האם בזמן הבית היה מותר לכל עם ישראל להתקהל ולחגוג בזמן אחר או מקום אחר מהרגלים?


פותח הנושא
מתאהב על ידך
משתמש ותיק
הודעות: 371
הצטרף: 29 ינואר 2020, 21:23
נתן תודה: 303 פעמים
קיבל תודה: 118 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

האם בזמן הבית היה מותר לכל עם ישראל להתקהל ולחגוג בזמן אחר או מקום אחר מהרגלים?

שליחה על ידי מתאהב על ידך » 14 מאי 2020, 01:42

הנה ציוותה אותנו התורה שלל איסורים שבמבט ראשון היינו רגילים ללמוד אותם בפירודא ולהבין בפשיטות שכל דין יש לו דינים וגדרים בנפרד מרעהו.
אבל במבט שני הרי לכאורה יש להם מכנה משותף - והוא שכל הדינים הללו יחדיו נועדו להגדיר לעם ישראל שיש רק מקום אחד בלבד להתקהל ולחגוג ולהתחבר ולהתקרב ולהקריב ולהתפלל וכו' = זהו המקום שבו שרוי הארון עם לוחות הברית (במשכן ואח"כ במקדש).

הנה רשימה חלקית. 
1. אסור להקריב בשום מקום אחר חוץ משם.

2. אסור להשתחוות על אבן משכית מלבד המקום אשר יבחר.
(בפשט הפשוט זו אבן יקרה לכבוד ה' וקמ"ל שאין עוד מקום לייחד אליו) 

3. משנבחר המקום הקבוע - אסור באיסור חמור שיש בו כרת להקריב לה' בכל מקום אחר. 

4. כולם חייבים בחיוב גמור שיש בו כרת לבוא למקום הזה לפחות פעם בשנה (להקריב פסח = קרבן הבסיסי של ההתכללות באומה ולכן אפילו נשים חייבות). 

5. כולם חייבים להביא לשם מעשר שני וביכורים ובכור ומעשר בהמה, הוי אומר בכל שנה לבוא לאכול ולשהות שם (כי לכולם יש שדה/כרם/בהמות). 

6. כל יהודי חייב לבוא ליראות פני ה' בשלש רגלים (אבל בלי כרת) ויש לו גם הבטחה לנס מופלא שלא יחמוד איש את ארצך, העיקר שיבוא! 

7. אסור לעשות כדמות היכל ואולם ומנורה ושולחן וכל כלי הקודש. 

8. אסור לרקוח שמן המשחה כמתכונתו. 

9. כנ"ל אסור לאדם להכין לעצמו קטורת כמו במקדש, ובאיסור כרת! 

10. בית המשפט העליון של האומה כולה חייב להיות צמוד לשם. 

11. פעם בשבע שנים חייבים כו-לם כולל גם הנשים והטף לבוא לשם. 

כמדומה שזה מספיק בינתיים בשביל להתחיל לחשוב אולי בעצם התורה רומזת בכל אלו רמז שקוף שהיא לא אוהבת/לא מרשה לייצר שום תחליף אחר למקום של הארון עם לוחות העדות. 
והשאלה היא כאמור לגבי הקהל ושמחה וכל כינופיא המיועדת לכל ישראל יחד. 



ספר וסופר
משתמש ותיק
הודעות: 619
הצטרף: 08 ספטמבר 2019, 17:06
נתן תודה: 204 פעמים
קיבל תודה: 384 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם בזמן הבית היה מותר לכל עם ישראל להתקהל ולחגוג בזמן אחר או מקום אחר מהרגלים?

שליחה על ידי ספר וסופר » 14 מאי 2020, 10:24

מתאהב על ידך כתב:
14 מאי 2020, 01:42
הנה ציוותה אותנו התורה שלל איסורים שבמבט ראשון היינו רגילים ללמוד אותם בפירודא ולהבין בפשיטות שכל דין יש לו דינים וגדרים בנפרד מרעהו.
אבל במבט שני הרי לכאורה יש להם מכנה משותף - והוא שכל הדינים הללו יחדיו נועדו להגדיר לעם ישראל שיש רק מקום אחד בלבד להתקהל ולחגוג ולהתחבר ולהתקרב ולהקריב ולהתפלל וכו' = זהו המקום שבו שרוי הארון עם לוחות הברית (במשכן ואח"כ במקדש).

הנה רשימה חלקית. 
1. אסור להקריב בשום מקום אחר חוץ משם.

2. אסור להשתחוות על אבן משכית מלבד המקום אשר יבחר.
(בפשט הפשוט זו אבן יקרה לכבוד ה' וקמ"ל שאין עוד מקום לייחד אליו) 

3. משנבחר המקום הקבוע - אסור באיסור חמור שיש בו כרת להקריב לה' בכל מקום אחר. 

4. כולם חייבים בחיוב גמור שיש בו כרת לבוא למקום הזה לפחות פעם בשנה (להקריב פסח = קרבן הבסיסי של ההתכללות באומה ולכן אפילו נשים חייבות). 

5. כולם חייבים להביא לשם מעשר שני וביכורים ובכור ומעשר בהמה, הוי אומר בכל שנה לבוא לאכול ולשהות שם (כי לכולם יש שדה/כרם/בהמות). 

6. כל יהודי חייב לבוא ליראות פני ה' בשלש רגלים (אבל בלי כרת) ויש לו גם הבטחה לנס מופלא שלא יחמוד איש את ארצך, העיקר שיבוא! 

7. אסור לעשות כדמות היכל ואולם ומנורה ושולחן וכל כלי הקודש. 

8. אסור לרקוח שמן המשחה כמתכונתו. 

9. כנ"ל אסור לאדם להכין לעצמו קטורת כמו במקדש, ובאיסור כרת! 

10. בית המשפט העליון של האומה כולה חייב להיות צמוד לשם. 

11. פעם בשבע שנים חייבים כו-לם כולל גם הנשים והטף לבוא לשם. 

כמדומה שזה מספיק בינתיים בשביל להתחיל לחשוב אולי בעצם התורה רומזת בכל אלו רמז שקוף שהיא לא אוהבת/לא מרשה לייצר שום תחליף אחר למקום של הארון עם לוחות העדות. 
והשאלה היא כאמור לגבי הקהל ושמחה וכל כינופיא המיועדת לכל ישראל יחד. 

היטבת לשרטט את 'צורת הבית וכו'', [רק נשאר לנו לקיים 'ויכלמו מעוונותיהם'...], אולם יש להבחין בין דברים שלהדיא שייכים ל'גאוותן של ישראל', שהם תלויים דוקא בבית, וכאשר חרב הבית, חרבים גם הם. לעומת זאת יש דברים - שהם 'איבר שהנשמה תלויה בו', ולכן כאשר אין את הבית חייבים למצוא להם תחליפים.

וזה מצאנו לחז"ל בכמה וכמה מקומות, שהגלות העמידה תחליפים לדברים המקוריים, וכדוגמת - 'מיום שחרב בית המקדש אין לקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה', ובכלל לגבי תורה - שערים המצויינים בהלכה, לגבי תפילה/עבודה יש בתי כנסיות שהם 'מקדש מעט', וכן לימוד פרשת הקרבנות. יש גם 'בית רבנו שבבל', ואהי להם למקדש מעט. בבל בכללותה נחשבה תחליף לארץ ישראל, עד שכל העולה מבבל לארת ישראל עובר בעשה וכו', עליה לרגל יש 'הקבלת פני רבו' [זה היה גם בזמן הבית] ודרשו 'את פני האדון וכו'' ועוד ועוד.

- -
אמנם כאן יש התבוננות חשובה, שלדעתי היא אחת העיקריות בנושא הגזירה שניתכה עלינו כעת.

שעת המבחן של האדם כמה הוא שייך למדרגתו הגדולה העצמית, היא בהתנהגותו כאשר התחליפים בטלים.

לדוגמא: אדם היה עשיר בעל אחוזות רבות וכו', לימים התהפך גורלו וירד לדירת חמישה חדרים, ומשם לשלשה, עד שהגיע לדירת מחסן. בסוף גם משם זרקו אותו.

המבחן כעת היא לאיזה מהם הוא מתגעגע ואחרי מה הוא מחזר.
כי בשעה שיש את התחליף, בתור מה שזה החיים שנגזרו עליו, אין עליו טענה למה הוא 'משכלל' את דירת המחסן, כי סוף כל סוף כאן הוא חי.
אולם כאשר זורקים אותו מהמחסן ושואלים אותו - מה חסר לך, מה אין לך, אם הוא אומר 'מחסן' או אפילו דירת חמישה חדרים - הוא כבר איבד את הזהות שלו. כי כאשר מדברים איתך על מה שאין לך, מי הכריח אותך להעצר בגבול האחרון שאתה מכיר??

זה ההרגשה שלי בכל הסיפור האחרון [שהוא באמת אירוע דרמטי, בסדר גודל עולמי שלא היה שנים רבות!!].

לקחו לנו את כל התחליפים, והדבר שאנחנו צריכים להתבונן בו - שזה היה רק תחליף, וכאשר זה חסר לנו, לא זה מה שחסר לנו, אלא הדבר המקורי הוא שחסר.

תורה - סגרו את בתי המדרשות והישיבות. אולם כתוב - 'מלכה ושריה בגויים אין תורה', וכל עוד לא מתקיים מציון תצא תורה, זה מה שחסר לנו.
תפילה - סגרו את בתי הכנסיות. אולם כתוב - 'כי ביתי בית תפילה יקרא'.
פסח - לקחו לנו את האפשרות לסדר סדר פסח ""כהלכתו"", דהיינו לאכול מצה ומרור, וכורך 'זכר למקדש', עם פחות אנשים.... [כל מילה מיותרת].
טהרה - סגרו את המקוואות. אולם מה עם אפר פרה? מה עם 'אזרוק עליכם מים טהורים'? מה עם 'הנהגת טומאה וטהרה'? 'אוכלי חולין בטהרה'? וכו' וכו' וכו'.
מירון - לקחו לנו את התחליף לעליה לרגל, לשמחת הרגל, לקבלת פני שכינה - אולם מישהו יכול להשוות בדעתו, משהו מן המשהו, בין השמחה וההשגה של מירון, תהיה ככל שתהיה, למה שהיה במקדש אף בסתם יום של חול, ק"ו במועדים וברגלים, בן בנו של ק"ו בשמחת בית השואבה??

והנה, כל זמן שהיה מה שהיה, בודאי, כיון שזה מה שיש לנו, אנחנו חייבים להחזיק במעוזינו בכל כח [עם הקיווי הבלתי פוסק ל'ונגלה כבוד השם'], אולם כאשר לקחו לנו את התחליפים הללו, זוהי שעת המבחן שלנו - מה חסר לנו!


פותח הנושא
מתאהב על ידך
משתמש ותיק
הודעות: 371
הצטרף: 29 ינואר 2020, 21:23
נתן תודה: 303 פעמים
קיבל תודה: 118 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם בזמן הבית היה מותר לכל עם ישראל להתקהל ולחגוג בזמן אחר או מקום אחר מהרגלים?

שליחה על ידי מתאהב על ידך » 14 מאי 2020, 10:55

אין לי מה להוסיף על דברי מורי ורבי @ספר וסופר בהקשר המוסרי והאקטואלי.
אבל אני מבקש לדון כעת גם ברמה הבסיסית יותר של עיקר הדין במקורו לפני שנוצרו הכרחים לתחליפים בעקבות כך שהשכינה גלתה
.
גם אליהו עשה כן בהר הכרמל ואחז"ל שהיתה זו הוראת שעה.

אולי לדיון ותפילה ומשפט מותר בכל מקום שמתאים מבחינת הקיבולת וכדו', ורק לחגוג ולזבוח באופן רשמי אסור "כי אם אל המקום".
(ומבשרי אחזה שככה זה שעינינו הרואות שלכל אומה ולשון יש מקומות רשמיים לחגוג ולהתפלל ולדבקות, ומקומות אחרים לכינוסים ודיונים, להבדיל כמובן).
הנושאים שמוזכר אודותיהם כינוס במצפה הם כדלהלן:
1. תקנות וגזרות - שם נשבעו "איש ממנו לא יתן את בתו לבנימין לאשה", ואח"כ כתוב בפירוש "כי ה חג ה' בשילו מימים ימימה".
(שופטים כא)
2. תשובה ותפילת רבים - שמואל עשה שם עצרת התעוררות.
(שמואל א ז)
3. התארגנות למלחמה וחיפוש מנהיג.
(שופטים י)


ספר וסופר
משתמש ותיק
הודעות: 619
הצטרף: 08 ספטמבר 2019, 17:06
נתן תודה: 204 פעמים
קיבל תודה: 384 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם בזמן הבית היה מותר לכל עם ישראל להתקהל ולחגוג בזמן אחר או מקום אחר מהרגלים?

שליחה על ידי ספר וסופר » 14 מאי 2020, 11:13

אני לא כל כך מבין את השאלה משמואל, הרי זה היה בזמן היתר במות, קודם שנבחר מקום המקדש, ואחר חורבן שילה.


מחשבות
משתמש ותיק
הודעות: 716
הצטרף: 19 מאי 2019, 15:44
נתן תודה: 106 פעמים
קיבל תודה: 180 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם בזמן הבית היה מותר לכל עם ישראל להתקהל ולחגוג בזמן אחר או מקום אחר מהרגלים?

שליחה על ידי מחשבות » 14 מאי 2020, 12:34

אינני חושב שהתורה רומזת על איסור התאספות במקום אחר
כמדומני שאין לזה רמז מהכתובים ולא נלמד בי"ג מידות וכד'
אלא שאתה עורך היקש כללי שלא מדרכי הלימוד
למיטב ידיעתי זה לא דרך הלימוד בחז"ל
אבל היו שלמדו בהיקש מהיקש ודומה לדומה
והיו זמנים בהיסטוריה שהם היו רוב בארץ - הקראים.


פותח הנושא
מתאהב על ידך
משתמש ותיק
הודעות: 371
הצטרף: 29 ינואר 2020, 21:23
נתן תודה: 303 פעמים
קיבל תודה: 118 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם בזמן הבית היה מותר לכל עם ישראל להתקהל ולחגוג בזמן אחר או מקום אחר מהרגלים?

שליחה על ידי מתאהב על ידך » 14 מאי 2020, 15:38

גם אני חשבתי כך בעבר.
אבל מאז חלפו שנים רבות והספקתי פעמים רבות למצוא הפתעות רבות.
יש בגמ' ובראשונים ובאחרונים - המוני המוני דינים שהורתם ולידתם הן בסברא והן בדימוי מילתא למילתא.
(הוכחה מדעית פשוטה שיש במקורות המון המון שימוש בכח הסברא - שהרי החומש הוא די קטן וצנום לעומת כל ארונות הספרים שנוספו במשך הדורות...
וצריך להיות די תמים ונאיבי כדי להאמין שישנן דרשות נסתרות והלל"מ >לכל< האוצרות הללו.
אז כנראה צדקה הגמ' כשאמרה למה לי קרא סברא הוא...)


אחד הדברים החביבים עלי הוא מידי פעם לעשות למישהו תרגיל מחשבתי כזה:
קח נא גמרא או כל ספר אחר, ותדמיין לרגע שזה נכתב על ידי בן דורנו...
ובמקרה הספציפי שלנו - תתמקד בכל שלל ה'דימויי מילתא למילתא' שמכוחם נולדו הלכות חמורות והורחבו והסתעפו מושגים דינים וערכים בתורה.

בתקוה שהאשכול לא יסטה ממסלולו.
(יש כבר אשכול על שיטת הרמב"ם לגבי דרשות ולימוד דבר מתוך דבר בזמנינו)


פותח הנושא
מתאהב על ידך
משתמש ותיק
הודעות: 371
הצטרף: 29 ינואר 2020, 21:23
נתן תודה: 303 פעמים
קיבל תודה: 118 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם בזמן הבית היה מותר לכל עם ישראל להתקהל ולחגוג בזמן אחר או מקום אחר מהרגלים?

שליחה על ידי מתאהב על ידך » 14 מאי 2020, 15:40

גם אני חשבתי כך בעבר.
אבל מאז חלפו שנים רבות והספקתי פעמים רבות למצוא הפתעות רבות.
יש בגמ' ובראשונים ובאחרונים - המוני המוני דינים שהורתם ולידתם הן בסברא והן בדימוי מילתא למילתא.
​​​​​​
​​​​​(רבי אשר וייס אוהב לקרוא לזה שיש דיני התורה ויש רצון התורה)

(הוכחה מדעית פשוטה שיש במקורות המון המון שימוש בכח הסברא - שהרי החומש הוא די קטן וצנום לעומת כל ארונות הספרים שנוספו במשך הדורות. וצריך להיות די תמים ונאיבי כדי להאמין שישנן דרשות נסתרות והלל"מ >לכל< האוצרות הללו.
אז כנראה צדקה הגמ' כשאמרה למה לי קרא סברא הוא...)


אחד הדברים החביבים עלי הוא מידי פעם לעשות למישהו תרגיל מחשבתי כזה:
קח נא גמרא או כל ספר אחר, ותדמיין לרגע שזה נכתב על ידי בן דורנו...
ובמקרה הספציפי שלנו - תתמקד בכל שלל ה'דימויי מילתא למילתא' שמכוחם נולדו הלכות חמורות והורחבו והסתעפו מושגים דינים וערכים בתורה.

בתקוה שהאשכול לא יסטה ממסלולו.
(יש כבר אשכול על שיטת הרמב"ם לגבי דרשות ולימוד דבר מתוך דבר בזמנינו)


יוספזון
משתמש ותיק
הודעות: 1419
הצטרף: 28 אוגוסט 2017, 22:09
נתן תודה: 213 פעמים
קיבל תודה: 457 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם בזמן הבית היה מותר לכל עם ישראל להתקהל ולחגוג בזמן אחר או מקום אחר מהרגלים?

שליחה על ידי יוספזון » 14 מאי 2020, 16:01

מתאהב על ידך כתב:
14 מאי 2020, 15:40
בתקוה שהאשכול לא יסטה ממסלולו.
(יש כבר אשכול על שיטת הרמב"ם לגבי דרשות ולימוד דבר מתוך דבר בזמנינו)
תקות שוא - והסיבה ידועה.
ולגופו של ענין - איפה ראית שיש המלצה אפילו לא להתאסף במקום אחר? בזמן שישראל היו על אדמתם ושכינה בתוכם, בית המקדש היה המקום אליו עלו להקריב קרבנות ולכן היה זה מקום להתאספות לתפילה (לפחות ברגלים כי בשאר ימות השנה רוב מנין ובנין לא היו בירושלים) אבל לצערנו, חטאנו, וטרם שבנו מטעותינו, לכן, הקב"ה גירש אותנו מהמקום הזה והגלה אותנו לבין האומות, ואף גזר עלינו שלא נעלה בכח ונחכה למי שבאש הצית אותה ובאש עתיד לבנותה.
ולכן, הדברים כלל לא אקטואליים לימינו אלו, כמו שאין הקרבת קרבן, וטהרה, ודיני מצורע וכו', לכן, אין שום מקום להתאסף במקום זה. להפך, אסור לנו לעלות כי אין לנו אפר פרה, וכולנו טמאי מתים, לכן מי שעולה הוא בכלל חייבי כריתות רח"ל ואין להקב"ה הנאה מזה, אלא להפך, אינו מברך אלא מנאץ.


מחשבות
משתמש ותיק
הודעות: 716
הצטרף: 19 מאי 2019, 15:44
נתן תודה: 106 פעמים
קיבל תודה: 180 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם בזמן הבית היה מותר לכל עם ישראל להתקהל ולחגוג בזמן אחר או מקום אחר מהרגלים?

שליחה על ידי מחשבות » 14 מאי 2020, 16:31

מאוד מוזר לפתוח אשכול שדורש דרשות (של דופי)
ולבקש שלא ידונו אם אפשר לדרוש כזאת דרשה
כי זה הסטת האשכול מהנושא.
אם כי יש מעט אמת בדבריך
הנושא האמיתי של האשכול הוא בניית ביהמ"ק בזמננו
ודייייייי עם הרבנים האלה שמתקטננים עם הלכות
ומפריעים לרוח הדברים של התורה כבימי התנ"ך...


יוספזון
משתמש ותיק
הודעות: 1419
הצטרף: 28 אוגוסט 2017, 22:09
נתן תודה: 213 פעמים
קיבל תודה: 457 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם בזמן הבית היה מותר לכל עם ישראל להתקהל ולחגוג בזמן אחר או מקום אחר מהרגלים?

שליחה על ידי יוספזון » 14 מאי 2020, 16:38

ואני מפנה שוב למה שכתבתי כאן: viewtopic.php?f=68&t=10460
ויראה חכם ויוסיף לקח


פותח הנושא
מתאהב על ידך
משתמש ותיק
הודעות: 371
הצטרף: 29 ינואר 2020, 21:23
נתן תודה: 303 פעמים
קיבל תודה: 118 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם בזמן הבית היה מותר לכל עם ישראל להתקהל ולחגוג בזמן אחר או מקום אחר מהרגלים?

שליחה על ידי מתאהב על ידך » 14 מאי 2020, 18:43

יוספזון כתב:
14 מאי 2020, 16:01
מתאהב על ידך כתב:
14 מאי 2020, 15:40
בתקוה שהאשכול לא יסטה ממסלולו.
(יש כבר אשכול על שיטת הרמב"ם לגבי דרשות ולימוד דבר מתוך דבר בזמנינו)
תקות שוא - והסיבה ידועה.
ולגופו של ענין - איפה ראית שיש המלצה אפילו לא להתאסף במקום אחר? בזמן שישראל היו על אדמתם ושכינה בתוכם, בית המקדש היה המקום אליו עלו להקריב קרבנות ולכן היה זה מקום להתאספות לתפילה (לפחות ברגלים כי בשאר ימות השנה רוב מנין ובנין לא היו בירושלים) אבל לצערנו, חטאנו, וטרם שבנו מטעותינו, לכן, הקב"ה גירש אותנו מהמקום הזה והגלה אותנו לבין האומות, ואף גזר עלינו שלא נעלה בכח ונחכה למי שבאש הצית אותה ובאש עתיד לבנותה.
ולכן, הדברים כלל לא אקטואליים לימינו אלו, כמו שאין הקרבת קרבן, וטהרה, ודיני מצורע וכו', לכן, אין שום מקום להתאסף במקום זה. להפך, אסור לנו לעלות כי אין לנו אפר פרה, וכולנו טמאי מתים, לכן מי שעולה הוא בכלל חייבי כריתות רח"ל ואין להקב"ה הנאה מזה, אלא להפך, אינו מברך אלא מנאץ.
לגבי מירון כבר דנו בזה החת"ס ועוד אחרונים ואין צורך לכפול. 

גם הטענה שאין לדרוש דרשות כאלו - היא בעצם סוג של ויכוח דוגרי עם החת"ס. 


נ. ב. אני התמקדתי כאן בזוית אחרת לגמרי מהחת"ס
1. מה היה אילו לא היה צורך בתחליפים לאותו המקום המרכזי של האומה. (ונפק"מ בעיקר כהלכה למחשבה, אבל תמיד יהיו גם נפק"מ מעשיות)
2. מה שורש הדין בימי קדם כשבאמת לא נצרכו לתחליפים. 
וכבר נתבאר בתשובתי למו"ר @ספר וסופר על דבריו כאן לעיל. 
מומלץ לעיין שם שוב לפני שכותבים בחפזון. 
 


פותח הנושא
מתאהב על ידך
משתמש ותיק
הודעות: 371
הצטרף: 29 ינואר 2020, 21:23
נתן תודה: 303 פעמים
קיבל תודה: 118 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם בזמן הבית היה מותר לכל עם ישראל להתקהל ולחגוג בזמן אחר או מקום אחר מהרגלים?

שליחה על ידי מתאהב על ידך » 14 מאי 2020, 18:49

מחשבות כתב:
14 מאי 2020, 16:31
מאוד מוזר לפתוח אשכול שדורש דרשות (של דופי)
ולבקש שלא ידונו אם אפשר לדרוש כזאת דרשה
כי זה הסטת האשכול מהנושא.
אם כי יש מעט אמת בדבריך
הנושא האמיתי של האשכול הוא בניית ביהמ"ק בזמננו
ודייייייי עם הרבנים האלה שמתקטננים עם הלכות
ומפריעים לרוח הדברים של התורה כבימי התנ"ך...
חשד בכשרים. 
החת"ס הגיע למסקנא שהוא לא יצליח בשום אופן להקריב ולו קרבן אחד, ובטח לא לבנות (מחמת קפדנות המושל)
ואעפ"כ כתב שהוא רואה את אסון המוות והחורבן ברעש האדמה בצפת - משום כבוד העיר אשר בחר ה' למושב לו. 
וזה למרות שברור שבמבט מצמצם של פירודא - הרי ברור שאין כל איסור לגור בצפת. 
 


פותח הנושא
מתאהב על ידך
משתמש ותיק
הודעות: 371
הצטרף: 29 ינואר 2020, 21:23
נתן תודה: 303 פעמים
קיבל תודה: 118 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם בזמן הבית היה מותר לכל עם ישראל להתקהל ולחגוג בזמן אחר או מקום אחר מהרגלים?

שליחה על ידי מתאהב על ידך » 15 מאי 2020, 00:36

עוד קצת דוגמאות שעלו עכשיו בראשי, ולאור התגובות אז הבאתי בדגש על זמן שאין מקדש:

12. ערים המוקפות חומה מימות יב"נ קורות בט"ו, ולא המוקפות מימות שושן שזה מהזמן של הנס כדי לתת כבוד לירושלים החרבה.
הרי לנו שהדין הפרטי של מגילה מתעקל ומתפתל ומשנה צורתו - לצורך הדין הכללי שבו אנו עוסקים כעת.

13. כידוע התלמוד הירושלמי כלל לא נכתב בירושלים אלא בטבריה, ושינו שמו רק כדי לתת כבוד לירושלים - - החרבה.

14. כעת ראיתי בס' עלי תמר על הירושלמי שהביא את לשון החת"ס בהספדו על הרוגי רעידת האדמה בצפת:
"רעידת הארץ היא מקנאת ירושלים כי שם שער השמים ולא זזה שכינה מכותל המערבי. והנה זה קרוב מאה שנה שמו חכמי ישראל והמוני ישראל פניהם לצפת כי שם קבר רשב"י במירון והאר"י הקדוש בצפת. וכל העולים לא"י לא שמו פניהם אלא לצפת וטבריה, וירושלים נשכחה לגמרי, והיא עיר ה' שמה". עכ"ל החת"ס בתורת משה פ' אמור.

15. על זה מוסיף הגאון האדיר בעל עלי תמר זצ"ל מסקנא הגיונית ומעניינת לכשעצמה:
"ומכאן אתה למד שלא יתכן שעיר בני ברק יהיה בה מספר ישיבות התורה וכולליה כמספר ירושלים עיה"ק". 
והוא מצטט שם מהירושלמי בכמה מקומות שהחכמים הזדעזעו מהמשפט של רבי נתן (שכנראה היה נכון בשעתו) שהתבטא "כי מבבל תצא תורה ודבר ה' מנהר פקוד" ומיהרו לחלוק בתוקף ולומר "כי מציון תצא כו' ". 


אין חכמה
משתמש ותיק
הודעות: 396
הצטרף: 21 אפריל 2020, 23:51
נתן תודה: 21 פעמים
קיבל תודה: 54 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם בזמן הבית היה מותר לכל עם ישראל להתקהל ולחגוג בזמן אחר או מקום אחר מהרגלים?

שליחה על ידי אין חכמה » 27 מאי 2020, 22:59

הבונה בית לה' שלא בירושלים נידון כע"ז כבית חוניו אך זהו דווקא בבונה בית לה'

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “הלכה ומנהג”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח