האם קריאת שמע של לילה ושל יום היא מצוה אחת?

chaim

משתמש ותיק
אחד קם בבוקר מוקדם וחשב שעדיין באמצע הלילה, וחשב שבטעות לא התפלל ערבית, לכן אמר קר"ש וברכותיה, לאחר שקרא קר"ש נזכר שכבר התפלל מעריב לפני שהלך לישון,
השאלה היא אם יצא ידי חובת קר"ש של היום, כיון שחשב שקורא עכשיו קר"ש של ערבית, והרי זה כאילו כוונה הפכיות, או שמא שניהם מעניין אותה מצוה, ולכן אע"פ שחשב שזה של לילה מ"מ יצא ידי חובתו?
 

יכילנא למימר

משתמש רגיל
שאלה מעניינת.
הרמב"ם בספר המצוות [מצווה י] כלל את מצוות קריאת שמע של שחרית וקריאת שמע של ערבית כמצווה אחת, ומשמע ממנו שהוי מצווה אחת שצריך לקיימה פעמיים ביום. [ועיין בשאגת אריה סי' יב מש"כ בזה].
ולכן, יתכן שקיים מצווה של שחרית אף שחשב שזה קריאת שמע של ערבית. ויש לעיין בזה טובא.
 

בחור

משתמש ותיק
האם זה מ"ע שהז"ג או לאו?
תליא בהנ"ל.
ודן בזה בשאג"א והביאו המ"ב הל' ק"ש.
 

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
בחור אמר:
האם זה מ"ע שהז"ג או לאו?
תליא בהנ"ל.
ודן בזה בשאג"א והביאו המ"ב הל' ק"ש.

כוונתך למצות הזכרת יציאת מצרים, שקר"ש בוודאי הוא מצו"ע שלא הזמן גרמא שהרי משנה מפורשת היא שנשים פטורות.
וכל הויכוח של השאג"א עם המג"א הוא רק לתרץ את הכסף משנה שסובר שזמן של קר"ש עד ג' שעות הוא רק מדרבנן, ומן התורה כל היום זמנה, והקשה המג"א שא"כ הוי ליה מצו"ע שלא הזמן גרמא כיון שהוא כל היום, ותירץ השאג"א שסוף סוף הוא שני מצוות, דהיינו מצוות היום לחוד ומצוות לילה לחוד.
אבל לגופו של ענין יש לחלק, שאע"פ שכל מצוה היא בזמן אחר, מ"מ כיון שלמעשה מתכוין הוא לקיים מצוות קר"ש תו אין הפרט מעכב, דהיינו איזה קר"ש.
 

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
יכילנא למימר אמר:
שאלה מעניינת.
הרמב"ם בספר המצוות [מצווה י] כלל את מצוות קריאת שמע של שחרית וקריאת שמע של ערבית כמצווה אחת, ומשמע ממנו שהוי מצווה אחת שצריך לקיימה פעמיים ביום. [ועיין בשאגת אריה סי' יב מש"כ בזה].
ולכן, יתכן שקיים מצווה של שחרית אף שחשב שזה קריאת שמע של ערבית. ויש לעיין בזה טובא.

ואין להביא ראה מתקיעת שופר, שמבואר במשנ"ב סוף סימן תקצ לגבי תקיעת שופר שאם חשב שמקיים מצוות תקיעה אחרונה, ולבסוף התגלה שצריך לתקוע תקיעה ראשונה - שיצא, דשאני התם שתקיעות מעכבות זו את זו, שאם אינו עושה תקיעה לפניה ותקיעה לאחריה - לא קיים בזה שום מצוה, משא"כ בקר"ש שאין קר"ש של לילה קשור כלל לקר"ש של היום.
 

יכילנא למימר

משתמש רגיל
בחור אמר:
האם זה מ"ע שהז"ג או לאו?
תליא בהנ"ל.
ודן בזה בשאג"א והביאו המ"ב הל' ק"ש.
לא מדויק. דלשיטת הרמב"ם דפליג [לכאורה] על השאגת אריה וסבר דהוי מצווה אחת שקיומה פעמיים, א"כ אף שלא סבר שהוי מצוות עשה שהזמן גרמא, סבר דהוי מצווה אחת. [והסיבה דלא הוי מצוות עשה שהזמן גרמא, משום שזמנה עד שלש שעות].
chaim אמר:
בחור אמר:
האם זה מ"ע שהז"ג או לאו?
תליא בהנ"ל.
ודן בזה בשאג"א והביאו המ"ב הל' ק"ש.

כוונתך למצות הזכרת יציאת מצרים, שקר"ש בוודאי הוא מצו"ע שלא הזמן גרמא שהרי משנה מפורשת היא שנשים פטורות.
וכל הויכוח של השאג"א עם המג"א הוא רק לתרץ את הכסף משנה שסובר שזמן של קר"ש עד ג' שעות הוא רק מדרבנן, ומן התורה כל היום זמנה, והקשה המג"א שא"כ הוי ליה מצו"ע שלא הזמן גרמא כיון שהוא כל היום, ותירץ השאג"א שסוף סוף הוא שני מצוות, דהיינו מצוות היום לחוד ומצוות לילה לחוד.
אבל לגופו של ענין יש לחלק, שאע"פ שכל מצוה היא בזמן אחר, מ"מ כיון שלמעשה מתכוין הוא לקיים מצוות קר"ש תו אין הפרט מעכב, דהיינו איזה קר"ש.


אה"נ, אבל לשיטת הרמב"ם נראה ברור שיצא יד"ח.
 

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
אותו יהודי שאל גם על אם צריך להתפלל עוד פעם שמונה עשרה, שהרי הוא חשב שמתפלל מעריב ולבסוף התגלה שזה לא מעריב, האם זה פוטר את השחרית או לא? כמו"כ שואל על ברכות קר"ש לפניה ולאחריה חוץ מן יוצר אור שצריך לומר עוד פעם?, ולכאורה תלוי בהנ"ל, אשמח לשמוע ראיות.
 
חלק עליון תַחתִית