באתר של "דרשו" - הביאו סיפור מ- 'ברינה יקצורו', ע"פ 'ומתוק האור', וכך מובא שם:
מעשה שסיפר הגאון רבי אברהם ישעיהו גריינמן שליט"א: אברך אחד, מתמיד גדול, ישב ולמד שלושה סדרים ביום וחי מקצבת כולל. הוא וזוגתו השתדלו לצמצם בהוצאות ולחיות בצניעות, אולם למרות הכל נגמר כל חודש בגירעון. לאחר תקופה חובם הצטבר ל-8500 ש"ח.אשתו היתה לחוצה. מה יהיה? מאיפה ימצא פתאום סכום כזה לכיסוי החובות? היא דחקה בו למצוא איזשהו מקור הכנסה, שלפחות על חשבון סדר ג' ינסה לעשות משהו. אי אפשר להמשיך כך. אלא שהוא התקשה לוותר על סדר ג' שלו. כל כך לא רצה להפסיק ללמוד. "אז מה נעשה?" הקשתה – "את החוב הרי מוכרחים לפרוע". "הצדק איתך", ענה לה. "אז לכן, על מנת להחזיר החוב אני מקבל על עצמי… להאריך את סדר ג' שלי בכל יום בחצי שעה! במקום לסיים ב-22:30, אשאר עד 23:00… זאת תהיה הקבלה שלי כדי לסגור את החוב הזה". באותו ערב ניגש אליו אחד האברכים והודיע לו שהוא חייב לו כסף… "אתה חייב לי?!" התפלא מיודענו. "לא ידעתי שמישהו בעולם חייב לי כסף"… זמנם היה יקר מכדי לבזבז אותו על שיחות חולין, ובירור העניין נדחה לסוף הלימוד. ב-23:00 ניגש אליו האברך. הוא סיפר לו כי לפני שלושה חדשים הוא חיפש דירה, ושמע ממנו על דירה העומדת למכירה. הוא ואשתו הלכו לראותה והיא נשאה חן בעיניהם, אלא שהצדדים לא השתוו ביניהם על המחיר ולכן ירד העניין מן הפרק. "אתמול בערב הנושא עלה שוב", סיפר האברך, "והגענו לעמק השווה. סגרנו על מחיר של 850,000 ש"ח. זכרתי אותך, שאתה סיפרת לי על הדירה, והלכתי לשאול רב האם עלי לשלם לך דמי תיווך, למרות שזה לא המקצוע שלך, והוא פסק שוודאי עלי לשלם לך. מגיע לך אפוא ממני אחוז אחד מסכום הקניה, כלומר – 8,500 שקלים"… עוד באותו יום שב מיודענו האברך הביתה, כשבכיסו כל סכום החוב…
שואל אני הקטן ... האם כך ההלכה ? שלמרות שזה לא המקצוע שלו, והוא סתם נידב מידע לחבירו, חייבים לשלם לו דמי תיווך ?