עמידה בשעת קריאת התורה

בבלי

משתמש ותיק
נהגו רבים מעם ישראל לעמוד בשעת קריאת התורה.

אשמח לשמוע טעמים לכך
 

בבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
הסיכום של מה שהבאת הוא רק שאין חובה לעמוד בשעת קריאת התורה, ולא טעם כפי שביקשתי.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
מהראשון:
בספר נחמיה מופיע תיאור של מעמד קריאת התורה שהתרחש בתחילת ימי בית המקדש השני על ידי עזרא הסופר: "וַיִּפְתַּח עֶזְרָא הַסֵּפֶר לְעֵינֵי כָל הָעָם . . וּכְפִתְחוֹ עָמְדוּ כָל הָעָם".
 . . יש המסבירים שבנוסף לכך גם עמדו כל העם על רגליהם, ואם כן, לדעתם יש לעמוד בשעת קריאת התורה.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
עוד טעם נתחדש בדורות האחרונים, שהרוצים לחשוש לתשובת הרמב"ם דאין לעמוד רק בעשרת הדברות (שלא יאמרו ח"ו זה לבדו ניתן מסיני) - נהגו לעמוד בכל קריאות השנה.

כמו"כ, יש מגדולי־ישראל שהי' טעמם בזה משום הנחת הס"ת על שולחן בלבד (בלא בימה תחתיו), ומפני כבודו עמדו על רגליהם.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
איני מוסיף הרבה, אני רק מעיר שכבר הב''י מביא מהראשונים שכתבו שאלה הנוהגים לעמוד הם טועים בפסוק של עמדו כל העם, כי הם חושבים שזו עמידה וזה אינו נכון כי עמידה זו היא שתיקה, ע''כ מהב''י מהראשונים.
 

נבשר

משתמש ותיק
במרדכי כתב בשם ר"מ שהיה עומד בברית מילה ובקריאת התורה משום "ועמדו כל העם בברית". הובא בהלכות מילה.
 

ירמיה

משתמש ותיק
שמעתי שבאשל אברהם (בוטשאטש) כ' בשם הרמ"ל מסאסוב לעמוד בקריה"ת ובזימון בעשרה מאותו טעם, שאיני זוכרו כעת.
 
חלק עליון תַחתִית