יו"ט שני של גלויות - בעיר אילת

כותר

משתמש ותיק
אילת נחשבת כחוץ לארץ לענין קדושת ישראל, והשאלה אם גם לענין יו"ט שני.
וראיתי שבפסקי תשובות סימן תצו אות ה' מבאר את הצדדים באריכות.

לדעת הרמב"ם (פ"ה מהלכות קידוש החודש ה"ט - הי"ב) יו"ט שני של גלויות אינו תלוי בגבולות א"י, אלא בב' תנאים:
א. שהיה מקום יישוב בזמן שקידשו על פי הראיה.
ב. שהיו שלוחי בי"ד באים לשם והוא מהלך עשרה ימים מירושלים.

לדעת הריטב"א (סוכה מג ע"א ר"ה יח ע"א) וכן דעת הרבה ראשונים:
מה שקובע זה האם האם הוא בגבולות הארץ, או בחוץ לארץ.

והגרימ"ט הוכיח שלדעתם הולכים לפי גבולות הארץ שנקבעו בתורה, אף שלא כבשום עולי בבל, וכן הסכימו עמו גדולי תורה והחזו"א.

לענין אילת, יש שפוסקים לנהוג רק יו"ט אחד, כי היא מהמקומות שכבשום עולי מצרים, ויש שפוסקים להחמיר גם ביו"ט שני.
 

כרם

משתמש ותיק
לפי מיטב ידיעתי, דעת החזון איש שבאילת חוגגים גם יום טוב שני של גלויות.
כעת אני רואה שדעתו לא כן, ולא ידעתי המקורות לדברים.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
החזו"א פסק שבאילת צריך לשמור יוט"ש של גלויות. ולכן הורה לתושב א"י שלא ליסוע לאילת בטיסה להגיע לשם ביוט"ש של חג השבועות תשי"ב, כי הוא מיחזי כמחלל יוט"ש (אף שהדר בא"י, ושהה בחו"ל, לא נוהג בו מעיקר הדין יוט"ש).
המנהג שנוהגים שם יו"ט אחד, הוא מנהג עמי ארצות ורבנים שלא ירדו לשורש ההלכה, ובעירוב מדינת ישראל עם ארץ ישראל.

עולי מצרים (מלכי ישראל) מעולם לא כבשו את אילת להיותה ארץ ישראל אלא אחזו בה למסחר בלבד.
ומוכרח כך משום שזה גם לא אפשרי מצד ההלכה, כמו שסוריא לא יכלה להתקדש, היות ולא השלימו כיבוש כל ארץ ישראל של גבולות אלה מסעי אף פעם (למשל תחום צור), ואילו אילת מחוץ לתחומי גבולות אלה מסעי היא.

כמו"כ היות ולא גרו בה ישראל בבית שני כלל (היתה של ממלכת הנבטים), אזי שלוחי ב"ד לא הגיעו עד אליה, בשביל שנאמר שמצד זה א"צ לשמור בה יוט"ש.
 

HaimL

משתמש ותיק
כמדומני שחסידי חב"ד שם עושים יו"ט שני וכמדומני ששמעתי שהוא נגד הוראת הרבנות הראשית.
 

כרם

משתמש ותיק
מצאתי כאן
http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA

ארץ העמים
כאשר הגיע הרב גליצנשטיין לאילת שאל את הרבי בנוגע לשמירת יום טוב שני של גלויות, והורה לו הרבי, שאילת היא אמנם חוץ לארץ, אך כיון שישנם הרבה אנשים ששומרים רק יום טוב ראשון (שכיון שה"מדינה" כבשה הרי זה ארץ ישראל), שיחגגו יום טוב שני בצינעה.
 

כותר

משתמש ותיק
פותח הנושא
יש לי שכן שאשתו ילידת אילת, וכך הם כתבו לי:

שלום וברכה
הוראת הרבי לחסידי חבד לנהוג יו"ט שני לגמרי
(כולל לא להניח תפילין וכדו')
אך הרבי הורה שיהא זה בחשאי
ולכן לא נערכים שם מניינים של יו"ט שני בבתי חבד
אלא בבתים פרטיים בלבד.
הגם שיש שם עוד קצת יהודים חרדים
שנוהגים יו"ט שני על סמך פסקי הגרב"צ אבא שאול.
כמו כן יש שם הרבה אורחים מחול שנוהגים יו"ט שני
כך שיוצא שבאילת יש ריבוי מניינים של יו"ט שני.
 

HaimL

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
 הרבנות הראשית.. אויכעט ה'דעה'..
כפי שכתבתי פעם למישהו כאן בנוגע לחב"ד. המזלזל באחרים, סופו שיופתע, אם וכאשר יקפחוהו בהלכות. 
 
 

יהושע

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
אילת נחשבת כחוץ לארץ לענין קדושת ישראל, והשאלה אם גם לענין יו"ט שני.
וראיתי שבפסקי תשובות סימן תצו אות ה' מבאר את הצדדים באריכות.

לדעת הרמב"ם (פ"ה מהלכות קידוש החודש ה"ט - הי"ב) יו"ט שני של גלויות אינו תלוי בגבולות א"י, אלא בב' תנאים:
א. שהיה מקום יישוב בזמן שקידשו על פי הראיה.
ב. שהיו שלוחי בי"ד באים לשם והוא מהלך עשרה ימים מירושלים.

לדעת הריטב"א (סוכה מג ע"א ר"ה יח ע"א) וכן דעת הרבה ראשונים:
מה שקובע זה האם האם הוא בגבולות הארץ, או בחוץ לארץ.

והגרימ"ט הוכיח שלדעתם הולכים לפי גבולות הארץ שנקבעו בתורה, אף שלא כבשום עולי בבל, וכן הסכימו עמו גדולי תורה והחזו"א.

לענין אילת, יש שפוסקים לנהוג רק יו"ט אחד, כי היא מהמקומות שכבשום עולי מצרים, ויש שפוסקים להחמיר גם ביו"ט שני.
אילת לא כבשוה עולי מצרים, רק הגרימט רצה לחדש כן, וכמדומה שאין מי שמודה לו, ומי שמורה לעשות יום אחד באילת זה בגלל שזה חלק ממדינת ישראל ובצירוף סברת הגרימט, וכמובן שניים סברות חלשות מאוד אם בכלל. 

גם לדעת הרמבם שגם בחוץ לארץ עושים יום אחד זה רק במקום שיודעים שהיה שם ישוב יהודי שזה לא המצב באילת. 
 
 

נבשר

משתמש ותיק
במקום לקבל תחושה שמדובר במקילים שלא פתחו ספר מימיהם אולי אפשר להעלות את דעתם בצורה מסודרת וברורה. הזכירו הגרב"צ אבא שאול אולי מאן יעלה את דבריו.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
הוא ראה בתרגום רס"ג שהובא בספר תבואות הארץ (כפי שהוא מציין. ואפילו לא בדק את המקור) שמעלה עקרבין זה עקבה.
ומשכך החליט שעקבה הירדנית היא מעלה עקרבים. ולדעתי זה בתוספת ששלמה המלך ישב בה (ואלי גם כי היא נכבשה אז..).
יש כאן שתי טעויות: ראשית, דברי רס"ג בזיהוי מקומות וצמחים וכיו"ב אינן בקבלה, כמו שאמרו האבן עזרא ור"א בהרמב"ם, אבל זה רגיש, ונעזוב את זה,
הטעות היותר גדולה שרס"ג לא מתרגם כלום, אלא אומר מעלה עקרבים=עקבה עקרבין. בערבית עקבה/נקב זה מעלה בהר, וזה מה שכתב פה רס"ג, ללא שום זיהוי!
ואגב גם העיר עקבה, מעליה הוא המעלה להרי אדום, ומכאן שמה.

אחרים (הצ"א) רצו לומר שבאילת ישבו יהודים גם בבית שני ובאו שלוחים לשם, אך לכל הבקי מעט בהיסטוריה גיאוגפרית יודע שזה לא היה מעולם.
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
 הרבנות הראשית.. אויכעט ה'דעה'..
סתם מידע היסטורי:
הרבנות הראשונית היתה נחשבת דעה מכובדת בזמנו  (עד שגורן והרב שך...) ורבים מאוד מהגדולים שלנו (שקנינו בקנין השקופה...) היו מצטרפים אליה לחתימות שונות לפעמים כיהודה ועוד לקרא. 


ולעצם הענין:
אם הגרשז"א הוא משלנו (משלך...) אז לידיעתך גם הוא כותב כך. 
הוא דן במנח"ש לגבי אילת ומעלה סברא שבגלל שהכל בתוך מלכות ישראל לכן לא יתכן לחלקה ויש לעשות יו"ט אחד בלבד. 

נ. ב. סיפר לי ת"ח גדול ישר ונאמן שכאשר הובא סימן זה לדפוס ע"י משפחתו של הגרש"ז - הם מחקו שלא בידיעתו את המילים "מלכות ישראל" וכתבו במקומה "כיון שהכל שלטון אחד". 
נו נו, שיהיה. 
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
לא הרבנות. אלא רבנים גדולים ספציפיים ששימשו ברבנות.
מאורי האומה לא הצטרפו לרבנות בחתימותיהם, אתה מוזמן להעלות אותם...

אתה רוצה שנאמין לשמועות? אתה אומר שבדפוס הוא לא הדפיס כך.

הוא יחידאה, ואף הוא 'העלה סברא' כלשונך ותו לא. ודעתו בטלה לגבי החזו"א. אגב אפילו הצ"א שכתב הרבה מאוד על זה, לא הזכיר את זה לסניף.
גם מסברא זה מופקע; ינאי המלך כבש את מואב, ועד אל עריש. לא נתנו לזה משום כך דין של א"י לגבי מצוות התלויות (יוט"ש אפשר שכן משום שהגיעו שלוחים).
 

חזק וברוך

משתמש ותיק

קבצים מצורפים

  • רבי צבי פסח פראנק.PNG
    רבי צבי פסח פראנק.PNG
    146.6 KB · צפיות: 205
  • הגרממ קארפ.PDF
    761.8 KB · צפיות: 4

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
לא הרבנות. אלא רבנים גדולים ספציפיים ששימשו ברבנות.
מאורי האומה לא הצטרפו לרבנות בחתימותיהם, אתה מוזמן להעלות אותם...

אתה רוצה שנאמין לשמועות? אתה אומר שבדפוס הוא לא הדפיס כך.

הוא יחידאה, ואף הוא 'העלה סברא' כלשונך ותו לא. ודעתו בטלה לגבי החזו"א. אגב אפילו הצ"א שכתב הרבה מאוד על זה, לא הזכיר את זה לסניף.
גם מסברא זה מופקע; ינאי המלך כבש את מואב, ועד אל עריש. לא נתנו לזה משום כך דין של א"י לגבי מצוות התלויות (יוט"ש אפשר שכן משום שהגיעו שלוחים).


צריך להוסיף משהו?... 
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
הדברים שצוטטו לעיל מכמה ספרים, עתיקים, אך תמוהים מאוד;
וכי הנגב הוא מה שהחוקרים קוראים א"י? שמא התכוון שאזור הנקרא נגב, הוא א"י, וכי זו מניין?
וכל מה שנסמכו הוא על הרימ"ט, שכולו בטעות יסודו.
ואין לי מושג מאיפה לקח הגר"פ שהחזו"א כתב להרימ"ט אודות כה"ג דאילת שא"צ יוט"ש, נגד מה שהוא עצמו הורה למעשה. וחלוק עבר הירדן מאילת (ובכלל יו"ט אחד הוא לכל היותר רק בתחום עולי מצרים, ולא באילת שהיא חו"ל גמורה).
הרימ"ט גם לא מביא את לשון החזו"א ולא את שאלתו אליו.
(ויש ט"ס אצל מכתב הגרפ"א, כי זה נמצא בספר א"י, סימן ה' אות ה' ס"ק ב).
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
שאר לעמו אמר:
'לא הרבנות. אלא רבנים גדולים ספציפיים ששימשו ברבנות.
מאורי האומה לא הצטרפו לרבנות בחתימותיהם, אתה מוזמן להעלות אותם...

אתה רוצה שנאמין לשמועות? אתה אומר שבדפוס הוא לא הדפיס כך.

הוא יחידאה, ואף הוא 'העלה סברא' כלשונך ותו לא. ודעתו בטלה לגבי החזו"א. אגב אפילו הצ"א שכתב הרבה מאוד על זה, לא הזכיר את זה לסניף.
גם מסברא זה מופקע; ינאי המלך כבש את מואב, ועד אל עריש. לא נתנו לזה משום כך דין של א"י לגבי מצוות התלויות (יוט"ש אפשר שכן משום שהגיעו שלוחים).
צריך להוסיף משהו?... 
נכבדי,
כמדומה אפילו ראייתי לא הובנה. ינאי המלך כבש מחוץ לתחום עולי בבל, וגם מחוץ לתחום עולי מצרים, ולא נתנו למקומות אלו דין א"י (אף שכל כיבוש עד חורבן הבית מצטרף לקדושה שניה, אך זהו נידון בפני עצמו), ומכאן ראיה שחז"ל לא מאחדים את כיבושי מלכות ישראל במנהגיהם והלכותיהם. ואינן תלויים זב"ז.

דבריו של הגרשז"א שבסוף מכתבו הראשון (שו"ת מנח"ש, מחולק לחלקים, ח"ב סי' מ"ד), שינהג אף בארץ עו"מ יו"ט אחד, דתליא בקדושה עצמית של א"י - כוונתו לדעתי, שאף שחילקו חז"ל בין התחומין בענין המצוות, בכ"ז מצאנו שסמיכה ובפשוטו גם קידוה"ח, לדעת הרמב"ם, מקדשים אף בכל ארץ עו"מ, וממילא גם קביעת יו"ט שבא מחמת קידוה"ח. אלא שאין לו לזה ראיה. ומסברא אפשר לכאן ולכאן. אלא שמדברי הריטב"א שביאר באורך כל הענין נראה שמה שקבע הלל הנשיא לבני א"י הוא מטעמא שברוב א"י היו באים השלוחים. וא"י בפשוטו היא דוקא ארץ עולי בבל לא כמ"ש הגרשז"א (שהרי לא מסתבר ששלחו לסוף ארץ הלבנון שהיא בתחום ארץ עולי מצרים, ממילא הכוונה א"י של עולי בבל בדוקא, ובמקומות אחרים לא שלחו במקום שלא ישבו ישראל).

ומה שכתב במכתב השני שהוא חוזר על דבריו שבמכתבו הקודם, אודות מקומות שהם תחת 'שלטון אחד' (או כל נוסח אחר) - לא מצאתי שהוא מדבר על כך במכתבו הראשון. ובמקומו אינו מנמק מנין לו ומה סברתו. ואם באנו לדון בכך מהיכי תיתי;  כי מחד, לדעתו, שלא חילקו בין תחום עולי מצרים לעולי בבל, ובשניהם ינהג יו"ט אחד, אזי לא השלטון קובע (שלטון ישראל בבית שני), שהרי גם מחוץ לשלטון ישראל, היינו במקום שכבשו עו"מ וישבו בו נכרים, עושים יו"ט אחד כי זו א"י. ומאידך, לדעת הריטב"א שכוותיה נהוג, הרי במקום שהוא חו"ל, עכ"פ לא תיקן הלל הנשיא שיהיה יוט"א אלא שני ימים, אז מהיכן לאילת יהיה דין יו"ט אחד, ומהיכי תיתי ששלטון אחד יחברם. (שמא תאמר לפי הנוסח אודותיו סיפרת, שזה 'כיבוש ישראל' דהיום - לא יתכן לקדש כשאין סנהדרין. וכ"ש שהיא חו"ל גמורה ולא כבשו כל הארץ לפני כן, ומיותר לדון בזה בכלל, וגם לא יעלה בקנה אחד עם טעמא דהריטב"א).
בכל מקרה הגרש"ז כותב במפורש שכל מה שכתב הינם דברים שאינם ברורים לו. אף שלדעתו במקום ספק א"צ לשמור יוט"ש, ולכן מביע דעתו שיש לו ספיקות.
ואילו הוראת החזו"א היתה מוחלטת הלכה למעשה כדין כל חו"ל.

הצג קובץ מצורף מנח''ש ח''ב סימן מד.PDF
 

כותר

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
הדברים שצוטטו לעיל מכמה ספרים, עתיקים, אך תמוהים מאוד;
וכי הנגב הוא מה שהחוקרים קוראים א"י? שמא התכוון שאזור הנקרא נגב, הוא א"י, וכי זו מניין?
וכל מה שנסמכו הוא על הרימ"ט, שכולו בטעות יסודו.
ואין לי מושג מאיפה לקח הגר"פ שהחזו"א כתב לו אודות כה"ג דאילת שא"צ יוט"ש, נגד מה שהוא עצמו הורה למעשה. וחלוק עבר הירדן מאילת (ובכלל יוט"ש הוא רק בתחום עולי מצרים, זו א"י אודותיה דברו חז"ל).
הוא גם לא מביא את לשון החזו"א ולא את שאלתו אליו.
(ויש ט"ס אצל מכתב הגרפ"א, כי זה נמצא בספר א"י, סימן ה' אות ה' ס"ק ב).
מי שכותב שהרימ"ט טעה, ומאיפה הגר"פ לקח, ויש ט"ס.
מעורר תמיהה.
 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
מי שכותב שהרימ"ט טעה, ומאיפה הגר"פ לקח, ויש ט"ס.
מעורר תמיהה.
ברור שעל הרימ"ט להביא ראיה שזה א"י, ונראים הדברים שר"פ סמך עליו, ולא נראה שיש על מה לסמוך. סברת הגרש"ז אויערבך צ"ע, וקשה לסמוך על זה כשהוא לא סמך. יתרה מזו, יש מקום גדול לצרף לחומרא את הרמב"ם שכל מקום שלא ידוע שהגיעו שלוחים, נוהגים בו יומיים.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
את חומרת הרמב"ם לא מצרפים. יש אנשים גדולים שמחמירים לעצמם בצנעה ממש. (החזו"א ובעקבותיו הגרח"ק, הגרי"ז).

וששאלת לעיל https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=8&t=11166&p=153147#p152612 מה המקור אודות דברי רס"ג,
המציאות הידועה אומרת כן בכמה וכמה מקומות, אך כתבו כך גדולי הראשונים שעסקו בפרשנות: ראב"ע ברא' ב יא; רבינו אברהם בן הרמב"ם בפירושו לשמו' כח יז-כ
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
את חומרת הרמב"ם לא מצרפים. יש אנשים גדולים שמחמירים לעצמם בצנעה ממש. (החזו"א ובעקבותיו הגרח"ק, הגרי"ז).

מקובל שהחזון איש לא החמיר רק במלאכות דאורייתא [צ"ת ההגיון בזה] וכן נוהגים הרבה מתלמידיו אחריו [אמנם לא התקבל כדבר מחייב]
הגרי"ז החידוש הוא שהחמיר כן אפילו בירושלים והוא פלא. אבל שמעתי שהסתיר זאת אפילו מבניו [ונתגלה להם שלא מרצונו]
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
הגרי"ז לא החמיר בירושלים, אלא בירושלים החדשה. כי טען שיתכן שלרחוב פרס לא הגיעו השלוחים, וזה תלוי בשלוחים.
מה שנהג החזו"א רק בדאו', כך עשו במיר בשנחאי שרצו להחמיר על ספק שמא קו התאריך הוא שונה ממה שפסק החזו"א לעיקר, אבל שמרו רק מלאכות דאו' (והעיד הג"ר אהרן קרייזר, כמדומני, שהיה מצוי שנכשלו או כמעט נכשלו, והראה בחוש כמה גזירות דרבנן מחוייבות).

היות וזה חומרא לא חשש החזו"א למה שאינו מדאו'. ויתירה מכך, במקום מצווה לא החמיר ונסע לסנדקאות אף שתחומין דאו'.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
הגרי"ז לא החמיר בירושלים, אלא בירושלים החדשה. כי טען שיתכן שלרחוב פרס לא הגיעו השלוחים, וזה תלוי בשלוחים.
מה שנהג החזו"א רק בדאו', כך עשו במיר בשנחאי שרצו להחמיר על ספק שמא קו התאריך הוא שונה ממה שפסק החזו"א לעיקר, אבל שמרו רק מלאכות דאו' (והעיד הג"ר אהרן קרייזר, כמדומני, שהיה מצוי שנכשלו או כמעט נכשלו, והראה בחוש כמה גזירות דרבנן מחוייבות).

היות וזה חומרא לא חשש החזו"א למה שאינו מדאו'. ויתירה מכך, במקום מצווה לא החמיר ונסע לסנדקאות אף שתחומין דאו'.
ברור שהגרי"ז החמיר בירושלים החדשה דווקא אבל זה גם חידוש. שהגם שמצורף אל העיר הישנה ישתנה דינה. וגם בעיקר הדבר צ"ע שיתכן ועד כמה שאנו יודעים שהאזור היה ישוב יהודי די בזה 

תמיהתי על מנהג החזו"א היא משום שהגם שמדובר בדבר שכל ענינו מנהג מדרבנן שמא יחזור דבר לקלקולו יש לחלק בזה בין דאורייתא לדרבנן [מה שאין כן ישיבת מיר בשנחאי עשו זאת משום חשש דאורייתא באמת ומובן שבדאורייתא מחמירים ובדרבנן מקילים] 

יתכן שמה שהקל ונסע לסנדקאות משום שסבר שעיקר ההלכה שלא כהרי"ף והרמב"ם וגם תחומים י"ב מיל הוא מדרבנן שהרבה ראשונים נחלקו על הרי"ף והר"מ 
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
ל"א תמיד מצרפים קולות. כלומר גזירת חז"ל במקומה עומדת לשמור יוט"ש, אבל דאו' חמירא (ולא חשש להרמב"ם יותר מהאי דחמירא).

תחומין לכהפ"ח אסמכתא היא ומחמירין בה כדאו'. והוא נסע יותר מי"ב מיל, מב"ב לקיבוץ חפץ חיים.

בגוף הדבר אני מהרהר שלכאו' דעת הרמב"ם מבוררת טפי מדעת הריטב"א, שהרי גם ריטב"א מסכים שהעיקר הוא שהיכן שבאו שלוחין. והיכן שלא אזי נהגו יוט"ש.
וא"כ כשקבע הלל קבע למקום שהגיעו השלוחין. אלא שמ"מ עלה הוסיף הריטב"א דכיון דבקיעינן בירחא, אין מקום בכלל ליוט"ש, ועד כמה שגזרו, גזרו על מקום שא"א שיבואו שלוחין והכלילו כל חו"ל בתוכה. אבל בא"י שבכל מקום יכולים לבוא שלוחין לא גזר הל הנשיא. ועלו דברי הריטב"א יפה יותר מדעת הרמב"ם.
אמנם מה שנקטי' כהריטב"א מסתמא משום שזה דרבנן.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
תחומין לכהפ"ח אסמכתא היא ומחמירין בה כדאו'.

מנא לך [ואמנם מצינו שאין מערבין עירובי תחומים בבין השמשות אבל הרבה ראשונים פירשו משום שיש חזקת תחום ביתו. וגם שבבין השמשות החמירו בהרבה שבותים ואין מכאן ראיה לשאר ספיקות ואדרבה כל הסוגיא בעירובין לה לו הוא שחשבינן ליה כדרבנן לענין ספיקו] 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
גם חזקת תחום ביתו מדוע שבבה"ש יחמירו. ואף שבעירוב לא החמירו בשבות בבה"ש, אעפ"כ החמירו בתחומין.
 
חלק עליון תַחתִית