האם הח"ח כתב את כל המ"ב?


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 2417
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 251 פעמים
קיבל תודה: 891 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי מבקש אמת » 18 מאי 2020, 01:55

יאיר אור כתב:
17 מאי 2020, 23:47
מבקש אמת כתב:
17 מאי 2020, 10:53
יאיר אור כתב:
17 מאי 2020, 10:20

ידעתי גם ידעתי שמראית רשב"א זה נפלה טעותך.
אך יש לעיין היטב בכלל בסוגיא ברא"ה וברשב"א מריש דבריו כולו סובב והולך לכנין חולהשאין בו סכנה 
אלא שהוכיח שמצינו שהתירו לחולה אף שאותו דבר אסור כעת לחולה והיינו בנבילה לחולה שיב"ס.
עיין היטב ובקש האמת ותראה כדברי הגדולים הגר"א, המ"ב, הגרח"ק, הגר"ש ואזנר.
זה נכון לגבי הרא"ה, לא לגבי הרשב"א. הטענה של הרשב"א היא שאין שום קשר בין היתר לחולה לבין היתר לבריא, וכמו שבחולה שיש בו סכנה התירה תורה אכילת נבילה ואעפ"כ לא הותרה הנבילה לבריא, הוא הדין לגבי איסור דרבנן דבישולי נכרים כעין דאורייתא תקון ולא התירו אלא לחולה ולא לבריא. טענה זו שייכת הן לחולה שיש בו סכנה, והן לחולה שאין בו סכנה. אם היה הרשב"א רוצה להוציא מכלל טענה זו חולה שיש בו סכנה היה צריך לומר זאת בפירוש.
אף אחד לא היה מעלה בדעתו לומר כן בדברי הרשב"א שמורים בבירור להיפך, אילולי שנדחקו ליישב הסתירה במשנ"ב, ולא רוצים לקבל עדות פשוטה מפי בעל המעשה, כי לא מתאימה להשקפת עולמם.
  • מעולם נהגתי ובפרט בפורום זה כשבא משיג על דברי בדברים שכל צורבא מרבנן מבין שאינם צריכים תשובה, איני טורח להשיבם כיון שבר אוריין ממילא יבחר האמת ומי שאינו כן בכו"כ גם ריבוי דברים הלוך ושב לא יועילו, אמנם כאן כיון שמתעקש על דבר אמת נגד דברי הגר"א והמ"ב וההגרח"ק והגר"ש ואזנר בדברים שאין בהם ממש הוצרכתי שוב להגיב להראות אמיתות דבריהם.                                                                       
  • הרא"ה בבדה"ב בית ג' ש"ז כתב שאם אמרו לנכרי לבשל עבור חולה שאין בו סכנה לא אסרו הדבר משום בישולי עכו"ם אף שבשאר איסורים אסרו לחולה שאיב"ס לאכלו והתירו רק בהנאה. וביאר שכאן שאסרוה משום חתנות, כל שאין אפשרות לישראל לבשלו דהיינו בשבת ונתן לנכרי לבשלו מום הכרח אין כאן קירוב דעתא ומותר אפילו לבריא במוצ"ש. וברור שדבריו אינם שייכים בחולה שיש בו סכנה שהרי בזה גם הישראל מותר לבשל לו.       
  • והרשב"א במשה"ב חלק שאם סברת הרא"ה היא משום שלא שיך קרוב דעת בדבר שהישראל אינו יכול לבשל  [והיינו בחולה שאין בו סכנה להבדיל מיש בו סכנה שמותר גם לישראל לבשל בשבילו] והגוי עושה עמו טובה כ"ש שיש אקרובי טפי. ואם סברת הרא"ה היא שבמקום חולי לא גזרו זה ניחא לענין החולה עצמו אבל מדוע התירו לבריא, כמו שבחולה שיש בו סכנה מתירים בשבילו נבילה ולא מתירים את הנבילה הזו אח"כ לבריא גם כאן אף שהתירו את התבשיל לחולה שאין בו סכנה אין שום סברא שנתירה לבריא. וגם למה התירו רק בשבת אלא נוקט הרשב"א שהתירו בשבת לחולה מחמת שאין לו אפשרות אחרת ובדאי לא התירו רק בשבת ולא במוצ"ש ורק לחולה ולא לבריא.                                                                      
  • ואחרי כל הנ"ל הראית לדעת שכל מחלקותם היא לענין היתר אכילה לחולה ולבריא בחולה שאין בו סכנה, אבל לענין חולה שיש בו סכנה ודאי לא דנו שבזה ודאי מותר לחולה עצמו שאין לך דבר העומד בפני פיקו"נ.                                                                                                              
  • וע"ז קאי הגר"א והמ"ב וכתבו שבחולה שיש בו סכנה שבשלו בשבת בשבילו ע"י נכרי לא שייך לאסור כיון שהוא מילתא דלא שכיחא לא גזרו בזה רבנן הן מצד שחולה שיש בו סכנה הוא לא שכיח וגם מצד שבכה"ג שהוא סכנה מבשלים בשבילו דוקא ע"י ישראל ולא שכיח לבשל בשבילו ע"י גוי.            
  • ועל כן דברי הגר"א והמ"ב ברורים ומחוורים ומכאן ראיה חותכת שבן הח"ח לא ירד לסוף דעת אביו וחשבו לסתירה וישבו בדברים שאין רוח חכמים נוחה מהן ואינם אמת.

לא הבנתי איך בדיוק אתה סותר את טענתי. הרי לפי סברא זו של הרשב"א (שהיתר החולה אינו ענין לבריא) אין חילוק בין חולה שאין בו סכנה לחולה שיש בו סכנה. מאי נפק"מ אם ההיתר הוא משום פיקוח נפש או מסיבה אחרת? הרי בשניהם הוי דחויה ולא הותרה. ואם היה לו סברא אחרת לחלק היה צריך להזכירה בפירוש, שלא נטעה בדבריו אחר שהביא ראיה מחולה שיש בו סכנה.
 


עקביא בן מהלל אומר
משתמש ותיק
הודעות: 551
הצטרף: 07 נובמבר 2019, 22:34
נתן תודה: 541 פעמים
קיבל תודה: 174 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי עקביא בן מהלל אומר » 18 מאי 2020, 02:15

מבקש אמת כתב:
13 מאי 2020, 13:36
קצר ולעניין כתב:
13 מאי 2020, 07:47
מבקש אמת כתב:
12 מאי 2020, 14:18

אני לא מבין בדיוק איך שייך להתווכח על זה. אפשר לפתוח משנ"ב ולראות שבאחוז עצום מהמחלוקות שמביא הוא לא מכריע כלל. כך לא מתנהל ספר שמיועד להכרעות! העובדה שלו זה היחס זה בדיוק הנידון כאן, ואת ההנחה עליה מבוססת עובדה זו אני בא לערער. אגב, היחס הזה למשנ"ב הוא ייחודי לחלק מסויים בציבור הלומדים, ואינו מקובל בכל מקום. זהו יחס של הדור החדש שלא הכיר את הדור בו הערוך השלחן והדרך החיים היו הפוסקים, ולא המשנ"ב.
ועוד יותר מזה, מאחר והספר היה מיועד להמוני עמך בית ישראל כמו שאמר המחבר בעצמו, א"כ מה טעם יסתור את עצמו באופן שצריך כל מיני חילוקים למדניים ליישב את הסתירה, וגם לא ברור איזה מהם הוא הנכון...
בתוספות זה עוד יותר טוב מאשר המשנ"ב, כיון שהתוספות נערכו ע"י כמה מבעלי התוספות, ובמקרה שהביאו את הדברים בסתמא הרי נשתדל לראות אם אפשר למעט במחלוקת. משא"כ במשנ"ב אם הסתירה היא בין שני אחרונים שונים שמביא, הרי היישוב לזה מבואר מגוף הדברים עצמם - הרי מדובר להדיא בשני פוסקים שונים!

מישהו נפל כאן על הראש?
לא אתקשקש על הבדותות המופרכות שנכתבו כאן
אם המ"ב נתחבר בכדי לפסוק ולהכריע בין השיטות או ללקט ולהציג את שיטות האחרונים
רק אציע בפניך, לאתגר את פרשנותך, ואת פרשנות כולם, לזרוק איזה סימן במ"ב, ולעבור אחת לאחת על כל ס"ק וס"ק, והיה וצדקת הרווחת זאת ביושר ולא בדמגוגיה
אבל והיה וטעית, תתנצל בפני מרן החפץ חיים על שהפכת את ספרו לעוד איזה ספר של ליקוטים בשוגג או במזיד
מקבל?


ובכן הרמתי את הכפפה ועברתי על סימן שיח ושיט. הבדיקה היתה בכל מקום בו הוא מביא שתי דעות (או דעה החולקת על המובא בשו"ע או רמ"א), ואינו מצטט הכרעה מאחרונים אחרים, והשאלה היא האם המשנ"ב הכריע מדנפשיה או לא. בסימן שיח מצאתי שבחצי מהפעמים הכריע מדיליה ובחצי מהפעמים לא, ובסימן שיט בחמש מקומות לא הכריע ובשתי מקומות הכריע. 
 

אמרו נא לי רבותי בפורום לתורה?
ספר שמכריע בכמחצית מהספיקות והדעות, הוא ספר של ליקוט? האם נכון לומר "רק לפעמים הוא מנסה להכריע בין מחלוקות"?
ברור לכל מי שקרא ושנה במשנתו הברורה של החפץ חיים, שעל פי רוב הוא מכריע כאחת השיטות ולא רק חמישים אחוז, אבל נניח שהנתון של מבקש אמת שרק חמישים אחוז הוא באמת מדוייק.... האם לזה ייקרא ספר ליקוט?...


ואילו....

לישועתך קויתי השם כתב:
12 מאי 2020, 13:57
מבקש אמת כתב:
12 מאי 2020, 12:41

נראה לי שהיה לנו וויכוח כזה פעם (אם אני לא טועה זה היה אתה) - ופשוט וברור שאין זה היחס למשנ"ב, וודאי לא לתוס', המשנ"ב הוא לא ספר ליקוט גרידא, וודאי לא התוס', ולא ראינו לרבותינו שתירצו הסתירות שבתוס' כמוך, אלא טרחו לתרץ ובדוחק אמרו שהוא מחלוקת התוס'.

אני לא מבין בדיוק איך שייך להתווכח על זה. אפשר לפתוח משנ"ב ולראות שבאחוז עצום מהמחלוקות שמביא הוא לא מכריע כלל. כך לא מתנהל ספר שמיועד להכרעות! העובדה שלו זה היחס זה בדיוק הנידון כאן, ואת ההנחה עליה מבוססת עובדה זו אני בא לערער. אגב, היחס הזה למשנ"ב הוא ייחודי לחלק מסויים בציבור הלומדים, ואינו מקובל בכל מקום. זהו יחס של הדור החדש שלא הכיר את הדור בו הערוך השלחן והדרך החיים היו הפוסקים, ולא המשנ"ב.
 

מבקש אמת כתב:
27 אפריל 2020, 00:34
א. ל. חנן כתב:
27 אפריל 2020, 00:15
בנושא זה, ודומה לו.
בהקדמת ספר ברורי הלכה של הרב מרדכי אייכלר שליט"א לפנים רב בעימנואל וכיום רב בבד"ץ בעלזא. [כמדומני מתגורר בי-ם].
כותב שדרך ההלכה (ללא מקור מצוין) שמדייקים בדברי המשנ"ב, ואם סותר את עצמו, עושים אוקימתות ומחדשים דין שלישי.
אני מעלעל בספר ומנסה למצוא דוגמאות.

ספר שנועד להביא דברי הפוסקים בבהירות כדי שיוכל היהודי המצוי לידע היאך לנהוג. הפיכת הספר לסוג של ש"ס מהדורת תרס"ז הוא הגזמה קיצונית.


מבקש אמת כתב:
12 מאי 2020, 13:25
איש ווילנא כתב:
12 מאי 2020, 12:49
מבקש אמת כתב:
12 מאי 2020, 12:41


הבעיה היא שראשונים זה לא ליקוט של הרבה מחברים אלא דברי המחבר עצמו, משא"כ המשנה ברורה. מבחינה זו הוא דומה לתוספות, ואכן התוספות מלאים סתירות למכביר הנובעות מכך שלא מפי אדם אחד יצאו הדברים. והדברים פשוטים למעיין, ואינם סותרים כלל את הדקדוק הלשוני בו כתב המחבר את ספרו.
זה לא מדויק כי התוס' באופן רשמי מציגים דעות שונות [חוץ ממה שחיבור תוס' לכל מסכת יצא מפי מחבר אחר ולפעמים גם באותה המסכת חצי ממחבר אחד וחצי ממחבר אחר. למשל בתוס' רא"ש פחות תמצא סתירות מהטעם הזה] 
אבל המשנה ברורה כן בא בסופו של יום להעלות הלכה למעשה על פי מי שהחליט לפסוק כמותו. 
אבל אני מסכים שאם למשל במקום אחד מביא שני דעות ובמקום אחד דעה אחת זה לא סתירה משמעותית 


על זה גופא אני מתווכח. טענתי היא שההנחה המקובלת כאילו מטרת המשנ"ב היא להכריע בין מחלוקות אחרונים ולהציג פסק ברור לפיו ילך הלומד (כמו השולחן ערוך), היא פשוט לא הנחה נכונה. היא נסתרת מדברי המחבר עצמו בהקדמתו, בהם מבואר שעיקר מטרתו היא לערוך לפני הלומד את דברי האחרונים בצורה ברורה ומסודרת, ורק בדרך אגב מזכיר שלפעמים הוא מנסה להכריע בין מחלוקות. והיא גם נסתרת ממאות הסתירות שיש בין פסקים שונים שמביא. אם נסלק את ההנחה, תסתלק גם הקושיא.
 


עקביא בן מהלל אומר
משתמש ותיק
הודעות: 551
הצטרף: 07 נובמבר 2019, 22:34
נתן תודה: 541 פעמים
קיבל תודה: 174 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי עקביא בן מהלל אומר » 18 מאי 2020, 02:30

מבקש אמת כתב:
13 מאי 2020, 13:36
קצר ולעניין כתב:
13 מאי 2020, 07:47
מבקש אמת כתב:
12 מאי 2020, 14:18

אני לא מבין בדיוק איך שייך להתווכח על זה. אפשר לפתוח משנ"ב ולראות שבאחוז עצום מהמחלוקות שמביא הוא לא מכריע כלל. כך לא מתנהל ספר שמיועד להכרעות! העובדה שלו זה היחס זה בדיוק הנידון כאן, ואת ההנחה עליה מבוססת עובדה זו אני בא לערער. אגב, היחס הזה למשנ"ב הוא ייחודי לחלק מסויים בציבור הלומדים, ואינו מקובל בכל מקום. זהו יחס של הדור החדש שלא הכיר את הדור בו הערוך השלחן והדרך החיים היו הפוסקים, ולא המשנ"ב.
ועוד יותר מזה, מאחר והספר היה מיועד להמוני עמך בית ישראל כמו שאמר המחבר בעצמו, א"כ מה טעם יסתור את עצמו באופן שצריך כל מיני חילוקים למדניים ליישב את הסתירה, וגם לא ברור איזה מהם הוא הנכון...
בתוספות זה עוד יותר טוב מאשר המשנ"ב, כיון שהתוספות נערכו ע"י כמה מבעלי התוספות, ובמקרה שהביאו את הדברים בסתמא הרי נשתדל לראות אם אפשר למעט במחלוקת. משא"כ במשנ"ב אם הסתירה היא בין שני אחרונים שונים שמביא, הרי היישוב לזה מבואר מגוף הדברים עצמם - הרי מדובר להדיא בשני פוסקים שונים!

מישהו נפל כאן על הראש?
לא אתקשקש על הבדותות המופרכות שנכתבו כאן
אם המ"ב נתחבר בכדי לפסוק ולהכריע בין השיטות או ללקט ולהציג את שיטות האחרונים
רק אציע בפניך, לאתגר את פרשנותך, ואת פרשנות כולם, לזרוק איזה סימן במ"ב, ולעבור אחת לאחת על כל ס"ק וס"ק, והיה וצדקת הרווחת זאת ביושר ולא בדמגוגיה
אבל והיה וטעית, תתנצל בפני מרן החפץ חיים על שהפכת את ספרו לעוד איזה ספר של ליקוטים בשוגג או במזיד
מקבל?

ובכן הרמתי את הכפפה ועברתי על סימן שיח ושיט. הבדיקה היתה בכל מקום בו הוא מביא שתי דעות (או דעה החולקת על המובא בשו"ע או רמ"א), ואינו מצטט הכרעה מאחרונים אחרים, והשאלה היא האם המשנ"ב הכריע מדנפשיה או לא. בסימן שיח מצאתי שבחצי מהפעמים הכריע מדיליה ובחצי מהפעמים לא, ובסימן שיט בחמש מקומות לא הכריע ובשתי מקומות הכריע. 



אבקש מחכמי הפורום דכאן הרימו נא את הכפפה לבדוק אם אכן המשנה ברורה בסימן שח הכריע רק בחמישים אחוז או ביותר מכך?

אני פונה לכל מי שהשתתף באשכול (וסליחה אם שכחתי אחד מכם) או מי שמעוניין לבדוק את נכונות הדברים

@איש ווילנא

@קצר ולעניין

@אמונה ובטחון

@שאר לעמו

@סלקא דעתך

@יאיר אור

@נדיב לב

@לישועתך קויתי השם

@מחשבות

@גבריאל פולארד

@חדא

@כלפי ליא

@HaimL


יאיר אור
הודעות: 143
הצטרף: 06 אוגוסט 2018, 16:40
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 60 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי יאיר אור » 18 מאי 2020, 02:36

מבקש אמת כתב:
18 מאי 2020, 01:55
לא הבנתי איך בדיוק אתה סותר את טענתי. הרי לפי סברא זו של הרשב"א (שהיתר החולה אינו ענין לבריא) אין חילוק בין חולה שאין בו סכנה לחולה שיש בו סכנה. מאי נפק"מ אם ההיתר הוא משום פיקוח נפש או מסיבה אחרת? הרי בשניהם הוי דחויה ולא הותרה. ואם היה לו סברא אחרת לחלק היה צריך להזכירה בפירוש, שלא נטעה בדבריו אחר שהביא ראיה מחולה שיש בו סכנה.
אני ממש לא מבין את התעקשותך על דבר אמת להקשות בקש על דברי מאיריעינינו הגר"א והמ"ב הברורים והאמתיים.
הנדון ברא"ה וברשב"א הוא על חולה שאיב"ס ובזה לא מצא הרשב"א כל היתר דאם נתיר מטעם קולא של חולי זה לא מתיר לבריא
אבל לענין התר בחולה שיב"ס שהוא לא שכיח בזה לא דן לא הרא"ה ולא הרשב"א ובזה פשיט"ל להגר"א והמ"ב שלא שייך לגזור כלל בבישול עכו"ם.
[וכמו שאתה מבין שאין להוכיח מהרשב"א שאינו מתיר באין עולה על שולחן מלכים כיון שלא כתב את ההיתר דהוא ראית של שחוק מכיון שלא איירי בזה
ה"ה לענינינו אין להוכיח שאין סובר היתר בחשיב"ס מטעם לא שכיח כיון שלא איירי בחושיב"ס]


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 2417
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 251 פעמים
קיבל תודה: 891 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי מבקש אמת » 18 מאי 2020, 02:39

עקביא בן מהלל אומר כתב:
18 מאי 2020, 02:15
מבקש אמת כתב:
13 מאי 2020, 13:36
קצר ולעניין כתב:
13 מאי 2020, 07:47


מישהו נפל כאן על הראש?
לא אתקשקש על הבדותות המופרכות שנכתבו כאן
אם המ"ב נתחבר בכדי לפסוק ולהכריע בין השיטות או ללקט ולהציג את שיטות האחרונים
רק אציע בפניך, לאתגר את פרשנותך, ואת פרשנות כולם, לזרוק איזה סימן במ"ב, ולעבור אחת לאחת על כל ס"ק וס"ק, והיה וצדקת הרווחת זאת ביושר ולא בדמגוגיה
אבל והיה וטעית, תתנצל בפני מרן החפץ חיים על שהפכת את ספרו לעוד איזה ספר של ליקוטים בשוגג או במזיד
מקבל?


ובכן הרמתי את הכפפה ועברתי על סימן שיח ושיט. הבדיקה היתה בכל מקום בו הוא מביא שתי דעות (או דעה החולקת על המובא בשו"ע או רמ"א), ואינו מצטט הכרעה מאחרונים אחרים, והשאלה היא האם המשנ"ב הכריע מדנפשיה או לא. בסימן שיח מצאתי שבחצי מהפעמים הכריע מדיליה ובחצי מהפעמים לא, ובסימן שיט בחמש מקומות לא הכריע ובשתי מקומות הכריע. 

אמרו נא לי רבותי בפורום לתורה?
ספר שמכריע בכמחצית מהספיקות והדעות, הוא ספר של ליקוט? האם נכון לומר "רק לפעמים הוא מנסה להכריע בין מחלוקות"?
ברור לכל מי שקרא ושנה במשנתו הברורה של החפץ חיים, שעל פי רוב הוא מכריע כאחת השיטות ולא רק חמישים אחוז, אבל נניח שהנתון של מבקש אמת שרק חמישים אחוז הוא באמת מדוייק.... האם לזה ייקרא ספר ליקוט?...


ואילו....
לישועתך קויתי השם כתב:
12 מאי 2020, 13:57
מבקש אמת כתב:
12 מאי 2020, 12:41

נראה לי שהיה לנו וויכוח כזה פעם (אם אני לא טועה זה היה אתה) - ופשוט וברור שאין זה היחס למשנ"ב, וודאי לא לתוס', המשנ"ב הוא לא ספר ליקוט גרידא, וודאי לא התוס', ולא ראינו לרבותינו שתירצו הסתירות שבתוס' כמוך, אלא טרחו לתרץ ובדוחק אמרו שהוא מחלוקת התוס'.

אני לא מבין בדיוק איך שייך להתווכח על זה. אפשר לפתוח משנ"ב ולראות שבאחוז עצום מהמחלוקות שמביא הוא לא מכריע כלל. כך לא מתנהל ספר שמיועד להכרעות! העובדה שלו זה היחס זה בדיוק הנידון כאן, ואת ההנחה עליה מבוססת עובדה זו אני בא לערער. אגב, היחס הזה למשנ"ב הוא ייחודי לחלק מסויים בציבור הלומדים, ואינו מקובל בכל מקום. זהו יחס של הדור החדש שלא הכיר את הדור בו הערוך השלחן והדרך החיים היו הפוסקים, ולא המשנ"ב.
 
מבקש אמת כתב:
27 אפריל 2020, 00:34
א. ל. חנן כתב:
27 אפריל 2020, 00:15
בנושא זה, ודומה לו.
בהקדמת ספר ברורי הלכה של הרב מרדכי אייכלר שליט"א לפנים רב בעימנואל וכיום רב בבד"ץ בעלזא. [כמדומני מתגורר בי-ם].
כותב שדרך ההלכה (ללא מקור מצוין) שמדייקים בדברי המשנ"ב, ואם סותר את עצמו, עושים אוקימתות ומחדשים דין שלישי.
אני מעלעל בספר ומנסה למצוא דוגמאות.

ספר שנועד להביא דברי הפוסקים בבהירות כדי שיוכל היהודי המצוי לידע היאך לנהוג. הפיכת הספר לסוג של ש"ס מהדורת תרס"ז הוא הגזמה קיצונית.
 
מבקש אמת כתב:
12 מאי 2020, 13:25
איש ווילנא כתב:
12 מאי 2020, 12:49

זה לא מדויק כי התוס' באופן רשמי מציגים דעות שונות [חוץ ממה שחיבור תוס' לכל מסכת יצא מפי מחבר אחר ולפעמים גם באותה המסכת חצי ממחבר אחד וחצי ממחבר אחר. למשל בתוס' רא"ש פחות תמצא סתירות מהטעם הזה] 
אבל המשנה ברורה כן בא בסופו של יום להעלות הלכה למעשה על פי מי שהחליט לפסוק כמותו. 
אבל אני מסכים שאם למשל במקום אחד מביא שני דעות ובמקום אחד דעה אחת זה לא סתירה משמעותית 


על זה גופא אני מתווכח. טענתי היא שההנחה המקובלת כאילו מטרת המשנ"ב היא להכריע בין מחלוקות אחרונים ולהציג פסק ברור לפיו ילך הלומד (כמו השולחן ערוך), היא פשוט לא הנחה נכונה. היא נסתרת מדברי המחבר עצמו בהקדמתו, בהם מבואר שעיקר מטרתו היא לערוך לפני הלומד את דברי האחרונים בצורה ברורה ומסודרת, ורק בדרך אגב מזכיר שלפעמים הוא מנסה להכריע בין מחלוקות. והיא גם נסתרת ממאות הסתירות שיש בין פסקים שונים שמביא. אם נסלק את ההנחה, תסתלק גם הקושיא.



נראה לי שחלק מהכותבים כאן לוקה בהבנת הנקרא. לא כתבתי בשום מקום שאין למשנה ברורה ענין להביא פסק למעשה, או שהוא מהווה ספר ליקוט ותו לא. כתבתי שעיקר מטרת החיבור איננה שהמחבר יכריע בעצמו בין המחלוקות, אלא להביא את דברי האחרונים והכרעותיהם, ורק בחלק מהפעמים המחבר מכריע מדנפשיה. זה שונה מהותית ממטרת השולחן ערוך, שהיא בעיקר להכריע בין השיטות השונות, ולהתוות פסק ברור ואחיד. הנפק"מ היא, שאם יש סתירות בין אחרונים שונים המובאים במשנ"ב, הרי אין זו קושיא, כיון שדרך האחרונים לחלוק אחד על השני, והמשנ"ב אינו בא בהכרח תמיד להציג פסק מוכרע, או במילים אחרות: לא כל מה שהמשנ"ב מביא מייצג את דעת המחבר. זאת בניגוד לשו"ע שאם תמצא בו סתירה הרי זו בהכרח קושיא, כיון שכל מה שכתוב בשו"ע מייצג בהכרח את דעת המחבר, וממילא אם במקום אחד מביא פסק של ראשון אחד ובמקום אחר מביא פסק של ראשון אחר הרי זו סתירה בדברי המחבר גופא.

הציבור כאן משום מה מתעקש להניח שהמשנ"ב הוא כמו השו"ע, וממילא יש המון סתירות בדבריו, וצריכים להדחק בכל מיני דחוקים ופלפולים ואוקימתות כדי ליישב כל סתירה בפני עצמה (בניגוד למטרת המחבר שיהיה הפסק ברור ללומד שאין לו פנאי ויכולת לפלפל ולהקשות ולתרץ). אבל ההגיון הפשוט אומר שעדיף לסלק את ההנחה וממילא אין קושיות.


נ.ב. מחילופי הדברים כאן נראה שיש איזו השקפה נחרצת שעומדת בשורש הטענות שכל מה שהמשנ"ב מביא הוא פסק הלכה ברור ומוכרע ולא יתכנו בו סתירות. לי אין שום ענין לטעון לא כך, אלא שפשוט כך נראה מסגנון החיבור. אבל המתווכחים, לפחות בחלקם, כנראה מרגישים שיש בעיה השקפתית לומר כזה דבר, וחושבים שזה פגיעה במשנ"ב לומר כך, ולא ברור לי למה חושבים כך.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 2417
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 251 פעמים
קיבל תודה: 891 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי מבקש אמת » 18 מאי 2020, 02:46

יאיר אור כתב:
18 מאי 2020, 02:36
מבקש אמת כתב:
18 מאי 2020, 01:55
לא הבנתי איך בדיוק אתה סותר את טענתי. הרי לפי סברא זו של הרשב"א (שהיתר החולה אינו ענין לבריא) אין חילוק בין חולה שאין בו סכנה לחולה שיש בו סכנה. מאי נפק"מ אם ההיתר הוא משום פיקוח נפש או מסיבה אחרת? הרי בשניהם הוי דחויה ולא הותרה. ואם היה לו סברא אחרת לחלק היה צריך להזכירה בפירוש, שלא נטעה בדבריו אחר שהביא ראיה מחולה שיש בו סכנה.
אני ממש לא מבין את התעקשותך על דבר אמת להקשות בקש על דברי מאיריעינינו הגר"א והמ"ב הברורים והאמתיים.
הנדון ברא"ה וברשב"א הוא על חולה שאיב"ס ובזה לא מצא הרשב"א כל היתר דאם נתיר מטעם קולא של חולי זה לא מתיר לבריא
אבל לענין התר בחולה שיב"ס שהוא לא שכיח בזה לא דן לא הרא"ה ולא הרשב"א ובזה פשיט"ל להגר"א והמ"ב שלא שייך לגזור כלל בבישול עכו"ם.
[וכמו שאתה מבין שאין להוכיח מהרשב"א שאינו מתיר באין עולה על שולחן מלכים כיון שלא כתב את ההיתר דהוא ראית של שחוק מכיון שלא איירי בזה
ה"ה לענינינו אין להוכיח שאין סובר היתר בחשיב"ס מטעם לא שכיח כיון שלא איירי בחושיב"ס]
יעויין בשער הציון שמציין למג"א, והמג"א מציין לש"ך ביו"ד שפוסק כהרשב"א.


עקביא בן מהלל אומר
משתמש ותיק
הודעות: 551
הצטרף: 07 נובמבר 2019, 22:34
נתן תודה: 541 פעמים
קיבל תודה: 174 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי עקביא בן מהלל אומר » 18 מאי 2020, 02:48

מבקש אמת כתב:
18 מאי 2020, 02:39
עקביא בן מהלל אומר כתב:
18 מאי 2020, 02:15
מבקש אמת כתב:
13 מאי 2020, 13:36



ובכן הרמתי את הכפפה ועברתי על סימן שיח ושיט. הבדיקה היתה בכל מקום בו הוא מביא שתי דעות (או דעה החולקת על המובא בשו"ע או רמ"א), ואינו מצטט הכרעה מאחרונים אחרים, והשאלה היא האם המשנ"ב הכריע מדנפשיה או לא. בסימן שיח מצאתי שבחצי מהפעמים הכריע מדיליה ובחצי מהפעמים לא, ובסימן שיט בחמש מקומות לא הכריע ובשתי מקומות הכריע. 

אמרו נא לי רבותי בפורום לתורה?
ספר שמכריע בכמחצית מהספיקות והדעות, הוא ספר של ליקוט? האם נכון לומר "רק לפעמים הוא מנסה להכריע בין מחלוקות"?
ברור לכל מי שקרא ושנה במשנתו הברורה של החפץ חיים, שעל פי רוב הוא מכריע כאחת השיטות ולא רק חמישים אחוז, אבל נניח שהנתון של מבקש אמת שרק חמישים אחוז הוא באמת מדוייק.... האם לזה ייקרא ספר ליקוט?...


ואילו....
לישועתך קויתי השם כתב:
12 מאי 2020, 13:57


אני לא מבין בדיוק איך שייך להתווכח על זה. אפשר לפתוח משנ"ב ולראות שבאחוז עצום מהמחלוקות שמביא הוא לא מכריע כלל. כך לא מתנהל ספר שמיועד להכרעות! העובדה שלו זה היחס זה בדיוק הנידון כאן, ואת ההנחה עליה מבוססת עובדה זו אני בא לערער. אגב, היחס הזה למשנ"ב הוא ייחודי לחלק מסויים בציבור הלומדים, ואינו מקובל בכל מקום. זהו יחס של הדור החדש שלא הכיר את הדור בו הערוך השלחן והדרך החיים היו הפוסקים, ולא המשנ"ב.
 
מבקש אמת כתב:
27 אפריל 2020, 00:34


ספר שנועד להביא דברי הפוסקים בבהירות כדי שיוכל היהודי המצוי לידע היאך לנהוג. הפיכת הספר לסוג של ש"ס מהדורת תרס"ז הוא הגזמה קיצונית.
 
מבקש אמת כתב:
12 מאי 2020, 13:25



על זה גופא אני מתווכח. טענתי היא שההנחה המקובלת כאילו מטרת המשנ"ב היא להכריע בין מחלוקות אחרונים ולהציג פסק ברור לפיו ילך הלומד (כמו השולחן ערוך), היא פשוט לא הנחה נכונה. היא נסתרת מדברי המחבר עצמו בהקדמתו, בהם מבואר שעיקר מטרתו היא לערוך לפני הלומד את דברי האחרונים בצורה ברורה ומסודרת, ורק בדרך אגב מזכיר שלפעמים הוא מנסה להכריע בין מחלוקות. והיא גם נסתרת ממאות הסתירות שיש בין פסקים שונים שמביא. אם נסלק את ההנחה, תסתלק גם הקושיא.



נראה לי שחלק מהכותבים כאן לוקה בהבנת הנקרא. לא כתבתי בשום מקום שאין למשנה ברורה ענין להביא פסק למעשה, או שהוא מהווה ספר ליקוט ותו לא. כתבתי שעיקר מטרת החיבור איננה שהמחבר יכריע בעצמו בין המחלוקות, אלא להביא את דברי האחרונים והכרעותיהם, ורק בחלק מהפעמים המחבר מכריע מדנפשיה. זה שונה מהותית ממטרת השולחן ערוך, שהיא בעיקר להכריע בין השיטות השונות, ולהתוות פסק ברור ואחיד. הנפק"מ היא, שאם יש סתירות בין אחרונים שונים המובאים במשנ"ב, הרי אין זו קושיא, כיון שדרך האחרונים לחלוק אחד על השני, והמשנ"ב אינו בא בהכרח תמיד להציג פסק מוכרע, או במילים אחרות: לא כל מה שהמשנ"ב מביא מייצג את דעת המחבר. זאת בניגוד לשו"ע שאם תמצא בו סתירה הרי זו בהכרח קושיא, כיון שכל מה שכתוב בשו"ע מייצג בהכרח את דעת המחבר, וממילא אם במקום אחד מביא פסק של ראשון אחד ובמקום אחר מביא פסק של ראשון אחר הרי זו סתירה בדברי המחבר גופא.


נ.ב. מחילופי הדברים כאן נראה שיש איזו השקפה נחרצת שעומדת בשורש הטענות שכל מה שהמשנ"ב מביא הוא פסק הלכה ברור ומוכרע ולא יתכנו בו סתירות. לי אין שום ענין לטעון לא כך, אלא שפשוט כך נראה מסגנון החיבור. אבל המתווכחים, לפחות בחלקם, כנראה מרגישים שיש בעיה השקפתית לומר כזה דבר, וחושבים שזה פגיעה במשנ"ב לומר כך, ולא ברור לי למה חושבים כך.

אתה הוא שלוקה בהבנת הנקרא. אז בבקשה תקרא שוב מה שכתבתי בהודעה

נ.ב סתירות ייתכנו בהחלט, כמו כל ספר שכתיבתו השתרעה על פני כמה שנים, ובפרט סט ספרים שגדוש במאות ואלפי מובאות האחרונים והפוסקים יש בפורום חכמים להרע, שבכל מקום דוחפים ופוערים את פיהם הגס והבור בקביעת נחרצות בלי בדיקה מינמילית, מגאווה ומטפשות.. אי אי


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 2417
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 251 פעמים
קיבל תודה: 891 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי מבקש אמת » 18 מאי 2020, 02:54

עקביא בן מהלל אומר כתב:
18 מאי 2020, 02:48
מבקש אמת כתב:
18 מאי 2020, 02:39
עקביא בן מהלל אומר כתב:
18 מאי 2020, 02:15


אמרו נא לי רבותי בפורום לתורה?
ספר שמכריע בכמחצית מהספיקות והדעות, הוא ספר של ליקוט? האם נכון לומר "רק לפעמים הוא מנסה להכריע בין מחלוקות"?
ברור לכל מי שקרא ושנה במשנתו הברורה של החפץ חיים, שעל פי רוב הוא מכריע כאחת השיטות ולא רק חמישים אחוז, אבל נניח שהנתון של מבקש אמת שרק חמישים אחוז הוא באמת מדוייק.... האם לזה ייקרא ספר ליקוט?...


ואילו....

 

 



נראה לי שחלק מהכותבים כאן לוקה בהבנת הנקרא. לא כתבתי בשום מקום שאין למשנה ברורה ענין להביא פסק למעשה, או שהוא מהווה ספר ליקוט ותו לא. כתבתי שעיקר מטרת החיבור איננה שהמחבר יכריע בעצמו בין המחלוקות, אלא להביא את דברי האחרונים והכרעותיהם, ורק בחלק מהפעמים המחבר מכריע מדנפשיה. זה שונה מהותית ממטרת השולחן ערוך, שהיא בעיקר להכריע בין השיטות השונות, ולהתוות פסק ברור ואחיד. הנפק"מ היא, שאם יש סתירות בין אחרונים שונים המובאים במשנ"ב, הרי אין זו קושיא, כיון שדרך האחרונים לחלוק אחד על השני, והמשנ"ב אינו בא בהכרח תמיד להציג פסק מוכרע, או במילים אחרות: לא כל מה שהמשנ"ב מביא מייצג את דעת המחבר. זאת בניגוד לשו"ע שאם תמצא בו סתירה הרי זו בהכרח קושיא, כיון שכל מה שכתוב בשו"ע מייצג בהכרח את דעת המחבר, וממילא אם במקום אחד מביא פסק של ראשון אחד ובמקום אחר מביא פסק של ראשון אחר הרי זו סתירה בדברי המחבר גופא.


נ.ב. מחילופי הדברים כאן נראה שיש איזו השקפה נחרצת שעומדת בשורש הטענות שכל מה שהמשנ"ב מביא הוא פסק הלכה ברור ומוכרע ולא יתכנו בו סתירות. לי אין שום ענין לטעון לא כך, אלא שפשוט כך נראה מסגנון החיבור. אבל המתווכחים, לפחות בחלקם, כנראה מרגישים שיש בעיה השקפתית לומר כזה דבר, וחושבים שזה פגיעה במשנ"ב לומר כך, ולא ברור לי למה חושבים כך.

אתה הוא שלוקה בהבנת הנקרא. אז בבקשה תקרא שוב מה שכתבתי בהודעה

נ.ב סתירות ייתכנו בהחלט, כמו כל ספר שכתיבתו השתרעה על פני כמה שנים, ובפרט סט ספרים שגדוש במאות ואלפי מובאות האחרונים והפוסקים יש בפורום חכמים להרע, שבכל מקום דוחפים ופוערים את פיהם הגס והבור בקביעת נחרצות בלי בדיקה מינמילית, מגאווה ומטפשות.. אי אי
קראתי, ואיני מבין מה אתה רוצה. לא כתבתי שזה סתם ספר ליקוט, אלא שיש לחלק בין מטרת המחבר של המשנ"ב לבין מטרת המחבר של השו"ע. את זה לא סתרת משום כיוון. ובניגוד לאי אלו כותבים אחרים, אני כן בדקתי את הענין, ובהחלט יצא לי שיש חילוק גדול מאד בין המשנ"ב לשו"ע, וגם בינו לבין ספרים אחרים כמו הערוך השלחן, בנושא זה.

אני בהחלט מבין שיש שחולקים וסבורים שאני טועה. אני לא מבין למה הטענה שלי מכעיסה חלק מהכותבים עד כדי השמצות והכפשות. כנראה יש כאן איזו פגיעה באחד מיסודות השקפתם, למרות שלא ברור לי בדיוק מהי. אולי זה נובע מחינוך שקיבלו לפיו המשנ"ב הוא במדרגה של תלמוד בבלי.
 


עקביא בן מהלל אומר
משתמש ותיק
הודעות: 551
הצטרף: 07 נובמבר 2019, 22:34
נתן תודה: 541 פעמים
קיבל תודה: 174 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי עקביא בן מהלל אומר » 18 מאי 2020, 03:01

מבקש אמת כתב:
18 מאי 2020, 02:54
עקביא בן מהלל אומר כתב:
18 מאי 2020, 02:48
מבקש אמת כתב:
18 מאי 2020, 02:39




נראה לי שחלק מהכותבים כאן לוקה בהבנת הנקרא. לא כתבתי בשום מקום שאין למשנה ברורה ענין להביא פסק למעשה, או שהוא מהווה ספר ליקוט ותו לא. כתבתי שעיקר מטרת החיבור איננה שהמחבר יכריע בעצמו בין המחלוקות, אלא להביא את דברי האחרונים והכרעותיהם, ורק בחלק מהפעמים המחבר מכריע מדנפשיה. זה שונה מהותית ממטרת השולחן ערוך, שהיא בעיקר להכריע בין השיטות השונות, ולהתוות פסק ברור ואחיד. הנפק"מ היא, שאם יש סתירות בין אחרונים שונים המובאים במשנ"ב, הרי אין זו קושיא, כיון שדרך האחרונים לחלוק אחד על השני, והמשנ"ב אינו בא בהכרח תמיד להציג פסק מוכרע, או במילים אחרות: לא כל מה שהמשנ"ב מביא מייצג את דעת המחבר. זאת בניגוד לשו"ע שאם תמצא בו סתירה הרי זו בהכרח קושיא, כיון שכל מה שכתוב בשו"ע מייצג בהכרח את דעת המחבר, וממילא אם במקום אחד מביא פסק של ראשון אחד ובמקום אחר מביא פסק של ראשון אחר הרי זו סתירה בדברי המחבר גופא.


נ.ב. מחילופי הדברים כאן נראה שיש איזו השקפה נחרצת שעומדת בשורש הטענות שכל מה שהמשנ"ב מביא הוא פסק הלכה ברור ומוכרע ולא יתכנו בו סתירות. לי אין שום ענין לטעון לא כך, אלא שפשוט כך נראה מסגנון החיבור. אבל המתווכחים, לפחות בחלקם, כנראה מרגישים שיש בעיה השקפתית לומר כזה דבר, וחושבים שזה פגיעה במשנ"ב לומר כך, ולא ברור לי למה חושבים כך.

אתה הוא שלוקה בהבנת הנקרא. אז בבקשה תקרא שוב מה שכתבתי בהודעה

נ.ב סתירות ייתכנו בהחלט, כמו כל ספר שכתיבתו השתרעה על פני כמה שנים, ובפרט סט ספרים שגדוש במאות ואלפי מובאות האחרונים והפוסקים יש בפורום חכמים להרע, שבכל מקום דוחפים ופוערים את פיהם הגס והבור בקביעת נחרצות בלי בדיקה מינמילית, מגאווה ומטפשות.. אי אי
קראתי, ואיני מבין מה אתה רוצה. לא כתבתי שזה סתם ספר ליקוט, אלא שיש לחלק בין מטרת המחבר של המשנ"ב לבין מטרת המחבר של השו"ע. את זה לא סתרת משום כיוון. ובניגוד לאי אלו כותבים אחרים, אני כן בדקתי את הענין, ובהחלט יצא לי שיש חילוק גדול מאד בין המשנ"ב לשו"ע, וגם בינו לבין ספרים אחרים כמו הערוך השלחן, בנושא זה.

אני בהחלט מבין שיש שחולקים וסבורים שאני טועה. אני לא מבין למה הטענה שלי מכעיסה חלק מהכותבים עד כדי השמצות והכפשות. כנראה יש כאן איזו פגיעה באחד מיסודות השקפתם, למרות שלא ברור לי בדיוק מהי. אולי זה נובע מחינוך שקיבלו לפיו המשנ"ב הוא במדרגה של תלמוד בבלי.
 

איך אסתור כשלא התכוונתי לסתור מלבד ציטוט הודעות, ובקשה יפה מהציבור שכאן אם יואיל בטובו לעבור על סימן שח ולבדוק את אמיתות דבריך, וזהו

להתקיף ולהשמיץ אחרים בחוסר הבנת הנקרא לא יאה ולא נאה

רק שוטה קיבל מאביו השוטה שהמשנה ברורה הוא במדרגה של תלמוד בבלי
ובכל זאת הוא יותר חשוב מה שאתה ושכמותך מנסים לצייר אותו, כספר שחלק נכבד ממנו (כמעט רוב רובו) הוא מראה מקומות או ליקוטים ולא ספר שכתבו החפץ חיים להכריע לציבור, שספרי האחרונים הרבים ופירושם במחבר וברמ"א גורם להם להימנע מלימוד ההלכה למעשה וכו' וכו'


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 2417
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 251 פעמים
קיבל תודה: 891 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי מבקש אמת » 18 מאי 2020, 03:09

עקביא בן מהלל אומר כתב:
18 מאי 2020, 03:01
רק שוטה קיבל מאביו השוטה שהמשנה ברורה הוא במדרגה של תלמוד בבלי
ובכל זאת הוא יותר חשוב מה שאתה ושכמותך מנסים לצייר אותו, כספר שחלק נכבד ממנו (כמעט רוב רובו) הוא מראה מקומות או ליקוטים ולא ספר שכתבו החפץ חיים להכריע לציבור, שספרי האחרונים הרבים ופירושם במחבר וברמ"א גורם להם להימנע מלימוד ההלכה למעשה וכו' וכו'

הנה יצא המרצע מן השק. מה פירוש "יותר חשוב"? וכי מה זה קשור לחשיבות? הדיון הוא על סגנון החיבור ומטרתו, למה נראה לך שהצד שאני מציג מוריד מחשיבות החיבור?


יאיר אור
הודעות: 143
הצטרף: 06 אוגוסט 2018, 16:40
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 60 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי יאיר אור » 18 מאי 2020, 03:11

מבקש אמת כתב:
18 מאי 2020, 02:39
לא כל מה שהמשנ"ב מביא מייצג את דעת המחבר וכו'
דברי הבל ורעות רוח.
כל הבקי בדברי מאיר עיני ישראל מרנא החפץ חיים בספרו המשנה ברורה יודע שמשנתו ברורה להכריע הלכה פסוקה לדורות
וכשיש הכרעה מגדולי האחרונים מכריע על פיהם, וכשאין מכריע בעצמו, ולענ"ד כל הדיבורים על סתירות בדבריו אינם נכונים
כידוע לכל מעיין היטב בדבריו (והכוונה לעיין בדבריו אינה לקחת ברפרוף סימן פה סימן שם אלא רק אחרי לעבור על כל דברי המ"ב
מתחילתו עד סופו לפחות עשרה פעמים!!!).
וכאן המקום להביא מה ששאל הגר"ח את הח"ח כיצד מכריע ע"ד עצמו במחלוקת הראשונים, והשיב לו שעל כל הכרעה שהכריע
למד הסוגיא 42 פעמים עד שהכריע.
עוד מהראוי לצטט מה שאמר הגרי"ז לשלמה לורנץ בעת שהתבטא על הח"ח שהיה "בעל הבית" והשיבו שהמרחק בינו [בן הגרי"ז]
לח"ח הוא גדול לאין ערוך בין בגרי"ז ללורנץ כידוע שהיה ביקר עסקן ולא כת"ח מובהק


עקביא בן מהלל אומר
משתמש ותיק
הודעות: 551
הצטרף: 07 נובמבר 2019, 22:34
נתן תודה: 541 פעמים
קיבל תודה: 174 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי עקביא בן מהלל אומר » 18 מאי 2020, 03:16

מבקש אמת כתב:
18 מאי 2020, 03:09
עקביא בן מהלל אומר כתב:
18 מאי 2020, 03:01
רק שוטה קיבל מאביו השוטה שהמשנה ברורה הוא במדרגה של תלמוד בבלי
ובכל זאת הוא יותר חשוב מה שאתה ושכמותך מנסים לצייר אותו, כספר שחלק נכבד ממנו (כמעט רוב רובו) הוא מראה מקומות או ליקוטים ולא ספר שכתבו החפץ חיים להכריע לציבור, שספרי האחרונים הרבים ופירושם במחבר וברמ"א גורם להם להימנע מלימוד ההלכה למעשה וכו' וכו'

הנה יצא המרצע מן השק. מה פירוש "יותר חשוב"? וכי מה זה קשור לחשיבות? הדיון הוא על סגנון החיבור ומטרתו, למה נראה לך שהצד שאני מציג מוריד מחשיבות החיבור?


הנה יצא הגיחוך מהמגחך...
מה פירוש המשנה ברורה ספר שברובו ליקוטים?
הצד השני לא מוריד... אלא כתוצאה מדבריו
במקום לגשת לדברי המשנה ברורה כספר שעל פי רוב מכריע
הוא ניגש ללמוד בו כספר של ליקוט


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 2417
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 251 פעמים
קיבל תודה: 891 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי מבקש אמת » 18 מאי 2020, 03:23

עקביא בן מהלל אומר כתב:
18 מאי 2020, 03:16
מבקש אמת כתב:
18 מאי 2020, 03:09
עקביא בן מהלל אומר כתב:
18 מאי 2020, 03:01
רק שוטה קיבל מאביו השוטה שהמשנה ברורה הוא במדרגה של תלמוד בבלי
ובכל זאת הוא יותר חשוב מה שאתה ושכמותך מנסים לצייר אותו, כספר שחלק נכבד ממנו (כמעט רוב רובו) הוא מראה מקומות או ליקוטים ולא ספר שכתבו החפץ חיים להכריע לציבור, שספרי האחרונים הרבים ופירושם במחבר וברמ"א גורם להם להימנע מלימוד ההלכה למעשה וכו' וכו'

הנה יצא המרצע מן השק. מה פירוש "יותר חשוב"? וכי מה זה קשור לחשיבות? הדיון הוא על סגנון החיבור ומטרתו, למה נראה לך שהצד שאני מציג מוריד מחשיבות החיבור?


הנה יצא הגיחוך מהמגחך...
מה פירוש המשנה ברורה ספר שברובו ליקוטים?
הצד השני לא מוריד... אלא כתוצאה מדבריו
במקום לגשת לדברי המשנה ברורה כספר שעל פי רוב מכריע
הוא ניגש ללמוד בו כספר של ליקוט
מה פירוש "לגשת אל המשנ"ב כספר ליקוטים/הכרעות"? ממה נפשך, אם הוא מכריע אז הוא מכריע, ואם לא אז לא. מה זה נוגע לגישה אל הספר?

כל הטענה שאני מעלה היא רק שמאחר והמשנ"ב מביא הרבה דעות ובחלק נכבד מהפעמים לא מכריע ביניהם, אזי לא קשה אם נמצא סתירה בין שתי דעות שונות המובאות בשתי מקומות שונים בספרו. וכל הפלפולים המשונים שמנסים ליישב את הסתירות כאילו מדובר בספר החתום כמו משניות, שנכתבו בצורה מאד סתומה שצריך תלמוד ירושלמי ובבלי לפרשה, בנויים על הנחה חסרת בסיס. יש כאן מישהו שבאמת ובתמים סבור שהמשנ"ב נכתב באותה צורה וסגנון של השו"ע, חיי אדם או ערוך השלחן?

אני מזהה פה מגמה ברורה ובולטת לנסות לשוות למשנה ברורה מעמד של ש"ס חדש, או לפחות שולחן ערוך חדש. לא ברור לי למה מכוונת מטרה זו, ואין לי ספק שהמחבר עצמו היה מתרעם על המייחסים לו כוונה כזו.
 


עקביא בן מהלל אומר
משתמש ותיק
הודעות: 551
הצטרף: 07 נובמבר 2019, 22:34
נתן תודה: 541 פעמים
קיבל תודה: 174 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי עקביא בן מהלל אומר » 18 מאי 2020, 03:30

מבקש אמת כתב:
18 מאי 2020, 03:23
עקביא בן מהלל אומר כתב:
18 מאי 2020, 03:16
מבקש אמת כתב:
18 מאי 2020, 03:09


הנה יצא המרצע מן השק. מה פירוש "יותר חשוב"? וכי מה זה קשור לחשיבות? הדיון הוא על סגנון החיבור ומטרתו, למה נראה לך שהצד שאני מציג מוריד מחשיבות החיבור?


הנה יצא הגיחוך מהמגחך...
מה פירוש המשנה ברורה ספר שברובו ליקוטים?
הצד השני לא מוריד... אלא כתוצאה מדבריו
במקום לגשת לדברי המשנה ברורה כספר שעל פי רוב מכריע
הוא ניגש ללמוד בו כספר של ליקוט
מה פירוש "לגשת אל המשנ"ב כספר ליקוטים/הכרעות"? ממה נפשך, אם הוא מכריע אז הוא מכריע, ואם לא אז לא. מה זה נוגע לגישה אל הספר?

כל הטענה שאני מעלה היא רק שמאחר והמשנ"ב מביא הרבה דעות ובחלק נכבד מהפעמים לא מכריע ביניהם, אזי לא קשה אם נמצא סתירה בין שתי דעות שונות המובאות בשתי מקומות שונים בספרו. וכל הפלפולים המשונים שמנסים ליישב את הסתירות כאילו מדובר בספר החתום כמו משניות, שנכתבו בצורה מאד סתומה שצריך תלמוד ירושלמי ובבלי לפרשה, בנויים על הנחה חסרת בסיס.
 

לא התייחסתי לפלפולים שעושים בדבריו שחלקם אולי נכונים וחלקם לא (כל סתירה לגופה) ולכן לא אתייחס למה שכתבת כאן בנידון
מה שכן התיחסתי היא לקביעה המגוחכת שלך ושל אחרים שמשנה ברורה נועד בעיקרו ללקט את הפוסקים בבהירות ולא להכריע

הנה דוגמית מדברים שכתבת

ספר שנועד להביא דברי הפוסקים בבהירות

עיקר מטרתו היא לערוך לפני הלומד את דברי האחרונים בצורה ברורה ומסודרת, ורק בדרך אגב מזכיר שלפעמים הוא מנסה להכריע בין מחלוקות

באחוז עצום מהמחלוקות שמביא הוא לא מכריע כלל

ההנחה המקובלת כאילו מטרת המשנ"ב היא להכריע בין מחלוקות אחרונים ולהציג פסק ברור לפיו ילך הלומד היא פשוט לא הנחה נכונה


עקביא בן מהלל אומר
משתמש ותיק
הודעות: 551
הצטרף: 07 נובמבר 2019, 22:34
נתן תודה: 541 פעמים
קיבל תודה: 174 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי עקביא בן מהלל אומר » 18 מאי 2020, 03:37

מבקש אמת כתב:
18 מאי 2020, 03:23



אני מזהה פה מגמה ברורה ובולטת לנסות לשוות למשנה ברורה מעמד של ש"ס חדש, או לפחות שולחן ערוך חדש. לא ברור לי למה מכוונת מטרה זו, ואין לי ספק שהמחבר עצמו היה מתרעם על המייחסים לו כוונה כזו.
 

אתה מייצר מגמה והשוואה שלא נכתבה, ולכן אכתוב הכי ברור שאפשר..

שני הקיצונים משני הצדדים שוגים במטרה שכיון לה החפץ חיים עצמו בהקדמה וכפי שנראה בפסיקות המשנה ברורה
קיצוני מימין - משנה ברורה הוא ספר של הבאת מבואות = איקס
קיצוני משמאל - משנה בורה הוא כתלמוד בבלי = איקס
המרכז - משנה ברורה נועד במטרה להכריע בין האחרונים ברוב המקרים
וכמו שמעיד החפץ חיים בהקדמתו שצוטטה באשכול
נדיב לב כתב:
18 מאי 2020, 00:54

הקדמת משנה ברורה:

סיבה שניה שגרם למעט לימוד השו"ע לדעתי הוא מפני שכבד הדבר מאד לידע ממנו הדין למעשה מפני התחלקות רוב הדיעות המובא באחרונים ואין האדם יודע איך לפנות א"ע לימין או לשמאל, וכאשר ירצה האדם תמיד להחמיר בדבר ג"ז איננו דרך כבושה כי פעמים רבות הוא חומרא דאתי לידי קולא.



עקביא בן מהלל אומר
משתמש ותיק
הודעות: 551
הצטרף: 07 נובמבר 2019, 22:34
נתן תודה: 541 פעמים
קיבל תודה: 174 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי עקביא בן מהלל אומר » 18 מאי 2020, 03:45

נדיב לב כתב:
18 מאי 2020, 00:54
לאור מה שנכתב באשכול בנוגע להקדמת המשנה ברורה - שמתוכנה מתבאר שאין כוונת המחבר להכריע, אלא ללקט ולאסוף ראשונים כאחרונים ולהציגם בצורה ברורה ומסודרת בפני הלומד [בלי להכריע] אעתיק את הקדמתו, והבוחר יבחר.

הקדמת משנה ברורה:

והנה אף שלימוד התורה הוא שכל מה שהאדם לומד אפי' בקדשים ובטהרות הוא מקיים מ"ע דת"ת מ"מ עיקר לימוד האדם צריך להיות בלימוד המביא לידי מעשה וע"כ אחז"ל (ברכות ח) אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ובתי מדרשות שביעקב ועיין ביו"ד (סי' רמ"ו) בש"ך שם שהביא בשם הפרישה דצריך כל אדם ללמוד הלכות בכל יום כדי שהלימוד יביאנו לידי מעשה, וע"י לימוד ההלכות מובטח האדם לידי חיי עוה"ב אך שיזהר ללמוד בכל יום כדאיתא בגמרא תד"א כל השונה הלכות בכל יום כו' ואיתא במדרש שוח"ט בר קפרא אומר למד אדם תרי הלכות בצפרא ותרי ברמשא קיים בזה ובתורתו יהגה יומם ולילה. והנה לפ"ז נראה בעליל דחלק או"ח הוא היותר מוקדם ללימוד לכל אף שכל ד' חלקי שו"ע הם נצרכים למעשה מ"מ חלק זה הוא מוקדם לכל כי ידיעתו הוא הכרחי בכל יום מימי חייו לקיום התורה ובלעדו לא ירים איש הישראלי את ידו ואת רגלו. ונוכל לומר שזהו כונת הכתוב ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כי שמירה זה המשנה (כמו שפירש"י בפ' אמור) ומה ילמוד האדם מתחלה אשר יעשה וגו' היינו הלימודים הנוגעים למעשה בכל יום מימי חייו.

ואך כאשר נתבונן נראה שבעו"ה מועטים האנשים הקובעים לימודם לזה והיינו אף האנשים אשר נגע אלהים בלבם ורוצים להתחזק במעוז התורה ובקיום מצותיה ולאנשים כאלו היה מן הראוי שקודם כל הלימודים היה צריך להיות בקי בחלק הזה כדי לידע את הדרך אשר ילך בה. וחתרתי לדעת סיבת הדבר ומצאתי כי שתים הנה.

אחת כי השו"ע לבדו בלתי לימוד הטור הוא כספר החתום כי הב"י כשסידר השו"ע היה דעתו שילמדו מתחלה את עיקרי הדינים ומקוריהם בטור וב"י כדי שיתיישב הדין לכל אחד בדעתו בטעמו ונימוקו אך לאשר שבטור וב"י נמצא לפעמים כמה דיעות חלוקין בכל דין ודין לכך ערך לפנינו את שולחנו הטהור לידע הלכה למעשה בכל דין ודין אבל לא היה דעתו שנלמוד אותו בלחוד כי אין הדין יוכל להתיישב היטב בדעת האדם כ"ז שאין יודעו בטעמו ונימוקו, וגם ע"י ידיעת הטעמים נ"מ כמה פעמים למעשה כי כמה פעמים נתחבר בשו"ע בסעיף אחד דבר שהוא רק לכתחלה ודבר שהוא לעיכובא אף בדיעבד גם דבר שהוא מדאורייתא ודבר שהוא מדרבנן ונ"מ לענין ספק וכה"ג עוד כמה ענינים עצומים בכל סימן וסי' אשר לא יתברר לאדם כ"א ע"י ידיעת טעמיהם. וללמוד כל דין ודין שבשו"ע במקורו וטעמו מן הטור וב"י יכבד זה בזמננו מאד על האדם כי בעו"ה נתמעטו הלבבות וגם הטרדות נתגברו מאד אשר אם ירצה האדם בלימוד כזה לידע על נכון סי' אחד בינוני למעשה יצטרך לעמול בו כמה ימים ולפעמים כמה שבועות כמו סי' ל"ב וכדומה (אם לא מי שחננו ה' שיש לו לב רחב ואין לו שום טרדה).

סיבה שניה שגרם למעט לימוד השו"ע לדעתי הוא מפני שכבד הדבר מאד לידע ממנו הדין למעשה מפני התחלקות רוב הדיעות המובא באחרונים ואין האדם יודע איך לפנות א"ע לימין או לשמאל, וכאשר ירצה האדם תמיד להחמיר בדבר ג"ז איננו דרך כבושה כי פעמים רבות הוא חומרא דאתי לידי קולא.

עוד ראיתי והתבוננתי כי מעת שליקט וקיצר הבאר היטב את דברי הט"ז ומ"א ועוד מפרשים ותשובות שקדמוהו עד עתה הוא לערך ק"ל שנה ומאותו העת עד עתה רבו כמו רבו כמה גאונים מפורסמים מפרשי השו"ע א"ר ומטה יהודא ומאמר מרדכי ורבות כהנה וגם בשערי תשובה לא הובא מהם כ"א מעט מזער באיזה מקומות, ובפרט ספר הפמ"ג אשר הוא ספר נכבד מאד אשר בו מבואר בכל סי' וסי' ענינים מחודשים למעשה ונתפשט הוראותיו בישראל לא נזכר כמעט בכל השע"ת כלל כי מפני ריבוי ספרי השו"ת שהיה מוטל עליו להעתיק לא העתיק ממפרשי שו"ע המצוין כמעט כלל וסמך על המעיין בם, גם הרבה והרבה גאונים מפורסמים אשר נתפשט דבריהם בעולם אחר הדפסת השע"ת כמו הגאון רע"א ודה"ח ומגן גבורים וארה"ח וכדומה. זאת ועוד אחרת ראיתי בעני ועמל ישראל כי עתה כשנצרך האדם לידע איזה דין למעשה שאין מבורר היטב בשו"ע הוא מוכרח לחפש בכמה וכמה מהאחרונים בפמ"ג ודה"ח וחידושי רע"א וח"א ומחצית השקל ורבות כהנה ואין קץ לעמלו.

אשר ע"כ נתעוררתי ונתחזקתי בחסדי הש"י לתקן את כל אלה, כי עשיתי בעזה"י ביאור מספיק לדעתי על שו"ע הזה עד אחר הלכות תפלה (לע"ע) וקראתי שמו משנה ברורה ובו ביארתי בעזה"י את כל דין ודין שבשו"ע בטעמו ונימוקו מגמרא ופוסקים אשר לא יהיה כספר החתום, גם ביארתי בו במקום שנמצא דיעות בין הפוסקים את מסקנת האחרונים להלכה על כל דין (והביאור ההוא מלוקט מב"ח ודרישה ופרישה ואליהו רבא וביאור הגר"א ופרי מגדים וברכי יוסף ומאמר מרדכי ומטה יהודא ונהר שלום ודגול מרבבה ובה"ט ושע"ת ושו"ע של הגר"ז ולבושי שרד ושולחן שלמה, ודה"ח וחידושי רע"א וישועת יעקב וח"א ומחצית השקל ומגן גבורים וארה"ח ורבות כהנה וגם מכמה ספרי שו"ת).

ובשולי היריעה פתחתי שער ושמו שער הציון בו ציינתי על כל דבר שבתוך המשנה ברורה כדי לידע מבטן מי יצאו הפנינים האלו. ובמקום שראיתי דיעות בין שני אחרונים גופא באיזה דבר לא הייתי עצל בדבר מלחפש בכלל ספרי שאר אחרונים לראות אל מי מקדושים דעתם פונה למעשה, ובפרט בביאור הגר"א ז"ל שהוא אורן של ישראל ויתד שהכל תלוי בו וכדאי להכריע הדבר.

גם חפשתי בספרי ראשונים אולי אמצא בם הדבר מפורש או שאר ראיה ברורה. כי ב"ה יש לי הרבה ספרי ראשונים. גם חיברתי בצידו עוד פירוש אחד ושמו ביאור הלכה בו יבואר בארוכה כמה דינים שכתבתי במשנה ברורה ולא היה מקום בשער הציון לבארם ועוד כמה ענינים עמוקים. ולא יחשוב המעיין שהעתקתי מהפוסקים היה שלא במתכוין וכמתעסק בעלמא אכן הדבר כי עיינתי ב"ה בכל סי' במקורי הדינין בראשונים וגם כמעט בכל האחרונים הנ"ל ראיתי להתבונן בדבריהם, וגם עזרני ה' שהשגתי את הספר כנה"ג על או"ח ושיורי כנה"ג וע"ת ולבוש עם הא"ז וכ"ז הועיל לי לענין ההעתקה שאוכל להעתיק את דבריהם בטעמם ונימוקם ולא דברים קצרים כחוקים כי המעתיק את הדברים בקיצור יוכל להוולד מזה כמה קלקולים לבד אלו הדינים שהוזכרו בבה"ט מתוך איזה ספרי שו"ת שלא היה בידי ובפרי מגדים ושארי ספרים הנ"ל לא הזכירו לענין זה הוכרחתי להעתיקם כמות שהוא. ואקוה לה' שמתוך פירושנו יהיה לכל אדם משנתו ברורה בטעמיה וכל פרטיה כי גם את עיקרי הדינים שבתוך הבה"ט ושע"ת הכנסתי כולם בתוך משנתי. ה' יזכני לפרש את יתר ההלכות שבשו"ע הזה ויחזק לבי לעבודתו ונזכה לנחמת ציון בב"א:

הדגשת חלקים רבים מדבריו
דעתי שהקטעים החשובים ביותר הוא מה שכותב החפץ חיים

קטע ראשון
ובמקום שראיתי דיעות בין שני אחרונים גופא באיזה דבר לא הייתי עצל בדבר מלחפש בכלל ספרי שאר אחרונים לראות אל מי מקדושים דעתם פונה למעשה

לא צריך להוסיף..

קטע שני
סיבה שניה שגרם למעט לימוד השו"ע לדעתי הוא מפני שכבד הדבר מאד לידע ממנו הדין למעשה מפני התחלקות רוב הדיעות המובא באחרונים ואין האדם יודע איך לפנות א"ע לימין או לשמאל וכאשר ירצה האדם תמיד להחמיר בדבר ג"ז איננו דרך כבושה כי פעמים רבות הוא חומרא דאתי לידי קולא.

לקיצונים מימין שמטרת המשנה ברורה בשביל לסדר את מבואות האחרונים וכו' איך בדיוק נפתרה הבעיה שהוא עצמו מצביע עליה "ואין האדם יודע לפנות א"ע לימין או לשמאל"?


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 2417
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 251 פעמים
קיבל תודה: 891 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי מבקש אמת » 18 מאי 2020, 04:02

עקביא בן מהלל אומר כתב:
18 מאי 2020, 03:45
נדיב לב כתב:
18 מאי 2020, 00:54
לאור מה שנכתב באשכול בנוגע להקדמת המשנה ברורה - שמתוכנה מתבאר שאין כוונת המחבר להכריע, אלא ללקט ולאסוף ראשונים כאחרונים ולהציגם בצורה ברורה ומסודרת בפני הלומד [בלי להכריע] אעתיק את הקדמתו, והבוחר יבחר.

הקדמת משנה ברורה:

והנה אף שלימוד התורה הוא שכל מה שהאדם לומד אפי' בקדשים ובטהרות הוא מקיים מ"ע דת"ת מ"מ עיקר לימוד האדם צריך להיות בלימוד המביא לידי מעשה וע"כ אחז"ל (ברכות ח) אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ובתי מדרשות שביעקב ועיין ביו"ד (סי' רמ"ו) בש"ך שם שהביא בשם הפרישה דצריך כל אדם ללמוד הלכות בכל יום כדי שהלימוד יביאנו לידי מעשה, וע"י לימוד ההלכות מובטח האדם לידי חיי עוה"ב אך שיזהר ללמוד בכל יום כדאיתא בגמרא תד"א כל השונה הלכות בכל יום כו' ואיתא במדרש שוח"ט בר קפרא אומר למד אדם תרי הלכות בצפרא ותרי ברמשא קיים בזה ובתורתו יהגה יומם ולילה. והנה לפ"ז נראה בעליל דחלק או"ח הוא היותר מוקדם ללימוד לכל אף שכל ד' חלקי שו"ע הם נצרכים למעשה מ"מ חלק זה הוא מוקדם לכל כי ידיעתו הוא הכרחי בכל יום מימי חייו לקיום התורה ובלעדו לא ירים איש הישראלי את ידו ואת רגלו. ונוכל לומר שזהו כונת הכתוב ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כי שמירה זה המשנה (כמו שפירש"י בפ' אמור) ומה ילמוד האדם מתחלה אשר יעשה וגו' היינו הלימודים הנוגעים למעשה בכל יום מימי חייו.

ואך כאשר נתבונן נראה שבעו"ה מועטים האנשים הקובעים לימודם לזה והיינו אף האנשים אשר נגע אלהים בלבם ורוצים להתחזק במעוז התורה ובקיום מצותיה ולאנשים כאלו היה מן הראוי שקודם כל הלימודים היה צריך להיות בקי בחלק הזה כדי לידע את הדרך אשר ילך בה. וחתרתי לדעת סיבת הדבר ומצאתי כי שתים הנה.

אחת כי השו"ע לבדו בלתי לימוד הטור הוא כספר החתום כי הב"י כשסידר השו"ע היה דעתו שילמדו מתחלה את עיקרי הדינים ומקוריהם בטור וב"י כדי שיתיישב הדין לכל אחד בדעתו בטעמו ונימוקו אך לאשר שבטור וב"י נמצא לפעמים כמה דיעות חלוקין בכל דין ודין לכך ערך לפנינו את שולחנו הטהור לידע הלכה למעשה בכל דין ודין אבל לא היה דעתו שנלמוד אותו בלחוד כי אין הדין יוכל להתיישב היטב בדעת האדם כ"ז שאין יודעו בטעמו ונימוקו, וגם ע"י ידיעת הטעמים נ"מ כמה פעמים למעשה כי כמה פעמים נתחבר בשו"ע בסעיף אחד דבר שהוא רק לכתחלה ודבר שהוא לעיכובא אף בדיעבד גם דבר שהוא מדאורייתא ודבר שהוא מדרבנן ונ"מ לענין ספק וכה"ג עוד כמה ענינים עצומים בכל סימן וסי' אשר לא יתברר לאדם כ"א ע"י ידיעת טעמיהם. וללמוד כל דין ודין שבשו"ע במקורו וטעמו מן הטור וב"י יכבד זה בזמננו מאד על האדם כי בעו"ה נתמעטו הלבבות וגם הטרדות נתגברו מאד אשר אם ירצה האדם בלימוד כזה לידע על נכון סי' אחד בינוני למעשה יצטרך לעמול בו כמה ימים ולפעמים כמה שבועות כמו סי' ל"ב וכדומה (אם לא מי שחננו ה' שיש לו לב רחב ואין לו שום טרדה).

סיבה שניה שגרם למעט לימוד השו"ע לדעתי הוא מפני שכבד הדבר מאד לידע ממנו הדין למעשה מפני התחלקות רוב הדיעות המובא באחרונים ואין האדם יודע איך לפנות א"ע לימין או לשמאל, וכאשר ירצה האדם תמיד להחמיר בדבר ג"ז איננו דרך כבושה כי פעמים רבות הוא חומרא דאתי לידי קולא.

עוד ראיתי והתבוננתי כי מעת שליקט וקיצר הבאר היטב את דברי הט"ז ומ"א ועוד מפרשים ותשובות שקדמוהו עד עתה הוא לערך ק"ל שנה ומאותו העת עד עתה רבו כמו רבו כמה גאונים מפורסמים מפרשי השו"ע א"ר ומטה יהודא ומאמר מרדכי ורבות כהנה וגם בשערי תשובה לא הובא מהם כ"א מעט מזער באיזה מקומות, ובפרט ספר הפמ"ג אשר הוא ספר נכבד מאד אשר בו מבואר בכל סי' וסי' ענינים מחודשים למעשה ונתפשט הוראותיו בישראל לא נזכר כמעט בכל השע"ת כלל כי מפני ריבוי ספרי השו"ת שהיה מוטל עליו להעתיק לא העתיק ממפרשי שו"ע המצוין כמעט כלל וסמך על המעיין בם, גם הרבה והרבה גאונים מפורסמים אשר נתפשט דבריהם בעולם אחר הדפסת השע"ת כמו הגאון רע"א ודה"ח ומגן גבורים וארה"ח וכדומה. זאת ועוד אחרת ראיתי בעני ועמל ישראל כי עתה כשנצרך האדם לידע איזה דין למעשה שאין מבורר היטב בשו"ע הוא מוכרח לחפש בכמה וכמה מהאחרונים בפמ"ג ודה"ח וחידושי רע"א וח"א ומחצית השקל ורבות כהנה ואין קץ לעמלו.

אשר ע"כ נתעוררתי ונתחזקתי בחסדי הש"י לתקן את כל אלה, כי עשיתי בעזה"י ביאור מספיק לדעתי על שו"ע הזה עד אחר הלכות תפלה (לע"ע) וקראתי שמו משנה ברורה ובו ביארתי בעזה"י את כל דין ודין שבשו"ע בטעמו ונימוקו מגמרא ופוסקים אשר לא יהיה כספר החתום, גם ביארתי בו במקום שנמצא דיעות בין הפוסקים את מסקנת האחרונים להלכה על כל דין (והביאור ההוא מלוקט מב"ח ודרישה ופרישה ואליהו רבא וביאור הגר"א ופרי מגדים וברכי יוסף ומאמר מרדכי ומטה יהודא ונהר שלום ודגול מרבבה ובה"ט ושע"ת ושו"ע של הגר"ז ולבושי שרד ושולחן שלמה, ודה"ח וחידושי רע"א וישועת יעקב וח"א ומחצית השקל ומגן גבורים וארה"ח ורבות כהנה וגם מכמה ספרי שו"ת).

ובשולי היריעה פתחתי שער ושמו שער הציון בו ציינתי על כל דבר שבתוך המשנה ברורה כדי לידע מבטן מי יצאו הפנינים האלו. ובמקום שראיתי דיעות בין שני אחרונים גופא באיזה דבר לא הייתי עצל בדבר מלחפש בכלל ספרי שאר אחרונים לראות אל מי מקדושים דעתם פונה למעשה, ובפרט בביאור הגר"א ז"ל שהוא אורן של ישראל ויתד שהכל תלוי בו וכדאי להכריע הדבר.

גם חפשתי בספרי ראשונים אולי אמצא בם הדבר מפורש או שאר ראיה ברורה. כי ב"ה יש לי הרבה ספרי ראשונים. גם חיברתי בצידו עוד פירוש אחד ושמו ביאור הלכה בו יבואר בארוכה כמה דינים שכתבתי במשנה ברורה ולא היה מקום בשער הציון לבארם ועוד כמה ענינים עמוקים. ולא יחשוב המעיין שהעתקתי מהפוסקים היה שלא במתכוין וכמתעסק בעלמא אכן הדבר כי עיינתי ב"ה בכל סי' במקורי הדינין בראשונים וגם כמעט בכל האחרונים הנ"ל ראיתי להתבונן בדבריהם, וגם עזרני ה' שהשגתי את הספר כנה"ג על או"ח ושיורי כנה"ג וע"ת ולבוש עם הא"ז וכ"ז הועיל לי לענין ההעתקה שאוכל להעתיק את דבריהם בטעמם ונימוקם ולא דברים קצרים כחוקים כי המעתיק את הדברים בקיצור יוכל להוולד מזה כמה קלקולים לבד אלו הדינים שהוזכרו בבה"ט מתוך איזה ספרי שו"ת שלא היה בידי ובפרי מגדים ושארי ספרים הנ"ל לא הזכירו לענין זה הוכרחתי להעתיקם כמות שהוא. ואקוה לה' שמתוך פירושנו יהיה לכל אדם משנתו ברורה בטעמיה וכל פרטיה כי גם את עיקרי הדינים שבתוך הבה"ט ושע"ת הכנסתי כולם בתוך משנתי. ה' יזכני לפרש את יתר ההלכות שבשו"ע הזה ויחזק לבי לעבודתו ונזכה לנחמת ציון בב"א:

הדגשת חלקים רבים מדבריו
דעתי שהקטעים החשובים ביותר הוא מה שכותב החפץ חיים

קטע ראשון
ובמקום שראיתי דיעות בין שני אחרונים גופא באיזה דבר לא הייתי עצל בדבר מלחפש בכלל ספרי שאר אחרונים לראות אל מי מקדושים דעתם פונה למעשה

לא צריך להוסיף..

קטע שני
סיבה שניה שגרם למעט לימוד השו"ע לדעתי הוא מפני שכבד הדבר מאד לידע ממנו הדין למעשה מפני התחלקות רוב הדיעות המובא באחרונים ואין האדם יודע איך לפנות א"ע לימין או לשמאל וכאשר ירצה האדם תמיד להחמיר בדבר ג"ז איננו דרך כבושה כי פעמים רבות הוא חומרא דאתי לידי קולא.

לקיצונים מימין שמטרת המשנה ברורה בשביל לסדר את מבואות האחרונים וכו' איך בדיוק נפתרה הבעיה שהוא עצמו מצביע עליה "ואין האדם יודע לפנות א"ע לימין או לשמאל"?
צודקים דבריך, ולכן אני ממקם את דעתי באמצע: אני סבור שברוב המקרים אכן יוצאת הכרעה למעשה, אם הכרעת האחרונים אותם מצטט המשנ"ב או הכרעת המחבר עצמו, ואילו בחלק נכבד לא יוצאת הכרעה למעשה. דומני שעיון קצר במשנ"ב יראה לעיני המעיין את המציאות המתוארת.
 


גבריאל פולארד
משתמש ותיק
הודעות: 535
הצטרף: 11 ספטמבר 2017, 20:00
נתן תודה: 897 פעמים
קיבל תודה: 277 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי גבריאל פולארד » 18 מאי 2020, 08:47

יאיר אור כתב:
18 מאי 2020, 03:11
מבקש אמת כתב:
18 מאי 2020, 02:39
לא כל מה שהמשנ"ב מביא מייצג את דעת המחבר וכו'
ולענ"ד כל הדיבורים על סתירות בדבריו אינם נכונים
כידוע לכל מעיין היטב בדבריו (והכוונה לעיין בדבריו אינה לקחת ברפרוף סימן פה סימן שם אלא רק אחרי לעבור על כל דברי המ"ב
מתחילתו עד סופו לפחות עשרה פעמים!!!).
ו

במשנה ברורה יש סתירות רבות שגם אחרי עיון רב אי אפשר ליישבם, אם לא בדחוקים ואוקימתות משונות. וגם ספר כמו שונה הלכות שמחבריו עברו על המשנה ברורה פעמים רבות לפני כתיבתו מוכיח טענה זו.
דוגמאות לדבר: שיעור תוכ"ד, דין אבל לענין לעבור לפני התיבה בימים שאין בהם תחנון, שיעור כבוש כמבושל בחומץ, דין סעודת אירוסין אם מקרי סעודת מצוה, האם מותר לומר פיוטים שיש בהם י''ג מידות (לא י''ג מידות עצמם) ביחיד.

בחלק ממקומות אלו בשעה''צ עצמו מוכח דהדבר סותר.

ולגבי מחלוקת הרשב"א והרא"ה- ראיתי כבר ארבעה תירוצים בזה, והאמת אהובה מכל- שיש כאן סתירה ברורה. ועל זה אמר החזון איש שאינו מקבל את דברי בן החפץ חיים אלא כמו כל ספרי הפוסקים- צריך לומר שחזר בו.


חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1738
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 159 פעמים
קיבל תודה: 236 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 18 מאי 2020, 09:18

מהגרי"ז
אוצר החכמה_602351.jpg
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


למה זה תשאל לשמי
הודעות: 187
הצטרף: 14 מאי 2020, 14:59
נתן תודה: 126 פעמים
קיבל תודה: 55 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי למה זה תשאל לשמי » 18 מאי 2020, 11:49

אם הגאון מוהר''א זצוק''ל בנו של הח''ח זצוק''ל אכן כתב והכריע אחרת מאביו צ"ע מדוע לא צויין זאת בשער ובהקדמה שם חתם הח''ח את שמו בלבד.


יאיר אור
הודעות: 143
הצטרף: 06 אוגוסט 2018, 16:40
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 60 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי יאיר אור » 18 מאי 2020, 19:37

גבריאל פולארד כתב:
18 מאי 2020, 08:47
במשנה ברורה יש סתירות רבות שגם אחרי עיון רב אי אפשר ליישבם, אם לא בדחוקים ואוקימתות משונות. וגם ספר כמו שונה הלכות שמחבריו עברו על המשנה ברורה פעמים רבות לפני כתיבתו מוכיח טענה זו.
דוגמאות לדבר: שיעור תוכ"ד, דין אבל לענין לעבור לפני התיבה בימים שאין בהם תחנון, שיעור כבוש כמבושל בחומץ, דין סעודת אירוסין אם מקרי סעודת מצוה, האם מותר לומר פיוטים שיש בהם י''ג מידות (לא י''ג מידות עצמם) ביחיד.
בחלק ממקומות אלו בשעה''צ עצמו מוכח דהדבר סותר.
ולגבי מחלוקת הרשב"א והרא"ה- ראיתי כבר ארבעה תירוצים בזה, והאמת אהובה מכל- שיש כאן סתירה ברורה. ועל זה אמר החזון איש שאינו מקבל את דברי בן החפץ חיים אלא כמו כל ספרי הפוסקים- צריך לומר שחזר בו.
ממה שכתבת שבדין בישול עכו"ם יש סתירה "ברורה" בדבריו אני למד מה נחשב אצלך "סתירה" שהרי בסי' שי"ח לא הזכיר כלל מחלוקת הרא"ה והרשב"א אלא ציין להגר"א שגם הוא לא מזכיר מחלוקת הנ"ל רק כתב שחולה שאיב"ס לא גזרו שהוא מילתא דלא שכיחא וא"כ מה שייך לומר כאן סתירה, אם לא מקובל עליך דעת הגר"א ובמ"ב לענין חשיב"ס שבשבת שאין בו איסור בישול עכו"ם תאמר כך, וההתיחסות תהיה בהתאם.
כעת לענין שאר הסתירות פרט נא הסתירות עם מראי מקומות על כל דבר!


גבריאל פולארד
משתמש ותיק
הודעות: 535
הצטרף: 11 ספטמבר 2017, 20:00
נתן תודה: 897 פעמים
קיבל תודה: 277 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי גבריאל פולארד » 19 מאי 2020, 07:55

יאיר אור כתב:
18 מאי 2020, 19:37
גבריאל פולארד כתב:
18 מאי 2020, 08:47
במשנה ברורה יש סתירות רבות שגם אחרי עיון רב אי אפשר ליישבם, אם לא בדחוקים ואוקימתות משונות. וגם ספר כמו שונה הלכות שמחבריו עברו על המשנה ברורה פעמים רבות לפני כתיבתו מוכיח טענה זו.
דוגמאות לדבר: שיעור תוכ"ד, דין אבל לענין לעבור לפני התיבה בימים שאין בהם תחנון, שיעור כבוש כמבושל בחומץ, דין סעודת אירוסין אם מקרי סעודת מצוה, האם מותר לומר פיוטים שיש בהם י''ג מידות (לא י''ג מידות עצמם) ביחיד.
בחלק ממקומות אלו בשעה''צ עצמו מוכח דהדבר סותר.
ולגבי מחלוקת הרשב"א והרא"ה- ראיתי כבר ארבעה תירוצים בזה, והאמת אהובה מכל- שיש כאן סתירה ברורה. ועל זה אמר החזון איש שאינו מקבל את דברי בן החפץ חיים אלא כמו כל ספרי הפוסקים- צריך לומר שחזר בו.
ממה שכתבת שבדין בישול עכו"ם יש סתירה "ברורה" בדבריו אני למד מה נחשב אצלך "סתירה" שהרי בסי' שי"ח לא הזכיר כלל מחלוקת הרא"ה והרשב"א אלא ציין להגר"א שגם הוא לא מזכיר מחלוקת הנ"ל רק כתב שחולה שאיב"ס לא גזרו שהוא מילתא דלא שכיחא וא"כ מה שייך לומר כאן סתירה, אם לא מקובל עליך דעת הגר"א ובמ"ב לענין חשיב"ס שבשבת שאין בו איסור בישול עכו"ם תאמר כך, וההתיחסות תהיה בהתאם.
כעת לענין שאר הסתירות פרט נא הסתירות עם מראי מקומות על כל דבר!
לא הבנתי מה הלשון המתקיפה הזו. ולא הבנתי למה אתה מרגיש מותקף ופגוע.
בפרט אחרי שבנו של הח''ח עצמו ראה בזה סתירה ובשו''ת דברי יציב כתב תשובה שלמה ליישב סתירה זו.
ולא הבנתי מה נזעקת. בפשטות הסברא של הגר"א היא היא סברת הרא"ה אף שהגר"א לא ציין שזהו מקורו.
ולחלק בין חולה שיב"ס לחושאיב"ס לא נזכר אפילו ברמז לא בדברי הגר"א ולא במשנה ברורה (וגם לא בדברי הרא"ה והרשב"א). והוא אשר דובר כאן רבות באשכול- להעמיס דחוקים כאלו וכוונות נסתרות בדברי המשנה ברורה- בעיני יותר דוחק מלקרוא לילד בשמו- סתירה.

בסי' תקס"ה סקי"ג כתב המשנ"ב דאין לומר י''ג מידות ביחיד אבל סליחות מותר וכתב שם בשעה"צ דהוא דלא כט"ז אלא כב"ח ומחלוקתם אם מותר לומר ''וזכור לנו היום ברית שלוש עשרה'' ומבואר דפסק להקל בזה. ואילו בסי' תקפ"א סק"ד כתב ''ואף יחיד יוכל לומר אותם שאין בהם י''ג מדות ובסליחה שנזכר י''ג מדות ידלג אותן תיבות''.

בסי' תמז סקע"א ושעה"צ שם סקצ"ה מבואר דגם בחומץ שיעור כבוש הוא מעל''ע ולא בכדי שיתן על האור וירתיח והוא כהש''ך ולא כמ''א. ובסי' תקכז סקט"ו וסי' תרמח כתב גם לגבי חומץ בכדי שיתן על האור וירתיח.

לגבי שאר הדברים אכתוב בהמשך בעזרת ד'.


יאיר אור
הודעות: 143
הצטרף: 06 אוגוסט 2018, 16:40
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 60 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי יאיר אור » 20 מאי 2020, 01:20

גבריאל פולארד כתב:
19 מאי 2020, 07:55
ולא הבנתי מה נזעקת. בפשטות הסברא של הגר"א היא היא סברת הרא"ה אף שהגר"א לא ציין שזהו מקורו.
ולחלק בין חולה שיב"ס לחושאיב"ס לא נזכר אפילו ברמז לא בדברי הגר"א ולא במשנה ברורה (וגם לא בדברי הרא"ה והרשב"א). והוא אשר דובר כאן רבות באשכול- להעמיס דחוקים כאלו וכוונות נסתרות בדברי המשנה ברורה- בעיני יותר דוחק מלקרוא לילד בשמו- סתירה.
מצער מאד לראות מדבריך כי מעולם לא עיינת בדברי הגר"א הנ"ל וכבר הנך מתגולל על דברי המ"ב במתקפה כאילו היה חברך בכולל.
ואעתיק לך את דברי הגר"א.
השו"ע כתב המבשל לחולה אסור לבריא[והיינו בחושיב"ס שבחולה שאי"ב סכנה אם יבשל מחוייב סקילה...] וע"ז כתב הרמ"א ואפילו בישל [היינו לחולה שיב"ס שדיבר המחבר] ע"י גוי אסור בשבת ומדייק הגר"א מדברי הרמ"א שכתב בשבת משמע שבמוצ"ש מותר לבריא וז"ל לאפוקי במ"ש, ואין בו משום בישולי נכרים, כיון דלא שכיחי אין בו משום חתנות. עכ"ל.
כעת הסבר נא, היכן מזכיר את דברי הרא"ה והרשב"א?, כיצד אפשר להדביק את סברת הרא"ה בסברא שכתב דלא שכיחי? כיצד אפשר לטעות שלא מדובר כאן בחולה שאיב"ס?
אין זה אלא לקשקש בזנב ולהקשות קושיות שאין בהם ממש על דברי מאור עינינו פוסק אחרון שכל בית ישראל נשענים עליו בדברים שאין בהם ממש, ולהסתמך על דברי בן הח"ח שמוכח שאינם מכונים.


גבריאל פולארד
משתמש ותיק
הודעות: 535
הצטרף: 11 ספטמבר 2017, 20:00
נתן תודה: 897 פעמים
קיבל תודה: 277 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי גבריאל פולארד » 20 מאי 2020, 07:22

יאיר אור כתב:
20 מאי 2020, 01:20
גבריאל פולארד כתב:
19 מאי 2020, 07:55
ולא הבנתי מה נזעקת. בפשטות הסברא של הגר"א היא היא סברת הרא"ה אף שהגר"א לא ציין שזהו מקורו.
ולחלק בין חולה שיב"ס לחושאיב"ס לא נזכר אפילו ברמז לא בדברי הגר"א ולא במשנה ברורה (וגם לא בדברי הרא"ה והרשב"א). והוא אשר דובר כאן רבות באשכול- להעמיס דחוקים כאלו וכוונות נסתרות בדברי המשנה ברורה- בעיני יותר דוחק מלקרוא לילד בשמו- סתירה.
מצער מאד לראות מדבריך כי מעולם לא עיינת בדברי הגר"א הנ"ל וכבר הנך מתגולל על דברי המ"ב במתקפה כאילו היה חברך בכולל.
ואעתיק לך את דברי הגר"א.
השו"ע כתב המבשל לחולה אסור לבריא[והיינו בחושיב"ס שבחולה שאי"ב סכנה אם יבשל מחוייב סקילה...] וע"ז כתב הרמ"א ואפילו בישל [היינו לחולה שיב"ס שדיבר המחבר] ע"י גוי אסור בשבת ומדייק הגר"א מדברי הרמ"א שכתב בשבת משמע שבמוצ"ש מותר לבריא וז"ל לאפוקי במ"ש, ואין בו משום בישולי נכרים, כיון דלא שכיחי אין בו משום חתנות. עכ"ל.
כעת הסבר נא, היכן מזכיר את דברי הרא"ה והרשב"א?, כיצד אפשר להדביק את סברת הרא"ה בסברא שכתב דלא שכיחי? כיצד אפשר לטעות שלא מדובר כאן בחולה שאיב"ס?
אין זה אלא לקשקש בזנב ולהקשות קושיות שאין בהם ממש על דברי מאור עינינו פוסק אחרון שכל בית ישראל נשענים עליו בדברים שאין בהם ממש, ולהסתמך על דברי בן הח"ח שמוכח שאינם מכונים.
צר לי על הסגנון המתלהם שלך. לא התקפתי את המשנה ברורה חלילה, רק כתבתי את הגלוי לכל ומוכח במקומות רבים כי אין מנוס שבספרו משנה ברורה יש סתירות וכך אמר גם החזון איש זיע"א. ודווקא כן עיינתי בדברי הגר"א.
בסברת הגר"א אין חילוק בין חושיב"ס לחושאב"ס, בפשטות שניהם לא שכיח שיבשל דווקא ע''י גוי, לגופם של דברים- ובבדברי הרא"ה ודאי אין חילוק בין חושיב"ס לחושאב"ס. במשנה ברורה גם לא הזכיר חילוק זה ואפילו לא הזכיר את לשון הגר"א בנידון.

כבר כתבתי כי על הסתירה הזו נשתברו קולמוסים רבים ומה שאמר החזון איש הוא דבר פשוט- בכל ספרי האחרונים מצאנו סתירות ואין זה הורדה מערכם אלא צ''ל שחזרו בהם. וכבר כתבו האחרונים כללים על זה מה עושים כשיש סתירה בין הרא"ש בתשובותיו לפסקיו, וכן הרשב"א בתוה"ב וחידושיו ותשובותיו, התרוה"ד, המהרש"ל.
וכמו שמצינו סתירות בין ספריהם השונים פעמים שאף מצינו סתירה באותו ספר עצמו.
וא"כ מדוע כשבאים ללמוד משנ"ב יש צורך להכנס לדחוקים ונסות להכניס פילא בקופא דמחטא.
וכאמור, זה מה שאמר החזון איש בתגובה לדברי בנו של הח"ח, שאין שום צורך לומר שמדובר בשני כותבים אלא בכותב אחד שחזר בו.


יאיר אור
הודעות: 143
הצטרף: 06 אוגוסט 2018, 16:40
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 60 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי יאיר אור » 20 מאי 2020, 19:45

גבריאל פולארד כתב:
20 מאי 2020, 07:22
בסברת הגר"א אין חילוק בין חושיב"ס לחושאב"ס, בפשטות שניהם לא שכיח שיבשל דווקא ע''י גוי, לגופם של דברים- ובבדברי הרא"ה ודאי אין חילוק בין חושיב"ס לחושאב"ס. במשנה ברורה גם לא הזכיר חילוק זה ואפילו לא הזכיר את לשון הגר"א בנידון.
הגר"א כותב את דבריו על הרמ"א שהוא המשך על דברי המחבר שמדבר בחולי שיש בו סכנה.
הרא"ה והרשב"א מדברים להדיא בחולה שאין בו סכנה.
המ"ב ציין מקור דבריו בשעה"צ להגר"א ברור שמתכוין לדברי הגר"א שלמד כן מדיוק הרמ"א,
ולא להרא"ה שלא הוזכר בדברי הגר"א ואם אליו היתה כוונתו היה מציין בשעה"צ להרא"ה ולא להגר"א.

ומה שכתב שעל סתירה קולמסים רבים. היא הנותנת שאף כי רבים וגדולים סברו כי הוא סתירה
אבל אחר עיון במקורות הדברים מתברר שאין כאן התחלת סתירה, ורק נראה כסתירה ומזה יש
ללמוד ולהקיש על שאר מקומות לא להיות פזיז בהסקת מסקנה כי הדברים סותרים אלא יש להתבונן
היטב בשום דעת ובמתינות, עד שיצא האמת לאורה.
[וכמובן שאין כוונתי חלילה שלא להקשות כשנראה קשיא וסתירה שזה מחובתינו כי כך דרכה של תורה
אך הסקת סתירה צריכה שתהיה רק אחר עיון היטב]


גבריאל פולארד
משתמש ותיק
הודעות: 535
הצטרף: 11 ספטמבר 2017, 20:00
נתן תודה: 897 פעמים
קיבל תודה: 277 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי גבריאל פולארד » 20 מאי 2020, 20:40

יאיר אור כתב:
20 מאי 2020, 19:45
גבריאל פולארד כתב:
20 מאי 2020, 07:22
בסברת הגר"א אין חילוק בין חושיב"ס לחושאב"ס, בפשטות שניהם לא שכיח שיבשל דווקא ע''י גוי, לגופם של דברים- ובבדברי הרא"ה ודאי אין חילוק בין חושיב"ס לחושאב"ס. במשנה ברורה גם לא הזכיר חילוק זה ואפילו לא הזכיר את לשון הגר"א בנידון.
הרא"ה והרשב"א מדברים להדיא בחולה שאין בו סכנה.

היכן מוכח שהרא"ה והרשב"א מדברים דווקא בחולה שאין בו סכנה?


יאיר אור
הודעות: 143
הצטרף: 06 אוגוסט 2018, 16:40
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 60 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם הח"ח כתב את כל המ"ב?

שליחה על ידי יאיר אור » 20 מאי 2020, 23:15

כתב: "יאיר אור"
הרא"ה והרשב"א מדברים להדיא בחולה שאין בו סכנה.
"גבריאל פולארד"
היכן מוכח שהרא"ה והרשב"א מדברים דווקא בחולה שאין בו סכנה?
אעתיק לך מה שכתבתי לעיל:
  • הרא"ה בבדה"ב בית ג' ש"ז כתב שאם אמרו לנכרי לבשל עבור חולה שאין בו סכנה לא אסרו הדבר משום בישולי עכו"ם אף שבשאר איסורים אסרו לחולה שאיב"ס לאכלו והתירו רק בהנאה. וביאר שכאן שאסרוה משום חתנות, כל שאין אפשרות לישראל לבשלו דהיינו בשבת ונתן לנכרי לבשלו משום הכרח אין כאן קירוב דעתא ומותר אפילו לבריא במוצ"ש. וברור שדבריו אינם שייכים בחולה שיש בו סכנה שהרי בזה גם הישראל מותר לבשל לו.            
  • והרשב"א במשה"ב חלק שאם סברת הרא"ה היא משום שלא שיך קרוב דעת בדבר שהישראל אינו יכול לבשל  [והיינו בחולה שאין בו סכנה להבדיל מיש בו סכנה שמותר גם לישראל לבשל בשבילו] והגוי עושה עמו טובה כ"ש שיש אקרובי טפי. ואם סברת הרא"ה היא שבמקום חולי לא גזרו זה ניחא לענין החולה עצמו אבל מדוע התירו לבריא, כמו שבחולה שיש בו סכנה מתירים בשבילו נבילה ולא מתירים את הנבילה הזו אח"כ לבריא גם כאן אף שהתירו את התבשיל לחולה שאין בו סכנה אין שום סברא שנתירה לבריא. וגם למה התירו רק בשבת אלא נוקט הרשב"א שהתירו בשבת לחולה מחמת שאין לו אפשרות אחרת ובדאי לא התירו רק בשבת ולא במוצ"ש ורק לחולה ולא לבריא.                                                                                                        
  • ואחרי כל הנ"ל הראית לדעת שכל מחלקותם היא לענין היתר אכילה לחולה (ולבריא), בחולה שאין בו סכנה, אבל לענין חולה שיש בו סכנה ודאי לא דנו שבזה ודאי מותר לחולה עצמו שאין לך דבר העומד בפני פיקו"נ.  

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “הלכה ומנהג”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 3 אורחים