בקשת מידע: ממתי התפשט ההיתר לנהוג באותה עיר מנהגים שונים לכל קהילה?

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
שורש הענין:
הנה בחומש ובש"ס אינני זוכר מקור שאפשר לכתחילה שבמקום אחד יתפלגו לפלגים, ואדרבה זה נחשב כאיסור דאורייתא "לא תתגודדו" אגודות אגודות. 
​​​​​​(עיין בפסחים ריש פרק מקום שנהגו)
וגם במחלוקות שבהכרח יווצרו - יש כבר פתרון בחומש "וקמת ועלית" כדי שיוכרע הספק לכולם בשווה.
ועד כדי כך חמור הנושא - שהורגים זקן ממרא על זה. 
ולכן אני שואל ממתי הפך להיות פשוט כל כך בעינינו שאין בזה בעיה שיהיו באותה עיר עצמה מאה זנים של קהילות ופסקים ורבנים ובתי דינים ומנהגים? מה נשתנה? 

ואמנם אין לי ציפיות כעת שהאשכנזים והספרדים וכדו' כו-לם יסתנכרנו ביניהם למנהג אחד לכולם בכל נושא שבעולם. 
אבל לכאורה ברגע שיהיו סנהדרין יצטרכו לחתוך לכאן או לכאן כדי למנוע איסור דאורייתא של אגודות אגודות.
 
והשאלה שלי מתי זה הפך מאונס גמור (שפשוט אין מי שיכריע) ל'הותרה' מכל וכל ואף כותבים נהרא נהרא ופשטיה ומביאים מהשבטים וכו'. 
וכי בזמן הבית היה מותר לכתחילה שיהיו אלף תורות?
ולשבטים היה מותר באותה עיר? 
האם אין עדיין חיוב דאורייתא (במידת האפשר) לעשות הכל כדי לצמצם חילוקי מנהגים ודינים בין כל העדות מארבע כנפות הארץ שלפתע התאחדו לארץ אחת ועיר אחת והם כמעט כמו דת אחרת? 
 

אחד הלויים

משתמש ותיק
מבית שמאי ובית הלל התחיל הדבר שהם היו בעיר אחת ונהגו להלכה אחד אחרת מחברו
ויעוין ברמב"ן ובר"ן בחולין נדמה לי דף מ"ב מה דומה לב"ש וב"ה וזה היסוד להלכה זו
והלך והתרחב עם השנים
התפנית הגדולה היתה במדינות כמו הולנד איטליה ועוד שהיו בהם קהילות שונות אשכנזים וספרדים בעיר אחת דבר שהיה לא מצוי במקומות אחרים
 

מרחיב אפיקים

משתמש רגיל
מתאהב על ידך אמר:
האם אין עדיין חיוב דאורייתא (במידת האפשר) לעשות הכל כדי לצמצם חילוקי מנהגים ודינים בין כל העדות מארבע כנפות הארץ שלפתע התאחדו לארץ אחת ועיר אחת והם כמעט כמו דת אחרת?
הגר''א רצה לעשות שו''ע חדש ולאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא עד שלא יהיה מקום לפלוגתא בשום דבר
שע''י זה תהיה הגאולה ולא הניחו לו מן השמים לעשות כן
כך מובא בשם א' מתלמידיו

ובזה יש לבאר עיקר מחלוקתו על החסידים ששינו המנהגים וכעי''ז כתב הרב איינפלד בספרו
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
אחד הלויים אמר:
מבית שמאי ובית הלל התחיל הדבר שהם היו בעיר אחת ונהגו להלכה אחד אחרת מחברו
ויעוין ברמב"ן ובר"ן בחולין נדמה לי דף מ"ב מה דומה לב"ש וב"ה וזה היסוד להלכה זו
והלך והתרחב עם השנים
התפנית הגדולה היתה במדינות כמו הולנד איטליה ועוד שהיו בהם קהילות שונות אשכנזים וספרדים בעיר אחת דבר שהיה לא מצוי במקומות אחרים

במדינות כמו הולנד ואיטליה ועוד, הגיעו קהילות מגובשות ממקומות אחרות, אחר שכבר נהגו כפי מנהגת ועם פסקי הלכה שלהם. אין זה דומה למה שקורה בזמנינו, שבקל מתפלגים מקהילה ותיקה ופותחים קהילה חדשה עם מנהגים שונים, למרות שאנשי קהילה החדשה היו עד לאחרונה חברי קהילה הישנה.
 

אחד הלויים

משתמש ותיק
אחד התלמידים אמר:
במדינות כמו הולנד ואיטליה ועוד, הגיעו קהילות מגובשות ממקומות אחרות, אחר שכבר נהגו כפי מנהגת ועם פסקי הלכה שלהם. אין זה דומה למה שקורה בזמנינו, שבקל מתפלגים מקהילה ותיקה ופותחים קהילה חדשה עם מנהגים שונים, למרות שאנשי קהילה החדשה היו עד לאחרונה חברי קהילה הישנה.
אמת אני לא יודע לזה מקור
אמנם בתחילת תולדות החסידות זה מה שהיה
ואיני יודע טעמם וזה היה אחד מהויכוחים באותה תקופה
ועכ"פ שם זה היה לצורך עבודת ה' שמא לא היתה ברירה אך בלא סיבה זה תמיהה
 
חלק עליון תַחתִית