מעניין שהמ"ב לא הביאואבי חי אמר:באר היטב סי' ג סק"ב
יתכן משום דז"פ [הנידון הוא לא כ"כ של איסור והיתר, אלא של הנהגה אנושית שפויה ומכובדת]מקדש שביעי כל שביעי אמר:מעניין שהמ"ב לא הביאואבי חי אמר:באר היטב סי' ג סק"ב
אאיש ווילנא אמר:יתכן משום דז"פ [הנידון הוא לא כ"כ של איסור והיתר, אלא של הנהגה אנושית שפויה ומכובדת]
כתבת בשמי את אשר לא כתבתי אלא הרב @אבי חימקדש שביעי כל שביעי אמר:א. למרות פשיטותו הביאו הבאר היטב.איש ווילנא אמר:יתכן משום דז"פ [הנידון הוא לא כ"כ של איסור והיתר, אלא של הנהגה אנושית שפויה ומכובדת]
ב.האם הוא רק דבר שאינו שפוי או גם סרך איסור יש בזה?
אבי חי אמר:ארחות רבינו.jpg
ר' @מקדש שביעי כל שביעי, אין לעשות דברים בזויים ולא שפויים, וכמ"ש הרב @איש ווילנא (ולא היה צריך לכתוב, דסברא הוא...)
נ.ב. יל"ד במינקת, ולכ' ראוי להמנע
למהאבי חי אמר:ויל"ד במינקת, ולכ' ראוי להמנע כשאפשר
כשאפשר - היינו בצניעות. כמובן.משתדל לעשות רצון ה' אמר:למהאבי חי אמר:ויל"ד במינקת, ולכ' ראוי להמנע כשאפשר
אדרבה לפעמים זה יותר צנוע
חימקו אמר:צריך לזכור שיכול להיות שהשירותים שלנו הם בית כסא דפרסאי, ואז כמובן אין שום בעיה להכניס ואולי גם לאכול.
סנגורן של ישראל אמר:שמעתי מת"ח חשוב חידוש מעניין (לא למעשה), שלדעתו כשנכנסים לביה"כ עם מאכלים או ספרי קודש בכיס, אי"ז נחשב שמכניסם לביה"כ. ודוק.
דבש לפי אמר:זכרוני לפני שנים רבות שסיפר לי יהודי אחד ששאל את ר' מרדכי גרוס על עופות שהוכשרו באמבטיה שיש באותו חדר שירותים, ומה המקור שיש בעיה באוכל שהיה בבית הכסא. וענה שאפשר לאכלם, ושהמקור הוא "בפוסקים סימן ד'" (אם אני זוכר נכון).
(אחר כך הם התקינו וילון להפריד בין השירותים לאמבטיה, ואיני זוכר אם גם זה ממה ששאלו את הרב גרוס באותו מעמד.)
אברהם לוי אמר:זכורני ששמעתי בעבר מחבר שלמד בנצח (תפא"צ) ששאלו את המשגיח הגה"צ הרב יעקבזון זצ"ל אם מותר לאכול בביה"כ.
וענה: מותר רק תברך בחוץ.
מה פירוש לא תפור מכל צדדיו?מקדש שביעי כל שביעי אמר:סנגורן של ישראל אמר:שמעתי מת"ח חשוב חידוש מעניין (לא למעשה), שלדעתו כשנכנסים לביה"כ עם מאכלים או ספרי קודש בכיס, אי"ז נחשב שמכניסם לביה"כ. ודוק.
אם הכיס לא תפור למכנסיים מכל צדדיו הרי זה ככיס בתוך כיס ויש 2 כיסויים
סנגורן של ישראל אמר:מה פירוש לא תפור מכל צדדיו?מקדש שביעי כל שביעי אמר:סנגורן של ישראל אמר:שמעתי מת"ח חשוב חידוש מעניין (לא למעשה), שלדעתו כשנכנסים לביה"כ עם מאכלים או ספרי קודש בכיס, אי"ז נחשב שמכניסם לביה"כ. ודוק.
אם הכיס לא תפור למכנסיים מכל צדדיו הרי זה ככיס בתוך כיס ויש 2 כיסויים
וכוונת הת"ח היא שבהסתכלות למדנית אי"ז 'נמצא' בביה"כ. דבתוך בגדי האדם כעין רשות אחרת הוא.
המקור לזה הוא גמרא בשבת מא, א שצריך לשתות ממי המרחץ משום רפואה, וזה אינו ענין לרעב וצמא בעלמא, שאין ראיה משם להתירו.במבי אמר:אולי המקור זה המ"באברהם לוי אמר:זכורני ששמעתי בעבר מחבר שלמד בנצח (תפא"צ) ששאלו את המשגיח הגה"צ הרב יעקבזון זצ"ל אם מותר לאכול בביה"כ.
וענה: מותר רק תברך בחוץ.
(ז) לענות אמן - על אחד שאמר בחוץ או באיזה בית שום ברכה ונראה דהיינו דוקא בבית הפנימי דהוא כבה"כ אבל בבית אמצעי שרי לענות גם אם שאל לו אדם דבר הלכה בבית הפנימי אסור לומר לו אין משיבין במרחץ וה"ה כשנתן לו אדם אחד שלום במרחץ אסור לומר אין משיבין במרחץ אבל רשאי לומר בכל זה מרחץ הוא דזה לא הוי אפילו הרהור אבל בבית אמצעי מותר לומר לו אין משיבין במרחץ ויש מחמירין גם בבית אמצעי בזה רק אם יש בו משום דרכי שלום מותר לומר בלשון זה. אין לשתות בבית המרחץ כי הלא אסור לברך שם ובלי ברכה אין לשתות ומי שרוצה לשתות מסיק בפמ"ג שיברך בבית החצון או בחדר הבלן בשעה שאין שם בני אדם ערומים [או שיכנס בבית הטבילה במים עד למעלה מערותו] וגם יכסה ראשו ויברך וישתה שם מעט ע"מ לשתות במרחץ והוא שיהיה שם החדרים בבית אחד תוך בית המרחץ הא לברך חוץ למרחץ כלל אסור ופשיטא דלברך ולא לשתות כלל רק במרחץ בודאי אסור להפסיק בין ברכה לשתיה ועיין לעיל בסוף סי' ס"ב במ"ב וביאור הלכה. מזוזה במרחץ בבית הפנימי ובאמצעי פטור וה"ה מרחץ שיש לפניה חצר ובחצר עומדים שם מקצתן ערומים פטור ג"כ ודירת הבלן חייבת במזוזה דהוא חדר גמור אך מפני שמצוי שם בני אדם ערומים צריך לכסות המזוזה. מלץ הויז שעושין ממנו לפעמים מרחץ פ"א או ב' בשנה או לייטער הויז חייב במזוזה ויש אומרים דיש לכסות המזוזה. וכן מותר להתפלל בתוכו. בית שעומדין בו אמבטאות לרחיצה משמע מהאחרונים דדינו כבית הפנימי דנפיש שם הבלא וזוהמא: (פד-ז)
כי בפתיחה כותב שהבית הפנימי הוא כבה"כ ובהמשך מביא דמותר לברך ע"מ לשתות וכותב מפורש שכל הבעיה היא משום דאין לברך שם ולא מצד עצם השתיה.
ובגמ' בעבודה זרה כתוב מפורש שבמרחץ כל העם משתינים (ג-ד)
רק בדרך אגב - כידוע התשובה על כך היא ממה שגזרו טומאה על כתבי הקודש משום שהיו מניחים תרומה בארון הקודש והיו מגיעים עכברים ומזיקים - ולמה לא הניחו שם חתול...רוצה להתעלות אמר:משום מה כותרת האשכול הזכירה לי את שאלת מרן הגרשז"א בשאלות מעין אלו - -
'מי אמר שאסור להכניס חתול לארון קודש - זה לא כתוב בשום מקום'.
כמדומני שיש ריטב"א בשבת שאומר כנ"ל, לגבי כיס שתלוי אם הוא מגוף הבגד [כמכנסיים] או לא [כחולצה], ואיני זוכר כעת מקורו.מקדש שביעי כל שביעי אמר:הכיס הוא כעין שרוול בתוך המכנסיים, אם הוא מחובר כולו למכנס, הוא חלק מהמכנס, אם לא כולו תפור למכנס, אלא אפשר להוציא את חלקו החוצה בהכנסת היד לכיס, הרי יש כאן כיסוי אחד, והמכנס עצמו הוא כיסוי נוסף, והרי ב' כיסויים.
אולי הכונה לב"י סו"ס שט, הובא במג"א בסי' שי. [לגבי בסיס]בשובה ונחת אמר:כמדומני שיש ריטב"א בשבת שאומר כנ"ל, לגבי כיס שתלוי אם הוא מגוף הבגד [כמכנסיים] או לא [כחולצה], ואיני זוכר כעת מקורו.מקדש שביעי כל שביעי אמר:הכיס הוא כעין שרוול בתוך המכנסיים, אם הוא מחובר כולו למכנס, הוא חלק מהמכנס, אם לא כולו תפור למכנס, אלא אפשר להוציא את חלקו החוצה בהכנסת היד לכיס, הרי יש כאן כיסוי אחד, והמכנס עצמו הוא כיסוי נוסף, והרי ב' כיסויים.