אוסף לימודי זכות אקטואליים, בצדק נשפוט עמיתנו.

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
אני מתחיל מהקורונה כי זה עניני דיומא שקרו לי כמה פעמים, אבל אפשר להכניס כאן כל לימודי זכות שנפגשים בהם בכל נושא אשר יהא.
בתקוה שיהיה לתועלת להרבות אהבה ואחוה ושלום ורעות.
מעשה שחזר על עצמו כמה פעמים שבליבי הקפדתי על מישהו בביהכ"נ שזלזל בהוראת הרפואה אם בלבישת מסיכה על הסנטר בלבד או בכלל לא, או אפילו ב'הפצצת' עיטוש גדול ועוד עיטוש - במתחם סגור. 
והנה כאשר אזרתי אומץ להעיר בצורה מכובדת לאותו מכר - נענה ואמר לי שהוא כבר היה חולה לאחרונה ורק מפני כבוד הבריות הוא לובש מסיכה. 
בחלק מהמקרים היו ניכרים דברי אמת או שנודע לי בבירור שכך הווה, ולמדתי מזה כמה צריך וכדאי לדון עמיתנו לכף זכות. 
​​​​​​(אני לא מצדיק את מה שסו"ס הוא הלחיץ אנשים, אלא רק מודה שמתחילה דנתי אותו יותר לחובה מאשר החובה המסויימת שאולי מגיעה לו)

מוזמנים להוסיף מה שבדידכו הווה עובדה עם הלקח שיצא מזה. 
 

פפפפ

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
אני מתחיל מהקורונה כי זה עניני דיומא שקרו לי כמה פעמים, אבל אפשר להכניס כאן כל לימודי זכות שנפגשים בהם בכל נושא אשר יהא.
בתקוה שיהיה לתועלת להרבות אהבה ואחוה ושלום ורעות.
מעשה שחזר על עצמו כמה פעמים שבליבי הקפדתי על מישהו בביהכ"נ שזלזל בהוראת הרפואה אם בלבישת מסיכה על הסנטר בלבד או בכלל לא, או אפילו ב'הפצצת' עיטוש גדול ועוד עיטוש - במתחם סגור. 
והנה כאשר אזרתי אומץ להעיר בצורה מכובדת לאותו מכר - נענה ואמר לי שהוא כבר היה חולה לאחרונה ורק מפני כבוד הבריות הוא לובש מסיכה. 
בחלק מהמקרים היו ניכרים דברי אמת או שנודע לי בבירור שכך הווה, ולמדתי מזה כמה צריך וכדאי לדון עמיתנו לכף זכות. 
​​​​​​(אני לא מצדיק את מה שסו"ס הוא הלחיץ אנשים, אלא רק מודה שמתחילה דנתי אותו יותר לחובה מאשר החובה המסויימת שאולי מגיעה לו)

מוזמנים להוסיף מה שבדידכו הווה עובדה עם הלקח שיצא מזה. 
צריך לדון אותך לכף זכות ע"ז שלא דנת אותו ברותחין ורק בצורה מכובדת, ולא הסברת לו שהוא עובר על לא תונו בכל רגע שהוא בלי מסכה
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
פפפפ אמר:
שלום23 אמר:
פפפפ אמר:
ולא הסברת לו שהוא עובר על לא תונו בכל רגע שהוא בלי מסכה.
מה הקשר??

מצער את כל הנוכחים
ומי שעושים מניין במטוס כשיש חילוניים, עוברים על 'לא תונו'...?
לענ"ד 'לא תונו' זה כשמכוון לצער את הזולת, ואולי אפילו כשמצער את הזולת ללא סיבה, אבל אם יש לו סיבה טובה לא לחבוש מסיכה, לא עובר על 'לא תונו'
 
 

שלום23

משתמש ותיק
פפפפ אמר:
כי אפילו דבור עוברים ק"ו במעשה
אשמח מאד למקור לזה, (בד"כ מתייחסים להלאו כאונאת "דברים", אבל אדרבא אשמח למקורות שזה גם במעשה חוץ מק"ו בייצור עצמי)
 

פפפפ

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
פפפפ אמר:
שלום23 אמר:

מצער את כל הנוכחים
ומי שעושים מניין במטוס כשיש חילוניים, עוברים על 'לא תונו'...?
לענ"ד 'לא תונו' זה כשמכוון לצער את הזולת, ואולי אפילו כשמצער את הזולת ללא סיבה, אבל אם יש לו סיבה טובה לא לחבוש מסיכה, לא עובר על 'לא תונו'
אין סיבה טובה לא ללבוש רק בשבת לחוששים
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
פפפפ אמר:
חייל של הרבי אמר:
פפפפ אמר:
מצער את כל הנוכחים
ומי שעושים מניין במטוס כשיש חילוניים, עוברים על 'לא תונו'...?
לענ"ד 'לא תונו' זה כשמכוון לצער את הזולת, ואולי אפילו כשמצער את הזולת ללא סיבה, אבל אם יש לו סיבה טובה לא לחבוש מסיכה, לא עובר על 'לא תונו'
אין סיבה טובה לא ללבוש רק בשבת לחוששים
זה מציק ללכת עם מסיכה
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
שלום23 אמר:
פפפפ אמר:
כי אפילו דבור עוברים ק"ו במעשה
אשמח מאד למקור לזה, (בד"כ מתייחסים להלאו כאונאת "דברים", אבל אדרבא אשמח למקורות שזה גם במעשה חוץ מק"ו בייצור עצמי)
לשון ספר החינוך מצוה שלח:מדיני המצוה. כמה אזהרות וכמה זרוזין שהזהירונו זכרונם לברכה בענין זה שלא להכאיב הבריות בשום דבר ולא לבישם

משמע לא רק בדיבור אסור אלא אפילו בדיבור
 

שלום23

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
שלום23 אמר:
פפפפ אמר:
כי אפילו דבור עוברים ק"ו במעשה
אשמח מאד למקור לזה, (בד"כ מתייחסים להלאו כאונאת "דברים", אבל אדרבא אשמח למקורות שזה גם במעשה חוץ מק"ו בייצור עצמי)
לשון ספר החינוך מצוה שלח:מדיני המצוה. כמה אזהרות וכמה זרוזין שהזהירונו זכרונם לברכה בענין זה שלא להכאיב הבריות בשום דבר ולא לבישם

משמע לא רק בדיבור אסור אלא אפילו בדיבור
מצאתי כאן:  https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?t=151#p777
בספר ''ברית יעקב'' להג''ר יעקב חיים סופר שליט''א בסימן ט''ז דן באריכות אם איסור לא תונו נאמר דווקא בדיבור או גם במעשה אצבעותיו ורמיזותיו. הוא יותר מוכיח שצריך דווקא דיבור, אלא שהוא מתקשה בסברא מניין לדרוש דווקא דיבור.
אם ננקוט שצריך דווקא דיבור, הא ניחא כשמפחיד בדיבור, אך כשמניח נחש מגומי, ג'וק מפלסטיק וכדו' וחברו שלא מוכן לכך, נבעת, מניין האיסור בהאי גוונא.

 
 

במבי

משתמש ותיק
שלום23 אמר:
יושב אוהלים אמר:
שלום23 אמר:
אשמח מאד למקור לזה, (בד"כ מתייחסים להלאו כאונאת "דברים", אבל אדרבא אשמח למקורות שזה גם במעשה חוץ מק"ו בייצור עצמי)
לשון ספר החינוך מצוה שלח:מדיני המצוה. כמה אזהרות וכמה זרוזין שהזהירונו זכרונם לברכה בענין זה שלא להכאיב הבריות בשום דבר ולא לבישם

משמע לא רק בדיבור אסור אלא אפילו בדיבור
מצאתי כאן:  https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?t=151#p777
בספר ''ברית יעקב'' להג''ר יעקב חיים סופר שליט''א בסימן ט''ז דן באריכות אם איסור לא תונו נאמר דווקא בדיבור או גם במעשה אצבעותיו ורמיזותיו. הוא יותר מוכיח שצריך דווקא דיבור, אלא שהוא מתקשה בסברא מניין לדרוש דווקא דיבור.
אם ננקוט שצריך דווקא דיבור, הא ניחא כשמפחיד בדיבור, אך כשמניח נחש מגומי, ג'וק מפלסטיק וכדו' וחברו שלא מוכן לכך, נבעת, מניין האיסור בהאי גוונא.

 

ספר חסידים:

...ציער אדם כאילו ציער עולם מלא, שכל מה שבעולם יש באדם, רקק בפניו ולא הגיע בו הרוק, פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים, אפילו ציער כל שהוא, על כל צער וצער שהוא מצער את חבירו יענש בדיני שמים, שנאמר (קהלת יא ט) כי על כל אלה יביאך אלהים במשפט על כל נעלם. רבותינו דרשו מאי על כל נעלם, זה ההורג כינה בפני חבירו ונמאס. ויש אומרים זה הרוקק ולכן כל יראי ה' הצדיקים אשר אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידם, יהיו נזהרים למחול מיד להורג כינה או רוק או עושה כל דבר מאוס שלא יהא נכשל על ידם. ומעשה בחסיד אחד שהיה מכסה כל הרוקים שהיה מוצא במקו' אשר ידע אשר יהודי עשאו, והיה מוחל לו, ולפיכך היה מכסהו שלא יבא אחר ויראוהו ויהיה נמאס ולא ימחול לעושהו, ויהיה העושה נכשל, ואחריו הוא טוב לנהוג .....



במבי אמר:
כעת אוסיף דבר שהוא כלל לא כלל, אך הוא יסוד די חשוב, כי ברגע שמקבלים מבט על כללי הנפש, יותר קל לקרוא את הזולת

וספר חסידים כותב:

ו
במבי אמר:
דע כי עונשים שאין כתובים בתורה גדול עונשן מעונשין הכתובים בתורה... (תו)

....ויש עונשים חמורים על מה שאין כתוב בתורה יותר מעונשים של מצות שכתובים בתורה.... (תקצא)

וא"כ משמע שישנם עבירות על דברים שלא כתובים בתורה, שעונשם גדול אף יותר מעל דברים הכתובים בתורה.

וכן צ"ל שהוא במצוות ! 

שהרי הגמ' בריש ברכות כותבת:
  
תַּנְיָא. אַבָּא בִּנְיָמִין אוֹמֵר: שְׁנַיִם שֶׁנִּכְנְסוּ לְהִתְפַּלֵּל. וְקָדַם אֶחָד מֵהֶם לְהִתְפַּלֵּל, וְלֹא הִמְתִּין אֶת חֲבֵרוֹ. וְיָצָא. טוֹרְפִין לוֹ תְּפִלָּתוֹ בְּפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״טֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ הַלְמַעַנְךָ תֵּעָזַב אָרֶץ״. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁגּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיֶעְתַּק צוּר מִמְקֹמוֹ״. וְאֵין ״צוּר״ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי״.
וְאִם הִמְתִּין לוֹ מַה שְּׂכָרוֹ?

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: זוֹכֶה לַבְּרָכוֹת הַלָּלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לוּא הִקְשַׁבְתָּ לְמִצְוֹתָי וַיְהִי כַנָּהָר שְׁלוֹמֶךָ וְצִדְקָתְךָ כְּגַלֵּי הַיָּם. וַיְהִי כַחוֹל זַרְעֶךָ וְצֶאֱצָאֵי מֵעֶיךָ״ וְגוֹ׳. (ברכות ה:)



וא"כ על מצווה של התחשבות בחבר מקבלים שכר אדיר שלא מוזכר אף במצוות אחרות הגדולות ביותר ! 

וכתוב במסכת שבת

ושׁוּב מַעֲשֶׂה בְּגוֹי אֶחָד שֶׁבָּא לִפְנֵי שַׁמַּאי. אָמַר לוֹ: גַּיְּירֵנִי עַל מְנָת שֶׁתְּלַמְּדֵנִי כׇּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֵד עַל רֶגֶל אַחַת! דְּחָפוֹ בְּאַמַּת הַבִּנְיָן שֶׁבְּיָדוֹ. בָּא לִפְנֵי הִלֵּל, גַּיְירֵיהּ. אָמַר לוֹ: דַּעֲלָךְ סְנֵי לְחַבְרָךְ לָא תַּעֲבֵיד — זוֹ הִיא כׇּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ, וְאִידַּךְ פֵּירוּשַׁהּ הוּא, זִיל גְּמוֹר (דף לא.)


כלומר אדם צריך להכיר עצמו, ומה ששנאוי עליו לא לעשות לחבר ועקב כך רואים את השכר הרב שמקבל מי שממתין לחבירו בבית הכנסת (ולדעת התוס' זה היה בעבר שבתי הכנסת היו מחוץ לעיר והיה מפחיד להשאר שם לבד) וממלא גם משמע הפוך מה שאהוב עליך תעשה לחבריך, וזאת היא כל התורה, והשאר זה הפירוש, וכשלמדתי זאת הבנתי, שהפירוש הכוונה שקיימים בתוך הסוגיות כללי הבנת הזולת, רק אנו צריכים לראות היכן זאת טמון בתורה.
 


ויש קשר בין הדברים שהרי על המתנה לזולת מקבלים שכר עצום, וכל זה רק כדי לא לגרום לו צער !
ומי שחכמה בליבו מבין לבד להקיש בין הדברים.


וא"כ לעיתים גם אם אין לאו ד"לא תונו" זה לא אומר שזה פחות חמור מאשר ש"הלאו קיים" כמאמר הספר חסידים שיש עונשים חמורים על מה שאין כתוב בתורה יותר מעונשים של מצות שכתובים בתורה.
 
אשכול כזה עשוי מאוד להיות כלי מוצלח להביע מסר מתנשא. היינו, במקום לדוש כמו כולם באותו מקום אם צריך ללכת כך ולעשות כך או לא וכו' וכו', לוקחים כהנחת יסוד מובלעת את המסר אותו באים להעביר, והדיון עובר קומה מעל, לדיון בין עדת מוסרנים צדיקים איך אנחנו דנים לכף זכות את הפושע לכא' שלא סובר כמונו. דוקא רעיון נחמד לחברי חוג חזו"א שבינינו, להעלות באשכול זה נושא "איך נדון לכף זכות את הפשוטים שמשתמשים בשבת בחשמל".

נדון לכף זכות את פותח הפורום שלא נתכוין לכך.
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
פותח הנושא
לא התכוונתי.
כי באמת לא חשבתי שיש צד בהלכה לא לשמוע לרופאים, או שמותר לצער יהודים.

2. בקשר למה שהסתפקתם אם יש אונאת דברים כשזה לא בדיבור - הרי אסור לתלות עיניו במקח כשאינו חפץ לקנות כעת. (ב"מ נח)
ובכלל, לא כתוב בתורה לא תונו בדיבור!
[נאמר פעמיים "לא תונו" ואחת לאסור אונאת ממון, והשניה לאסור גם צער פחות שאין בו הפסד ממון, ודיברה הגמרא בהווה שבד"כ עושים זאת בדיבור]
יש פשוט מזה?
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
פותח הנושא
3. צדיק אחד כתב כאן לפי תומו שעוברים בלא תונו רק אם מתכוין לצער.
מסתמא כד ניים ושכיב אמר להא שמעתתא.
כי הרי עברות אין צריכות כוונה...
 

שלום23

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
צדיק אחד כתב כאן לפי תומו שעוברים בלא תונו רק אם מתכוין לצער.
מסתמא כד ניים ושכיב אמר להא שמעתתא.
כי הרי עברות אין צריכות כוונה...
אני ממליץ לך לעיין בסוגיא, לפני שיכתבו עליך שאתה ישן, (בל"נ אביא מראה מקומות בהמשך)
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
יושב בשבת תחכמוני אמר:
 דוקא רעיון נחמד לחברי חוג חזו"א שבינינו, להעלות באשכול זה נושא "איך נדון לכף זכות את הפשוטים שמשתמשים בשבת בחשמל".

עניין ההכללות אינו מוצלח, בפרט שלצערי זוהי מידה שניתן למצוא אצל כל חוג ומגזר, לכן לא הייתי קופץ לכתוב את זה דווקא על חוג פלוני (אפילו אם אתה משתייך אליו במקרה)
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
3. צדיק אחד כתב כאן לפי תומו שעוברים בלא תונו רק אם מתכוין לצער.
מסתמא כד ניים ושכיב אמר להא שמעתתא.
כי הרי עברות אין צריכות כוונה...

אם התכוונת אליי, אז אנא תדייק בדבריי, כי הוספתי שלכאורה גם אם לא מתכוון לצער, אבל עדיין מצער וללא סיבה טובה, בטח אסור. אבל אם יש לו סיבה טובה ואינו מתכוון לצער, אין בעיה.
ואם גם עם זה אינך מסכים,
אז אני דן אותך לכף זכות שאתה בטח לא צבוע, ואינך מתפלל במניין במטוסים/רכבות. ובטח אינך מסתובב בלבוש חרדי במקומות שיש בהם חילוניים, ובטח אינך מתפלל במבטא של בית אביך ליד יהודי אחר שלא מורגל במבטא זה, ר"ל שלא לצער אף יהודי.

הוספה לאחר זמן:
להביא את המשפט 'עבירות אין צריכות כוונה' כראיה לכך שגם המצער בלא כוונה עבר עבירה, הרי זו שטות נפלאה, שכן מצינו בריבוי מקומות שיש עבירות שדווקא אם מתכוון למשהו מסויים, עובר את העבירה. וכגון המספר לשון הרע שידוע לשלושה אנשים, שאסור רק אם מתכוון לגלות עוד את השמועה. וכן בהלכות שבת כל ההלכות כולן סובבות סביב כוונת המבצע. ולגוף העניין ד'לא תונו', עיין ברישא דהודעה זו.
 

יעקב יעקב

משתמש ותיק
במקום לקטרג על עם ישראל, אולי כדאי להחזיר את הנושא [המקורי] של לימודי זכות?

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=194&t=20986&p=319837#p319837
 
חלק עליון תַחתִית