שליח ציבור שטעה וכבר גמרו להתפלל האם חייב לחזור מהתחלה?

chaim

משתמש ותיק
מעשה בש"ץ שחתם בברכת ראה ברוך אתה ה' גאל ישראל במקום גואל ישראל, ולכאורה הוה שינוי שצריך לחזור.
למעשה לא הזכירו לו שטעה אלא אחר התפילה, ולכאורה היה צריך לחזור את כל התפילה, והוא בזיון גדול לחזור את כל שמו"ע אחרי התפילה, וגם טירחא דציבורא.
חשבתי בעצמי שאע"פ שכתב השו"ע בסימן קכו סעיף ג' שאם טעה הש"ץ צריך לחזור, מ"מ הרי מבואר בסימן קכד סעיף ב' ברמ"א שבשעת הדחק מדלגים על חזרת הש"ץ דהיינו שעושים מה שקוראין 'מנחה קצרה' דהיינו שהש"ץ מתפלל עד הקל הקדוש ואח"כ כולם מתפללים בשקט, ואם אין זמן אז כולם מתחילים בשקט ביחד עם הש"ץ עיי"ש במשנ"ב, וא"כ הכא נמי שזה שעת הדחק - דהיינו אי נעימות של הש"ץ, לכן אפשר לוותר על חזרת הש"ץ.

היות שזה דבר חדש קצת, אשמח אם ישתתפו הת"ח בביאור הענין, האם נכונים הדברים או לא.
תודה רבה
 

HaimL

משתמש ותיק
לכאורה יש קצת ראיה שלא צריכים לחזור במקרה הזה (למרות שזה לא מלמד על העיקרון), מכיוון שיש דעות שאם טעה ואמר מלך אוהב צדקה ומשפט, אף שלא אמר כתקנת חכמים, מ"מ הזכיר מלכות. וה"נ אולי ניתן לומר שמאחר והזכיר לשון גאולה, אף שלא אמר בדיוק כתקנת חכמים, שלא יחזרו שוב, משום טרחא דציבורא.
 

מה אדבר

משתמש ותיק
אפשר לייעץ שמישהו אחר יהיה ש"ץ ויעשה חזרת הש"ץ, וכך תימנע הבושה
 

HaimL

משתמש ותיק
מה אדבר אמר:
אפשר לייעץ שמישהו אחר יהיה ש"ץ ויעשה חזרת הש"ץ, וכך תימנע הבושה
איך יימלט מן הביזיון, ואדרבה, נראה כאילו העבירוהו מן התיבה. 
 
 

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
וה"נ אולי ניתן לומר שמאחר והזכיר לשון גאולה, אף שלא אמר בדיוק כתקנת חכמים, שלא יחזרו שוב, משום טרחא דציבורא.
שם הזכיר מלך, ואילו כאן הזכיר לשון עבר, שמשמעו שגאל ישראל ולא לשון הווה ולשון עתיד וכמו כל הברכות
 

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
מה אדבר אמר:
אפשר לייעץ שמישהו אחר יהיה ש"ץ ויעשה חזרת הש"ץ, וכך תימנע הבושה
איך יימלט מן הביזיון, ואדרבה, נראה כאילו העבירוהו מן התיבה. 

יש להבהיר, שאילו הוא בזיון גדול הרי אין שאלה, שהרי גדול כבוד הבריות שדוחין לא תעשה שבתורה, אבל כאשר מדובר על אי נעימות גדול, האם יש מקום לומר שזה שעת הדחק וממילא עדיף לא להחזיר אותו, 
 

HaimL

משתמש ותיק
chaim אמר:
HaimL אמר:
וה"נ אולי ניתן לומר שמאחר והזכיר לשון גאולה, אף שלא אמר בדיוק כתקנת חכמים, שלא יחזרו שוב, משום טרחא דציבורא.
שם הזכיר מלך, ואילו כאן הזכיר לשון עבר, שמשמעו שגאל ישראל ולא לשון הווה ולשון עתיד וכמו כל הברכות
תאמין או לא, הייתה לי תחושה שזה יישאל, אבל יש איזו סברא לומר שמלך אוהב צדקה ומשפט גרע מזה, ואפילו הכי יש דעה שאין לחזור 
 
 
חלק עליון תַחתִית