פוסקי זמננו אשכנזי / ליטאי שפסקו דלא כהמשנה ברורה

[יושב אוהלים]

לצורך איזה ענין אני מחפש אם מישהו יודע על איזה פסק הלכה של פוסק בזמננו אשכנזי / ליטאי שהורה דלא כהוראת המשנה ברורה, ללא שיש פוסק אחר מלפניו שחולק על המשנ"ב, (דהיינו לא שהמשנ"ב הכריע כדעה אחת, והפוסק מכריע כדיעה אחרת, אלא שהמשנ"ב כ' הוראה, והוא חולק ופוסק אחרת).
(לא החזו"א אלא אחריו).

[תלמיד נאמן]

כמדומני שמרן האג"מ חולק

[ישמחו]

היה מעניין לעשות רשימה של פסקים כאלו,
כלומר רשימה של נידונים שהפוסקים לא דיברו בהם
והחפץ חיים הכריע בהם רק מדעתו
כשיהיה רשימה כזאת
יהיה אפשר בקלות לדעת, מי חלק עליו בזה.

[עת הזמיר]

כמדומני שמרן האג"מ חולק

לדוגמא בענין בגדים רטובים בבין השמשות, (אם זכרוני אינו מטעני)
 

[תלמיד נאמן]

כמדומני שמרן האג"מ חולק

לדוגמא בענין בגדים רטובים בבין השמשות, (אם זכרוני אינו מטעני)

בדין זה כמדומני שגם הגרשז"א חולק. אבל אולי זאת לא דוגמא, כי על דין זה תמהים מאוד מה הטעם לאסור.

[עת הזמיר]

מתוך הזיכרון כלאחר יד:
הגרשז"א בענין ברכת המגילה ביחיד בעיר המוקפת חומה בפורים המשולש.
הנ"ל בענין שתיית שאר משקים בעת אמרית ההגדה בין כוס ראשון לשני, (ביאור אחר בכוונת הרמב"ן)
הנ"ל בהלכות שבת חזרה בכלי אחר דדמי לפינהו ממיחם למיחם ודלא כמו שמביא המשנ"ב בסי' שי"ח בביאור הלכה מהפרמ"ג דבכלי שני חשיב כנצטנן, (בכלל סברת הפרמ"ג שם צ"ע דלכאו' כלי שני הוא לענין בישול דבר אחר ולא לגבי הדבר עצמו אם חשיב כנצטנן)
מרן הרב ש"ך בחידושו הידוע במי שיש לו ב' נרות ביום השלישי של חנוכה.

[אבי חי]

כמדומני שמרן האג"מ חולק

לדוגמא בענין בגדים רטובים בבין השמשות, (אם זכרוני אינו מטעני)

בדין זה כמדומני שגם הגרשז"א חולק. אבל אולי זאת לא דוגמא, כי על דין זה תמהים מאוד מה הטעם לאסור.

אכן, וכמדו' שגם במשנ"ב יש סתירה בזה
 

[איש ווילנא]

בדין זה כמדומני שגם הגרשז"א חולק. אבל אולי זאת לא דוגמא, כי על דין זה תמהים מאוד מה הטעם לאסור.

התמיהה אינה מובנת
כי בפשוטו זהו ממש דין נר בשבת
שקים לן שהוי מוקצה גם לאחר שכבה הגם שאמור לכבות
אלא שיש מקום לחלק בזה עפ"י תוס' בשבת ואינו מוכרע
ומכל מקום וודאי אין כאן תמיהה

[יושב אוהלים]

הגרשז"א בענין ברכת המגילה ביחיד בעיר המוקפת חומה בפורים המשולש.

החזו"א כבר כתב דלא כמשנ"ב בזה. (ואני כתבתי שאני לא מתכוון לחזו"א)

[יושב אוהלים]

בדין זה כמדומני שגם הגרשז"א חולק. אבל אולי זאת לא דוגמא, כי על דין זה תמהים מאוד מה הטעם לאסור.

התמיהה אינה מובנת
כי בפשוטו זהו ממש דין נר בשבת
שקים לן שהוי מוקצה גם לאחר שכבה הגם שאמור לכבות
אלא שיש מקום לחלק בזה עפ"י תוס' בשבת ואינו מוכרע
ומכל מקום וודאי אין כאן תמיהה

נא לא להתחיל לדון בגופן של הההלכות, זה יסיט את האשכול מהנושא, רק להביא דברים שנחלקו בהם פוסקי זמננו עם המשנ"ב.
 

[עת הזמיר]

הגרשז"א בענין ברכת המגילה ביחיד בעיר המוקפת חומה בפורים המשולש.

החזו"א כבר כתב דלא כמשנ"ב בזה. (ואני כתבתי שאני לא מתכוון לחזו"א)

כמדומני שסברת הגרש"ז אינו מכח סברת החזו"א, אבל מ"מ אמנע מלהכנס לגופן של ההלכות.

[יושב אוהלים]

כמדומני שסברת הגרש"ז אינו מכח סברת החזו"א, אבל מ"מ אמנע מלהכנס לגופן של ההלכות.

זה כבר לא משנה לענייני, שהרי בכל אופן כבר פסק כן החזו"א וא"כ כבר היתה הוראה כזאת לפני שהורה כך הגרשז"א. [אא"כ יהיה נ"מ להלכה בין טעם החזו"א לטעם הגרשז"א, שבאופן מסויים לטעם החזו"א הוא גם לפי החזו"א יהיה הדין כהמשנ"ב, ולטעם הגרשז"א הוא יחלוק עליו. אבל כמדומני שאין כזה מקרה, כי החזו"א חלק בזה על המשנ"ב בעיקר היסוד.

[בשלמא]

כמדומני שמרן האג"מ חולק

לדוגמא בענין בגדים רטובים בבין השמשות, (אם זכרוני אינו מטעני)

בדין זה כמדומני שגם הגרשז"א חולק. אבל אולי זאת לא דוגמא, כי על דין זה תמהים מאוד מה הטעם לאסור.

על זה יש גם מנחת יצחק

[אמונת אומן]

אני שמעתי פעם פסק מגאב''ד ערלויא זצ''ל.
כשתמהתי בפניו שזה נגד המ''ב, אמר לי שפסק כך כאשר בעיירה שלו עוד לא היה סט אחד של מ''ב...

[עת הזמיר]

אני שמעתי פעם פסק מגאב''ד ערלויא זצ''ל.
כשתמהתי בפניו שזה נגד המ''ב, אמר לי שפסק כך כאשר בעיירה שלו עוד לא היה סט אחד של מ''ב...

אולי כבודו ישתף אותנו בתוכן הפסק?

[לישועתך קויתי השם]

בפורים המשולש - אם יחיד קורא בברכה.
המ"ב כ' שאינו מברך, והגרש"ז אוירבך כ' דמברך.
אמנם, אפשר שזה משום שהוא מסתמך על החזו"א שס"ל כן, ולא עיינתי בפנים..

[לישועתך קויתי השם]

בעניין שתיית קפה לפני התפילה, הרבה מפוסקי זמנינו הקילו לא כהמ"ב, דס"ל שבזמנינו אי"ז דרך גאווה

[אמונת אומן]

אני שמעתי פעם פסק מגאב''ד ערלויא זצ''ל.
כשתמהתי בפניו שזה נגד המ''ב, אמר לי שפסק כך כאשר בעיירה שלו עוד לא היה סט אחד של מ''ב...

אולי כבודו ישתף אותנו בתוכן הפסק?

לא זוכר. כבר עברו כ40 שנה...
 

[יושב אוהלים]

אני שמעתי פעם פסק מגאב''ד ערלויא זצ''ל.
כשתמהתי בפניו שזה נגד המ''ב, אמר לי שפסק כך כאשר בעיירה שלו עוד לא היה סט אחד של מ''ב...

גאב"ד ערלוי לא היה ליטאי. יש הרבה פוסקים חסידיים שלא קיבלו את פסקי המשנה ברורה כמו שהליטאים קיבלו אותו, כך שפסק זה לא ממלא את מה שאני מחפש.
 

[יושב אוהלים]

בעניין שתיית קפה לפני התפילה, הרבה מפוסקי זמנינו הקילו לא כהמ"ב, דס"ל שבזמנינו אי"ז דרך גאווה

א. מי לדוגמא, פסק בזה דלא כהמשנ"ב?
ב. מי יימר שחולק על המשנ"ב אולי הדברים השתנוו מאז זמנו של הח"ח עד היום?
 

[תלמיד נאמן]

דלא כהמשנ"ב?

כדבריכם, מרן הסטייפלר זצ"ל התיר לערבב סוכר, בגלל שנשתנה המצב מזמן המשנ"ב ולא נחשב משקה חשוב.

[יושב אוהלים]

דלא כהמשנ"ב?

כדבריכם, מרן הסטייפלר זצ"ל התיר לערבב סוכר, בגלל שנשתנה המצב מזמן המשנ"ב ולא נחשב משקה חשוב.

אז אני עדיין מחפש מי שחולק להדיא על פסקו של המשנ"ב.

[תלמיד נאמן]

מחפש מי שחולק להדיא על פסקו של המשנ"ב

חוץ מהאג"מ ?

[הצבי]

בפורים המשולש - אם יחיד קורא בברכה.
המ"ב כ' שאינו מברך, והגרש"ז אוירבך כ' דמברך.
אמנם, אפשר שזה משום שהוא מסתמך על החזו"א שס"ל כן, ולא עיינתי בפנים..

כמדומני שכך הי' המנהג בירושלים

[רוצה להתעלות]

שמעתי פעם שהרב אלישיב פוסק אחרת מהמ"ב בשכח יעלה ויבוא או כל שינוי אחר בתפילה ונזכר אחר שאמר 'ברוך אתה ה', שדעת המ"ב שיאמר "למדנו חוקיך" אף שזה אמצע התפילה, והרב אלישיב לא הסכים עם פסק זה.

כך שמעתי פעם, איני יודע כמה זה נכון ואמין.

[יושב אוהלים]

שמעתי פעם שהרב אלישיב פוסק אחרת מהמ"ב...

אתמול סיפר לי יהודי שהתפלל במנין של הגריש"א ז"ל פעם בפ' זכור, ועלה הגריש"א לזכור, וקרא יחד עם הבעל קריאה בקול שהרבה שמעו את קולו, והוא ניגש להגריש"א ושאל אותו דקיי"ל תרי קלא לא משתמעי והרי שמעו גם את קולו ביחד עם קולו של הבע"ק.
והשיב לו הגריש"א שיצאו ידי חובה, ושאל להגריש"א הרי במשנ"ב כתוב שרק בקריאת המגילה אמרו דכיון דחביבא ליה הוא משים לבו לשמוע, ולכן אין חיסרון של תרי קלא, אבל בזכור לא יצא עם שמע תרי קלא.
והשיב לו הגריש"א "ההלכה אינו כן".
(ואינני יודע אם התכוון הגריש"א לחלוק להדיא על דעת המשנ"ב, או דס"ל שהיום יש יותר "חביבה ליה" בפרשת זכור ממה שהיה בזמן המשנ"ב, ולכן היום שייך הסברא דחביבה גם לגבי פ' זכור.
וא"כ אין כאן פלוגתא.

[יושב אוהלים]

מחפש מי שחולק להדיא על פסקו של המשנ"ב

חוץ מהאג"מ ?

האג"מ חולק גם על ראשונים.
[וכן החזו"א]
 

[משיב נפש]

כמדומה הגריש"א חלק בענין האם קטן יכול לקשור לעצמו ציצית [ויש עוד נ"מ לפי"ז בנר חנוכה ואכ"מ]

[כמעיין המתגבר]

לצורך איזה ענין אני מחפש אם מישהו יודע על איזה פסק הלכה של פוסק בזמננו אשכנזי / ליטאי שהורה דלא כהוראת המשנה ברורה, ללא שיש פוסק אחר מלפניו שחולק על המשנ"ב, (דהיינו לא שהמשנ"ב הכריע כדעה אחת, והפוסק מכריע כדיעה אחרת, אלא שהמשנ"ב כ' הוראה, והוא חולק ופוסק אחרת).
(לא החזו"א אלא אחריו).

שמעתי פעם שיעור מהגר''א וייס, ומצורת הלימוד שלו נראה שהוא לא ימנע מלחלוק על המשנ''ב, כי בשיעורו הוא חלק על כמה מגדולי האחרונים בלא ראיה אלא שכך נראה לו, וצריך לברר אצל מכיריו.
 

[מבקש אמת]

דלא כהמשנ"ב?

כדבריכם, מרן הסטייפלר זצ"ל התיר לערבב סוכר, בגלל שנשתנה המצב מזמן המשנ"ב ולא נחשב משקה חשוב.

בענין זה מעולם תמהתי וכי מיץ תפוזים או תפוחים נחשב בימינו חשוב יותר מקפה? כמדומה שבזמן המשנ"ב מיץ פירות היה יקר בהרבה אבל היום איני חושב שיש הבדל גדול, בודאי לא במשקאות הקלים הזולים.