גדר מבושל כל צורכו בדבר הנאכל חי


פותח הנושא
ינון בר כוכבא
הודעות: 43
הצטרף: 19 דצמבר 2019, 20:13
נתן תודה: 48 פעמים
קיבל תודה: 21 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

גדר מבושל כל צורכו בדבר הנאכל חי

שליחה על ידי ינון בר כוכבא » 29 יוני 2020, 21:28

נסתפקתי לגבי דין חזרה ע"ג כירה שמותר במבושל כל צורכו אע"פ שמצטמק ויפה לו (לפי כללי דיני חזרה שבסי' רנג ס"ב כמובן) איך יהיה גדר "כל צורכו" בדברים הנאכלים כמות שהן חיים כגון גזר פלפל שום וכדו'. שהרי בבית יוסף סי' שיח מבואר שגדר מבושל כל צורכו הוא שראוי ליאכל לרוב בני אדם ע"י הבישול. אבל גדר זה לא יועיל לדבר שבלאו הכי נאכל חי.
אשמח אם מישהו יודע דבר בזה.


למה זה תשאל לשמי
הודעות: 883
הצטרף: 14 מאי 2020, 14:59
נתן תודה: 301 פעמים
קיבל תודה: 255 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: גדר מבושל כל צורכו בדבר הנאכל חי

שליחה על ידי למה זה תשאל לשמי » 29 יוני 2020, 21:44

ינון בר כוכבא כתב:
29 יוני 2020, 21:28
נסתפקתי לגבי דין חזרה ע"ג כירה שמותר במבושל כל צורכו אע"פ שמצטמק ויפה לו (לפי כללי דיני חזרה שבסי' רנג ס"ב כמובן) איך יהיה גדר "כל צורכו" בדברים הנאכלים כמות שהן חיים כגון גזר פלפל שום וכדו'. שהרי בבית יוסף סי' שיח מבואר שגדר מבושל כל צורכו הוא שראוי ליאכל לרוב בני אדם ע"י הבישול. אבל גדר זה לא יועיל לדבר שבלאו הכי נאכל חי.
אשמח אם מישהו יודע דבר בזה.

צ"ע. הרי בתחילת הבישול נפגם טעמו ויוצא מגדר חי ולכלל מבושל לא הגיע, וכגון גזר שבושל מחצית מזמנו הרי נפגם טעמו מלאכול חי ואינו ראוי להיקרא מבושל וכגון להשתמש בו לצימעס וכדו'


בלדד השוחי
הודעות: 351
הצטרף: 20 אפריל 2020, 12:49
נתן תודה: 99 פעמים
קיבל תודה: 138 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: גדר מבושל כל צורכו בדבר הנאכל חי

שליחה על ידי בלדד השוחי » 29 יוני 2020, 21:59

עי' שו"ת רדב"ז ח"א סי' ריג, הובא בברכי יוסף שיח,ג, (וכעי"ז במנחת כהן שער ב' ספ"ד לדקדק מדברי רשב"ם שהובאו בתוס' מ"ח ע"א, דפירות כאלו חשיבי כמבושלים כמאב"ד). ועי' ברכ"י שם מה שהק' על הרדב"ז, וע"ע בהגהות חת"ס שו"ע שיח,ג.


HaimL
הודעות: 2911
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 422 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: גדר מבושל כל צורכו בדבר הנאכל חי

שליחה על ידי HaimL » 29 יוני 2020, 21:59

למה זה תשאל לשמי כתב:
29 יוני 2020, 21:44
ינון בר כוכבא כתב:
29 יוני 2020, 21:28
נסתפקתי לגבי דין חזרה ע"ג כירה שמותר במבושל כל צורכו אע"פ שמצטמק ויפה לו (לפי כללי דיני חזרה שבסי' רנג ס"ב כמובן) איך יהיה גדר "כל צורכו" בדברים הנאכלים כמות שהן חיים כגון גזר פלפל שום וכדו'. שהרי בבית יוסף סי' שיח מבואר שגדר מבושל כל צורכו הוא שראוי ליאכל לרוב בני אדם ע"י הבישול. אבל גדר זה לא יועיל לדבר שבלאו הכי נאכל חי.
אשמח אם מישהו יודע דבר בזה.

צ"ע. הרי בתחילת הבישול נפגם טעמו ויוצא מגדר חי ולכלל מבושל לא הגיע, וכגון גזר שבושל מחצית מזמנו הרי נפגם טעמו מלאכול חי ואינו ראוי להיקרא מבושל וכגון להשתמש בו לצימעס וכדו'
אני חושב שהחילוק הזה לא תופס במציאות, שכן הרבה תבשילי ירקות נעשים טוב יותר אם הירקות מבושלים רק למחצה. 

אבל לשאלת השואל, נראה שהגדר הוא בתבשיל, ולא במין המתבשל. כלומר. גם אם אפשר לאכול ירק חי, אבל רוצים לעשות ממנו תבשיל נימוח, אז כל צרכו יהיה כאשר רוב בני האדם אוכלים את אותו תבשיל המכוון, ואינם מואסים בו. ואם רוצים לבשל אותו עד שכמעט יתרכך (Al dente), אז כל צרכו יהיה לפי זה. ונראה לי שהראיה היא מהמשנה 

אין צולין בשר, בצל, וביצה, אלא כדי שיצולו מבעוד יום.

הרי לנו שלדין שיהוי אוסרים גם בצל אע"פ שראוי לאכול כמות שהוא חי. אלא שאם כיוונו בו לצלותו, אז אוסרים כל שלא נצלה באופן כזה שרוב בני האדם אוכלים אותו. 
 


נבשר
הודעות: 2120
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 531 פעמים
קיבל תודה: 532 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: גדר מבושל כל צורכו בדבר הנאכל חי

שליחה על ידי נבשר » 29 יוני 2020, 23:40

בלדד השוחי כתב:
29 יוני 2020, 21:59
עי' שו"ת רדב"ז ח"א סי' ריג, הובא בברכי יוסף שיח,ג, (וכעי"ז במנחת כהן שער ב' ספ"ד לדקדק מדברי רשב"ם שהובאו בתוס' מ"ח ע"א, דפירות כאלו חשיבי כמבושלים כמאב"ד). ועי' ברכ"י שם מה שהק' על הרדב"ז, וע"ע בהגהות חת"ס שו"ע שיח,ג.
אני לא בעניין אבל כבר הקשו סתירה, שדעת תוס' בפשטות שאיכא בישול דאורייתא ממב"ד לכ"צ כמבואר בתוס' לט'., אבל תוס' בריש במה טומנין משמע שאין בישול ממב"ד לכ"צ, עכ"פ והקשו סתירה שדעת תוס' שאיכא בישול בפירות חיים, והיינו אע"ג שראויים לאכילה מ"מ איכא איסור בישול אע"ג שאין עובד ממב"ד לכ"צ. וכמדומה שהסתירה נמצאת ברשב"א שדעתו שממב"ד לכ"צ לא עוברים בבישול אבל איכא איסור בישול בפירות חיים. וע"כ שתליא בשם בישול שאיכא במאכל ובזה תליא מב"ד ע"י הבישול. וכמודמה יש ע"ז רעק"א בדעת הרמב"ם. משהו כזה.


בלדד השוחי
הודעות: 351
הצטרף: 20 אפריל 2020, 12:49
נתן תודה: 99 פעמים
קיבל תודה: 138 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: גדר מבושל כל צורכו בדבר הנאכל חי

שליחה על ידי בלדד השוחי » 29 יוני 2020, 23:53

נבשר כתב:
29 יוני 2020, 23:40
בלדד השוחי כתב:
29 יוני 2020, 21:59
עי' שו"ת רדב"ז ח"א סי' ריג, הובא בברכי יוסף שיח,ג, (וכעי"ז במנחת כהן שער ב' ספ"ד לדקדק מדברי רשב"ם שהובאו בתוס' מ"ח ע"א, דפירות כאלו חשיבי כמבושלים כמאב"ד). ועי' ברכ"י שם מה שהק' על הרדב"ז, וע"ע בהגהות חת"ס שו"ע שיח,ג.
אני לא בעניין אבל כבר הקשו סתירה, שדעת תוס' בפשטות שאיכא בישול דאורייתא ממב"ד לכ"צ כמבואר בתוס' לט'., אבל תוס' בריש במה טומנין משמע שאין בישול ממב"ד לכ"צ, עכ"פ והקשו סתירה שדעת תוס' שאיכא בישול בפירות חיים, והיינו אע"ג שראויים לאכילה מ"מ איכא איסור בישול אע"ג שאין עובד ממב"ד לכ"צ. וכמדומה שהסתירה נמצאת ברשב"א שדעתו שממב"ד לכ"צ לא עוברים בבישול אבל איכא איסור בישול בפירות חיים. וע"כ שתליא בשם בישול שאיכא במאכל ובזה תליא מב"ד ע"י הבישול. וכמודמה יש ע"ז רעק"א בדעת הרמב"ם. משהו כזה.
רע"א ס"ל בד' הרמב"ם שאין חיוב בישול מה"ת בנאכל חי, אלא רק איסור דרבנן, (אמנם המנחת כהן סובר בד' הרמב"ם שאין גם איסור דרבנן). ועי' שעה"צ ס"ק קיד.


בן עזאי
הודעות: 73
הצטרף: 30 מרץ 2020, 06:48
נתן תודה: 15 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: גדר מבושל כל צורכו בדבר הנאכל חי

שליחה על ידי בן עזאי » 30 יוני 2020, 00:41

נבשר כתב:
29 יוני 2020, 23:40
שדעת תוס' בפשטות שאיכא בישול דאורייתא ממב"ד לכ"צ כמבואר בתוס' לט'., אבל תוס' בריש במה טומנין משמע שאין בישול ממב"ד לכ"
יתכן שכוונתך לביאוה"ל שמקשה סתירה מתוס' ל"ט. דיש בישול אחר כמאב"ד, ומאידך בדף יח: ובכ"ד ס"ל אין בישול אחר כמאב"ד, ולעיקר הסתירה שאתה שואל, אמנם הרשב"ם בתוס' ריש במה טומנין משוה מה דאין בישול אחר כמאב"ד שלא יהיה גם בישול בפירות הנאכלין חיים כמות שהן, אבל אי"ז מוכרח מסברא וע"כ הראשונים האחרים לא קיבלו סברתו.
HaimL כתב:
29 יוני 2020, 21:59
נראה לי שהראיה היא מהמשנה 

אין צולין בשר, בצל, וביצה, אלא כדי שיצולו מבעוד יום.

הרי לנו שלדין שיהוי אוסרים גם בצל אע"פ שראוי לאכול כמות שהוא חי.
ראיה זו מביאין בתור קושיא על הרשב"ם דס"ל דאין בישול בפירות הנאכלין חיין כמות שהן, ועי' בזה בשו"ע הגר"ז בקו"א רנ"ג ועוד אחרונים.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה
  • מתנה על מה שכתוב בתורה בדבר שבממון
    על ידי אוריאל » 03 אוגוסט 2019, 22:48 » ב בית המדרש
    1 תגובות
    145 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי איש ווילנא
    04 אוגוסט 2019, 22:57
  • בישול בדבר שמצטמק ורע לו
    על ידי עמנואל » 12 אפריל 2020, 02:42 » ב שבת קודש
    3 תגובות
    112 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי עמנואל
    12 אפריל 2020, 13:20
  • בעלות בדבר שאין בו ממש.
    על ידי יוספי » 28 אפריל 2020, 02:17 » ב דיני ממונות
    91 תגובות
    398 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי מעל הסטנדרט
    29 אפריל 2020, 14:13
  • חקירה הילכתית - מקח טעות בדבר הפחות משויו!!!
    על ידי חילך לאורייתא » 10 מאי 2020, 10:42 » ב הלכה ומנהג
    0 תגובות
    44 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי חילך לאורייתא
    10 מאי 2020, 10:42
  • תמיהה במנהג העולם בדבר זמן קריאת שמע
    על ידי מקוה לטוב » 12 מאי 2020, 09:25 » ב הלכה ומנהג
    3 תגובות
    88 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי HaimL
    12 מאי 2020, 09:53

חזור אל “הלכה ומנהג”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אבר כיונה | 2 אורחים