מי הראשון שכתב להמנע מאכילה בשירותים?

איש ווילנא

משתמש ותיק
על זה נאמר למה לי קרא סברא הוא
הגמ' מלאה בכל מקום שיש להמנע מלעשות מעשים שפלים ומבוזים
ומעשה כזה של אכילה הוא מעשה שפל ומבוזה כפי שמרגיש כל אדם
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
מקדש שביעי כל שביעי אמר:
איש ווילנא אמר:
יתכן משום דז"פ [הנידון הוא לא כ"כ של איסור והיתר, אלא של הנהגה אנושית שפויה ומכובדת]
א. למרות פשיטותו הביאו הבאר היטב.
ב.האם הוא רק דבר שאינו שפוי או גם סרך איסור יש בזה?
כתבת בשמי את אשר לא כתבתי אלא הרב @אבי חי 

 
 
אבי חי אמר:
ארחות רבינו.jpg



ר' @מקדש שביעי כל שביעי, אין לעשות דברים בזויים ולא שפויים, וכמ"ש הרב @איש ווילנא (ולא היה צריך לכתוב, דסברא הוא...)

נ.ב. יל"ד במינקת, ולכ' ראוי להמנע

מסכים עם מעכ"ת אך אני רק מברר אם יש בזה צד איסור (אחר שהביאו הבאר היטב) למה לא הביאו המ"ב?
 

דבש לפי

משתמש ותיק
זכרוני לפני שנים רבות שסיפר לי יהודי אחד ששאל את ר' מרדכי גרוס על עופות שהוכשרו באמבטיה שיש באותו חדר שירותים, ומה המקור שיש בעיה באוכל שהיה בבית הכסא. וענה שאפשר לאכלם, ושהמקור הוא "בפוסקים סימן ד'" (אם אני זוכר נכון).
(אחר כך הם התקינו וילון להפריד בין השירותים לאמבטיה, ואיני זוכר אם גם זה ממה ששאלו את הרב גרוס באותו מעמד.)
 

רוצה להתעלות

משתמש ותיק
משום מה כותרת האשכול הזכירה לי את שאלת מרן הגרשז"א בשאלות מעין אלו - -
'מי אמר שאסור להכניס חתול לארון קודש - זה לא כתוב בשום מקום'.
 

חימקו

משתמש ותיק
צריך לזכור שיכול להיות שהשירותים שלנו הם בית כסא דפרסאי, ואז כמובן אין שום בעיה להכניס ואולי גם לאכול.
 

ירמיה

משתמש ותיק
שמעתי מת"ח חשוב חידוש מעניין (לא למעשה), שלדעתו כשנכנסים לביה"כ עם מאכלים או ספרי קודש בכיס, אי"ז נחשב שמכניסם לביה"כ. ודוק.
 
חימקו אמר:
צריך לזכור שיכול להיות שהשירותים שלנו הם בית כסא דפרסאי, ואז כמובן אין שום בעיה להכניס ואולי גם לאכול.

אם זה שייך לאיסור אתה צודק.
רק שכתבו פה שזה דבר פשוט שאין לעשות מעשים מבוזים ואז לא משנה אם זה בי"כ דפרסאי או לא.
 
סנגורן של ישראל אמר:
שמעתי מת"ח חשוב חידוש מעניין (לא למעשה), שלדעתו כשנכנסים לביה"כ עם מאכלים או ספרי קודש בכיס, אי"ז נחשב שמכניסם לביה"כ. ודוק.

אם הכיס לא תפור למכנסיים מכל צדדיו הרי זה ככיס בתוך כיס ויש 2 כיסויים
 
דבש לפי אמר:
זכרוני לפני שנים רבות שסיפר לי יהודי אחד ששאל את ר' מרדכי גרוס על עופות שהוכשרו באמבטיה שיש באותו חדר שירותים, ומה המקור שיש בעיה באוכל שהיה בבית הכסא. וענה שאפשר לאכלם, ושהמקור הוא "בפוסקים סימן ד'" (אם אני זוכר נכון).
(אחר כך הם התקינו וילון להפריד בין השירותים לאמבטיה, ואיני זוכר אם גם זה ממה ששאלו את הרב גרוס באותו מעמד.)

מה הבעיה באוכל שהיה בבית הכסא?
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
זכורני ששמעתי בעבר מחבר שלמד בנצח (תפא"צ) ששאלו את המשגיח הגה"צ הרב יעקבזון זצ"ל אם מותר לאכול בביה"כ.
וענה: מותר רק תברך בחוץ.
 

במבי

משתמש ותיק
אברהם לוי אמר:
זכורני ששמעתי בעבר מחבר שלמד בנצח (תפא"צ) ששאלו את המשגיח הגה"צ הרב יעקבזון זצ"ל אם מותר לאכול בביה"כ.
וענה: מותר רק תברך בחוץ.

אולי המקור זה המ"ב

(ז) לענות אמן - על אחד שאמר בחוץ או באיזה בית שום ברכה ונראה דהיינו דוקא בבית הפנימי דהוא כבה"כ אבל בבית אמצעי שרי לענות גם אם שאל לו אדם דבר הלכה בבית הפנימי אסור לומר לו אין משיבין במרחץ וה"ה כשנתן לו אדם אחד שלום במרחץ אסור לומר אין משיבין במרחץ אבל רשאי לומר בכל זה מרחץ הוא דזה לא הוי אפילו הרהור אבל בבית אמצעי מותר לומר לו אין משיבין במרחץ ויש מחמירין גם בבית אמצעי בזה רק אם יש בו משום דרכי שלום מותר לומר בלשון זה. אין לשתות בבית המרחץ כי הלא אסור לברך שם ובלי ברכה אין לשתות ומי שרוצה לשתות מסיק בפמ"ג שיברך בבית החצון או בחדר הבלן בשעה שאין שם בני אדם ערומים [או שיכנס בבית הטבילה במים עד למעלה מערותו] וגם יכסה ראשו ויברך וישתה שם מעט ע"מ לשתות במרחץ והוא שיהיה שם החדרים בבית אחד תוך בית המרחץ הא לברך חוץ למרחץ כלל אסור ופשיטא דלברך ולא לשתות כלל רק במרחץ בודאי אסור להפסיק בין ברכה לשתיה ועיין לעיל בסוף סי' ס"ב במ"ב וביאור הלכה. מזוזה במרחץ בבית הפנימי ובאמצעי פטור וה"ה מרחץ שיש לפניה חצר ובחצר עומדים שם מקצתן ערומים פטור ג"כ ודירת הבלן חייבת במזוזה דהוא חדר גמור אך מפני שמצוי שם בני אדם ערומים צריך לכסות המזוזה. מלץ הויז שעושין ממנו לפעמים מרחץ פ"א או ב' בשנה או לייטער הויז חייב במזוזה ויש אומרים דיש לכסות המזוזה. וכן מותר להתפלל בתוכו. בית שעומדין בו אמבטאות לרחיצה משמע מהאחרונים דדינו כבית הפנימי דנפיש שם הבלא וזוהמא: (פד-ז)

כי בפתיחה כותב שהבית הפנימי הוא כבה"כ ובהמשך מביא דמותר לברך ע"מ לשתות וכותב מפורש שכל הבעיה היא משום דאין לברך שם ולא מצד עצם השתיה.

ובגמ' בעבודה זרה כתוב מפורש שבמרחץ כל העם משתינים (ג-ד)
 
 

ירמיה

משתמש ותיק
מקדש שביעי כל שביעי אמר:
סנגורן של ישראל אמר:
שמעתי מת"ח חשוב חידוש מעניין (לא למעשה), שלדעתו כשנכנסים לביה"כ עם מאכלים או ספרי קודש בכיס, אי"ז נחשב שמכניסם לביה"כ. ודוק.

אם הכיס לא תפור למכנסיים מכל צדדיו הרי זה ככיס בתוך כיס ויש 2 כיסויים
מה פירוש לא תפור מכל צדדיו?

וכוונת הת"ח היא שבהסתכלות למדנית אי"ז 'נמצא' בביה"כ. דבתוך בגדי האדם כעין רשות אחרת הוא.
 
 
סנגורן של ישראל אמר:
מקדש שביעי כל שביעי אמר:
סנגורן של ישראל אמר:
שמעתי מת"ח חשוב חידוש מעניין (לא למעשה), שלדעתו כשנכנסים לביה"כ עם מאכלים או ספרי קודש בכיס, אי"ז נחשב שמכניסם לביה"כ. ודוק.

אם הכיס לא תפור למכנסיים מכל צדדיו הרי זה ככיס בתוך כיס ויש 2 כיסויים
מה פירוש לא תפור מכל צדדיו?

וכוונת הת"ח היא שבהסתכלות למדנית אי"ז 'נמצא' בביה"כ. דבתוך בגדי האדם כעין רשות אחרת הוא.
 


הכיס הוא כעין שרוול בתוך המכנסיים, אם הוא מחובר כולו למכנס, הוא חלק מהמכנס, אם לא כולו תפור למכנס, אלא אפשר להוציא את חלקו החוצה בהכנסת היד לכיס, הרי יש כאן כיסוי אחד, והמכנס עצמו הוא כיסוי נוסף, והרי ב' כיסויים.
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
במבי אמר:
אברהם לוי אמר:
זכורני ששמעתי בעבר מחבר שלמד בנצח (תפא"צ) ששאלו את המשגיח הגה"צ הרב יעקבזון זצ"ל אם מותר לאכול בביה"כ.
וענה: מותר רק תברך בחוץ.
אולי המקור זה המ"ב
(ז) לענות אמן - על אחד שאמר בחוץ או באיזה בית שום ברכה ונראה דהיינו דוקא בבית הפנימי דהוא כבה"כ אבל בבית אמצעי שרי לענות גם אם שאל לו אדם דבר הלכה בבית הפנימי אסור לומר לו אין משיבין במרחץ וה"ה כשנתן לו אדם אחד שלום במרחץ אסור לומר אין משיבין במרחץ אבל רשאי לומר בכל זה מרחץ הוא דזה לא הוי אפילו הרהור אבל בבית אמצעי מותר לומר לו אין משיבין במרחץ ויש מחמירין גם בבית אמצעי בזה רק אם יש בו משום דרכי שלום מותר לומר בלשון זה. אין לשתות בבית המרחץ כי הלא אסור לברך שם ובלי ברכה אין לשתות ומי שרוצה לשתות מסיק בפמ"ג שיברך בבית החצון או בחדר הבלן בשעה שאין שם בני אדם ערומים [או שיכנס בבית הטבילה במים עד למעלה מערותו] וגם יכסה ראשו ויברך וישתה שם מעט ע"מ לשתות במרחץ והוא שיהיה שם החדרים בבית אחד תוך בית המרחץ הא לברך חוץ למרחץ כלל אסור ופשיטא דלברך ולא לשתות כלל רק במרחץ בודאי אסור להפסיק בין ברכה לשתיה ועיין לעיל בסוף סי' ס"ב במ"ב וביאור הלכה. מזוזה במרחץ בבית הפנימי ובאמצעי פטור וה"ה מרחץ שיש לפניה חצר ובחצר עומדים שם מקצתן ערומים פטור ג"כ ודירת הבלן חייבת במזוזה דהוא חדר גמור אך מפני שמצוי שם בני אדם ערומים צריך לכסות המזוזה. מלץ הויז שעושין ממנו לפעמים מרחץ פ"א או ב' בשנה או לייטער הויז חייב במזוזה ויש אומרים דיש לכסות המזוזה. וכן מותר להתפלל בתוכו. בית שעומדין בו אמבטאות לרחיצה משמע מהאחרונים דדינו כבית הפנימי דנפיש שם הבלא וזוהמא: (פד-ז)
כי בפתיחה כותב שהבית הפנימי הוא כבה"כ ובהמשך מביא דמותר לברך ע"מ לשתות וכותב מפורש שכל הבעיה היא משום דאין לברך שם ולא מצד עצם השתיה.
ובגמ' בעבודה זרה כתוב מפורש שבמרחץ כל העם משתינים (ג-ד)
המקור לזה הוא גמרא בשבת מא, א שצריך לשתות ממי המרחץ משום רפואה, וזה אינו ענין לרעב וצמא בעלמא, שאין ראיה משם להתירו.
ואגב מהאי טעמא שהוא רפואה דעת היעבץ שם שמחמת כן אין צריך לברך כלל, וז"ל שם:
אבל צ"ע היאך שתה שם בבית הפנימי במקום שעומדים שם ערומים והא אסור לברך שם. דילמא לא חשיבא לשתיה, כיון שאינה אלא להסקת פנים, לא עדיפא ממאן דשתי מיא משום דחנקתיה אומצא {ברכות מה.} כיון דלא להנאת שתיה קעבד לא בעי ברוכי.
 

משיב נפש

משתמש ותיק
רוצה להתעלות אמר:
משום מה כותרת האשכול הזכירה לי את שאלת מרן הגרשז"א בשאלות מעין אלו - -
'מי אמר שאסור להכניס חתול לארון קודש - זה לא כתוב בשום מקום'.
רק בדרך אגב - כידוע התשובה על כך היא ממה שגזרו טומאה על כתבי הקודש משום שהיו מניחים תרומה בארון הקודש והיו מגיעים עכברים ומזיקים - ולמה לא הניחו שם חתול...
[נ.ב. סליחה על מעט הליצנות
וברוח ענינא דיומא יל"ע למה לא הועילה להם התמונה הידועה..]
 

בשובה ונחת

משתמש ותיק
מקדש שביעי כל שביעי אמר:
הכיס הוא כעין שרוול בתוך המכנסיים, אם הוא מחובר כולו למכנס, הוא חלק מהמכנס, אם לא כולו תפור למכנס, אלא אפשר להוציא את חלקו החוצה בהכנסת היד לכיס, הרי יש כאן כיסוי אחד, והמכנס עצמו הוא כיסוי נוסף, והרי ב' כיסויים.
כמדומני שיש ריטב"א בשבת שאומר כנ"ל, לגבי כיס שתלוי אם הוא מגוף הבגד [כמכנסיים] או לא [כחולצה], ואיני זוכר כעת מקורו.
 

אבי חי

משתמש ותיק
בשובה ונחת אמר:
מקדש שביעי כל שביעי אמר:
הכיס הוא כעין שרוול בתוך המכנסיים, אם הוא מחובר כולו למכנס, הוא חלק מהמכנס, אם לא כולו תפור למכנס, אלא אפשר להוציא את חלקו החוצה בהכנסת היד לכיס, הרי יש כאן כיסוי אחד, והמכנס עצמו הוא כיסוי נוסף, והרי ב' כיסויים.
כמדומני שיש ריטב"א בשבת שאומר כנ"ל, לגבי כיס שתלוי אם הוא מגוף הבגד [כמכנסיים] או לא [כחולצה], ואיני זוכר כעת מקורו.
אולי הכונה לב"י סו"ס שט, הובא במג"א בסי' שי. [לגבי בסיס]
 
 
חלק עליון תַחתִית