמ"א יש לישב אף כשבמקור דבריהם רואים שלא נתכוונו לכך מ"מ משמים הכתיבו דבריהם וכל מה שיש ללמוד מלשון כתבם יש ללמוד.הדברים אמורים גם לגבי המ"ב שנתקבלו דבריו אצל כל כלל ישראל וידוע הפלגת החזו"א על כח פסקו של המ"ב ומלבד זאת העמל והיגיעה שהשקיע עשרות שנים להעמיד דברי הפוסקים על מכונם ודאי השקיע כן על דברי עצמו.
  2. בענין עדות בן הח"ח הס מלומר שנטה למזרחי ח"ו לתלות בבן הצדיק כן אלא שאף שהיה ת"ח גדול היה בו נטיה להתחכמיות בכל הענינים כמי שנראה מתוך כל ספרו [וכתב על עצמו שאביו נתן לו לברר ביאורי הלכה ושילם לו על כך כדי שימשיך ללמוד ואינו יודע אם הכניסו לתוך דברי המ"ב] ומה שתלה "הסתירה" הנ"ל בכך שהוא ערך סימן אחד מהם הוא לפי ראייתו והבנתו אך ודאי אין הדברים כן ובודאי לא לגבי "סתירה" זו שאין כאן סתירה כלל ואין צריך ישוב וכמו שכתבתי והוא הראיה המוכחת לסתירת דברי בן הח"ח.
https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7% ... 7%A7%D7%90
 


יאיר אור
הודעות: 143
הצטרף: 06 אוגוסט 2018, 16:40
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 60 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי יאיר אור » 17 מאי 2020, 10:20

מבקש אמת כתב:
17 מאי 2020, 08:47
יאיר אור כתב:
17 מאי 2020, 00:30
מבקש אמת כתב:
15 מאי 2020, 18:49
כבר הזכרתי בדבריי לעיל שברשב"א מפורש שאוסר גם בחולה שיש בו סכנה! וממילא כל הסברות לחלק יכולות להיות נכונות מצד עצמן, אבל לא בדעת הרשב"א...
דברי הגר"א הגרח"ק והגר"ש ואזנר נכונים וברורים גם אליבא דהרשב"א שדבריו סובבים הולכים רק חולה שאין בו סכנה, כדמוכח לכל מעיין בדבריו בצדק ומבקש האמת, ולא על חולה שיש בו סכנה שבזה מודה כדברי הגר"א.
תורת הבית להרשבא.jpg

ידעתי גם ידעתי שמראית רשב"א זה נפלה טעותך.
אך יש לעיין היטב בכלל בסוגיא ברא"ה וברשב"א מריש דבריו כולו סובב והולך לכנין חולהשאין בו סכנה 
אלא שהוכיח שמצינו שהתירו לחולה אף שאותו דבר אסור כעת לחולה והיינו בנבילה לחולה שיב"ס.
עיין היטב ובקש האמת ותראה כדברי הגדולים הגר"א, המ"ב, הגרח"ק, הגר"ש ואזנר.
 


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 2417
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 251 פעמים
קיבל תודה: 891 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי מבקש אמת » 17 מאי 2020, 10:53

יאיר אור כתב:
17 מאי 2020, 10:20
מבקש אמת כתב:
17 מאי 2020, 08:47
יאיר אור כתב:
17 מאי 2020, 00:30

דברי הגר"א הגרח"ק והגר"ש ואזנר נכונים וברורים גם אליבא דהרשב"א שדבריו סובבים הולכים רק חולה שאין בו סכנה, כדמוכח לכל מעיין בדבריו בצדק ומבקש האמת, ולא על חולה שיש בו סכנה שבזה מודה כדברי הגר"א.
תורת הבית להרשבא.jpg
ידעתי גם ידעתי שמראית רשב"א זה נפלה טעותך.
אך יש לעיין היטב בכלל בסוגיא ברא"ה וברשב"א מריש דבריו כולו סובב והולך לכנין חולהשאין בו סכנה 
אלא שהוכיח שמצינו שהתירו לחולה אף שאותו דבר אסור כעת לחולה והיינו בנבילה לחולה שיב"ס.
עיין היטב ובקש האמת ותראה כדברי הגדולים הגר"א, המ"ב, הגרח"ק, הגר"ש ואזנר.

זה נכון לגבי הרא"ה, לא לגבי הרשב"א. הטענה של הרשב"א היא שאין שום קשר בין היתר לחולה לבין היתר לבריא, וכמו שבחולה שיש בו סכנה התירה תורה אכילת נבילה ואעפ"כ לא הותרה הנבילה לבריא, הוא הדין לגבי איסור דרבנן דבישולי נכרים כעין דאורייתא תקון ולא התירו אלא לחולה ולא לבריא. טענה זו שייכת הן לחולה שיש בו סכנה, והן לחולה שאין בו סכנה. אם היה הרשב"א רוצה להוציא מכלל טענה זו חולה שיש בו סכנה היה צריך לומר זאת בפירוש.
אף אחד לא היה מעלה בדעתו לומר כן בדברי הרשב"א שמורים בבירור להיפך, אילולי שנדחקו ליישב הסתירה במשנ"ב, ולא רוצים לקבל עדות פשוטה מפי בעל המעשה, כי לא מתאימה להשקפת עולמם.


יאיר אור
הודעות: 143
הצטרף: 06 אוגוסט 2018, 16:40
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 60 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי יאיר אור » 17 מאי 2020, 23:47

מבקש אמת כתב:
17 מאי 2020, 10:53
יאיר אור כתב:
17 מאי 2020, 10:20
מבקש אמת כתב:
17 מאי 2020, 08:47

תורת הבית להרשבא.jpg
ידעתי גם ידעתי שמראית רשב"א זה נפלה טעותך.
אך יש לעיין היטב בכלל בסוגיא ברא"ה וברשב"א מריש דבריו כולו סובב והולך לכנין חולהשאין בו סכנה 
אלא שהוכיח שמצינו שהתירו לחולה אף שאותו דבר אסור כעת לחולה והיינו בנבילה לחולה שיב"ס.
עיין היטב ובקש האמת ותראה כדברי הגדולים הגר"א, המ"ב, הגרח"ק, הגר"ש ואזנר.
זה נכון לגבי הרא"ה, לא לגבי הרשב"א. הטענה של הרשב"א היא שאין שום קשר בין היתר לחולה לבין היתר לבריא, וכמו שבחולה שיש בו סכנה התירה תורה אכילת נבילה ואעפ"כ לא הותרה הנבילה לבריא, הוא הדין לגבי איסור דרבנן דבישולי נכרים כעין דאורייתא תקון ולא התירו אלא לחולה ולא לבריא. טענה זו שייכת הן לחולה שיש בו סכנה, והן לחולה שאין בו סכנה. אם היה הרשב"א רוצה להוציא מכלל טענה זו חולה שיש בו סכנה היה צריך לומר זאת בפירוש.
אף אחד לא היה מעלה בדעתו לומר כן בדברי הרשב"א שמורים בבירור להיפך, אילולי שנדחקו ליישב הסתירה במשנ"ב, ולא רוצים לקבל עדות פשוטה מפי בעל המעשה, כי לא מתאימה להשקפת עולמם.
  • מעולם נהגתי ובפרט בפורום זה כשבא משיג על דברי בדברים שכל צורבא מרבנן מבין שאינם צריכים תשובה, איני טורח להשיבם כיון שבר אוריין ממילא יבחר האמת ומי שאינו כן בכו"כ גם ריבוי דברים הלוך ושב לא יועילו, אמנם כאן כיון שמתעקש על דבר אמת נגד דברי הגר"א והמ"ב וההגרח"ק והגר"ש ואזנר בדברים שאין בהם ממש הוצרכתי שוב להגיב להראות אמיתות דבריהם.                                                                       
  • הרא"ה בבדה"ב בית ג' ש"ז כתב שאם אמרו לנכרי לבשל עבור חולה שאין בו סכנה לא אסרו הדבר משום בישולי עכו"ם אף שבשאר איסורים אסרו לחולה שאיב"ס לאכלו והתירו רק בהנאה. וביאר שכאן שאסרוה משום חתנות, כל שאין אפשרות לישראל לבשלו דהיינו בשבת ונתן לנכרי לבשלו מום הכרח אין כאן קירוב דעתא ומותר אפילו לבריא במוצ"ש. וברור שדבריו אינם שייכים בחולה שיש בו סכנה שהרי בזה גם הישראל מותר לבשל לו.       
  • והרשב"א במשה"ב חלק שאם סברת הרא"ה היא משום שלא שיך קרוב דעת בדבר שהישראל אינו יכול לבשל  [והיינו בחולה שאין בו סכנה להבדיל מיש בו סכנה שמותר גם לישראל לבשל בשבילו] והגוי עושה עמו טובה כ"ש שיש אקרובי טפי. ואם סברת הרא"ה היא שבמקום חולי לא גזרו זה ניחא לענין החולה עצמו אבל מדוע התירו לבריא, כמו שבחולה שיש בו סכנה מתירים בשבילו נבילה ולא מתירים את הנבילה הזו אח"כ לבריא גם כאן אף שהתירו את התבשיל לחולה שאין בו סכנה אין שום סברא שנתירה לבריא. וגם למה התירו רק בשבת אלא נוקט הרשב"א שהתירו בשבת לחולה מחמת שאין לו אפשרות אחרת ובדאי לא התירו רק בשבת ולא במוצ"ש ורק לחולה ולא לבריא.                                                                      
  • ואחרי כל הנ"ל הראית לדעת שכל מחלקותם היא לענין היתר אכילה לחולה ולבריא בחולה שאין בו סכנה, אבל לענין חולה שיש בו סכנה ודאי לא דנו שבזה ודאי מותר לחולה עצמו שאין לך דבר העומד בפני פיקו"נ.                                                                                                              
  • וע"ז קאי הגר"א והמ"ב וכתבו שבחולה שיש בו סכנה שבשלו בשבת בשבילו ע"י נכרי לא שייך לאסור כיון שהוא מילתא דלא שכיחא לא גזרו בזה רבנן הן מצד שחולה שיש בו סכנה הוא לא שכיח וגם מצד שבכה"ג שהוא סכנה מבשלים בשבילו דוקא ע"י ישראל ולא שכיח לבשל בשבילו ע"י גוי.            
  • ועל כן דברי הגר"א והמ"ב ברורים ומחוורים ומכאן ראיה חותכת שבן הח"ח לא ירד לסוף דעת אביו וחשבו לסתירה וישבו בדברים שאין רוח חכמים נוחה מהן ואינם אמת.

 


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1448
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 143 פעמים
קיבל תודה: 450 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי כלפי ליא » 18 מאי 2020, 00:01

עד כמה שזה תירוץ טוב על המשנ"ב
פלא שהראשונים לא ידעו לענות תירוץ כזה על הגמרא, שבעריכה של רבינא ורב אשי הם לא שמו לב לסתירה
וכן פלא שהגמרא לא ידעה לענות על סתירת המשנה, שרבי לא חיבר את המשנה והוא רק ליקט, ולא שם לב לסתירה.
וכן הלאה על זה הדרך.
וא"כ אפשר למחוק חלק מהגמרות שלא ידעו שרבי רק ליקט ולא כתב את המשניות, ואת חצי מהתוספות על סתירות בגמרות.
ושלום על ישראל


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 2726
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 181 פעמים
קיבל תודה: 741 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי נדיב לב » 18 מאי 2020, 00:54

לאור מה שנכתב באשכול בנוגע להקדמת המשנה ברורה - שמתוכנה מתבאר שאין כוונת המחבר להכריע, אלא ללקט ולאסוף ראשונים כאחרונים ולהציגם בצורה ברורה ומסודרת בפני הלומד [בלי להכריע] אעתיק את הקדמתו, והבוחר יבחר.

הקדמת משנה ברורה:

והנה אף שלימוד התורה הוא שכל מה שהאדם לומד אפי' בקדשים ובטהרות הוא מקיים מ"ע דת"ת מ"מ עיקר לימוד האדם צריך להיות בלימוד המביא לידי מעשה וע"כ אחז"ל (ברכות ח) אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ובתי מדרשות שביעקב ועיין ביו"ד (סי' רמ"ו) בש"ך שם שהביא בשם הפרישה דצריך כל אדם ללמוד הלכות בכל יום כדי שהלימוד יביאנו לידי מעשה, וע"י לימוד ההלכות מובטח האדם לידי חיי עוה"ב אך שיזהר ללמוד בכל יום כדאיתא בגמרא תד"א כל השונה הלכות בכל יום כו' ואיתא במדרש שוח"ט בר קפרא אומר למד אדם תרי הלכות בצפרא ותרי ברמשא קיים בזה ובתורתו יהגה יומם ולילה. והנה לפ"ז נראה בעליל דחלק או"ח הוא היותר מוקדם ללימוד לכל אף שכל ד' חלקי שו"ע הם נצרכים למעשה מ"מ חלק זה הוא מוקדם לכל כי ידיעתו הוא הכרחי בכל יום מימי חייו לקיום התורה ובלעדו לא ירים איש הישראלי את ידו ואת רגלו. ונוכל לומר שזהו כונת הכתוב ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כי שמירה זה המשנה (כמו שפירש"י בפ' אמור) ומה ילמוד האדם מתחלה אשר יעשה וגו' היינו הלימודים הנוגעים למעשה בכל יום מימי חייו.

ואך כאשר נתבונן נראה שבעו"ה מועטים האנשים הקובעים לימודם לזה והיינו אף האנשים אשר נגע אלהים בלבם ורוצים להתחזק במעוז התורה ובקיום מצותיה ולאנשים כאלו היה מן הראוי שקודם כל הלימודים היה צריך להיות בקי בחלק הזה כדי לידע את הדרך אשר ילך בה. וחתרתי לדעת סיבת הדבר ומצאתי כי שתים הנה.

אחת כי השו"ע לבדו בלתי לימוד הטור הוא כספר החתום כי הב"י כשסידר השו"ע היה דעתו שילמדו מתחלה את עיקרי הדינים ומקוריהם בטור וב"י כדי שיתיישב הדין לכל אחד בדעתו בטעמו ונימוקו אך לאשר שבטור וב"י נמצא לפעמים כמה דיעות חלוקין בכל דין ודין לכך ערך לפנינו את שולחנו הטהור לידע הלכה למעשה בכל דין ודין אבל לא היה דעתו שנלמוד אותו בלחוד כי אין הדין יוכל להתיישב היטב בדעת האדם כ"ז שאין יודעו בטעמו ונימוקו, וגם ע"י ידיעת הטעמים נ"מ כמה פעמים למעשה כי כמה פעמים נתחבר בשו"ע בסעיף אחד דבר שהוא רק לכתחלה ודבר שהוא לעיכובא אף בדיעבד גם דבר שהוא מדאורייתא ודבר שהוא מדרבנן ונ"מ לענין ספק וכה"ג עוד כמה ענינים עצומים בכל סימן וסי' אשר לא יתברר לאדם כ"א ע"י ידיעת טעמיהם. וללמוד כל דין ודין שבשו"ע במקורו וטעמו מן הטור וב"י יכבד זה בזמננו מאד על האדם כי בעו"ה נתמעטו הלבבות וגם הטרדות נתגברו מאד אשר אם ירצה האדם בלימוד כזה לידע על נכון סי' אחד בינוני למעשה יצטרך לעמול בו כמה ימים ולפעמים כמה שבועות כמו סי' ל"ב וכדומה (אם לא מי שחננו ה' שיש לו לב רחב ואין לו שום טרדה).

סיבה שניה שגרם למעט לימוד השו"ע לדעתי הוא מפני שכבד הדבר מאד לידע ממנו הדין למעשה מפני התחלקות רוב הדיעות המובא באחרונים ואין האדם יודע איך לפנות א"ע לימין או לשמאל, וכאשר ירצה האדם תמיד להחמיר בדבר ג"ז איננו דרך כבושה כי פעמים רבות הוא חומרא דאתי לידי קולא.

עוד ראיתי והתבוננתי כי מעת שליקט וקיצר הבאר היטב את דברי הט"ז ומ"א ועוד מפרשים ותשובות שקדמוהו עד עתה הוא לערך ק"ל שנה ומאותו העת עד עתה רבו כמו רבו כמה גאונים מפורסמים מפרשי השו"ע א"ר ומטה יהודא ומאמר מרדכי ורבות כהנה וגם בשערי תשובה לא הובא מהם כ"א מעט מזער באיזה מקומות, ובפרט ספר הפמ"ג אשר הוא ספר נכבד מאד אשר בו מבואר בכל סי' וסי' ענינים מחודשים למעשה ונתפשט הוראותיו בישראל לא נזכר כמעט בכל השע"ת כלל כי מפני ריבוי ספרי השו"ת שהיה מוטל עליו להעתיק לא העתיק ממפרשי שו"ע המצוין כמעט כלל וסמך על המעיין בם, גם הרבה והרבה גאונים מפורסמים אשר נתפשט דבריהם בעולם אחר הדפסת השע"ת כמו הגאון רע"א ודה"ח ומגן גבורים וארה"ח וכדומה. זאת ועוד אחרת ראיתי בעני ועמל ישראל כי עתה כשנצרך האדם לידע איזה דין למעשה שאין מבורר היטב בשו"ע הוא מוכרח לחפש בכמה וכמה מהאחרונים בפמ"ג ודה"ח וחידושי רע"א וח"א ומחצית השקל ורבות כהנה ואין קץ לעמלו.

אשר ע"כ נתעוררתי ונתחזקתי בחסדי הש"י לתקן את כל אלה, כי עשיתי בעזה"י ביאור מספיק לדעתי על שו"ע הזה עד אחר הלכות תפלה (לע"ע) וקראתי שמו משנה ברורה ובו ביארתי בעזה"י את כל דין ודין שבשו"ע בטעמו ונימוקו מגמרא ופוסקים אשר לא יהיה כספר החתום, גם ביארתי בו במקום שנמצא דיעות בין הפוסקים את מסקנת האחרונים להלכה על כל דין (והביאור ההוא מלוקט מב"ח ודרישה ופרישה ואליהו רבא וביאור הגר"א ופרי מגדים וברכי יוסף ומאמר מרדכי ומטה יהודא ונהר שלום ודגול מרבבה ובה"ט ושע"ת ושו"ע של הגר"ז ולבושי שרד ושולחן שלמה, ודה"ח וחידושי רע"א וישועת יעקב וח"א ומחצית השקל ומגן גבורים וארה"ח ורבות כהנה וגם מכמה ספרי שו"ת).

ובשולי היריעה פתחתי שער ושמו שער הציון בו ציינתי על כל דבר שבתוך המשנה ברורה כדי לידע מבטן מי יצאו הפנינים האלו. ובמקום שראיתי דיעות בין שני אחרונים גופא באיזה דבר לא הייתי עצל בדבר מלחפש בכלל ספרי שאר אחרונים לראות אל מי מקדושים דעתם פונה למעשה, ובפרט בביאור הגר"א ז"ל שהוא אורן של ישראל ויתד שהכל תלוי בו וכדאי להכריע הדבר.

גם חפשתי בספרי ראשונים אולי אמצא בם הדבר מפורש או שאר ראיה ברורה. כי ב"ה יש לי הרבה ספרי ראשונים. גם חיברתי בצידו עוד פירוש אחד ושמו ביאור הלכה בו יבואר בארוכה כמה דינים שכתבתי במשנה ברורה ולא היה מקום בשער הציון לבארם ועוד כמה ענינים עמוקים. ולא יחשוב המעיין שהעתקתי מהפוסקים היה שלא במתכוין וכמתעסק בעלמא אכן הדבר כי עיינתי ב"ה בכל סי' במקורי הדינין בראשונים וגם כמעט בכל האחרונים הנ"ל ראיתי להתבונן בדבריהם, וגם עזרני ה' שהשגתי את הספר כנה"ג על או"ח ושיורי כנה"ג וע"ת ולבוש עם הא"ז וכ"ז הועיל לי לענין ההעתקה שאוכל להעתיק את דבריהם בטעמם ונימוקם ולא דברים קצרים כחוקים כי המעתיק את הדברים בקיצור יוכל להוולד מזה כמה קלקולים לבד אלו הדינים שהוזכרו בבה"ט מתוך איזה ספרי שו"ת שלא היה בידי ובפרי מגדים ושארי ספרים הנ"ל לא הזכירו לענין זה הוכרחתי להעתיקם כמות שהוא. ואקוה לה' שמתוך פירושנו יהיה לכל אדם משנתו ברורה בטעמיה וכל פרטיה כי גם את עיקרי הדינים שבתוך הבה"ט ושע"ת הכנסתי כולם בתוך משנתי. ה' יזכני לפרש את יתר ההלכות שבשו"ע הזה ויחזק לבי לעבודתו ונזכה לנחמת ציון בב"א:


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 2417
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 251 פעמים
קיבל תודה: 891 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי מבקש אמת » 18 מאי 2020, 01:51

נדיב לב כתב:
18 מאי 2020, 00:54
לאור מה שנכתב באשכול בנוגע להקדמת המשנה ברורה - שמתוכנה מתבאר שאין כוונת המחבר להכריע, אלא ללקט ולאסוף ראשונים כאחרונים ולהציגם בצורה ברורה ומסודרת בפני הלומד [בלי להכריע] אעתיק את הקדמתו, והבוחר יבחר.

הקדמת משנה ברורה:

והנה אף שלימוד התורה הוא שכל מה שהאדם לומד אפי' בקדשים ובטהרות הוא מקיים מ"ע דת"ת מ"מ עיקר לימוד האדם צריך להיות בלימוד המביא לידי מעשה וע"כ אחז"ל (ברכות ח) אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ובתי מדרשות שביעקב ועיין ביו"ד (סי' רמ"ו) בש"ך שם שהביא בשם הפרישה דצריך כל אדם ללמוד הלכות בכל יום כדי שהלימוד יביאנו לידי מעשה, וע"י לימוד ההלכות מובטח האדם לידי חיי עוה"ב אך שיזהר ללמוד בכל יום כדאיתא בגמרא תד"א כל השונה הלכות בכל יום כו' ואיתא במדרש שוח"ט בר קפרא אומר למד אדם תרי הלכות בצפרא ותרי ברמשא קיים בזה ובתורתו יהגה יומם ולילה. והנה לפ"ז נראה בעליל דחלק או"ח הוא היותר מוקדם ללימוד לכל אף שכל ד' חלקי שו"ע הם נצרכים למעשה מ"מ חלק זה הוא מוקדם לכל כי ידיעתו הוא הכרחי בכל יום מימי חייו לקיום התורה ובלעדו לא ירים איש הישראלי את ידו ואת רגלו. ונוכל לומר שזהו כונת הכתוב ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כי שמירה זה המשנה (כמו שפירש"י בפ' אמור) ומה ילמוד האדם מתחלה אשר יעשה וגו' היינו הלימודים הנוגעים למעשה בכל יום מימי חייו.

ואך כאשר נתבונן נראה שבעו"ה מועטים האנשים הקובעים לימודם לזה והיינו אף האנשים אשר נגע אלהים בלבם ורוצים להתחזק במעוז התורה ובקיום מצותיה ולאנשים כאלו היה מן הראוי שקודם כל הלימודים היה צריך להיות בקי בחלק הזה כדי לידע את הדרך אשר ילך בה. וחתרתי לדעת סיבת הדבר ומצאתי כי שתים הנה.

אחת כי השו"ע לבדו בלתי לימוד הטור הוא כספר החתום כי הב"י כשסידר השו"ע היה דעתו שילמדו מתחלה את עיקרי הדינים ומקוריהם בטור וב"י כדי שיתיישב הדין לכל אחד בדעתו בטעמו ונימוקו אך לאשר שבטור וב"י נמצא לפעמים כמה דיעות חלוקין בכל דין ודין לכך ערך לפנינו את שולחנו הטהור לידע הלכה למעשה בכל דין ודין אבל לא היה דעתו שנלמוד אותו בלחוד כי אין הדין יוכל להתיישב היטב בדעת האדם כ"ז שאין יודעו בטעמו ונימוקו, וגם ע"י ידיעת הטעמים נ"מ כמה פעמים למעשה כי כמה פעמים נתחבר בשו"ע בסעיף אחד דבר שהוא רק לכתחלה ודבר שהוא לעיכובא אף בדיעבד גם דבר שהוא מדאורייתא ודבר שהוא מדרבנן ונ"מ לענין ספק וכה"ג עוד כמה ענינים עצומים בכל סימן וסי' אשר לא יתברר לאדם כ"א ע"י ידיעת טעמיהם. וללמוד כל דין ודין שבשו"ע במקורו וטעמו מן הטור וב"י יכבד זה בזמננו מאד על האדם כי בעו"ה נתמעטו הלבבות וגם הטרדות נתגברו מאד אשר אם ירצה האדם בלימוד כזה לידע על נכון סי' אחד בינוני למעשה יצטרך לעמול בו כמה ימים ולפעמים כמה שבועות כמו סי' ל"ב וכדומה (אם לא מי שחננו ה' שיש לו לב רחב ואין לו שום טרדה).

סיבה שניה שגרם למעט לימוד השו"ע לדעתי הוא מפני שכבד הדבר מאד לידע ממנו הדין למעשה מפני התחלקות רוב הדיעות המובא באחרונים ואין האדם יודע איך לפנות א"ע לימין או לשמאל, וכאשר ירצה האדם תמיד להחמיר בדבר ג"ז איננו דרך כבושה כי פעמים רבות הוא חומרא דאתי לידי קולא.

עוד ראיתי והתבוננתי כי מעת שליקט וקיצר הבאר היטב את דברי הט"ז ומ"א ועוד מפרשים ותשובות שקדמוהו עד עתה הוא לערך ק"ל שנה ומאותו העת עד עתה רבו כמו רבו כמה גאונים מפורסמים מפרשי השו"ע א"ר ומטה יהודא ומאמר מרדכי ורבות כהנה וגם בשערי תשובה לא הובא מהם כ"א מעט מזער באיזה מקומות, ובפרט ספר הפמ"ג אשר הוא ספר נכבד מאד אשר בו מבואר בכל סי' וסי' ענינים מחודשים למעשה ונתפשט הוראותיו בישראל לא נזכר כמעט בכל השע"ת כלל כי מפני ריבוי ספרי השו"ת שהיה מוטל עליו להעתיק לא העתיק ממפרשי שו"ע המצוין כמעט כלל וסמך על המעיין בם, גם הרבה והרבה גאונים מפורסמים אשר נתפשט דבריהם בעולם אחר הדפסת השע"ת כמו הגאון רע"א ודה"ח ומגן גבורים וארה"ח וכדומה. זאת ועוד אחרת ראיתי בעני ועמל ישראל כי עתה כשנצרך האדם לידע איזה דין למעשה שאין מבורר היטב בשו"ע הוא מוכרח לחפש בכמה וכמה מהאחרונים בפמ"ג ודה"ח וחידושי רע"א וח"א ומחצית השקל ורבות כהנה ואין קץ לעמלו.

אשר ע"כ נתעוררתי ונתחזקתי בחסדי הש"י לתקן את כל אלה, כי עשיתי בעזה"י ביאור מספיק לדעתי על שו"ע הזה עד אחר הלכות תפלה (לע"ע) וקראתי שמו משנה ברורה ובו ביארתי בעזה"י את כל דין ודין שבשו"ע בטעמו ונימוקו מגמרא ופוסקים אשר לא יהיה כספר החתום, גם ביארתי בו במקום שנמצא דיעות בין הפוסקים את מסקנת האחרונים להלכה על כל דין (והביאור ההוא מלוקט מב"ח ודרישה ופרישה ואליהו רבא וביאור הגר"א ופרי מגדים וברכי יוסף ומאמר מרדכי ומטה יהודא ונהר שלום ודגול מרבבה ובה"ט ושע"ת ושו"ע של הגר"ז ולבושי שרד ושולחן שלמה, ודה"ח וחידושי רע"א וישועת יעקב וח"א ומחצית השקל ומגן גבורים וארה"ח ורבות כהנה וגם מכמה ספרי שו"ת).

ובשולי היריעה פתחתי שער ושמו שער הציון בו ציינתי על כל דבר שבתוך המשנה ברורה כדי לידע מבטן מי יצאו הפנינים האלו. ובמקום שראיתי דיעות בין שני אחרונים גופא באיזה דבר לא הייתי עצל בדבר מלחפש בכלל ספרי שאר אחרונים לראות אל מי מקדושים דעתם פונה למעשה, ובפרט בביאור הגר"א ז"ל שהוא אורן של ישראל ויתד שהכל תלוי בו וכדאי להכריע הדבר.

גם חפשתי בספרי ראשונים אולי אמצא בם הדבר מפורש או שאר ראיה ברורה. כי ב"ה יש לי הרבה ספרי ראשונים. גם חיברתי בצידו עוד פירוש אחד ושמו ביאור הלכה בו יבואר בארוכה כמה דינים שכתבתי במשנה ברורה ולא היה מקום בשער הציון לבארם ועוד כמה ענינים עמוקים. ולא יחשוב המעיין שהעתקתי מהפוסקים היה שלא במתכוין וכמתעסק בעלמא אכן הדבר כי עיינתי ב"ה בכל סי' במקורי הדינין בראשונים וגם כמעט בכל האחרונים הנ"ל ראיתי להתבונן בדבריהם, וגם עזרני ה' שהשגתי את הספר כנה"ג על או"ח ושיורי כנה"ג וע"ת ולבוש עם הא"ז וכ"ז הועיל לי לענין ההעתקה שאוכל להעתיק את דבריהם בטעמם ונימוקם ולא דברים קצרים כחוקים כי המעתיק את הדברים בקיצור יוכל להוולד מזה כמה קלקולים לבד אלו הדינים שהוזכרו בבה"ט מתוך איזה ספרי שו"ת שלא היה בידי ובפרי מגדים ושארי ספרים הנ"ל לא הזכירו לענין זה הוכרחתי להעתיקם כמות שהוא. ואקוה לה' שמתוך פירושנו יהיה לכל אדם משנתו ברורה בטעמיה וכל פרטיה כי גם את עיקרי הדינים שבתוך הבה"ט ושע"ת הכנסתי כולם בתוך משנתי. ה' יזכני לפרש את יתר ההלכות שבשו"ע הזה ויחזק לבי לעבודתו ונזכה לנחמת ציון בב"א:

זה תואם ממש למה שכתבתי. עיקר מטרתו היא ללקט את הכרעות האחרונים, ובחלק מהמקרים גם הכריע בעצמו.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 2417
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 251 פעמים
קיבל תודה: 891 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי מבקש אמת » 18 מאי 2020, 01:53

כלפי ליא כתב:
18 מאי 2020, 00:01
עד כמה שזה תירוץ טוב על המשנ"ב
פלא שהראשונים לא ידעו לענות תירוץ כזה על הגמרא, שבעריכה של רבינא ורב אשי הם לא שמו לב לסתירה
וכן פלא שהגמרא לא ידעה לענות על סתירת המשנה, שרבי לא חיבר את המשנה והוא רק ליקט, ולא שם לב לסתירה.
וכן הלאה על זה הדרך.
וא"כ אפשר למחוק חלק מהגמרות שלא ידעו שרבי רק ליקט ולא כתב את המשניות, ואת חצי מהתוספות על סתירות בגמרות.
ושלום על ישראל
זה בדיוק מה שהגמרא עושה פעמים רבות: אומרת שמשנה מסויימת הולכת לפי דעתו של תנא אחד, ואילו משנה אחרת הולכת לפי דעתו של תנא אחר. ממש כפתור ופרח ותואם לכיוון הנטען כאן.

(אגב, אני מקווה שאף אחד לא באמת מתכוון להשוות בין המשנ"ב למשנה והגמרא).
 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “הלכה ומנהג”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 3 אורחים