ריבית בכרטיס אשראי ויזה כאל. האם יש תשלום ריבית על השימוש גם ללא פריסת תשלומים?

לו אייחל

משתמש רגיל
אני שואל דבר ראשון מה המציאות.
כי באתר שלהם על פניו נראה שאין. אבל בהסבר מהי מסגרת אשראי כתוב שיש.
ומכאן כמובן לשאלה מה הדין מי מתיר (אם בכלל)  ומי אוסר (כנ"ל).

ושאלה נוספת לגבי חיוב חדשי קבוע.
ישנה אפשרות למשוך מזומן על חשבון מסגרת האשראי לפי הגדרה אישית של גובה הסכום.
הגביה של זה היא, בתאריך הגביה הקבוע של האשראי.
אבל שם כבר מפורש שאם חרגו מהסכום, היתרה תרד בתאריך הבא בתוספת ריבית.
וזה לכאורה כבר הלואה עם קציצת ריבית. האם זה נכון?
רק במקרה שיש חריגה או גם בלי זה? 
 
 

לו אייחל

משתמש רגיל
פותח הנושא
צריך לברר עוד פרט לגבי ריבית פיגורים.
אני חושב שיש חילוק בין מקרה שלא סוכם על ריבית פיגורים, לבין מקרה שסוכם.
אם לא סוכם, גם אם יש להם זכות חוקית לגבות, כל זמן שלא איחרתי את התשלום לכאורה לא עברתי איסור. כי בהלואה אין קציצה. אבל לאחר אסור כי בסוף יצטרך לשלם ריבית.
ואם סוכם, לכאורה אסור גם אם אני לא מאחר כלל.
ובזה יתכן שיש הבדל בויזה כאל בין מסגרת רגילה לבין חיוב חדשי קבוע. ואיני יודע מה המציאות.
כל זה כתבתי כעם הארץ גמור שאינו יודע מימינו לשמאלו בהלכות ריבית החמורות. כי מעולם לא למדתים. ואנא לא לחשוב שיש לאחד מן הצדדים שהזכרתי אחיזה כלשהוא במציאות, כי המצאתי כסומא בארובה וכעור מגשש באפילה.
 

פולני

משתמש ותיק
יש להם היתר עיסקא.
כנראה שאלותיך מכוונים למי שאינו מסתמך על כך (למרות שבימינו כמעט בלתי מציאותי לא להסתמך על היתר עיסקא).
 

קבצים מצורפים

  • heiter-iska-cal.pdf
    343.4 KB · צפיות: 5

לו אייחל

משתמש רגיל
פותח הנושא
היתר עיסקא לא מועיל למי שלווה ללחם וחלב או לביגוד ושכר לימוד רק למי שלווה לעיסקא כגון קניית דירה (ובחיי היומיום יש עוד דברים שהם עיסקא וכל דבר יש לדון לגופו. אבל חייבים שיהיה שם רווח כספי אמיתי) והדברים עתיקים.
 

לו אייחל

משתמש רגיל
פותח הנושא
עכשיו ראיתי בקובץ מבית לוי יא' שהביאו ממרן הגר"ש ואזנר, שגם מי שיש לו היתר עיסקא אסור לו לקחת באשראי לצורך קנית מצרכים לחיי היום יום או לתשלום חובות,
כי אינו עושה עיסקא עם המעות.
ושם כוונתו כנראה לאשראי בנקאי, ואני שואל על המציאות בחוץ בנקאי.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
לו אייחל אמר:
היתר עיסקא לא מועיל למי שלווה ללחם וחלב או לביגוד ושכר לימוד רק למי שלווה לעיסקא כגון קניית דירה (ובחיי היומיום יש עוד דברים שהם עיסקא וכל דבר יש לדון לגופו. אבל חייבים שיהיה שם רווח כספי אמיתי) והדברים עתיקים.

עכשיו ראיתי בקובץ מבית לוי יא' שהביאו ממרן הגר"ש ואזנר, שגם מי שיש לו היתר עיסקא אסור לו לקחת באשראי לצורך קנית מצרכים לחיי היום יום או לתשלום חובות,
כי אינו עושה עיסקא עם המעות.
יש שהיו שהחמירו בעבר לא לסמוך על הית"ע אא"כ לקח הכסף לעיסקא מסויימת, ואכן בזמנם היה קיים טעמא רבתי להחמיר בזה, (אף שגם בדורות עברו יש דעות שהקילו בזה), אמנם באשר היום השתפרו מאוד נוסחאות ההת"ע, וברוב ההית"ע הטובים כותבים היום שבלקיחת הכסף ה"לווה" מקנה (או משעבד) ל"מלווה" חלק בכל עסקיו המניבים רווח, א"כ כבר לא משנה לצורך מה הוא לוקח את הכסף, הרי הוא עושה עיסקא עם המלווה בשאר נכסיו המניבים רווח.
ואיה"נ מי שאין לו שום עסק שמניב רווח, וגם אין בבעלותו דירה, שנחשב להשקעה שמניב רווח, (כיון ששויותו עולה במשך הזמן, 
וגם יש בו אפשרות של רווח משכירות?), אין לו אפשרות לסמוך על שום הית"ע, (ואסור לו להיות אפילו ב'מינוס' של שקל אחד בבנק!!), אבל מי שיש לו איזשהו דבר שמניב רווחים וכל מי שיש בבעלותו דירה יכול לסמוך על הית"ע, (ואין מובן כלל למה יש כאלו שסוברים שיש להחמיר בזה יותר מהחומרא שלא לסמוך על הית"ע בכלל, ודיברתי על זה עם כמה ת"ח ולא השיבו לי תשובה מספיקה).

(נ.ב. בס"ד יש לכותב השורות היתר הוראה לענייני רבית מאת הג"ר פנחס וינד שליט"א, ראש ב"ד ובית הוראה לענייני רבית 'ברית פנחס' בירושלים עיה"ק, ובעמח"ס דבית הלכה למעשה, ועומק רבית, ושאלות ותשובות בענייני רבית ב"ח ועוד, ומרא דשמעתתא דרבית)
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יש לציין שמי שמשתמש בכרטיס אשראי של חברו, ובעל הכרטיס מתחייב ברבית ע"י שימוש זה, אף אם בעל הכרטיס סומך על ההת"ע של חברת האשראי לשלם את הרבית, אסור למשתמש לשלם לבעל את הכרטיס הרבית הנ"ל אא"כ עשו היתר עיסקא בינו לבין בעל הכרטיס. ואין הבדל בזה אם המשתמש רוצה לשלם את הרבית לבעל הכרטיס או אפילו אם הוא ישלם את הרבית ישירות לחברת האשראי אסור בלי הית"ע בינו לבין בעל הכרטיס.
 

לו אייחל

משתמש רגיל
פותח הנושא
ייש"כ להרה"ג @יושב אוהלים שליט"א,
ועדיין נפשי בשאלתי כגון אנא שאין לי אפשרות לסמוך על היתר עיסקא, ובאמת איני נכנס ל'מינוס' בבנק. והדבר מצוי מאד אצל אברכים צעירים שעוד לא קנו דירה ואין להם עסק.
והדרא לדוכתיה הנדון שבתחילת האשכול, הן מצד המציאות והן מצד הדין.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
לו אייחל אמר:
ייש"כ להרה"ג @יושב אוהלים שליט"א,
ועדיין נפשי בשאלתי כגון אנא שאין לי אפשרות לסמוך על היתר עיסקא, ובאמת איני נכנס ל'מינוס' בבנק. והדבר מצוי מאד אצל אברכים צעירים שעוד לא קנו דירה ואין להם עסק.
והדרא לדוכתיה הנדון שבתחילת האשכול, הן מצד המציאות והן מצד הדין.
לכאורה בכרטיס אשראי גם אם לעולם לא תשלם אפילו אגורה אחת של רבית מ"מ יש לחשוש בשעת ההרשמה לכרטיס אשראי לאיסור "לא תשימון" דיליף בגמ' משעת שימה אסור, והיינו משעת כתיבת שטר שיש בו ריבית יש איסור, אף אם בפועל אינו משלם רבית.
ואף די"א ששטר שכתוב בו "אם אלווה אשלם רבית" לא נחשב כשטר שיש בו רבית, כל שבפועל עדיין אין שום הלואה, (שלכן י"א שבהרשמה לחברת החשמל אין צריך לסמוך על הית"ע, כל שלעולם לא יאחר בתשלום, ויש חולקים, ואכמ"ל), מ"מ בכרטיס אשראי יש עדיין חשש כיון שכל שימוש בכרטיס אשראי הוא בעצם הלואה, שהבנק מלווים לך את כספי התשלום שאתה חייב לעסק, (ע"י שהם נעשים "ערב שלוף דוץ" לשלם לבעל העסק).
וכן לגבי חשבון בנק י"א דכל מסירת צ'ק למישהו נחשב כהלואה מהבנק, כיון שמפקיד הצ'ק יזוכה בסכום בערך יום ההפקדה, וחשבונך לא יחוייב עד יום שאחרי ההפקדה, (זה לא כל כך ברור ככרטיס אשראי, ויש מקום לדון בזה, ואכמ"ל).
ובכל כגון דא, יש להיזהר מאוד מאוד להתרחק כמה שיותר, [סחור סחור אמרינן לנזירא] את השימוש בכל דבר ששייך בו צד רבית, כיון שלפעמים יש חיובים שונים שמכניסים את המשתמש לחובה, ושלא חשב עליהם. ויכול בקל להיכשל באיסור רבית, בלי שיהיה לו שום "רשת ביטחון" של הית"ע.
ושמעתי ממו"ר הגר"פ וינד שליט"א שהפותח חשבון בנק ואין לו נכס כדי שיוכל לסמוך על ההית"ע, אם אין בדעתו להיכנס למינוס כלל וכלל, [ורק ע"י שישמור תמיד שיהיה לו הרבה יתרת זכות בחשבון, (ולא מספיק שיאמר שכאשר אין לי יתרה אני לא אשתמש בצ'קים וכו', כיון שיש עמלות וכו' שיכולים להכניס אותו למינוס, ואפי קטן, שלא בידיעתו),  אכן "יש לו על מה לסמוך" ואם אין ברירה וחייב לנהל חשבון בנק, מ"מ ידע שזה דבר מאוד "מסוכן" כיון שבקל יכול להיכשל.
אבל לענין כרטיס אשראי לכאורה לא שייך כלל להשתמש בכרטיס אשראי ללא לסמוך על הית"ע וכנ"ל.

ומענין לענין באותו ענין אביא מה שהזהיר מו"ר שליט"א לגבי מה שפעל רבות שכל אחד יחתום על היתר עיסקא לעצמו, וימסור העתק מזה לבית דין, (קבעו זמן לזה בשעת חתימה על שטר מכירת חמץ), ובזה יועיל רבות שלא להיכשל באיסורי רבית, שלא יאמרו אנשים שרוצים להיות מן המחמירים "אני לא סומך כלל על היתר עיסקא, ולכן זה לא נוגע אלי", זה טעות, שאף שאשרי מי שיכול להימנע מלסמוך על הית"ע בגלל שיש הרבה מכשולות שיכולים להכשל בזה, מ"מ שלא לכתוב היתר עיסקא כלל לא מחכמה עשה זאת, שהרי יש מקרים שללא ידיעתו נכשל באיסורי רבית, וכדאי שתמיד יהיה אצלו אפשרות לסמוך על הית"ע במקום שאם לא כן יכשל באיסור. [וכן אם יקבע עצמו תמיד כאדם שאינו סומך לעולם על שום הית"ע יש מקום לומר שהוא לא ינצל מאיסור גם במקום שלעסק שהוא מתעסק בו יש להם היתר עיסקא מהודר, ויכול להיכשל באיסורי רבית ללא ידיעתו]. עכ"ז מורי ורבי הגר"פ וינד שליט"א.
 
 

משה אמת

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
לו אייחל אמר:
ייש"כ להרה"ג @יושב אוהלים שליט"א,
ועדיין נפשי בשאלתי כגון אנא שאין לי אפשרות לסמוך על היתר עיסקא, ובאמת איני נכנס ל'מינוס' בבנק. והדבר מצוי מאד אצל אברכים צעירים שעוד לא קנו דירה ואין להם עסק.
והדרא לדוכתיה הנדון שבתחילת האשכול, הן מצד המציאות והן מצד הדין.
לכאורה בכרטיס אשראי גם אם לעולם לא תשלם אפילו אגורה אחת של רבית מ"מ יש לחשוש בשעת ההרשמה לכרטיס אשראי לאיסור "לא תשימון" דיליף בגמ' משעת שימה אסור, והיינו משעת כתיבת שטר שיש בו ריבית יש איסור, אף אם בפועל אינו משלם רבית.
ואף די"א ששטר שכתוב בו "אם אלווה אשלם רבית" לא נחשב כשטר שיש בו רבית, כל שבפועל עדיין אין שום הלואה, (שלכן י"א שבהרשמה לחברת החשמל אין צריך לסמוך על הית"ע, כל שלעולם לא יאחר בתשלום, ויש חולקים, ואכמ"ל), מ"מ בכרטיס אשראי יש עדיין חשש כיון שכל שימוש בכרטיס אשראי הוא בעצם הלואה, שהבנק מלווים לך את כספי התשלום שאתה חייב לעסק, (ע"י שהם נעשים "ערב שלוף דוץ" לשלם לבעל העסק).
וכן לגבי חשבון בנק י"א דכל מסירת צ'ק למישהו נחשב כהלואה מהבנק, כיון שמפקיד הצ'ק יזוכה בסכום בערך יום ההפקדה, וחשבונך לא יחוייב עד יום שאחרי ההפקדה, (זה לא כל כך ברור ככרטיס אשראי, ויש מקום לדון בזה, ואכמ"ל).
ובכל כגון דא, יש להיזהר מאוד מאוד להתרחק כמה שיותר, [סחור סחור אמרינן לנזירא] את השימוש בכל דבר ששייך בו צד רבית, כיון שלפעמים יש חיובים שונים שמכניסים את המשתמש לחובה, ושלא חשב עליהם. ויכול בקל להיכשל באיסור רבית, בלי שיהיה לו שום "רשת ביטחון" של הית"ע.
ושמעתי ממו"ר הגר"פ וינד שליט"א שהפותח חשבון בנק ואין לו נכס כדי שיוכל לסמוך על ההית"ע, אם אין בדעתו להיכנס למינוס כלל וכלל, [ורק ע"י שישמור תמיד שיהיה לו הרבה יתרת זכות בחשבון, (ולא מספיק שיאמר שכאשר אין לי יתרה אני לא אשתמש בצ'קים וכו', כיון שיש עמלות וכו' שיכולים להכניס אותו למינוס, ואפי קטן, שלא בידיעתו),  אכן "יש לו על מה לסמוך" ואם אין ברירה וחייב לנהל חשבון בנק, מ"מ ידע שזה דבר מאוד "מסוכן" כיון שבקל יכול להיכשל.
אבל לענין כרטיס אשראי לכאורה לא שייך כלל להשתמש בכרטיס אשראי ללא לסמוך על הית"ע וכנ"ל.

ומענין לענין באותו ענין אביא מה שהזהיר מו"ר שליט"א לגבי מה שפעל רבות שכל אחד יחתום על היתר עיסקא לעצמו, וימסור העתק מזה לבית דין, (קבעו זמן לזה בשעת חתימה על שטר מכירת חמץ), ובזה יועיל רבות שלא להיכשל באיסורי רבית, שלא יאמרו אנשים שרוצים להיות מן המחמירים "אני לא סומך כלל על היתר עיסקא, ולכן זה לא נוגע אלי", זה טעות, שאף שאשרי מי שיכול להימנע מלסמוך על הית"ע בגלל שיש הרבה מכשולות שיכולים להכשל בזה, מ"מ שלא לכתוב היתר עיסקא כלל לא מחכמה עשה זאת, שהרי יש מקרים שללא ידיעתו נכשל באיסורי רבית, וכדאי שתמיד יהיה אצלו אפשרות לסמוך על הית"ע במקום שאם לא כן יכשל באיסור. [וכן אם יקבע עצמו תמיד כאדם שאינו סומך לעולם על שום הית"ע יש מקום לומר שהוא לא ינצל מאיסור גם במקום שלעסק שהוא מתעסק בו יש להם היתר עיסקא מהודר, ויכול להיכשל באיסורי רבית ללא ידיעתו]. עכ"ז מורי ורבי הגר"פ וינד שליט"א.
כמה הערות:
בפשוטו אין לא תשימון על הלוואה תיאורטית. (מהי"ת שיש, יש איזה ראיה לכך?)
חברת חשמל זה לא הלוואה אלא תשלום שירות, וכדי שיהא הלואה צריך להפוך את לזקיפה במלוה, לא ברור כלל אם ניתן לעשות זאת ללא הסכמת לקוח, וקצת נכנס לסוגיה של מחילה בע"כ, כי כל זקיפה הוא לכאו' חצי מחילה.
זיכוי על שיק וחיוב שיק זה באותו יום, זה "בערך יום עסקים" מכאן ולהבא ולמפרע, ל 2 הכיוונים.

העיצה של הגר"פ ווינד, זעקו ע"ז הרבה ת"ח שזה פשוט עיצה של הבל, אין שום משמעות לגילוי דעת של היתר עסקה ללא חתימה מול הצד השני לעסקה, זה לכאו' פשוט, וגורם ליותר מכשולות מאשר פתרונות, גורם לאנשים לסמוך על פתרון של הבל ממש, (וגם לשיטתו צריך ש2 הצדדים יעשו זאת, ועדיין אין להגר"פ ווינד כח לתקן תקנה שיתקבל אפילו אצל מיעוט הניכר בישראל).
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
משה אמת אמר:
חברת חשמל זה לא הלוואה אלא תשלום שירות,
גם ב"תשלום על שירות" יש דין הלואה אם אינו משלם על זה מיד בשעה שמקבלו, ואף אם ת"ל שזה שאינו משלם על החשמל שמקבל באותו יום אין זה הופך אותו להלואה, מ"מ כיון שהחשבון הוא לפי "אספקה חודשית" וזמן התשלום הוא באיחור, יש מקום לקרותו הלואה.
משה אמת אמר:
כדי שיהא הלואה צריך להפוך את לזקיפה במלוה
זקיפה במלוה אין צריך אלא להופכו לריבית דאורייתא, אבל ריבית דרבנן ישגם בכל מקח וממכר, גם ללא זקיפה.
משה אמת אמר:
זיכוי על שיק וחיוב שיק זה באותו יום, זה "בערך יום עסקים" מכאן ולהבא ולמפרע, ל 2 הכיוונים.
תלו באיזה בנק, בחלק מהבנקים, כיון שאין הבנק של בעל הצ'יק רואה את ההפקדה עד ליום שאחרי ההפקדה (אם הם שני בנקים נפרדים) הם אינם מחייבים את חשבון בעל הצ'ק מיום ההפקדה אלא מיום שאחריו.
משה אמת אמר:
העיצה של הגר"פ ווינד, זעקו ע"ז הרבה ת"ח שזה פשוט עיצה של הבל, אין שום משמעות לגילוי דעת של היתר עסקה ללא חתימה מול הצד השני לעסקה, זה לכאו' פשוט,
אומר לך מה שהיה מרגלא בפומיה דאאמו"ר זצ"ל הכ"מ כשמישהו היה אומר לו שמה שמה שגדול פלוני אומר זה פשוט לכל בר דעת שזה לא נכון, או שזה לא הגיוני וכו', היה אאמו"ר אומר "אתה אומר זה פשוט ומובן לכולם, א"כ ז"א שלדעתך גדול פלוני הוא פשוט טיפש??".

אני זכיתי לדבר הרבה עם מו"ר הגר"פ וינד בענין תקנה הנ"ל, והוא עצמו התייחס לטענה הנ"ל, ואמר להדיא שאכן אין הית"ע מועיל לקבל ריבית מפלוני אא"כ גם השני חתם, אבל לשלם ריבית ממה שע"י הית"ע הוא הקנה לפלוני חלק בנכסיו המניבים רווח, לחלק זה כן מועיל חתימת צד אחד. (וגם אם תתוכח איתו על זה, אבל הוא כבר לא כזה טיפש כמו שהיה נראה לך מקודם).
משה אמת אמר:
וגורם ליותר מכשולות מאשר פתרונות, גורם לאנשים לסמוך על פתרון של הבל ממש,
גם לזה התייחס הגר"פ שליט"א, (כבר אמרנו שהוא לא כזה טיפש, שאינו מבין דברים פשוטים??), והוא טען שיש הרבה יותר מכשולות שנכשלים בריבית כאשר אין היתר עיסקא, ממה שסומכים על ההית"ע וטועים לחשוב שההית"ע מתירו. וברוב המקרים האדם אינו יודע בכלל שיש כאן צד ריבית בכלל, כדי שיאמר "אני סומך על הית"ע, אלא הוא עושה את הדבר בלי שום ידיעה, ולכה"פ לגבי המקומות שזה כן יעזור תיקנו. (אא"כ תתעקש עדיין שהכל הבל ורעות רוח ואין כאן אלא איזה עם הארץ גמור שבברותו המוחלטת חשב שבא לתקן ובאמת רק קלקל הכל). והוא אומר כן מתוך ניסיון רב מאוד בענף עעסקי הריבית, (ובמחיכ"ת של הרבה מ"הת"ח שאמרו שזה "הבל", הגר"פ יודע הרבה יותר מהם לגבי המציאות בשטח).

יש זכות לת"ח לחלוק בדינא, אבל יש להיזהר מלקרותו "עיצה של הבל"
 

משה אמת

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
משה אמת אמר:
חברת חשמל זה לא הלוואה אלא תשלום שירות,
גם ב"תשלום על שירות" יש דין הלואה אם אינו משלם על זה מיד בשעה שמקבלו, ואף אם ת"ל שזה שאינו משלם על החשמל שמקבל באותו יום אין זה הופך אותו להלואה, מ"מ כיון שהחשבון הוא לפי "אספקה חודשית" וזמן התשלום הוא באיחור, יש מקום לקרותו הלואה.
משה אמת אמר:
כדי שיהא הלואה צריך להפוך את לזקיפה במלוה
זקיפה במלוה אין צריך אלא להופכו לריבית דאורייתא, אבל ריבית דרבנן ישגם בכל מקח וממכר, גם ללא זקיפה.
משה אמת אמר:
זיכוי על שיק וחיוב שיק זה באותו יום, זה "בערך יום עסקים" מכאן ולהבא ולמפרע, ל 2 הכיוונים.
תלו באיזה בנק, בחלק מהבנקים, כיון שאין הבנק של בעל הצ'יק רואה את ההפקדה עד ליום שאחרי ההפקדה (אם הם שני בנקים נפרדים) הם אינם מחייבים את חשבון בעל הצ'ק מיום ההפקדה אלא מיום שאחריו.
משה אמת אמר:
העיצה של הגר"פ ווינד, זעקו ע"ז הרבה ת"ח שזה פשוט עיצה של הבל, אין שום משמעות לגילוי דעת של היתר עסקה ללא חתימה מול הצד השני לעסקה, זה לכאו' פשוט,
אומר לך מה שהיה מרגלא בפומיה דאאמו"ר זצ"ל הכ"מ כשמישהו היה אומר לו שמה שמה שגדול פלוני אומר זה פשוט לכל בר דעת שזה לא נכון, או שזה לא הגיוני וכו', היה אאמו"ר אומר "אתה אומר זה פשוט ומובן לכולם, א"כ ז"א שלדעתך גדול פלוני הוא פשוט טיפש??".

אני זכיתי לדבר הרבה עם מו"ר הגר"פ וינד בענין תקנה הנ"ל, והוא עצמו התייחס לטענה הנ"ל, ואמר להדיא שאכן אין הית"ע מועיל לקבל ריבית מפלוני אא"כ גם השני חתם, אבל לשלם ריבית ממה שע"י הית"ע הוא הקנה לפלוני חלק בנכסיו המניבים רווח, לחלק זה כן מועיל חתימת צד אחד. (וגם אם תתוכח איתו על זה, אבל הוא כבר לא כזה טיפש כמו שהיה נראה לך מקודם).
משה אמת אמר:
וגורם ליותר מכשולות מאשר פתרונות, גורם לאנשים לסמוך על פתרון של הבל ממש,
גם לזה התייחס הגר"פ שליט"א, (כבר אמרנו שהוא לא כזה טיפש, שאינו מבין דברים פשוטים??), והוא טען שיש הרבה יותר מכשולות שנכשלים בריבית כאשר אין היתר עיסקא, ממה שסומכים על ההית"ע וטועים לחשוב שההית"ע מתירו. וברוב המקרים האדם אינו יודע בכלל שיש כאן צד ריבית בכלל, כדי שיאמר "אני סומך על הית"ע, אלא הוא עושה את הדבר בלי שום ידיעה, ולכה"פ לגבי המקומות שזה כן יעזור תיקנו. (אא"כ תתעקש עדיין שהכל הבל ורעות רוח ואין כאן אלא איזה עם הארץ גמור שבברותו המוחלטת חשב שבא לתקן ובאמת רק קלקל הכל). והוא אומר כן מתוך ניסיון רב מאוד בענף עעסקי הריבית, (ובמחיכ"ת של הרבה מ"הת"ח שאמרו שזה "הבל", הגר"פ יודע הרבה יותר מהם לגבי המציאות בשטח).

יש זכות לת"ח לחלוק בדינא, אבל יש להיזהר מלקרותו "עיצה של הבל"
1. לא הבנתי (מהיכ"ת)
2. אתה צודק שיש ריבית דרבנן בדרך מו"מ, אבל מצד שטר שיש בו ריבית זה יותר קל.
3. מעניין באיזה בנק אתה מדבר, אני חושב שאתה טועה בזה טעות מציאותית גלויה.
4. אין דבר כזה לעשות התי"ע חד צדדי, הית"ע זה הסכם ממוני ואין לו שום תוקף מצד א' בלבד, אא"כ נוקטים שריבית זה משהו באויר עם כללים משונים ללא בסיס בחו"מ. - בין אם הוא לוה ובין אם מלוה, אין לו כח לקבוע באופן חד צדדי פרשנות שונה על ההסכם, ממה שקבעו הצדדים יחד, זה פשוט קשקוש מוחלט לומר שניתן לשנות הסכם חד צדדי על בסיס מסמך שהפקדתי אצל רב במכירת חמץ.
5. עוד סיבה שהרבה ת"ח כועסים על העיצה, ואף קוראים לזה "הבל", זה בגלל ה"עודף" אומץ לתקן תקנות חדשות (במכירת חמץ) כאילו מדובר כאן בב"ד חשוב בירושלים של כ"ג.... כזה תקנה עם לחשב את המכשולות ייקבע ע"י זקני הדור, ולא ע"י ת"ח יחיד שהסתובב קצת לקבל "הסכמות" על העיצה החדשה שלו. אין לו בכלל את הפריבילגיה להחליט דבר כזה ולחשב הפסדה כנגד שכרה ושכרה כנגד הפסדה.
6. אין שפה כזו בעולם התורני שאני התחנכתי בו, הרי "פלוני לא טיפש, והוא ת"ח וכו'", דנים את הדברים לגופן, והבל זה הבל כי זה הבל. (למעט כללים בסיסים על מי מותר לחלוק ועל מי לא).
אני לא יעקם את הראש שלי, ויחנך את עצמי לסבול סברות עקומות, לפי המדד שצריך לתת לבעל הסברא, ופשוט.
 
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
משה אמת אמר:
4. אין דבר כזה לעשות התי"ע חד צדדי, הית"ע זה הסכם ממוני ואין לו שום תוקף מצד א' בלבד, אא"כ נוקטים שריבית זה משהו באויר עם כללים משונים ללא בסיס בחו"מ. - בין אם הוא לוה ובין אם מלוה, אין לו כח לקבוע באופן חד צדדי פרשנות שונה על ההסכם, ממה שקבעו הצדדים יחד, זה פשוט קשקוש מוחלט לומר שניתן לשנות הסכם חד צדדי על בסיס מסמך שהפקדתי אצל רב במכירת חמץ.
5. עוד סיבה שהרבה ת"ח כועסים על העיצה, ואף קוראים לזה "הבל", זה בגלל ה"עודף" אומץ לתקן תקנות חדשות (במכירת חמץ) כאילו מדובר כאן בב"ד חשוב בירושלים של כ"ג.... כזה תקנה עם לחשב את המכשולות ייקבע ע"י זקני הדור, ולא ע"י ת"ח יחיד שהסתובב קצת לקבל "הסכמות" על העיצה החדשה שלו. אין לו בכלל את הפריבילגיה להחליט דבר כזה ולחשב הפסדה כנגד שכרה ושכרה כנגד הפסדה.
6. אין שפה כזו בעולם התורני שאני התחנכתי בו, הרי "פלוני לא טיפש, והוא ת"ח וכו'", דנים את הדברים לגופן, והבל זה הבל כי זה הבל. (למעט כללים בסיסים על מי מותר לחלוק ועל מי לא).
אני לא יעקם את הראש שלי, ויחנך את עצמי לסבול סברות עקומות, לפי המדד שצריך לתת לבעל הסברא, ופשוט.
 

כמדומני שהעצה של הרב וינד היא שכל אחד יחתום על היתר עיסקא עם עצמו ואז כשיבוא לעשות עיסקאות יוסיף סעיף עליהם ''והכל כפוף להיתר עיסקא שברשותי''.

וסתם עצה, אני מאוד נהנה לקרוא את מה שאתה כותב בפרט בעניני ריבית, ולכן חבל לי שהשיח הופך לעוקצני, זה רק מוריד מערך הסברות.
דוגמא קטנה: אם רק תחליף ''הבל'' במילה ''תמוה ביותר'' זה יוסיף הרבה. וזו עצה כללית לשיח כאן בפורום.
 

משה אמת

משתמש ותיק
גבריאל פולארד אמר:
משה אמת אמר:
4. אין דבר כזה לעשות התי"ע חד צדדי, הית"ע זה הסכם ממוני ואין לו שום תוקף מצד א' בלבד, אא"כ נוקטים שריבית זה משהו באויר עם כללים משונים ללא בסיס בחו"מ. - בין אם הוא לוה ובין אם מלוה, אין לו כח לקבוע באופן חד צדדי פרשנות שונה על ההסכם, ממה שקבעו הצדדים יחד, זה פשוט קשקוש מוחלט לומר שניתן לשנות הסכם חד צדדי על בסיס מסמך שהפקדתי אצל רב במכירת חמץ.
5. עוד סיבה שהרבה ת"ח כועסים על העיצה, ואף קוראים לזה "הבל", זה בגלל ה"עודף" אומץ לתקן תקנות חדשות (במכירת חמץ) כאילו מדובר כאן בב"ד חשוב בירושלים של כ"ג.... כזה תקנה עם לחשב את המכשולות ייקבע ע"י זקני הדור, ולא ע"י ת"ח יחיד שהסתובב קצת לקבל "הסכמות" על העיצה החדשה שלו. אין לו בכלל את הפריבילגיה להחליט דבר כזה ולחשב הפסדה כנגד שכרה ושכרה כנגד הפסדה.
6. אין שפה כזו בעולם התורני שאני התחנכתי בו, הרי "פלוני לא טיפש, והוא ת"ח וכו'", דנים את הדברים לגופן, והבל זה הבל כי זה הבל. (למעט כללים בסיסים על מי מותר לחלוק ועל מי לא).
אני לא יעקם את הראש שלי, ויחנך את עצמי לסבול סברות עקומות, לפי המדד שצריך לתת לבעל הסברא, ופשוט.

כמדומני שהעצה של הרב וינד היא שכל אחד יחתום על היתר עיסקא עם עצמו ואז כשיבוא לעשות עיסקאות יוסיף סעיף עליהם ''והכל כפוף להיתר עיסקא שברשותי''.

וסתם עצה, אני מאוד נהנה לקרוא את מה שאתה כותב בפרט בעניני ריבית, ולכן חבל לי שהשיח הופך לעוקצני, זה רק מוריד מערך הסברות.
דוגמא קטנה: אם רק תחליף ''הבל'' במילה ''תמוה ביותר'' זה יוסיף הרבה. וזו עצה כללית לשיח כאן בפורום.
אתה צודק, אבל אני מאוד מתעצבן כשמצפים ממני לתת לגיטימציה לשטויות.
אתה לא צודק במה שאתה כותב, כי א"כ לא צריך מסירת מודעה במסירת חמץ, אפשר לציין להיתר עסקא בספר חכמת אדם, או ברית פנחס, וכיו"ב.

באופן כללי, מאוד מקומם אותי כל הבית הוראה של הגר"פ וינד שמכשיר אברכים להיות מוצי"ם בריבית בלי לדעת כלום בחו"מ, ואני יודע בבירור על כמויות של טעויות שיוצא משם, ולכן כ"כ נזעקתי, לדוגמה כדי להגדיר חברת אשראי אם זה ערב או לא צריך לדעת חו"מ הלכות ערב והלכות הלואה לפני הלכות ריבית.
כשיש כאן אברך צעיר ששאל שאילה בענייני ריבית, שבמקום להזהיר אותו להיזהר, (ואפשר ליזהר, אני באופן אישי כבר 15 שנה לא שילמתי אגורה ריבית לבנק), מפנים אותו למסור מודעה במכירת חמץ,
(וזה יותר גרוע מהפנייה לכוונת השמות בבוקר, כי זה עסקה עם אדם נוסף).
 
 
חלק עליון תַחתִית