מתי יש לחצר קדושת בית כנסת


מים עליונים
הודעות: 38
הצטרף: 16 אפריל 2020, 18:16
נתן תודה: 35 פעמים
קיבל תודה: 30 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: מתי יש לחצר קדושת בית כנסת

שליחה על ידי מים עליונים » 29 יוני 2020, 21:37

ישראל הכהן כתב:
29 יוני 2020, 19:23
מים עליונים כתב:
29 יוני 2020, 19:14
ישראל הכהן כתב:
29 יוני 2020, 13:51
דוגמא אחת [מיני רבים] על הנהגת הגדולים בתקופה זו:
בחצר מיוחדת ברחוב האדמו"ר מצאנז בבני ברק נשמרים הרבנים הגאון רבי מאיר גריינמן, הפוסק הגאון רבי יהודה אריה דינר, והגאון רבי זאב כהן מר"י מאור התלמוד הממשיכים להתפלל בחצר הבית באמצעי מיגון מיוחדים תוך עטיית מסכות, קריאת התורה במחיצת ניילון מיוחדת וסטנדרים שעטופים בניילון נצמד.

מהם יראו וכן יעשו.
זה מה שה' שואל מעימך בעת זו.
עד עתה הבנתי רק פשט, עכשיו אני מבין את הדרש בהמבואר בשו"ע בסעיף כ"ד "לא יתפלל בצד רבו ולא אחורי רבו ולא לפניו או אחריו"

יפה.
ממש בעל הבנה מיוחד!

כעת מובן לכל איך שירבבת פה דברים שונים.

דמגוגיה עלובה!
 


בן המתחטא
הודעות: 159
הצטרף: 02 ספטמבר 2019, 22:20
נתן תודה: 167 פעמים
קיבל תודה: 124 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מתי יש לחצר קדושת בית כנסת

שליחה על ידי בן המתחטא » 29 יוני 2020, 21:44

ישראל הכהן כתב:
29 יוני 2020, 13:51
בן המתחטא כתב:
29 יוני 2020, 00:00
הרה"ג @איש ירושלם איככה אישתמיטך חמורה מכולם, מה שאמרו בברכות ח. כל שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להתפלל נקרא שכן רע. וכו' ולא עוד אלא שגורם גלות לו ולבניו וכו'.

דוגמא אחת [מיני רבים] על הנהגת הגדולים בתקופה זו:
בחצר מיוחדת ברחוב האדמו"ר מצאנז בבני ברק נשמרים הרבנים הגאון רבי מאיר גריינמן, הפוסק הגאון רבי יהודה אריה דינר, והגאון רבי זאב כהן מר"י מאור התלמוד הממשיכים להתפלל בחצר הבית באמצעי מיגון מיוחדים תוך עטיית מסכות, קריאת התורה במחיצת ניילון מיוחדת וסטנדרים שעטופים בניילון נצמד.

מהם יראו וכן יעשו.
זה מה שה' שואל מעימך בעת זו.


לא ידעתי מה ענין הנהגות וזהירות גדולי רח' האדמו"ר מצאנז בבני ברק, לענין מעלת תפילה בביהכנ"ס.
אבל רצונו של אדם זהו כבודו ואף אני אוסיף בענין מנהג הת"ח דרח' האדמו"ר מצאנז ב"ב.
דאישמטתיה מר' ישראל הכהן ני"ו שלשה חמורי עולם מרחוב צאנז גופא.
הגאון הנודע רבי יהושע אדלר בעל ישועות כהן, וגאב"ד עדת ישראל הגאון רבי אליעזר דינר שליט"א והגה"צ הישיש רד"צ מרצבך שליט"א
שכולם מקפידים מאד על תפילה בתוך ביהכנ"ס ממש.
ועל צבאם, (יותר למעלה ברחוב אבל אולי זה כבר נחשב רח' מלצר) הגאון רבי ישראל טויב שליט"א בעמח"ס הערות וחידושים ושא"ס שמתפלל דבר יום ביומו בביהכנ"ס 'צעירים' בשעה שסמוך לפתחו יש מנין חצר עם כל כללי הזהירות.  
ומאן ספין ומאן רקיע להכניס ראשו בין ההרים.

 


פותח הנושא
ישראל הכהן
הודעות: 213
הצטרף: 03 יוני 2020, 08:19
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 27 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: מתי יש לחצר קדושת בית כנסת

שליחה על ידי ישראל הכהן » 29 יוני 2020, 22:37

בן המתחטא כתב:
29 יוני 2020, 21:44
לא ידעתי מה ענין הנהגות וזהירות גדולי רח' האדמו"ר מצאנז בבני ברק, לענין מעלת תפילה בביהכנ"ס.
אבל רצונו של אדם זהו כבודו ואף אני אוסיף בענין מנהג הת"ח דרח' האדמו"ר מצאנז ב"ב.
דאישמטתיה מר' ישראל הכהן ני"ו שלשה חמורי עולם מרחוב צאנז גופא.
הגאון הנודע רבי יהושע אדלר בעל ישועות כהן, וגאב"ד עדת ישראל הגאון רבי אליעזר דינר שליט"א והגה"צ הישיש רד"צ מרצבך שליט"א
שכולם מקפידים מאד על תפילה בתוך ביהכנ"ס ממש.
ועל צבאם, (יותר למעלה ברחוב אבל אולי זה כבר נחשב רח' מלצר) הגאון רבי ישראל טויב שליט"א בעמח"ס הערות וחידושים ושא"ס שמתפלל דבר יום ביומו בביהכנ"ס 'צעירים' בשעה שסמוך לפתחו יש מנין חצר עם כל כללי הזהירות.  
ומאן ספין ומאן רקיע להכניס ראשו בין ההרים.


מיותר לכתוב על תלמיד חכמים שהולכים לבית כנסת, זה דבר פשוט שיש רבים כאילו.
כמו גם על תלמידי חכמים שמעדיפים להחמיר בהלכות החמורות של פיקו"נ ומתפללים בביתם.
אלא שהנידון כאן הוא על תפילה בחצר פתוח, ויתכן שיש לה אף קדושת ביהכנ"ס, וזהו הדרך הממוצעת,
וכיון שהחלו לצטט מימראות על מעלת תפילה בבית הכנסת,
הוצרכתי להביא ראייה ודוגמא מחצר אחת בבני ברק,
כמשל לתלמידי חכמים שבקיאים בכל הני מימרות,
אלא שסוברים שעת לכל דבר, ועת לעשות לה' הפרו תורתך.
אם כן היודע לקרוא, מה הוא רץ לחזור ולהביא שיש ההולכים לבית הכנסת, אתמהה.
 


מים עליונים
הודעות: 38
הצטרף: 16 אפריל 2020, 18:16
נתן תודה: 35 פעמים
קיבל תודה: 30 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: מתי יש לחצר קדושת בית כנסת

שליחה על ידי מים עליונים » 29 יוני 2020, 23:10

ישראל הכהן כתב:
26 יוני 2020, 12:23
הטעם הראשון ודאי לא שייך כאן כלל, מכיון שעשה הסבה לחצרו והפכה לבית כנסת!
וגם הטעם השני שאולי יוודע לשלטונות, לא שייך כאן שהשלטונות מתירים, ואדרבא יתכן שח"ו יסגרו את הבתי כנסת, ואז רק בחצר שזה מקום פתוח יתירו, וא"כ זה יותר קבוע  מבית כנסת. [מבחינה מסויימת].
טעם העולת תמיד מצד מציאות האפשרות שהמנין יסגר ואינו דווקא אם הסיבה שיפסק המנין מצד השלטונות 
 
ישראל הכהן כתב:
28 יוני 2020, 00:28
הבהרה:
הנידון הוא על קדושת בית כנסת ולא קדושת בית מדרש שאין בכל בית כנסת ממילא!

הענין הוא להתפלל בבית הכנסת, זה מוזכר ברמב"ם.
נכון שיש ענין נוסף של ביני עמודי במקום רינה תהא תפילה, אבל אולי זה רק במקום שהוא לומד. ובלא"ה זה לא מקיימים את זה על פי רוב

הרי הוזכרו כאן דברי המשנ"ב לגבי מקום שגם למדו בו שבזה יש דין של קבע ולכן נכנסנו לנושא מאימתי חשיב קבע כביהמ"ד וכבואר בהודעות דלעיל. 

כבר ענה כאן @איש ירושלם על השאלה בדבר קדושת החצר הזו וביאר ונימק את דבריו בטוב טעם עפ"י המשנ"ב בסי' צ'. 
ודחייה עניינית לא ענית עד כה
ולפתע אתה מכחיש ומציב ג' דרכים להתפלל בבית /בחצר/בביכ"נ וא"כ הדרך הממוצעת זה החצר ויתכן שיש לה אף קדושת ביהכ"נ...
 


 


איש ירושלם
הודעות: 154
הצטרף: 20 נובמבר 2019, 23:55
נתן תודה: 105 פעמים
קיבל תודה: 73 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מתי יש לחצר קדושת בית כנסת

שליחה על ידי איש ירושלם » 30 יוני 2020, 00:15

ברצוני לסכם את הדיון למעשה יוצא שאין לחצרות אלו דין ביהכ"נ, ואפרש מקורי:

בשו"ע סי' קנ"ד סעיף ב' "השוכרים בית ומתפללים בו אין לו דין בית הכנסת" מקורו בדברי מהר"י בן חביב. ובטעם הדין ישנם 2 ביאורים וכדלהלן:

א'.) הטעם המוכח בלבוש והובא שם במשנ"ב דכיון דבכלות זמן השכירות יש ביד בעה"ב שלא להשכיר להם עוד, א"כ אינו אלא ארעי ואין בו קדושה.

ב'.) יעויין בביאור הלכה שהביא מעולת תמיד טעם אחר, דהנה דין זה אמרו מהר"י בן חביב בתוגרמה בזמן שלא היה רשות מהמלכות להזמין מקום קבוע לתפלה והיו מטמינים עצמם במרתפים להתפלל, וטעם הדין כי היום או מחר יתוודע לשלטון(ע"י המוסרים והמלשינים) ויתבטל באמצע זמן השכירות לכן חשוב כל הזמן ארעי, אבל בזמנים הרגילים, בשכירות ידועה לשנה אינו חשוב ארעי ואקראי.



והנה כל הנושא המדובר בשו"ע ונו"כ הוא בשכירות שהיא בעצם סיבה מחייבת את בעה"ב לקיים את דרישת הציבור בהעמדת המקום לתפילה וזה לכא' סיבה גדולה להחשיב את המקום לקבוע, ולמרות זאת אין למקום דין ביהכ"נ ועל כן באו הטעמים האמורים לבאר אמאי אעפי"כ אין לו דין ביהכ"נ.

והנה, הטעם הראשון מגדיר את השכירות לארעית מפני הגבול הזמני שלאחר שתכלה תקפת השכירות, שוב יהיה הדבר נתון להחלטת בעה"ב המשכיר ברצותו ימשיך ביהכ"נ וברצותו יתבטל ולכן אין לו כבר עכשיו דין ביהכ"נ,
וא"כ לכא' כ"ש במקרה דידן, היינו בהשאלה עקב חשש הקורונה, שהשכן לא התחייב לאף אחד ויכול בוקר אחד להחליט להפסיק להשאיל את החצר מאיזה טעם שיהיה, ואפילו גבול זמני אין כאן, ודאי שאין לזה דין ביהכ"נ.
ואמנם הטעם השני מחמיר יותר ומגדיר מכח מחויבותו של המשכיר בתוך זמן השכירות את ביהכ"נ כקבע, ולכך מגביל את ההיתר לאופן של שכירות מיוחדת כזו שקיים למשכיר היתר שמצוי להתממש להפסיק את השכירות מאונס המלכות, ולכאורה הוא הדין אם ההיתר של המשכיר להפסיק את השכירות אינו מטעם אונס המלכות אלא משנויי בצורך הציבור וכדומה כי העיקרון הוא שהשכירות לא יציבה גם בתוך זמן השכירות וזה גורם להגדיר ארעיות לביהכ"נ כזה.

אבל באופן הנדון דידן שאין כלל התחייבות ממשאיל המקום, א"כ בלאו הכי אין לזה חשיבות של קבע,
והנה לפי ב' הטעמים יש לומר שחצרו של השכן לא נחשבת כביהכ"נ ושיעור הזמן שעדיין נחשב ארעי מבואר שם במשנ"ב ששכירות לשנה אינה זמן מרובה עיי"ש היטב גם בשער הציון.

ואמנם אם גם קבעו לימוד שם, הובא במשנ"ב מתשו' כנה"ג דיש בו קדושה, וכתב שאינו יודע טעמו, "ואולי דכיון דנעשה קבע גמור להתפלל וללמוד בו כדרך ביהמ"ד לא מקרי ארעי" עכ"ל, אבל יעויין בתש' כנסת הגדולה עצמו שבי' הטעם משום שהשלטונות התירו ביהמ"ד ולא ביהכ"נ. וא"כ אין נפק"מ וגם אם למדו בקביעות במקום אין לו דין ביהכ"נ ולא ביהמ"ד.

ואף שאין צורך להוסיף בזה ולא מידי, ואף ידוע לי שמרן הגרי"ש הורה על מקום בעיר אלעד שהיה מושאל לתפילות וגם כולל התקיים במקום לתקופה די ארוכה, שאין למקום זה דין ביהכ"נ כלל. 

בכ"ז לרווחא דמילתא אציין שנוסף לזה שכיון שכל העניין ליצירת ביהכ"נ זה, מחמת הדאגה ממצב הקורונה והחשש הידבקות, וזו היא סיבה העלולה ליפסק, מכמה מקרים שיתכן שיתהוו:

א' אם תתפשט הקורונה ויחליטו שוב על הסגר,וכו', יתכן שלבסוף יאסרו לקיים בכלל מניינים וכפי שכבר אירע,

ב' אם להיפך, שיכריזו בעז"ה שאין כלל חשש מצוי להידבקות, ממילא אף אחד לא ירצה להתפלל בחום הזה, ויתבטל המניין.

ג' יתכן מצב שיהיו חילוקי דעות ואף שרוב הציבור אומר שאין כלל חשש סביר, לעומת זאת יחידים שעדיין חוששים יתפללו בחצר זו, אזי יימצאו שכנים שיתלוננו על הרעש שלפי דעתם כבר אין סיבה מוצדקת לכך ועד עכשיו שתקו כי הבינו את הצורך, אבל היות שהפחד מוגזם, לא מעוניינים לתרום את השקט האישי שלהם.

ומכל הסיבות יחד נראה שהדבר אינו רחוק כלל שתיפסק הפעילות הקדושה במקום. ולהכי אין בו דין ביהכ"נ,
ואכן יש גם אפשרות שהמניין ימשיך ולא יקרה אפי אחת מאפשרויות אלו אבל גם במקרה של השו"ע יתכן שהשלטון לא יגלה את המקום, ומ"מ כבר לא נחשב קבע.


פותח הנושא
ישראל הכהן
הודעות: 213
הצטרף: 03 יוני 2020, 08:19
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 27 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: מתי יש לחצר קדושת בית כנסת

שליחה על ידי ישראל הכהן » 13 יולי 2020, 20:08

כבר הזכרתי לעיל שהרבה מאד בתי כנסת בלא"ה מתנים מראש שלא יהיה קדושת בית כנסת, כדי שיוכלו לאכול ולדבר.
ואם כן לא ברור למה להכנס לסכנה אפילו הכי קטנה בשביל כך.
ומלבד זאת הרבה תחי"ם סבורים שקדושת החיים גוברת על קדושת בית כנסת,

ובפרט שהדברים [שאין בחצר המיוחדת לכך קדושת ביהכנ"ס] לא ברורים דיו,
ויש סברות לכאן ולכאן, ואין זה דברים מוחלטים.
בפרט שיתכן בהרבה מקומות שזה יגרום להקמת בית כנסת קבוע,
כפי שראיתי בכמה מקומות שהמשיכו גם אחרי הגל הראשון,
ואם המצב באמת בדרך הטבע לא יעלם בשנה הקרובה,
רבים יתרגלו לזה וימשיכו כך.
לכן הכל זה סברות שזה יפסק, וכולנו יודעים למי ניתנה נבואה, ואין מ"ב בעניין, ופשוט.


בית לה'
הודעות: 31
הצטרף: 20 אפריל 2020, 13:36
נתן תודה: 20 פעמים
קיבל תודה: 7 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: מתי יש לחצר קדושת בית כנסת

שליחה על ידי בית לה' » 13 יולי 2020, 21:37

להלן תשובה של ת"ח גדול שנשאל אם יש מקום להדר ולהתפלל בתוך בתי הכנסת אף בתקופה זו שבלב רבים גדול החשש מלידבק ולהדביק בוירוס הקורונה: 
וכה היו דבריו - "יש ע"ז מי שברך שכלל ישראל אומר אותו כל שבת מדורי דורות":
"מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב, הוא יברך את כל קהילות הקדש ומי שמיחדים בתי כנסיות לתפילה, ומי שבאים בתוכם להתפלל, הקב"ה ישלם שכרם, ו-י-ס-י-ר   מ-ה-ם   כ-ל   מ-ח-ל-ה, וירפא   לכל    גופם ויסלח לכל עוונם וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם ונאמר אמן."

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “הלכה ומנהג”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: משיב כהלכה, ששמואל | 4 אורחים