מנחה קצרה בישיבות הקדו'

[מקדש שביעי כל שביעי]

ופרט לזאת כמו שכבר כתבו כאן יש הרבה מנהגים בישיבות שלא בדיוק בלכתחילה של ההלכה, כמו להתפלל מנחה גדולה

דעת הגרא שמנחה גדולה הוא לכתחילה

[זך הרעיון]

עם כל הכבוד, הגר"ש מרקוביץ שליט"א לא יכול לשנות את צורת התפילה בישיבה (לפחות עד הקורונה, לא מעודכן מה קורה היום) עם כל רצונו הטוב. זה הדבר.

כנראה אז היה מדובר על היכל פרלמן שהיה ועדיין בשליטתו.
 

[זך הרעיון]

עם כל הכבוד, הגר"ש מרקוביץ שליט"א לא יכול לשנות את צורת התפילה בישיבה (לפחות עד הקורונה, לא מעודכן מה קורה היום) עם כל רצונו הטוב. זה הדבר.

כנראה אז היה מדובר על היכל פרלמן שהיה ועדיין בשליטתו.

כבר נתבאר כאן שהתפילות בהיכל פרלמן הן כמנהג הכולל ואין ולא תהיה שם מנחה קצרה ואי''צ לשנות מאומה. פשוט תיגש לשם ותראה.

היום אין למה לגשת ולראות,
אחר שהכולל של הגר"ש מרקוביץ שליט"א העתיק את משכנו מהיכל אהל קדושים להיכל פרלמן.

[למה זה תשאל לשמי]

אחר שהכולל של הגר"ש מרקוביץ שליט"א העתיק את משכנו מהיכל אהל קדושים להיכל פרלמן.

לא ידעתי. החכמתני. ייש''כ.

[מקדש שביעי כל שביעי]

מרן הגרי"ז אמר שאין בזה אפי' צד חומרא.
וכך הנהיגו גדולי ליטא להתפלל דווקא מנחה גדולה

לומר שבני ליטא נהגו כהגרא שסבר שמנחה גדולה הוא לכתחילה זה בסדר גמור.

אבל לומר שלהתפלל דוקא מנחה קטנה 'אין בזה אפי' צד חומרא' זה תמוה מאוד אחרי שבגמ' הובא הפסוק יראוך עם שמש על תפילת מנחה קרוב לשקיעה וכדפירש"י פעמיים במסכת ברכות, ובשוע רלג כתב מי שהתפלל תפילת המנחה לאחר שש שעות ומחצה יצא, ועיקר זמנה מתשע שעות ומחצה ולמעלה. והרמא אינו משיג על דבריו.

[תלמיד נאמן]

מרן הגרי"ז אמר שאין בזה אפי' צד חומרא.
וכך הנהיגו גדולי ליטא להתפלל דווקא מנחה גדולה

לומר שבני ליטא נהגו כהגרא שסבר שמנחה גדולה הוא לכתחילה זה בסדר גמור.

אבל לומר שלהתפלל דוקא מנחה קטנה 'אין בזה אפי' צד חומרא' זה תמוה מאוד אחרי שבגמ' הובא הפסוק יראוך עם שמש על תפילת מנחה קרוב לשקיעה וכדפירש"י פעמיים במסכת ברכות, ובשוע רלג כתב מי שהתפלל תפילת המנחה לאחר שש שעות ומחצה יצא, ועיקר זמנה מתשע שעות ומחצה ולמעלה. והרמא אינו משיג על דבריו.

א"א לאחוז בשני קצותיו של המקל, או שאתה רוצה להבין את דרך חשיבתם של גדולי ליטא, או שאתה מנסה להוציא מסקנות בעצמך

[מקדש שביעי כל שביעי]

א"א לאחוז בשני קצותיו של המקל, או שאתה רוצה להבין את דרך חשיבתם של גדולי ליטא, או שאתה מנסה להוציא מסקנות בעצמך

אני לא מנסה להבין או להסביר אף אחד.

הקשיתי על מה שהובא כאן בשם הגריז שלהתפלל דוקא מנחה קטנה 'אין בזה אפי' צד חומרא'.

לא ככ הבנתי מה רצית.

[אבי חי]

אבל לומר שלהתפלל דוקא מנחה קטנה 'אין בזה אפי' צד חומרא' זה תמוה מאוד אחרי שבגמ' הובא הפסוק יראוך עם שמש על תפילת מנחה קרוב לשקיעה וכדפירש"י פעמיים במסכת ברכות, ובשוע רלג כתב מי שהתפלל תפילת המנחה לאחר שש שעות ומחצה יצא, ועיקר זמנה מתשע שעות ומחצה ולמעלה. והרמא אינו משיג על דבריו.

לכ' הנידון בפוסקים אינו מצד יראוך עם שמש, אלא תלוי בזמן שחיטת התמיד.

ופי' יראוך עם שמש אינו ברור כפירש"י. ועכ"פ הרי מבואר שם בגמ' דלייטי עלה במערבא אמאן דמקיים ענין זה.

ובד' רש"י גופי' כ' הגר"א דס"ל דזמנה אף לכתחילה מו' מחצה, (וכן יש את דיוק הרש"ש מלשון רש"י דלכתחלה דוקא מנחה גדולה).

הרמ"א אינו משיג, שכן המנהג היה להתפלל מנחה קטנה, אך ד' הרא"ש והטור (ורש"י וש"פ. ביהגר"א) ברורה דלא כדעת הרמב"ם והשו"ע.
[וכן דייק החו"ב מדברי הראשונים שדנו בהא דמתפללין ביו"כ מוסף בזמן מנחה ולא מקדימים להתפלל מנחה]


ומשום נימוסי דוכתין אציין כי אין ברצוני להגן על הניסוח שאין בזה אפי' צד חומרא. ואין צורך לפתוח כאן דיון על ניסוח כזה או אחר.

[מקדש שביעי כל שביעי]

אבל לומר שלהתפלל דוקא מנחה קטנה 'אין בזה אפי' צד חומרא' זה תמוה מאוד אחרי שבגמ' הובא הפסוק יראוך עם שמש על תפילת מנחה קרוב לשקיעה וכדפירש"י פעמיים במסכת ברכות, ובשוע רלג כתב מי שהתפלל תפילת המנחה לאחר שש שעות ומחצה יצא, ועיקר זמנה מתשע שעות ומחצה ולמעלה. והרמא אינו משיג על דבריו.

לכ' הנידון בפוסקים אינו מצד יראוך עם שמש, אלא תלוי בזמן שחיטת התמיד.

ופי' יראוך עם שמש אינו ברור כפירש"י. ועכ"פ הרי מבואר שם בגמ' דלייטי עלה במערבא אמאן דמקיים ענין זה.

ובד' רש"י גופי' כ' הגר"א דס"ל דזמנה אף לכתחילה מו' מחצה, (וכן יש את דיוק הרש"ש מלשון רש"י דלכתחלה דוקא מנחה גדולה).

הרמ"א אינו משיג, שכן המנהג היה להתפלל מנחה קטנה, אך ד' הרא"ש והטור (ורש"י וש"פ. ביהגר"א) ברורה דלא כדעת הרמב"ם והשו"ע.


ומשום נימוסי דוכתין אציין כי אין ברצוני להגן על הניסוח שאין בזה אפי' צד חומרא. ואין צורך לפתוח כאן דיון על ניסוח כזה או אחר.

מה שכתבתי מהפסוק ופירשי זה רק כתוספת.
עיקר קושייתי הוא מפסק השוע (ושתיקת הרמא)

[תלמיד נאמן]

אני לא מנסה להבין

מה ?

[אבי חי]

עיקר קושייתי הוא מפסק השוע (ושתיקת הרמא)

ונענית שכנראה הגדולים המדוברים אינם רואים עצמם מחוייבים לדעת הרמב"ם כנגד שאר הראשונים, אע"ג שנפסקה בשו"ע.

[מקדש שביעי כל שביעי]

ונענית שכנראה הגדולים המדוברים אינם רואים עצמם מחוייבים לדעת הרמב"ם כנגד שאר הראשונים, אע"ג שנפסקה בשו"ע

אם זה מה שענית לא קראת מה כתבתי.

אני לא שאלתי למה הם התפללו מנחה גדולה.
שאלתי על מה שאמר הגריז שאין בזה אפילו חומרא'.
ובזה פרשתי.

[רוצה להתעלות]

עם כל הכבוד, הגר"ש מרקוביץ שליט"א לא יכול לשנות את צורת התפילה בישיבה (לפחות עד הקורונה, לא מעודכן מה קורה היום) עם כל רצונו הטוב. זה הדבר.

כנראה אז היה מדובר על היכל פרלמן שהיה ועדיין בשליטתו.

כבר נתבאר כאן שהתפילות בהיכל פרלמן הן כמנהג הכולל ואין ולא תהיה שם מנחה קצרה ואי''צ לשנות מאומה. פשוט תיגש לשם ותראה.

מנחה בפרלמן כשהישיבה התפללה שם [ולא הכולל כעת] היא מנחה קצרה חוץ מעשר"ת.

[תלמיד נאמן]

ונענית שכנראה הגדולים המדוברים אינם רואים עצמם מחוייבים לדעת הרמב"ם כנגד שאר הראשונים, אע"ג שנפסקה בשו"ע

אם זה מה שענית לא קראת מה כתבתי.

אני לא שאלתי למה הם התפללו מנחה גדולה.
שאלתי על מה שאמר הגריז שאין בזה אפילו חומרא'.
ובזה פרשתי.

כי הגרי"ז ידע היטב לדקדק ברמב"ם וככה יצא לו

[אחד התלמידים]

ב. גם בריך שמיה וגם אי עניית אמן אחר אוהב עמו ישראל אינם מפורשים בהלכה.

לא נעים שכת"ר כותב בלשון כ"כ פסקנית דברים שאינם.

לגבי בריך שמיה
משנה ברורה סימן קלד ס"ק יג
(יג) אומר הש"ץ וכו' - ומנהג העולם לומר בריך שמיה בשעת הוצאת הס"ת בין בחול בין בשבת ואם לא אמרו בשעת הוצאה יוכל לאמרו עד שעה שפותחין לקרותו [אחרונים].

משנה ברורה סימן רפב סק"א
(א) מוציאין וכו' - יש לומר בריך שמיה בפתיחת הארון בין בשבת ובין בחול.

המשנה ברורה כתב שזה מנהג, וזה אינו הלכה לגבי מקומות שאין להם המנהג.
באופן אישי לא ראיתי מקום שאינו נוהג לומר בריך שמיה, גם לא בישיבות שאני הייתי. אבל יוצאי אשכנז אינם אומרים בריך שמיה, וכמובן יש פרק בשרשי מנהגי אשכנז להראות שזה מנהג העיקרי.